גומל נפשו איש חסד כו'
מבגומל נפשו איש חסד כו'
בתפילה ב' פי' כו' כנגד תמידין, קטורת - (ט-יא)
ט) אך 154 עדיין צ"ל משנת"ל שעכשיו תפילה במקום קרבנות שהוא בחי' עמוד העבודה בחי' העלאה מלמטלמ"ע, הלא ארז"ל בשבת ר"פ מפנין דקך"ז סע"א וע"ב, ר' יוחנן דקחשיב התם עיון תפלה מן הששה דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז, ופריך התם והתנן ריש פיאה אלו דברים כו' ולא חשיב אלא ג' דברים155, ומשני הא156 דהני בהני שייכי ופי' רש"י עיון תפילה הוא בכלל גמ"ח דכתיב גומל נפשו איש חסד156, ור"י לפרושי מתניתין כו' וא"כ לפ"ז ה"ה היפוך ממה שנת"ל דתפילה היא במקום הקרבנות כו'. אך הענין הוא דצ"ל פי' הפסוק גומל נפשו איש חסד, דהנה בפי' גומל יש ב' פי' הא' לשון ויגמול שקדים (במדבר י"ז ך"ז157 ) ומלשון ויגדל הילד ויגמל (בראשית ך"א ח'), ובעבודה שצריך לגמול נפשו מבחי' מותרות שלא יומשך אחר תענוגי עוה"ז שהם מותרות, וכ"ש תאוות היתר שצריך להתרחק מהם מאד בתכלית הריחוק הרחק כמטחוי קשת158, ולגמול נפשו מהם לגמרי, והפי' הב' הוא מלשון אשירה להוי' כי גמל עלי (תילים י"ג וא"ו) גמל עלייכי (קי"ו ז') שהוא לשון גמ"ח שז"ע המשכה לנפשו כמו מי שעושה גמ"ח לחבירו שמשפיע לחבירו, ועד"ז הוא פי' גומל נפשו כו' שמגמיל ומשפיע לנפשו כו'.
והנה ב' פירושים אלו ישנם בתפילה דהנה ארז"ל במשנה רפ"ה דברכות אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ופי' רש"י כובד הכנעה, שזהו כפי פי' הא' בתי' גומל לגמול נפשו מבחי' המותרות שזהו ע"י היותו נכנע ושפל בעיני עצמו, משא"כ מי שהוא בבחי' הגבהה ורוממות נצרך לו הכל ונדמה לו שמוכרח הוא שכ"ז הוא ע"י שט159 נפשו ורוממות רוחו והגבהת לבו שפעל בעצמו, וההיפך מזה הוא ההכנעה ושפלות שעי"ז יגמול נפשו מבחי' המותרות, ולפי פי' הב' גומל מל' גמ"ח יובן עינינו בתפילה ע"פ מה שנודע שהתפילה נק' בשם שפיכות הנפש160, כמ"ש בחנה ואשפוך את נפשי161 לפני הוי', פי' וענין נפשי הנה כתיב והר סיני עשן כולו162, מגעש"ן ר"ת עולם שנה נפש163, עולם הוא בחי' מקום164 ז' רקיעים וארץ וד' רוחות, ושנה הוא בחי' זמן, ונפש הוא בחי' חיות העולם, והיינו החיות שמחי' את כל העולם כולו, וכמ"ש מזה בד"ה ויצוום באריכות165, וז"ע מלכותך מ' כל עולמים166 שהוא בחי' מקור חיות כל העולמות, אמנם מאחר שנק' בשם נפש ה"ה בחי' אחרונה כמו למשל בנפש האדם שיש ה' מדריגות נרנח"י167, הנפש הוא בחי' אחרונה כי הדם הוא הנפש168, והוא בחי' החיות המתלבש בדם להחיות את הגוף, אבל רוח הוא מדריגה היותר גבוה, כי רוח הוא בחי' רוח החיים שבחלל הימני שבלב כו', ונשמה היא במוח שהוא בחי' שכל וכמ"ש נשמת שדי תבינם169, וכמ"ש בזהר זכה יתיר יהבין לי' מסטרא דנשמתא170, וחי' יחידה הם בחי' מקיפים171, נמצא שהנפש הוא בחי' אחרונה, כמו"כ למעלה מה שנק' נפש היא בחי' אחרונה שהוא רק בחי' מל' כו', ונק' התפילה בשם שפיכות הנפש כי מל' נק' תפילה כמ"ש ואני תפילה172 ועמ"ש מזה בד"ה נפתלי אילה שלוחה173, והיינו שהתפילה היא להמשיך תוס' אור מבחי' ומדריגה יותר בבחי' נפש וכמ"ש למען יזמרך כבוד174 ולא ידום שפי' בזהר נהורא תתאה קארי תדיר175 לנהורא עילאה ולא שכיך, והיינו שיומשך מבחי' יחיד בבחי' מלך וכמו שאנו אומרים יחיד חי העולמים מלך176 שמבחי' יחיד נמשך ריבוי ותוס' אור בבחי' מלך, וע' בת"א בד"ה כי אתה נרי ובהביאור177, ובהגהות לשם178, ובד"ה ואולם חי אני179, וזהו ע"י התפילה כי מדתפילה היא בחי' ח"י ברכאן דצלותא180 שהוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט בא"ה181 בבחי' מלך העולם, וז"ע מאה ברכות182 שהוא הכל להמשיך תוס' אור במל' בחי' נפש, וזהו יחיד חי העולמים מלך דהיינו שההמשכה מבחי' יחיד בבחי' מלך הוא ע"י חי העולמים, היינו ח"י ברכאן דצלותא שהם נגד ח"י חוליות שבשדרה183 שדרך בם נמשך ההמשכה מהמוח כידוע, וז"ע גומל נפשו איש חסד שע"י התפילה נמשך גמילות חסד בבחי' נפש שהוא בחי' מל' כו'.
