ביאור זאת חקת התורה
תשסאביאור זאת חקת התורה
א) ביאור זאת חוקת פ"א ענין עשרה מאמרות גבוה מעשה"ד לפי' המק"מ ויקרא עשרה מאמרות מאבא ועשרת הדברות מבינה, צ"ל ע"ד שהעולם נבראו במלואו תולדות מלא בשני ווין מד"ר בראשית פי"ב ולא יהי' כן עד תולדות פרץ ועמ"ש ע"פ גדילים תעשה לך בענין הוד והדר לבשת, וכן אור שנברא ביום ראשון כו', הנה ישכיל עבדי כו' מאד אותיות אדם כמו שהי' קודם חטא עה"ד.
ב) פ"ב עץ ארז ואזוב ע"ד העשיר והדל ויש בזה ב' המדרגות דבע"ת וצדיק יחד, הארז ממשיך מהבינה עד יסוד, והאזוב מיסוד במל', וכמ"ש ע"פ הזח"ג ויקרא דף י"ו ע"ב.
ג) פ"ג פרה ק"נ, וצ"ל מדוע נעשית בחוץ ומ"ש מהקרבנות שהם נעשות בפנים דוקא, וע' בזבחים פרק פרת חטאת ושם דקי"ג ע"א שצריך לשוחטה חוץ לחומת ירושלים דוקא, וע' בחיי ב' דעות אם שהיא למעלה משאר הקרבנות או להפך, ולכאורה יש לה דמיון לקרבנות יוהכ"פ, כי שבעת ימים קודם לשרפת הפרה מפרישין כה"ג מביתו וכמו ביוהכ"פ ג"כ שבעת ימים קודם יוהכ"פ, והיינו שביום הח' דוקא מגיע למדרגת בינה שה"ע קדה"ק, ועמ"ש בענין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות, תשסבוי"ל ע"ד אמצאך בחוץ בע"ת, כי קרבנות להמשיך יחוד ונק' זה האשה אשר תקריבו וצ"ל בהצנע והיכל קדה"ק נק' חדר המטות, אבל התשובה היא בבחי' שקראה אמי, והאם נושקת בנה אף בחוץ ואין בזה בושה, וזהו מסט' דעלמא דאתי לאו איהי מאנא לבניה כו'. ועוד הקרבנות להמשיך דירה בתחתונים מבחי' צדיק ודירה זו היא בבהמ"ק שנק' הדום רגליו ונק' איזו בית אשר תבנו לי, אבל הבע"ת אינו ממשיך הדירה בתחתונים כ"א שממשיך ממקור האור מעתיקא המאיר בבינה שיאיר באצי' עד יסוד ולא במקור דבי"ע עדיין לכן לזה א"צ בהמ"ק, וע' בענין אליהו שהקריב בחוץ בפ' וישלח, וע' בילקוט חקת דרל"ה א' ע"פ והוציא אותה אל מחוץ למחנה ב' פירושים הא' דקאי על שרה של עמלק, ומ"מ צ"ל היינו מה שישראל יבררו ג"ק שלמטה מק"נ ושייך בה שחיטה להוציא דם ופנימי', הב' דקאי על הגלות כו', ואין זה תפלה שבמקום קרבנות, כ"א זהו תשובה דוגמת אמצאך בחוץ אשקך כמו שכ' בתרגום שזהו מס"נ, עץ ארז כו' חנניה מישאל ועזריה ע"ש, ילקוט ח"א קיו"ב רי"ג.
