ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה וישב-י"ט כסלו שיחה א

196

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

של "ולאום מלאום יאמץ"³⁹, "כשזה קם..."⁴⁰.

אמנם, אדם זה נגאל בשלמות, אך רק אצלו אין מקום לאוייב – לגלות. ואילו "במקומה" של הגלות, לא קיימת גאולה.

האופן הנעלה יותר הוא, שאמנם ישנה ירידה למקומו ומדינתו של האוייב, ועד כדי "התלבשות" בתוך גלות, אך למרות זאת אין זה באופן שהגלות גורמת לירידה אמיתית – "אגאלתי" – אלא להיפך: הגלות עצמה הופכת לגאולה. ואז הגאולה הוא מושלמת, ואינה מותירה מקום לאוייב ולגלות.

וזהו פירושו של הפסוק⁴¹ "פדה בשלום נפשי⁴² מקרב לי" למרות שישנו מצב של "מקרב לי", מצב של מלחמה הבאה ב"התלבשות" בגלות, למרות זאת הפדיה היא באופן של "שלום".

משום שפדיה זו נובעת מדרגה שאין בה בכלל מושג של גלות, ולכן היא מביאה לידי כך, שהגלות עצמה⁴³ תהפוך לגאולה⁴⁴.

ה. שבטים; אבות; יוסף

שלשה אופנים אלו של גאולה מקבילים לשלש דרכים בעבודה הרוחנית – (א) שבטים, (ב) אבות, (ג) יוסף⁴⁵:

השבטים היו רועי צאן, הם היו מתבודדים בשדה⁴⁶, מנותקים מן העולם, כדי שבעיות העולם לא יטרידו אותם ולא יפריעו לדבקותם באלקות.

בפנימיות הענינים: בדרגת השבטים, "מרכבתא תתאה", יש חשיבות לעולם, ולכן, אילו היו יורדים ומתעסקים בעניני העולם, לא היו מסוגלים להישאר בדרגתם בדבקות באלקות באופן של

הערות

39. תולדות כה, כג.
40. פרש"י שם. וראה פסחים מב, ב. מגילה ו, א.
41. תהלים נה, יט.
42. ראה מכתב אדה"ז (נדפס באגרות קודש הנ"ל הערה 4): וכשקריתי* בספר תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו יצאתי בשלום. וראה לקמן בפנים סעיף ז.
43. ראה ירושלמי סוטה (פ"א סה"ח) בפי' "פדה בשלום גו' כי ברבים היו עמדי" שאנשי אבשלום היו מתפללין לנצחונו של דוד.
44. גולה בתוס' אלף (לקו"ת בהעלותך לה, ג).
45. בכל הבא לקמן – ראה תו"ח ויחי ד"ה בן פורת יוסף (קא, ד ואילך). ועד"ז בסה"מ תפר"ח ע' כג־ד, ס"ע כו ואילך. וראה גם סה"מ תקס"ה (ח"א) ע' קצב ואילך; אוה"ת מקץ כרך ו תתשב, א ואילך; סה"מ תרכ"ט ע' רנח־ט; המשך תרס"ו ע' שטו – אלא שבמקומות אלו מדובר במדריגת יוסף לגבי מדריגת האבות והשבטים, ולכן נכללו שם האבות והשבטים יחד.
46. וישלח לד, ה.
. י"ג וכשהיינו קורא! מרכבה47.
47. להעיר ממה שאין מסככין בדבר הראוי לקבל טומאה – אפילו כשלא הוכשר לטומאה (שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תרכט).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.