קיצור. למשנ"ת שתפילה במקום קרבנות, איך ארז"ל עיון תפילה בכלל גמ"ח, גומל ב' פי' מל' ויגמל לגמול מהמותרות ע"י הכנעה בכובד ראש ב' גמל עלי ל' השפעה, ובתפילה ז"ע שפיכות הנפש, נהורא תתאה קארי תדיר שעי"ז יומשך מבחי' יחיד בבחי' מלך וזהו גמ"ח עם נפשו בחי' מל' כו'.
יו"ד) ועדיין צ"ל מה שנת"ל שהתפילה היא במקום קרבנות שהם בחי' העלאה ולא המשכה, אך הענין הוא דריב"ל סובר שהתפילות במקום תמידין תקנו184 (ברכות דך"ו ע"ב), דהנה ע"י תמידין נקראו ישראל רעייתי, ופי' רז"ל במד"ר שה"ש בפסוק לסוסתי דף י"א ע"א185 מהו רעייתי א"ר יונתן מפרנסתי הן שירעו אותי בשני תמידין בכל יום הה"ד את הכבש האחד186 תעשה בבקר כו', והיינו שעי"ז הם בחי' רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים187, והענין הוא שכמו למטה אנו רואים פעולת המאכל שהוא מחבר את הנפש עם הגוף, ובלתי המאכל הי' הנפש נפרד מן הגוף, ולא הי' לו אחיזה בגוף, כמו"כ ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים שהם ממשיכים המשכות אור א"ס דלאו מכל אינון מידות איהו כלל, ואינו בערך המדות כלל שיומשך בע"ס, והיינו ע"י הקרבת התמידין נמשך התחברות אוא"ס עם ע"ס, וזהו ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, שמים הוא בחי' אש ומים188 שהם בחי' מדות דאצי', ואביהם שבשמים הוא בחי' חכ', ואמנם המשכה זו הוא ע"י העלאת הקרבן וכנ"ל באריכות שעולה לשרשו עד שעי"ז והחיות נושאות את הכסא עם כמראה אדם לבחי' אוא"ס כי לא אדם הוא בחי' לאו מכל אינון מידות איהו כלל, ועי"ז נמשך מבחי' אוא"ס דלאו מכל אינון מדות בבחי' ע"ס, וזהו ריח נחוח להוי' ריח הוא בחי' העלאה נחוח הוא בחי' המשכה להוי' מקור האורות דע"ס מהדאצי', וזהו ג"כ כענין אכלו רעים לעילא שהם בחי' או"א189 שנק' רעים, והיינו שהוא בחי' המשכת אוא"ס בבחי' חו"ב, ותפילה כנגד תמידין תקנו שהיא ג"כ העלאה והמשכה, שע"י ההעלאה נעשה ההמשכה הוא בחי' המשכת אלקות מלמעלה למטה מבחי' יחיד190 בבחי' ע"ס כנ"ל, ועש"ז נק' התפילה סולם191 ע' בלק"ת בד"ה כנשר יעיר, ובד"ה יונתי בשה"ש192, ובמ"א בד"ה ויחלום193 והנה סולם, וכמ"ש והנה סולם מוצב ארצה194 וראשו מגיע השמימה שמחבר שמים בחי' מקיפים עליונים עם בחי' ארץ, ומלאכי195 אלקים עולים ויורדים בו ענין העלי' והירידה זהו בחי' ההעלאה וההמשכה, ק"ש הוא בחי' העלאה למסור נפשו באחד, ותפילה היא בחי' המשכה196 כו', וזהו עולים ויורדים, וגם בתפילה עצמו גם לפי מה שנק' בשם שפיכות הנפש יש בה ג"כ העלאה כענין הקרבנות, שהוא מה שנהורא תתאה קארי תדיר ולא שכיך זהו העלאה אלא שעי"ז נמשך ההמשכה כנ"ל שזהו כמו זבח ונסכים. וגם יובן ענין מה שהתפילה היא העלאה דוגמת הקרבנות, ע"פ מה שנודע שלא כל הנשמה מלובשת בגוף197, שמה שמלובשת בגוף זהו רק הארה מקצת הנשמה לבד, ובכדי שיתחבר הארת הנשמה המלובשת בגוף לשרש ומקור הנשמה זהו ע"י בחי' התפילה שע"י התפילה עולה הארת נפשו המלובש בגוף להתקשר בשרש שרשה כו'.