ד) ובזח"ב פקודי דרל"ז ע"ב מי חטאת, כד"א לפתח חטאת רובץ, ובגין דאיהו פתח, חטאת רובץ ודאי בקדמיתא כתיב והוציא אותה אל מחוץ למחנה כו' בקדמיתא טמא והשתא טהור ופי' במק"מ שם שהפרה היא נוק' דנוגה ואחר שנשרפת ונותנים עליה מים מתבררת (ע' בלק"ת בד"ה ויקחו אליך פרה איתא במשניות) והוא טהור דנפיק מטמא שקודם שנתבררה נק' טמא כו' עכ"ל, הרי מובן הטעם שנאמר והוציא אותה אל מחוץ למחנה, לפי שהיתה בבחי' טמא, ונק' חטאת, וע' בזהר ר"פ וישלח דקס"ה ע"ב מענין לפתח חטאת רובץ שפירשו על היצה"ר שנק' חטאת. ובגמ' דסוכה דנ"ב ע"א דוד קראו טמא כו'. ואפשר פירש חטאת כדברי ר"מ ביומא דל"ו ע"ב דס"ל חטא גדול מעון ופשע כו'. וצ"ל הרי כל הבהמות נמשכים מק"נ ואעפ"כ קריבין בפנים. וצ"ל דנפש הבהמות הטהורות נמשכים מבחי' העליונות דק"נ שהן טוב, ע' בפי' הרמ"ז בזהר פ' ויקרא על דף ה' ע"א גבי התיכונה שהיא נפש הבהמות כו', משא"כ פרה אדומה שהיא נוק' דנוגה, היא יותר רע כמ"ש הרמ"ז ר"פ מקץ בענין קץ דשמאלא, והיא הנקרא יותרת הכבד בפרדס ערך יותרת הכבד ובמא"א אות יו"ד סעיף מ"א, ובזח"ג פנחס דף רכ"ד ודף רל"א, ובת"ז תקון כ' דף מ"ג ע"א, ועיין במד"ר ס"פ תרומה פל"ה גבי אבל ברזל אין כתיב כאן כי זהב וכסף ונחשת רומזים לבחי' העליונות דק"נ רישיה די דהב טוב זה בבל, וכסף זו מדי כו' ובמא"א אות צ' סל"ב צלמא דנ"נ כל ק"נ בכללה עכ"ל והי"נ כ' ע' בע"ח דרוש ק"נ עכ"ל נמצא הברזל זהו בחי' אחרונה דק"נ היינו נוק' דק"נ, ועמ"ש בת"א פ' וישלח סד"ה ויאבק איש עמו בענין מה בין אבק לעפר, והנה אבק נוק' דק"נ והעלאת האבק עד כסה"כ זהו ענין גדולה תשובה שמגעת עד כסה"כ, לרחוק שנעשה קרוב, ובחי' קרוב מצד עצם י"ל זהו ענין קרבן ל' קירוב, ובחי' לרחוק שנעשה קרוב זהו ענין הבירור דמי חטאת כו' מבחינת חוץ למחנה.
תשסגוזהו ענין המד"ר פ' תצוה ר"פ ל"ח דקנ"ג ע"ד ע"פ לקח פר בן בקר הה"ד גדולים מעשה ד' דרושים לכל חפציהם, תלים סי' קי"א כשהוא רוצה הוא קוראה בלשון נקבה שנאמר ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וכשהוא רוצה הוא קוראה בלשון זכר שנאמר לקח פר בן בקר, דלכאורה אין לזה הבנה, מהו ענין הוא קוראה, הרי גבי אהרן הי' פר זכר, והפרה אדומה היתה נקבה, ולא בקריאת שם תליא, וע' במד"ר בשלח פכ"ה ופעמים עושה אותם בדמות נשים ופעמים בדמות אנשים שם ניחא אבל כאן אין הפירוש מובן, א"ו הפירוש דקאי על כללות ק"נ שיש בה דכר ונוק' לכן כשהוא רוצה הוא קוראה בלשון נקבה, ר"ל נוק' דק"נ, וכשהוא רוצה קוראה בלשון זכר היינו דכר דק"נ, וכיון שמ"מ הכל ענין ק"נ שהוא דבר אחד שייך לומר לפעמים קוראה כו'.
