שיחה כ
487שיחה כ
, ור תשרל ב'"ה, ו' תשרי, ואו דעשייית, ה'תשמייה ברוקלין, נ.י. צו אֶלַע אידישע מאַמעס און טעכטער אומעטום, ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום:
ו" תשרי: יום הסתלקותה של אמי מורתי הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה. -- והשנה מלאו עשרים שנה ליום הסתלקותה. -- במעלת מספר עשרים ראה: לקו"ת במדבר ב, א. שה"ש לה, סע"ג. ובכ"מ. לקוטי לוי"צ לזח"ב ע' קו.
דעשי"ת: ע"ד גודל ענין התשובה בכלל ובפרט בקשר ליוהכ"פ -- ראה לקו"א להה"מ סי' קסא (הוצאת קה"ת).
תורה . . אמת'ע וועגווייזערין: ראה זח'ג נג, ב: אמאי אקרי תורה בגין דאורי וכו'.
תורה . . אירע אָנווייזונגען זיינען שטענדיג, נצחיות-אמת'דיגע: רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט. הל' מלכים פי'א סוף ה"ג. פיה"מ סנהדרין הקדמה לפרק חלק היסוד התשיעי. וראה גם תניא רפי"ז. ובב"מ.
מזכה געווען די אידישע פרוי: ראה גם דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר לנשים ובנות (לקו"ד כרך ג בסופו).
מסיים . . ספר משלי: מזמור לא.
המעשה הוא העיקר: אבות פ"א מי"ז.
תורה -- אור: משלי ו, כג.
488(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
489(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
490(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
491חכם (אַביסל דערמאַנונג, דערמוטיקונג אד"ג) וועט ער (זי) נאַך קליגער ווערן פיל מער".
הערות
עמוד 488
- 1. דריי . . מצוות: אשר הר"ת שלהם הוא ,חנה": חלה (כשרות האכילה ושתי): נדה (טהרת המשפחה); הדלקת הנר (נרות שבת קודש ויו"ט) -- מגלה עמוקות עה"ת פ' שלח ד"ה ג' מצוות (יז, ד), בשם הגה"ת מיימוני.
- 2. דריי . . מצוות . . צוגעטיילט געוואַרן . . צו דער פרוי: ראה ירושלמי שבת פ"ב ה"ו. תנחומא ר"פ נח. ביר ספי"ז. אוה"ת שלח ס"ע תקלה ואילך. תורת שמואל תרכ"ז ע' שט ואילך. שם ע' שטו ואילך.
- 3. צינדן ליכט . . איז אַ חיוב אין יעדע אידישע היים: ואחד האנשים ואחד הנשים -- טור ושו"ע (ושו"ע אדה"ז) או"ח סרס"ג ס"ב (ס"ג). ולהעיר מפע"ח שער השבת רפיג: ותיקון הנר שבת תהי' אתה זהיר אך הדלקתם תהי' ע"י אשתך. ובסי' האריז"ל כוונת ערב שבת: ובהדלקתם תכוין וכו' -- שכוונות ההדלקה שייכות להאיש.
- 4. בלויז אין אויסנאָמס פאַלן: שו"ע אדה"ז שם סעיף ט' וסעיף י"א. וראה גם שם סעיף ה
- 5. אלע מצוות . . געפאַדערט . . אַ מיידעלע: והרי האב מצווה מד"ס לחנך גם בתו -- שו"ע אדה"ז או"ח סשמ"ג ס"ב. וראה מג"א ומחה"ש שם סוסק"א. וראה תוספתא עירובין פיב ה"ח: לא נמנעו . . מלשלח עירובין . . וביד בנותיהן הקטנים כדי לחנכן במצוות. ועד"ז האם -- וראה הערה ד"ה אויפזיכט.
- 6. אַ מיידעלע פון דריי יאֶר . . אָנצוהייבן צינדן אַ ליכט: ראה גם לקוש חי"א ע' 281 ואילך. חט"ו ע' 168 ואילך. שם ע' 173. חי"ז ע' 146 ואילך.