קיצור. מה שתפילה היא במקום קרבנות זהו כריב"ל שתפילה כנגד תמידין, רעייתי מפרנסתי, שממשיכים מאוא"ס דלאו מכל אינון מידות בע"ס, ישראל מפרנסין ע"י העלאת הקרבן וכן בתפילה ע"י העלאה ק"ש, או גם בתפילה קארי תדיר עי"ז נמשך מבחי' יחיד בבחי' מלך, שזהו כענין זבח ונסכים, וגם לפי שע"י התפילה מתחבר הנשמה המלובש בגוף עם שרש הנשמה מלמעלמ"ט.
יא) ואמנם יש עוד מעלה יתי'198 בתפילה שהיא כנגד קטורת ג"כ, וכמ"ש תכון תפילתי קטרת לפניך199, ונודע כי הקטרת היו מקריבים על מזבח הפנימי200, והקרבת התמידין הי' על מזבח החיצון201, וכמו"כ בתפילה יש ג"כ שני מובחי' מזבח הפנימי ומזבח החיצון, והוא בחי' חיצוני' הלב ופנימיות הלב202, והיינו כי חיצוני' הוא בחי' הביטול של נה"ב, כמו שעל מזבח החיצון היו מקריבים פרים ואילים וכבשים כן הקרבת נה"ב ששרשו ג"כ מבחי' פני אדם שבפני שור הוא ג"כ ע"י בחי' חיצוני' הלב שזהו בחי' מזבח החיצון והוא ע"י ההתבוננות שבברכת יוצ"א, איך שהשרפים אומרים קדוש והאופנים וחיוה"ק ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים ואומרים ברוך כו', ועי"ז מתפעל גם הנה"ב כנ"ל, ונכלל ובטל לנה"א עד שפועל להיות ואהבת בכל לבבך בשני יצריך, אבל מ"מ זהו רק חיצוני' הלב לבד, לפי שנמשך מהתבוננות שהיא ע"פ הטעם ודעת שכ"ז הוא מהארה בעלמא, אבל בעצמיות אוא"ס ב"ה לית מחשבה תפיסא בי' כלל, אבל נתפס הוא ברעד"ל203 היא בחי' עומק הלב שהוא ההתקשרות עצמיות של הנה"א, וז"ע קטרת כי קטרת היא לשון התקשרות204, וכמו שאמר רשב"י בחד קטירא אתקטרנא, בי' אחידא בי' להיטא205, והוא בחי' רצון פשוט לאלקות עד שאינו רוצה בשום דבר זולתו ית', וכמ"ש מי לי בשמים206 ועמך לא חפצתי בארץ, שו"א הם געה"ת והעליון207, שלא יחפוץ בשו"ד לא בג"ע ולא בעוה"ב שכ"ז בכלל עמך, כי עמך מקו"ח208 כו' כ"א לעצמותו ומהותו כו', וע"ז כתיב שמן וקטרת ישמח לב209, שע"י הקטורת נמשך בחי' שמן כי שמן שייך לקטורת כמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות210 בה"ע יקטירנה, ובשמן כתיב שמן ימינו יקרא211 שהוא מלביש חסד דא"א ע' בלק"ת בד"ה בהעלותך דרוש הראשון212 ובד"ה ואברהם זקן213 מענין חסד של אמת חסד דקשוט, והוא בחי' מזכשמן הטוב היורד על הראש214 ועל הזקן שהוא בחי' רב חסד שנמשך על הראש בחי' מוחין, כי אבא מלביש חסד דא"א, וענין יורד על הזקן היינו בבחי' יגת"ד בבחי' פנימיות השערות ועמ"ש מזה במ"א בשם הרמ"ז בד"ה בהעלותך שלא נדפס215, וזה ישנו גם בתפילה, ועפ"ז יובן מה שנק' התפילה בשם גומל נפשו שעיון תפילה היא בכלל גמ"ח שעיקר גמ"ח הוא המשכת בחי' חסד עליון הנ"ל ולכן אחר גמר התפילה יש בחי' נפ"א שהוא בחי' מס"נ216 ממש כמ"ש בזהר במדבר דק"ך ע"ב ודקך"ג ע"א217 שכ"ז הוא בחי' קטרת הנ"ל כו'.
קיצור. שיש עוד מעלה בתפילה דוגמת הקטרת שע"ג מזבח הפנימי, שני מזבחות בעבודה הם בחי' חיצוני' הלב ופנימיות, הקרבת נה"ב היא ע"י בחי' חיצוני' הלב, אבל קטרת התקשרות נה"א בחד קטירא כו' זהו ע"י בחי' פנימיות עומק נקודת הלב, שמן וקטרת, שמן ימינו יקרא המשכת רב חסד חסד דקשוט שזהו עיקר גמ"ח כו' ולכן תפילה גומל נפשו כו'.