ד) ועמ"ש בבוך בראשית א' דתט"ו ב' בהגהות לד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה בענין אליהו שהקריב בחוץ והרי זהו איסור גדול, והכהנים ששמשו בבית חוניו הם כמו בעלי מומין מום גימט' אלקים, לפי שפוגם ביחוד הוי' אלקים שזהו בבהמ"ק דוקא כמארז"ל אימתי גדול ה' כשהוא בעיר אלקינו, בהגהות לד"ה רני ושמחי הראשון, והתירוץ כי בדברך עשיתי, והנה באליהו ב"פ ה' הוא האלקים, א"כ התגלות ע"ק ע"י התשובה לכן אפילו בחוץ אמצאך בחוץ, כי גדול ה' בעיר אלקינו דוקא היינו הוי' דז"א פעם הראשון הוי' הוא האלקים, וזהו המזבח נק' סולם מוצב ארצה מ' וראשו מגיע השמימה ז"א, ע"כ דוקא בבהמ"ק, אבל בחי' ע"ק זהו בחי' ולגדולתו אין חקר שלמעלה מעלה מבחי' גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו כמ"ש בת"א בד"ה ויושט המלך לאסתר דקנ"ז עמוד שני, וז"ל דלא שייך כלל לחקור ולהתבונן בגדולתו כו' אלא בשם הוי' ב"ה כו', ובפ' וארא בד"ה וידבר אלקים כו' וארא דצ"ג סע"א וע"ש ג"כ בד"ה וארא אל אברהם, דרוש הראשון שזהו ההפרש בין בחי' יחיד ובין בחי' אחד כי ז"א נק' אחד וע"ק נק' יחיד, ואין שייך שם יחוד דו"נ וזהו לפני ה' תטהרו, לכן גם בחוץ כי זהו למעלה בעצם מבחי' אימתי גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו דוקא ודוגמת מ"ש בד"ה למנצח על השמינית בענין איך הקב"ה מוריד גשמים בשבת, לפי שכל העולם שלו הוא, היינו לפי שהוא מבחי' א"ק המקיף את כל העולם בהשוואה אחת (ועמ"ש מזה בת"א בסופו בהג"ה לדרוש לבסומי בפוריא, דרוש השני, שמ"מ משם בא האור בבחינת העלם, וכמ"כ כאן, בענין הפרה שנעשית בחוץ ואין האור מאיר שם בגילוי כמו בבהמ"ק שנק' צמצם שכינתו בין שני בדי ארון אבל מ"מ בבחינת העלם בא ונמשך מעצמות אור א"ס מבחינה ואף באליהו שנאמר ותפול אש ה' ותאכל כו') כי שם כחשכה כאורה, וזדונות נהפכו לזכיות, ועמ"ש בענין חכמות בחוץ כו', ובבחי' זו את השמים ואת הארץ אני מלא בשעה א', ונק' הוראת שעה היתה תשסדע"ד יש קונה עולמו בשעה א' דילוג אבל הקביעות אינו כן אלא בבהמ"ק דוקא, כמ"ש סד"ה שובה ישראל הראשון. לכן גבי פרה אדומה שנאמר זאת חקת התורה אשר צוה הוי' דע"ק ע"כ והוציא אותה מחוץ כו', ולכן רק הזאת הדם בחי' ריח בוגדיו ולא הקטרת אמורין כי אין שייך לחמי באתריה לאו אורחי' למיכל וכן פרים הנשרפים אין בהם אכילת מזבח כו'. ועמ"ש בלק"ת בד"ה כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום דקאי על מצות תשובה שהיא בחי' אשר אנכי מצוך ע"ד אנכי כתר הוי' חכמה אלקיך מ', אבל כל המצות נק' מצות הוי', וכן אפילו קרבנות ועל התשובה נאמר לא בשמים היא כו' כי הנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה זהו עדיין שם הוי' כי ישמחו השמים ר"ת י"ה ותגל הארץ ר"ת ו"ה, אבל התשובה לא בשמים הוא אלא מבחי' את השמים ואת הארץ אני מלא בהשוואה א', והנה סולם זה הכבש ראשו מגיע השמימה