רנח

וידבר כו' זאת חקת כו'

בס"ד. ש"פ חוקת, ך"ט.

חוקת ג' פי' כו' מצוה ב' פי' כו' עשן ואפר כו' פר פרה ק"נ גקה"ט

חקת

וידבר ה' כו' זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר כו' וצ"ל מ"ש ב"פ הוי' דהל"ל זאת חוקת התורה אשר צוה ה', או וידבר ה' זאת חוקת, ולמה נא' ב"פ הוי', וגם נא' ב"פ לאמר. הנה בפי' תיבת חקת יש בו ג' פי' הא' ל' חוק ומשפט ע"ד שא' הכתוב מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, והיינו כמשנ"ת בד"ה ויקח קרח שהמצות הם חוקים בלא הבנת טעם למה ירצה כך וכך דוקא שלכן נק' כל המצות בשם רצה"ע להיותם מבחי' רצונו העליון שהרצון הוא למעלה מן הטעם המושג כמשנ"ת שם באריכות, ומפני זה במצוה זו דפרה אדומה נא' לשון חוקה מפני כי היא נגד השכל לגמרי שהרי היא מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים שזהו נגד השכל ממש, וע"ז אמר שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני לכן נא' לשון חוקה, שזהו חוק בלי