הערות
עמוד מב
- 154. אך : במפתח הבוך נרשם כאן מאמר ד"ה: גומל נפשו איש חסד (לפרקים ט — יא) היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו, ולע"ע אין ידוע אם פתיחה זו נרשמה בפ"ע גם ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש. למאמר זה ראה אוה"ת משפטים ע' א'קנו וע' א'קסג ואילך. שם כרך ח ע' ג'כא ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' קלז ואילך. תרכ"ט ע' עא ואילך. תרס"ה ע' קמב ואילך. מאמר ד"ה ויאמר לו יהונתן ש"פ משפטים תשכ"ב. ד"ה כי תשא תשכ"ט. סה"מ מלוקט שבהערה 71 ע' קפב ואילך.
- 155. ג' דברים : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז־ תרכ"ט־ תרס"ה־ מלוקט (ע' קפג) שבהערה שלפנ"ז.
- 156. הא : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז ותרס"ה שם.
- 156. גומל נפשו איש חסד : משלי יא, יז.
- 157. ויגמול שקדים (במדבר יז ך"ז) : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קלז. ראה שם פסוק כג.
- 158. הרחק כמטחוי קשת : וירא כא, טז.
- 159. שט : ב: שאט.
- 160. שהתפילה. . שפיכות הנפש : ראה פע"ח בתחלתו. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרסט. וש"נ.
- 161. ואשפוך את נפשי : שמו"א א, טו.
- 162. והר סיני עשן כולו : יתרו יט, יח.
עמוד מג
- 163. עש"ן ר"ת עולם שנה נפש : ראה הקדמת הראב"ד לס"י (ב, ג). פרדס שער הנתיבות שי"ב ספ"ה נתיב כג. שיעור קומה להרמ"ק מערכת אדם סט"ו (כח, ב). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שז. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' שלב ואילך וע' שלז ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתטז. ע' תתכג.
- 164. עולם הוא בחי' מקום : ראה גם לקמן רפי"ב. שער היחוה"א פ"ז ובמ"מ הגהות והע"ק שם. אוה"ת חוקת ע' תתפד.
- 165. בד"ה ויצוום באריכות : נדפס לעיל — ראה שם פ"י ובהערה 177.
- 166. מלכותך מ' כל עולמים : תהלים קמה, יג.
- 167. נרנח"י : לקמן בהמשך חייב אדם לברך פכ"ג על יד הערה 858 מציין כמ"ש במד"ר. ראה ב"ר פי"ד, ט. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכח.
- 168. כי הדם הוא הנפש : פ' ראה יב, כג. ראה שערי אורה צד, ב.
- 169. נשמת שדי תבינם : איוב לב, ח [ושם: ונשמת וכ"ה באוה"ת כאן ס"ע ג'כא. אבל ראה סה"מ תרכ"ז כאן ע' קלח. תרס"ה ע' קמג. תו"ח וארא ח"א עט, ב ובהערה 463]. ראה תו"ח ויקהל ח"ב שצד, א.
- 170. זכה יתיר יהבין לי' מסטרא דנשמתא : ראה זהר סבא משפטים צד, ב.
- 171. וחי' יחידה הם בחי' מקיפים : ראה שעה"י קכח, ב ובהערה 51. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רנג. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה זה עני על יד הערה 57.
- 172. מל'. . ואני תפילה : תהלים קט, ד. ראה זהר תזריע מט, ב. פע"ח שער התפלה בתחלתו. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תקצב. בהערה הבאה.
- 173. בד"ה נפתלי אילה שלוחה : סה"מ תרכ"ז ע' עב.
- 174. למען יזמרך כבוד : תהלים ל, יג.
- 175. נהורא תתאה קארי תדיר : ראה זהר היכלות פקודי רנו, ב. תרומה קמ, רע"א. וישלח קעח, ב. לך עז, ב. פו, ב.
- 176. שאנו אומרים. . מלך : בברכת ברוך שאמר.
- 177. בת"א בד"ה כי אתה נרי ובהביאור : מקץ מ, ג. מא, ב.
- 178. ובהגהות לשם : אוה"ת חנוכה שכא, א ואילך.
- 179. ובד"ה ואולם חי אני : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ס"ע קפה ואילך. סהמ"צ להצ"צ קעח, סע"ב ואילך וע' רא. סה"מ תרל"ד ע' רמג.
עמוד מד
- 180. ח"י ברכאן דצלותא : זהר בראשית כו, א.
- 181. בא"ה : ברוך אתה ה'.
- 182. מאה ברכות : מנחות מג, ב. ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכז.
- 183. ח"י ברכאן. . ח"י חוליות שבשדרה : ראה זהר רע"מ פינחס רנה, סע"ב.
- 184. במקום תמידין תקנו : ראה אוה"ת משפטים כאן ע' א'קנו.
- 185. במד"ר שה"ש. . לסוסתי דף י"א ע"א : בדפוס אמשטרדם ת"א. בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קלט ניתוסף: ובדפוס שקלאוו [תקע"ד] ד"ט ע"ג. שהש"ר פ"א, ט (ו).
- 186. את הכבש האחד : תצוה כט, לט. וכ"ה באוה"ת כאן ע' ג'כב־ סה"מ תרכ"ט ותרס"ה שבהערה 154. אבל במדרש שם: אחד — פינחס כח, ד.