זה ריח הקרבנות לכן הקרבנות דוקא בבהמ"ק בחי' סולם אבל אליהו שהקריב בחוץ ע"פ ובדברך עשיתי, שהמשיך מבחי' מקום שהתשובה מגעת מבחי' לפני הוי', ע"כ יוכל להיות גם בחוץ שמשם נמשך לפי שעה שאליהו עצמו הוא הסולם וכמ"ש מהרמ"א פ' ויצא בענין יעקב, וזהו ענין הפרה ג"כ כנ"ל וע' בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה, שמנחה דיעקב לעולם התהו שם בחי' מי יתן טהור מטמא כו' עד"ז ה"ע הפרה שהיא ג"כ בחי' מי יתן טהור מטמא לכן והוציא אותה אל מחוץ למחנה ומ"מ והזה נוכח פני אהל מועד שבע פעמים, שהיה מזה נגד בית קדה"ק פ"ג דפרה מ"ט ופ"ב דמדות משנה ד' שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם כי אף ששורש ההמשכה באה מבחי' ולגדולתו אין חקר שלמעלה מבחי' שם הוי' המאיר בעיר אלקינו ולכן גם מחוץ למחנה יכול למצוא ע"ד אמצאך בחוץ מ"מ ההמשכה צ"ל משם בשם הוי' דז"א ולהיות מאיר בעיר אלקינו דוקא ולכן צ"ל מתכוין ורואה בפתחו של היכל כו' וזהו ע"ד ושובו אל הוי' בד"ה שובה הנ"ל ולכן נז' כאן בפ' פרה ב' שמות הוי' שיהי' חיבור ב' השמות יחד דוקא ע"ד ויקרא הוי' הוי' כו'.
ה) במ"ש פ"ד בענין ושני תולעת מה תולעת אין כחו אלא בפיו יש להעיר ממ"ש במ"א ע"פ הקול קול יעקב שני ירושות הנחיל יצחק לבניו, הנחיל ליעקב את הקול וכה"א הקול קול יעקב, והנחיל לעשו את הידים כו' במד"ר פ' בשלח פכ"א, כי קול הוא ההמשכה פנימיות מבחי' איברי הנשימה שלמעלה מהפרסא וחצר הכבד כו' וכ"כ הרמ"ז פ' וישלח דקע"א א' שהקול הוא פנימיות ז"א ועמ"ש סד"ה כי תשמע בקול, וע' זח"א פ' בראשית דף נון ע"ב קלא פנימאה היינו יחוד או"א הנמשך ממו"ס כו', וענין הידים ידי עשו ע"ד שממית בידים תתפש כו', והנה ע"י הקול קול יעקב אזי אין הידים, כי קול זהו ת"ת שמחבר חו"ג שהם ב' ידים כו', א"כ עי"ז אין השממית מקבל מבחי' ידים כו', ובמא"א אות קוף סי"ט קול תמיד תשסהבסוד הז"א כו' ובאות תא"ו סי"ב תולע יסוד, תולעת שני מ'. ולפמ"ש דתולע זהו ענין הפה י"ל מה שהוא יסוד היינו כי הלשון זהו יסוד כמ"ש בפרדס ערך לשון שנק' היסוד לשון למודים כו', וע' פרדס ערך פה, שהם ב' פיות בינה ומ' וזהו וחרב פפיות בידם כו', וע' בפרש"י בחומש ר"פ בלק בענין משה שהוא אדם שכחו בפיו, כי משה נתנבא בזה, ועמ"ש בלק"ת פ' פנחס בד"ה צו את בנ"י, דרוש הראשון רפ"ד שע"י שאתה תהיה צו בצוותא חדא עם בנ"י כו'. גם תולע גימ' שור גימ' עלינו לשבח שתיקן יהושע שנאמר עליו ובכור שורו הדר לו, ויניקת הפרה הוא מפני שור מהשמאל לפי שנמשך בבחי' שמאל דוחה כמאן דשדי בתר כתפין לכן גם ק"נ יוכל לקבל ע"י קצת הביטול שיש בה דקרו ליה אלקא דאלקייא, לכן ע"י תולע גימ' שור מתקן שלא יומשך היניקה מפני שור מהשמאל לבחי' פרה שהיא ק"נ, כ"א אדרבה יומשך אבגית"ץ כו' לנתוץ נוק' דק"נ, ואזי יומשך השמאל רק בקדושה שיהי' שמאלא אתכליל בימינא דהיינו מ"ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, הרי