שמח תשמח כו'

צשמח תשמח כו'

בס"ד.

כנס"י נק' חתן, כלה כו' כשמחך כו' מקדם

שמח תשמח¹ ריעים כו' כשמחך יצירך בג"ע, ולכאו' יפלא הלא הבריאה יש מאין הנה היא ירידה צורך עלי', ומהו"ע כשמחך יצירך בג"ע. וגם צ"ל מה"ע שמח תשמח ריעים האהובים דהנה נודע ממ"ש במ"א בענין אכלו ריעים לעילא² שקאי על חו"ב ונודע כי השמחה היא בבינה כמ"ש אם הבנים שמחה³ אבל אבא הוא למע' מן השמחה ולכן רק מועדים לשמחה אבל שבת מוחין דאבא הוא מנוחה ועונג⁴ כמ"ש וקראת לשבת ענג וא"כ צ"ל ענין אומרו שמח תשמח דמשמע שמח בעצמו ותשמח שתפעול השמחה גם בריעים הוא חו"ב שנמצא מצד עוצם הגילוי גם החכ' תהי' שמחה כו' וצ"ל מהו⁵.

אך הענין יובן ע"פ משנ"ת בד"ה אז ישיר דאגוסטוס⁶ וד"ה ועשו ארון⁷ שפעם נק' כנס"י חתן אל תקרי מורשה אלא מאורסה ופעם אמרו ביום חתונתו זו מ"ת נמצא כי כנס"י נק' כלה והענין הוא דשניהם אמת דהנה איתא בזהר תלת קשרין⁸ מתקשראן דא בדא ישראל ואורייתא וקוב"ה וכולהו דרגין על דרגין סתים וגלי', דהגם שהנשמה היא חלק אלוק' ממעל מ"מ מצד שהנשמה מלובשת בגוף מתקשראן באורייתא סתים וגלי' אמנם ענין התו' שיומשך בה המשכת התו' הרוחניות כמו מה שלומדין בג"ע⁹ וכדומה זהו ע"י ישראל, וגם ע"ד דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה¹⁰ שזהו בחי' המשכת אוא"ס ע"י שרש ומקור נש"י שלא כל הנשמה מלובש בגוף כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה יונתי בחגוי כו'¹¹, ואי לזאת עדיין צ"ל דא"כ שורש הנשמה יכולה להמשיך יותר המשכת אלקות עד שע"י נק' נש"י חתן לגבי התו' וא"כ צאלמה ירדה הנשמה בגוף ומהו העלי' הלא גם כמו שנתלבשה יש יתרון להנשמה שאינה מלובשת.

אך הענין דבכדי שתמשיך שרש הנשמה המשכת אוא"ס בתורה זהו ע"י הנשמה המלובשת בגוף, וזהו"ע התפלה שנק' סולם מוצב ארצה שכמו הסולם מחבר הגג עם הארץ כן סולם דתפלה מחברת נשמה המלובש בגוף עם שרש ומקור הנשמה, ולכן מתחלת התפלה מדברים תחתונים שלא עשני עבד, עד שעולה בשליבות הסולם פסוד"ז וברכת ק"ש עד ק"ש למס"נ באחד ושמ"ע המשכת אוא"ס, מפני כי מגיע שרש נפשו ואז תוכל הנשמה מצד שרש נפשה להמשיך המשכת אוא"ס ב"ה בתו', וזהו"ע על שלא ברכו בתו'¹² הוא בחי' המשכת אוא"ס בתורה.

ועפ"ז יובן ענין כשמחך יצירך שאין הכוונה היצירה לבדה כמו שהיא רק מכוון מה שיוצא ע"י היצירה, שע"י ירידה זו נעשה עלי', כי שרש הנשמה מפנימי' הכלים¹³ וע"י ירידתה והתקשרות נשמה שבגוף לשורש הנשמה ע"ד העבודה מלמטלמ"ע אז ע"י התו' מלמעלמ"ט ממשיכים אוא"ס בתורה כו'. ועי"ז מתעלים הנשמות לבחי' האור, ונמצא שהעלי' הוא מכלים לאורות. וע"ז הי' השמחה שבשעת היצי' להיות כי הוא צופה ומביט, ומגיד מראשית אחרית, לכן אמר כשמחך יצירך בג"ע מקדם היינו מקדם עד שלא נעשה עדיין ומ"מ השמחה הוא ע"י העלי' שע"י ירידה. ואמר עוד שגם ריעים האהובים חו"ב הגם שהם אורות המלובשים בכלים וחכ' ראשית ההשתל' הנה גם בהם תהי' השמחה פי' הגילוי כמו ששמח הוא ית' על יצירת האדם בג"ע בבחי' קדם, שגם בסדר ההשתל' יומשך גילוי אור כ"כ כמו בבחי' קדם שלפני ההשתל' כו'¹⁴, וזהו שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בג"ע בחי' קדם כו'.

והענין הוא דהנה בנין התהו הי' בנין ע"מ לסתור¹⁵ וסתירת התהו הוא ע"מ לבנות וא"כ הרי שניהם מחודשים, אבל קדם הוא מה שהוא בחי' קדמון שאינו מחודש, וענין כשמחך יצירך בג"ע מקדם היינו שע"י לעשות לתקן עי"ז יומשך מבחי' קדם בחי' קדמון וא"כ כשנמשך בחי' זו בחו"ב פועל בהם השמחה, וזהו שמח מצד עצמו תשמח ריעים ג"כ הם בחי' חו"ב כו'.