- 187. ישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים : זהר ויקרא ז, ב. ראה גם תו"ח משפטים ח"ב רצג, ד הערה 52. סה"מ תרכ"ט ע' קיב.
- 188. שמים. . אש ומים : ראה חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח. לקמן מאמר ד"ה ואשא אתכם הערה 19.
עמוד מה
- 189. אכלו רעים. . או"א : שה"ש ה, א. זהר ויקרא ד, א.
- 190. יחיד : תוקן ע"פ ב.
- 191. התפילה סולם : ראה זח"א בהשמטות רסו, ב. ח"ג תוספת שו, ב. ת"ז תמ"ה פג, א.
- 192. התפילה סולם.. בשה"ש : לקו"ת האזינו עז, ד. שה"ש טז, סע"ד.
- 193. בד"ה ויחלום : אוה"ת ויצא כרך ה תתלח, ב. תתמא, ב ואילך.
- 194. והנה סולם מוצב ארצה : ויצא כח, יב.
- 195. ומלאכי : שם: והנה מלאכי.
- 196. ק"ש. . העלאה. . ותפילה. . המשכה : ראה תו"א בראשית א, ד. ז, ד ואילך. לקו"ת מסעי פט, ב. ברכה צז, א. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' כח. ע' פה. ע' שצג. ענינים ע' שעז. שם ע' שפא ואילך.
- 197. שלא כל הנשמה מלובשת בגוף : ראה לקו"ת שה"ש טז, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תצח ואילך ובהנסמן בריש המאמר שם.
- 198. יתי' : יתירה.
- 199. תכון תפילתי קטורת לפניך : תהלים קמא, ב. ראה גם לקמן המשך חייב אדם לברך רפמ"ב.
- 200. הקטרת. . מזבח הפנימי : ראה תצוה ל, א. ז. ח. סה"מ מ"ע כח. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א, הי"א. הל' תמידין ומוספין רפ"ג.
- 201. התמידין. . מזבח החיצון : ראה יתרו כ, כא. סה"מ מ"ע פד. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א, ה"ו. מעשי הקרבנות רפי"ח.
עמוד מו
- 202. מזבח הפנימי ומזבח החיצון. . הלב : ראה [בנוסף להנסמן בהערה 154] לקו"ת סוכות עח, ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קלב.
- 203. נתפס הוא ברעד"ל : ברעותא דליבא. ראה זהר אד"ז האזינו רפט, ב. תו"ח וישב קצט, ג ובהערה 56. שע"ת קכה, א. סה"מ תרכ"ז ע' תלא ואילך. וש"נ. תרכ"ט ע' שפ. וש"נ [ושם נדפס: תקס"ג. וצ"ל: תקס"ז].
- 204. קטרת היא לשון התקשרות : ראה [בנוסף להנסמן בהערה 154] לקו"ת נשא כב, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' סז. תו"ח תרומה ח"ב שו, א ובהערה 71. אוה"ת תולדות ס"ע קנב ואילך. ויקהל ע' ב'רו. ישעי' ע' קעח. לקמן המשך חייב אדם לברך פל"ט על יד הערה 1727. המשך יונתי תר"ם ע' נז.
- 205. בחד קטירא. . להיטא : ראה זהר אד"ז האזינו רפח, א. רצב, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שכט. וש"נ. תו"ח לך צו, א ובהערה 3. שער האמונה צח, ב. ד"ה פתח ר"ש תשל"ד (קונט' ל"ג בעומר תשמ"ט — סה"מ מלוקט ח"ג ע' קנא ואילך).
- 206. מי לי בשמים : תהלים עג, כה. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ישמח משה על יד הערה 56. סה"מ תרמ"ו ע' כ. תרע"ח ע' תלג (במהדורת תשד"מ). מאמר ד"ה ביום עשתי עשר יום י"א ניסן תש"ל פ"ח-ט (קונט' י"א ניסן תשמ"ט — סה"מ מלוקט ג ע' קו-ז). מגדל עז ע' קעג. בהערה הבאה.
- 207. שו"א הם געה"ת והעליון : ראה גם לקמן הנחה ד"ה ישמח משה שם על יד הערה 57. תו"ח תצוה ח"ב שנו, ב ובהערה 24. סה"מ תרכ"ט ע' עב. ע' רו. ע' רכג. תרס"ה ע' קמד.
- 208. כי עמך מקו"ח : תהלים לו, י.
- 209. שמן וקטרת ישמח לב : משלי כז, ט.
- 210. ובהעלות אהרן את הנרות : תצוה ל, ח.
- 211. שמן ימינו יקרא : משלי כז, טז [ושם: ושמן — אבל כ"ה גם במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תנז. אוה"ת כאן ע' ג'כג־ סה"מ תרכ"ז ע' קמ־ תרכ"ט ע' עב־ תרס"ה ע' קמד (ושם: ימיני)].
- 212. בלק"ת בד"ה בהעלותך דרוש הראשון : ל, ד. ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' כד.