מהשמאל נתעורר הקירוב להעלות כנס"י וע"ד רוח צפונית, והנותן מטתו בין צפון לדרום, ועמ"ש סד"ה ה' יחתו מריביו כו' גבי ויתן עוז למלכו, וע"ז רומז עץ ארז ואזוב שהן דת"י המורים על האהבה וקירוב הקב"ה עם כנ"י, גם ארז גימ' יצחק שהוא בחי' שמאלו תחת לראשי כמ"ש ויאהב יצחק את רבקה כדפי' בזהר חיי דקל"ג סע"א, ובפ' אחרי דף ע"ד ע"א ר' יוסי אמר בשעתא דאסגיאו זכאין בעלמא כתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ור"ל שאזי גם השמאל היא נמשך בכנס"י שמבחי' הגבורות דוקא מתעורר הזיווג כמ"ש בענין לחמי לאשי בד"ה צו את בנ"י ואמרת אליהם את קרבני לחמי, פ"ג, ועיין בזהר וישב דקפ"ו א' ע"פ העירותי מצפון ובזהר בראשית דמ"ט ע"א ע"פ ויצר ה' אלקים מכאן אוליפנא דצפון אתער תדיר לגבי נוק' כו' וע' מזה בר"ח שעה"ק פט"ז, וי"ל לכן קדה"ק שחיטתן בצפון דוקא, ובלק"ת בשה"ש בהביאור ע"פ קול דודי נת' איך ההמשכה בפנימיות נמשך ע"י הגבורות דוקא ועד"ז נאמר וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק, וכמו גבורות גשמים שיורדי' בגבורה כו', משא"כ בזמן דאסגיאו חייבין בעלמא כתיב השיב אחור ימינו מפני אויב, ואזי שמאלא לא אתכליל בימינא ונמשך מקו השמאל יניקה לחיצונים, ע"ד תחת שלש רגזה ארץ כו' כי תירש כו' היינו מה שמקבלת הפרה מפני שור מהשמאל, שנמשך מקו השמאל השפעה לנוק' דק"נ, ולכך ע"י שריפת הפרה מתקנין זה, ואזי ע"י האפר ומים חיים נמשך שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני וכנ"ל.
תשסושייך לעיל ססעי' ב' ולכן ביצ"מ נאמר ולקחתם אגודת אזוב כו' ובפרה עץ ארז ואזוב, כי יצ"מ ההמשכה מיסוד מבחי' צדיק כו' אבל ע"י הפרה בחי' תשובה יומשך גם מבחי' עץ ארז ואזוב ע"ד צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא כו', חיבור יס"א ארז אשר בלבנון ביסוד ז"א, וכמ"ש מזה ע"פ צדיק כתמר יפרח.
בענין מחוץ למחנה כו' והזה נוכח פני אהל מועד ע"ד התפלה בחו"ל נוכח א"י במלכים א' סי' ח' מ"ח ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ אויביהם כו' והתפללו אליך דרך ארצם, וע' בגמרא פ"ד דברכות דכ"ח מזה ובשה"ש רבה בפסוק כמגדל דוד צווארך בענין לתלפיות, ועמ"ש ע"פ הילקוט ע"פ טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך שאלו לתורה נפש החוטאת במה תתכפר ואמרה יביא קרבן שאלו להקב"ה אמר יעשה תשובה כו', וענין הקרבן זהו בבהמ"ק והוא ע"פ התורה תשב"כ, אך על המזיד לא מהני קרבן ואין לו תיקון כ"א ע"י תשובה שמגעת לפני הוי' ולמעלה מבחי' תורה כ"א בבחי' חקת התורה אותיות החקיקה, ולכן זהו מחוץ למחנה תשובה באותו מקום ובקשתם משם, אך והזה נוכח כו' כי אחר שמעוררי' ש' הוי' דלעילא דע"ק הנה ההמשכה למטה צ"ל כסדר ההשתלשלות ע"י ש' הוי' דז"א אשר גדול הוי' בעיר אלקינו כו' כי להיות דירה בתחתונים זהו ע"י בחי' צדיק, רק כי בחי' צדיק יהי' כארז בלבנון כו'.
וענין יוהכ"פ זהו ע"ד שאמר יעקב והי' הוי' לי לאלקים שגם כסדר המדרגות הגיע לבחי' זו דבע"ת והיינו ע"י וידר יעקב נדר כו' כמ"ש במ"א וכך הוא ענין יוהכ"פ, ועמ"ש ע"פ כמגדל דוד בענין עיר ומגדל שכמו בלעומת זה יש עיר ומגדל דדור הפלגה כמ"כ בקדושה גדול הוי' כו' בעיר אלקינו, אכן בחי' מגדל דוד בחי' ציון בו מאיר מש' הוי' דלעילא והיינו בחי' קדה"ק וזהו יוהכ"פ, משא"כ שאר הקרבנות קריבין במזבח החיצון ע' בד"ה ושאבתם מים, דרוש הראשון.
חק הטריפני לחם חוקי, ע' סד"ה תקעו בחדש בענין כי חק לישראל, ובשרשים חקיקה וחוק הם בשרש אחד, ולכאורה הם שני ענינים חלוקים, כי חוק זהו ענין דבר קבוע וקצוב תמיד כמו כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו לחם חוקם, ומה ענין זה לחקיקה שהוא ענין בפ"ע שאינו שייך לענין חוק, וענין ג' חוקה דהיינו חוק שלמעלה מהטעם כמו שעטנז ופרה אדומה, ובשרשים הכל בשורש אחד, וראיתי במכלול להרד"ק עשה קצת שייכות חוק ודבר קבוע לחקיקה לפי שניתנו ליכתב ואין הטעם מספיק, והנה במד"ר ר"פ בחקתי ע"פ אם בחקתי תלכו חקים שבהם חקקתי את השמים ואת הארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, בירמי' ל"ג כ"ה, ושם פי' חקות שמים וארץ הנהגות שמים וארץ, שזהו ע"ד לחם חוקי, ואינו שייך לחקיקה, ואעפ"כ המד"ר קורא חקות שמים וארץ ג"כ לשון חקיקה שבהם חקקתי את השמים ואת הארץ כנ"ל, וצ"ל מפני שחקות והנהגות שמים וארץ הם קבועים תמיד ואין בהם שום שינוי תשסזכמארז"ל ע"פ האזינו השמים, שמא שינו השמים הילוכן כו' וכמ"ש ויעמידם לעד לעולם חוק נתן ולא יעבור, וכן אומרים בקידוש לבנה חוק נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ע"כ נק' ג"כ לשון חקיקה, שהחקיקה זהו קבוע יותר מן הכתב בדיו שהכתב יכול להמחק ולהשתנות ברבוי הזמן משא"כ האותיות הנחקקים בהאבן או בהנחשת לא ישתנו, ע"כ החוק הקבוע נק' ג"כ חקיקה, וזהו חקות שבהם חקקתי שמים וארץ שהנהגות שמים וארץ נק' חקיקה, ואפ"ל ג"כ כי הנה ענין לעולם דברך ד' נצב בשמים דקאי על מאמר יהי רקיע שרשו מאותיות החקיקה, וזהו חק נתן להם, והיינו כמ"ש סד"ה למנצח על השמינית ששורש חיות העולמות נמשך מא"ק ולכן גם בשבת מצמיח עשבים כו' ע"ש, ועיין בבה"ז פ' וירא ע"פ וגם אמנה אחותי בת אבי היא שחיות העולמות נמשך מחו"ב דזיווגייהו תדיר שמשם נמשך ההמשכה מאין ליש תמיד כי החכמה מאין תמצא ובינה נק' יש, והם תרין ריעין