- 213. ובד"ה ואברהם זקן : בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קמ: (ך"ז) — ראה שם ע' כט.
עמוד מז
- 214. כשמן הטוב היורד על הראש : ע"פ תהלים קלג, ב.
- 215. הרמ"ז בד"ה בהעלותך שלא נדפס : לע"ע לא נתברר לאיזה דרוש כוונתו. הרמ"ז — ראה גם אוה"ת נצבים ע' א'רעח ס"ה.
- 216. נפ"א. . מס"נ : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' עו ואילך (נו"א) ומסיים: כמ"ש במ"א ע"ש. סידור שער התפלה כו, א-ב. שער נפ"א צב, ד. שע"ת שער התפלה פל"ד — לט. מאמרי אדה"א בראשית ע' תקכ. קונטרסים ר"ע תקצח. תו"ח וישלח קפו, סע"ב ואילך. לקמן המשך חייב אדם לברך פכ"ה על יד הערה 967. סה"מ תרכ"ז ע' קמ. וש"נ תרכ"ט ס"ע עב ואילך. תרל"ו ח"ב ס"ע שמא ואילך. ע' שנב ואילך. ע' שעד. תרס"ה ס"ע קמד.
- 217. ודקך"ג ע"א : בסה"מ תרכ"ט ר"ע עג: בזהר פ' במדבר. תרכ"ז כאן ע' קמ: בזהר ס"פ במדבר דק"ך ע"ב ודקך"ג א' — הסיום דפ' במדבר הוא בדף קכא ועפ"ז אוצ"ל: דקך"א א'.
בראשית רבה י״ד:ט׳ - הטקסט מספריא
חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָהּ: נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, יְחִידָה, חַיָּה. נֶפֶשׁ, זֶה הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, כג): כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ. רוּחַ, שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ג, כא): מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי אָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה. נְשָׁמָה, זוֹ הָאוֹפִיָּא, דִּבְרִיָּתָא אָמְרִין הָאוֹפִיתָא טָבָא. חַיָּה, שֶׁכָּל הָאֵבָרִים מֵתִים וְהִיא חַיָּה בַּגּוּף. יְחִידָה, שֶׁכָּל הָאֵבָרִים מִשְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהִיא יְחִידָה בַּגּוּף. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לד, יד): אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אָמַר אִם יָשִׂים אֱלֹהִים לִבּוֹ עַל הָאָדָם הַזֶּה, רוּחוֹ כְּבָר הָיָה בְּיָדוֹ (שנאמר): וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף בְּגוּפוֹ כְּבָר יִגְוַע כָּל אָדָם, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן, נְשָׁמָה מְחַמֶּמֶת אֶת הַגּוּף שֶׁלֹא יִצְטַנֵּן וְיָמוּת. רַבָּנָן אוֹמְרִים אִם יָשִׂים אֱלֹהִים לִבּוֹ לָאָדָם הַזֶּה רוּחוֹ כְּבָר הוּא בְּיָדוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף לְמַעְלָה כְּבָר יִגְוַע כָּל אָדָם יַחַד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן נְשָׁמָה מְחַמֶּמֶת הַגּוּף שֶׁלֹא יִצְטַנֵּן וְיָמוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם. רַבִּי בִּיסְנִי וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אוֹמְרִים, הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ מְמַלְּאָה אֶת כָּל הַגּוּף, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן הִיא עוֹלָה וְשׁוֹאֶבֶת לוֹ חַיִּים מִלְּמַעְלָה. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁאָדָם נוֹשֵׁם צָרִיךְ לְקַלֵּס לַבּוֹרֵא, מַה טַּעַם (תהלים קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, כָּל הַנְּשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ.
רש"י על בראשית א׳:ח׳ - הטקסט מספריא
ויקרא אלהים לרקיע שמים. שָׂא מַיִם, שָׁם מַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁעֵרְבָן זֶה בָזֶה וְעָשָׂה מֵהֶם שָׁמַיִם:
ויקרא אלהים לרקיע שמים AND GOD CALLED THE EXPANSE HEAVEN — The word “שמים”, Heaven, may be regarded as made up of שא מים “Carry water”, or שם מים “There is water”, or אש ומים “Fire and water”. He mingled fire with water and of them He made the heavens (Chagigah 12a).
משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו א׳:י״א - הטקסט מספריא
אין מושחין את המלך אלא על גבי המעיין ואין מושחין מלך בן מלך שהמלכות ירושה למלך לעולם שנאמר הוא ובניו בקרב ישראל ואם היתה שם מחלוקת מושחין אותו כדי לסלק המחלוקת ולהודיע לכל שזהו מלך לבדו כמו שמשחו שלמה מפני מחלוקת אדוניהו ויואש מפני עתליה ויהואחז מפני יהויקים אחיו וזה שמשח אלישע ליהוא לא בשמן המשחה משחו אלא בשמן אפרסמון ודבר זה מסורת ביד החכמים:
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ג׳ - הטקסט מספריא
מצות עשה להקטיר הקטורת על מזבח הזהב שבהיכל פעמים בכל יום בבקר ובין הערבים שנאמר והקטיר עליו אהרן קטורת סמים לא הקטירו בבקר יקטירנו בין הערבים אפילו היו מזידין ואין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטורת של בין הערבים:
כמה מקטירין ממנה בכל יום משקל מאה דינרין חמשים בבוקר וחמשים בין הערבים מזבח שנעקר מקטירין הקטורת במקומו וקטרת שפקעה מעל המזבח אפילו קרטין שבה אין מחזירין אותן:
בעת שמקטירין הקטורת בהיכל בכל יום פורשין כל העם מן ההיכל ומבין האולם ולמזבח לא יהיה שם אדם עד שיצא זה שהקטיר הקטרת וכן בשעה שיכנס בדם חטאות הנעשות בפנים פורשים הכל מבין האולם ולמזבח עד שיצא שנאמר וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש וגו' בנין אב לכל כפרה שבקודש שלא יהא שם אדם:
כיצד סדר הקטרת הקטורת בכל יום מי שזכה בדישון המזבח הפנימי נכנס בכלי קודש וטני היה שמו ושל זהב היה ומחזיק קביים וחצי מניח הטני בארץ לפניו וחופן בידיו האפר והפחם שבתוך המזבח ונותן לתוך הטני ובאחרונה מכבד את השאר לתוכו ומניחו שם בהיכל ויוצא ומי שזכה בקטורת נוטל כלי מלא קטורת גדוש וכסוי היה לו ובזך היה שמו ונותן הבזך בתוך כלי אחר וכף היה שמו ומכסה את הכף בבגד קטן ואוחז הכף בידו ונכנס עמו אחד במחתה של אש בידו:
וכיצד חותה זה שזכה במחתה לוקח מחתה של כסף ועולה לראש המזבח ומפנה את הגחלים אילך ואילך ונוטל מן הגחלים שנתאכלו במערכה שניה ויורד ומערן לתוך מחתה של זהב אם נתפזרו מן הגחלים כמו קב או פחות מכבדן לאמה ובשבת כופה עליהן הפסכתר ואם נתפזר יתר על קב חוזר וחותה:
שלשה דברים היה הפסכתר משמש כופין אותו על הגחלים ועל השרץ בשבת ומורידין בו את הדשן מעל המזבח:
ומקדים לפניהם זה שדשן המזבח הפנימי ונוטל הטני שבו דשון המזבח ומשתחוה ויוצא וזה שבידו המחתה צובר את הגחלים על גבי המזבח הפנימי ומרדדן בשולי המחתה ומשתחוה ויוצא וזה שבידו הכף נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו ורואה אם נתפזר מן הקטורת מעט בכף אוהבו או קרובו נותן לו לתוך חפניו זה שנתפזר עם הקטורת שבבזך ומשתחוה ויוצא:
ואומרין לזה המקטיר הזהר שלא תתחיל מלפניך שלא תכוה ומתחיל ומשליך הקטורת על האש בנחת כמי שמרקד סולת עד שתתרדד על כל האש:
ואין המקטיר מקטיר עד שהממונה אומר לו הקטר ואם כהן גדול הוא אומר לו הממונה אישי כהן גדול הקטר ואחר שאומר יפרשו כל העם ויקטיר המקטיר וישתחוה ויצא:
דישון המנורה והטבת הנרות בבוקר ובין הערבים מצות עשה שנאמר יערוך אותו אהרן ובניו והדלקת הנרות דוחה את השבת ואת הטומאה כקרבנות שקבוע להן זמן שנאמר להעלות נר תמיד:
וכמה שמן הוא נותן לכל נר חצי לוג שמן שנאמר מערב עד בקר תן לו כמדה שיהיה דולק מערב עד בקר ואין מחנכין את המנורה אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערבים:
מהו דישון המנורה כל נר שכבה מסיר הפתילה וכל השמן שבנר ומקנחו ונותן בו פתילה אחרת ושמן אחר במידה והוא חצי לוג וזה שהסיר משליכו במקום הדשן אצל המזבח עם דישון המזבח הפנימי והחיצון ומדליק נר שכבה והדלקת הנרות היא הטבתם ונר שמצאו שלא כבה מתקנו:
נר מערבי שכבה אין מדליקין אותו אחר דשונו אלא ממזבח החיצון אבל שאר הנרות כל נר שכבה מהן מדליקו מנר חבירו:
וכיצד מדליקו מושך הפתילה עד שמדליקה ומחזירה לפי שהנרות קבועים במנורה ואינו יכול להדליק בנר אחר משום בזיון:
כל הפתילות שאסור להדליק בהן בשבת אסור להדליק בהן במקדש במנורה שנאמר להעלות נר תמיד שתהא שלהבת עולה מאליה:
לא היה מטיב כל הנרות בפעם אחת אלא מטיב חמשה נרות ומפסיק ועושין עבודה אחרת ואחר כך נכנס ומטיב השנים כדי להרגיש את כל העזרה:
כל נר שכבה מדליקין אותו מנר אחר מהן כמו שביארנו וכיצד סדר ההטבה זה שזכה בדישון המנורה נכנס וכלי בידו וכוז שמו ושל זהב היה דומה לקיתון גדול מדשן בו את הפתילות שכבו ואת השמן הנשאר בנר והטיב חמשה נרות ומניח הכוז שם לפני המנורה על מעלה שנייה משלש מעלות שלפניה ויוצא ואח"כ נכנס ומטיב שני הנרות ונוטל הכוז בידו ומשתחוה ויוצא:
חביתי כהן גדול מצות עשה להקריבן בכל יום מחצה בבקר עם תמיד של שחר ומחצה בין הערבים עם תמיד על בין הערבים ולישתן ואפייתן דוחין את השבת ואת הטומאה ככל קרבן שקבוע לו זמן שנאמר תופיני שתהא נאה ולא תאפה מבערב ועוד אם תאפה מבערב תפסל בלינה שהמרחשת מכלי הקדש היא כמו שביארנו:
טחינת סולתן והרקדן בחוץ ואינן דוחין את השבת:
כהן שהקריב מחצה בשחרית ומת או נטמא או נולד לו מום ומינו כהן אחר תחתיו לא יביא חצי עשרון מביתו ולא חצי עשרון של ראשון אלא מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד:
נמצאו שני חצאים קריבין ושני חצאין אובדין ואלו שני החצאין האובדים מניחין אותן עד שתעובר צורתן ויוצאין לבית השריפה וכן אם אבד או נטמא החצי של בין הערבים והיכן שורפין אותן בעזרה:
מת כהן גדול בשחרית אחר שהקריב חצי העשרון ולא מינו כהן אחר מביאין היורשין עשרון שלם עבור כפרתו ועושין אותו חביתין ושלימה היתה קריבה מת כהן גדול קודם שיקריבו בבקר ולא מינו כהן אחר מקריבין אותו עשרון שלם בבקר ועשרון שלם בין הערבים ואין כופלין שמנה ולבונתה אף על פי שנכפלה הסלת אלא מפרישין להם שלשה לוגי שמן וקומץ לבונה לוג ומחצה שמן וחצי קומץ לבונה לעשרון של בקר ולוג ומחצה שמן וחצי קומץ לבונה לעשרון של בין הערבים:
משנה תורה, הלכות בית הבחירה א׳:ו׳ - הטקסט מספריא
ועושין במקדש כלים מזבח לעולה ולשאר הקרבנות וכבש שעולים בו למזבח ומקומו לפני האולם משוך לדרום וכיור וכנו לקדש ממנו הכהנים ידיהם ורגליהם לעבודה ומקומו בין האולם ולמזבח משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש ומזבח לקטורת ומנורה ושולחן ושלשתן בתוך הקדש לפני קדש הקדשים.
מצוטט ב־24 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 22
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ כמגדל דוד צוארך ‹ כא סה"מ תרל"ח ע' מג
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ [ערבים עלי דברי דודיך] ויובן כו' ענין נט"י ‹ ריז סה"מ תרל"ח ע' מג
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ גן נעול ‹ שנד סה"מ תרל"ח ע' מו
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ גל נעול מעין חתום ‹ שסא סה"מ תרל"ח ע' מו
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ערבים עלי דברי דודיך ‹ שצא סה"מ תרל"ח ע' מג
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ [ובחודש השביעי] ויובן ענין הטוב ‹ תקלט סה"מ תרל"ח ע' מו
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו' ‹ תרכד סה"מ תרל"ח ע' מו
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו' ‹ תרכח סה"מ תרל"ח ע' מו
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ויאמר ה' אל אברם לך לך ‹ תשצו סה"מ תרל"ח ע' מב
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הקבצו ושמעו בנ"י ‹ י סה"מ תרל"ח ע' מב
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ קדש ישראל לה' ‹ כח סה"מ תרל"ח ע' מו
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ועבדתם את הוי' אלקיכם ‹ עח סה"מ תרל"ח ע' מה
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כי תשא את ראש בנ"י ‹ קיט סה"מ תרל"ח ע' מו
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וידעת היום ‹ קכב סה"מ תרל"ח ע' מו
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כי תבואו וכו' ושבתה ‹ רצא סה"מ תרל"ח ע' מב
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וחג הקציר בכורי מעשיך ‹ שכג סה"מ תרל"ח ע' מג
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ הקבצו ושמעו ‹ שפה סה"מ תרל"ח ע' מב
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תנ סה"מ תרל"ח ע' מו
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ זאת תהי' תורת המצורע ‹ תעט סה"מ תרל"ח ע' מו
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ והמים להם חומה ‹ תק סה"מ תרל"ח ע' מה
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ ‹ תקטו סה"מ תרל"ח ע' מב
- תרמ"א ‹ הנחות ‹ והי' אמונת עתיך ‹ תקנח סה"מ תרל"ח ע' מג
פלח הרמון אוצר החסידים 2
- בחוקותי ‹ והתהלכתי בתוככם ‹ תצו סה"מ תרל"ח ע' מג
- פסח ‹ ענין יצי"מ וקי"ס ‹ קיא סה"מ תרל"ח ע' מו