דלא מתפרשין, ונהר יוצא מעדן יוצא בלי הפסק, ובחי' שאינה פוסקת לעולם היא מאור א"ס ממש, בחי' כמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, משא"כ זווג זו"נ שהוא לפרקים אף שיש בו מעלה להוליד נשמות חדשות ממש, אבל לפעמים נפסק, ולכן כיון ההמשכה דחיות העולמות נמשך מבחי' שאינו פוסק ע"כ נק' חקיקה, ע"ד גליף גליפו בטהירו עילאה שנת' בלק"ת בביאור זאת חקת התורה, ושרשו מאותיות הרשימו, כי יש רשימה חקיקה וכו' בפרדס שער אבי"ע וע' בזהר ס"פ קדושים דף פ"ו מענין חוקותי ובהרמ"ז שם ששורשם מקו המדה בוצינא דקרדוניתא, והנה הבחי' הג' חוקה ל' גזירה ג"כ בא מבחי' מל' דאצי' שנעשה כתר לבי"ע שבחי' כתר זהו שלמעלה מהטעם כמבואר בבה"ז ר"פ בחקתי, אך חקת התורה י"ל בא ממל' דא"ס שנעשה עתיק וכתר לאצילות וע' במד"ר בא ר"פ י"ט בענין חקת הפסח וחקת פרה משל לשני מטרונות כו', והנה כאן בדרוש זאת חקת התורה, מבואר שבתורה יש ג"כ אותיות החקיקה ור"ל אע"ג דהתורה היא בזו"נ וזווג זו"נ עם שיש בו מעלה יתירה על הבחי' דחיות העולמות כי הוא מהפנימי' ואור חדש לא לחדש הישינות לבד כשל חיות העולמות אך אינו תדירי, זהו כשכבר נמשך התורה בבחי' תשב"כ ושבע"פ אבל מצד שרש התורה באותיות החקיקה שם הוא כמעיין הנובע תמיד שאינו פוסק וכנ"ל דמבחי' חקיקה נמשך הטריפני לחם חוקי וא"כ ענין זאת חקת התורה שעי"ז ימשיכו מאותיות החקיקה ימשיכו שיהי' זו"נ ג"כ כמו או"א בבחי' תרין ריעין דלא מתפרשין וע"ז מורה המים חיים שהם בחי' נביעה שאינה פוסקת ולכן נהרות המכזבים פסולים בקידוש מי חטאת
, ולכן גבי שופר נאמר כי חק לישראל הוא וי"ל בו כל הג' ענינים חק שלמעלה מהטעם כי הוא הממשיך מלכיות והמלך גוזר החוקה בלי טעם כמ"ש בבה"ז ר"פ בחקתי, וגם חק ל' חקיקה שממשיך ג"כ להיות חקות שמים וארץ ושרש המשכה זו באה מאותיות החקיקה ומבחי' חקת התורה, וגם ממשיך להיות הטריפני לחם חוקי, וא"כ כאן פי' זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר, לאמר היינו עשרה מאמרות שיומשך בהן מבחי' חקת התורה דהיינו מאותיות החקיקה, והיינו ע"י קיום מצות פרה ברצוא ושוב אפר ומים חיים שגבוה מרצוא ושוב תשסחשבשאר המצות כמ"ש באג"ה סי' כ"ח ד"ה למה נסמכה שבכל המצות בא המ"ד מז"א ובקידוש מי חטאת נמשך ממו"ס, ואפ"ל כי ממשיך והחיות רצוא ושוב החיות הנמשך מאוא"ס בחי' מטולמ"ט כמ"ש בד"ה ויקחו לי תרומה ואולי זהו עצמו ענין אותיות החקיקה והבן.