- 7. אויפזיכט פון איר מוטער: ראה דברי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ע"ד גודל הענין דחינוך האם את ילד" (משל"ה סב, א) -- קונטרס חנוך לנער (ברוקליו, תשי"ט) ס"ע 34 ואילך.
- 8. דערציילן אונזערע חכמים זכרונם לברכה: ב"ר פ"ס, טז. הובא בפרשיי עה"פ חיי שרה כד, סז. וראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 163 ואילך, ובהערות שם.
עמוד 489
- 1. לקוטי הוספות / ו' תשרי שיחות 1-09
- 2. נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג. וראה שבת כג, ב (ובפרש"י שם ד"ה בנים). שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רס"ג.
- 3. דער אויבערשטער באַצאַלט מדה כנגד מדה: ראה סוטה ח, ב. שם ט, ב (במשנה). שם יא, א (בגמרא). פס"ז עה"פ שמות ג, ו.
- 4. כשרות . . אָנפאַרטרויט געוואָרן צו דער פרוי און מוטער: ראה רמ"א יו"ד סקכ"ז ס"ג. שו"ע אדה"ז או"ח סתל"ז ס"ו, ובהנסמן ב,מראי מקומות וציונים" לשם. וראה שדי חמד כללים מערכת הנו"ז כלל לג (תקפז, בג). אנציקלופדי' תלמודית מערכת אשה -- בנאמנות (ע' רנב ואילך). וש"נ.
- 5. דאַס אַפהיטן . . פון טהרת המשפחה האַט א גאַר שטאַרקע ווירקונג: ראה גם לקו"ש חי"ג ע' 288 ואילך, ובהנסמן בהערות שם.
- 6. די הלכה גיט דער פרוי אַ ספעציעלן צושטאַנד: ראה טור ושו"ע יו"ד ריס קפ"ה. שו"ע אדה"ז יו"ד הלכות נדה ר"ס קפ"ה ובקו"א שם סק"ב. וראה בהנסמן ב,מ"מ וציונים" לשם.
עמוד 490
- 100. לקוטי הוספות / ו' תשרי שיחות
- 2. גיין מחיל אל חיל: ראה תהלים פד, ח. וראה ברכות בסופה. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה ס"ה. וש" - ו,מעלין בקודש" (ברכות כח, א. וש"נ).
- 3. מלכותו ברצון . . פרייוויליג.און גערן: להעיר מכש"ט סי' של (מח, ד -- בהוצאת קה"ת): והנה היום בר"ה . . עתה אותה השעה הטובה . . ולשמח להקב"ה שמחה גדולה וכו'.
- 4. אחת בשנה: תצוה ל, י. אחרי טז, לד. .
- 5. לפני ה' תטהרו: אחרי טז, ל. וראה יומא בסופה. סידור שער יוהכ"פ (רנ, ב ואילך). אוה"ת יוהב"פ עי א'תקעו ואילך. לקו"ש חי"ז ס"ע 176 ואילך.
- 6. תן לחכם ויחכם עוד: משלי ט, ט.
עמוד 491
- 1. לקוטי הוספות / ו' תשרי שיחות 1
תלמוד ירושלמי שבת ב׳:ו׳ - הטקסט מספריא
משנה: עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַנָּשִׁים מֵיתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּידָּה בַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר:
הלכה: עַל שָׁלשׁ עֲבֵירוֹת הַנָּשִׁים מֵתוֹת כול׳. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְלָדוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹלְדוֹת. מָאן דָּמַר. יְלָדוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. בָּעֲוֹן הַנְּדָרִים הַבָּנִים מֵתִים. וּמַה טַעֲמָא. לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם. וּמָאן דָּמַר. יוֹלְדוֹת. מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת סַכָּנָה.
רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. כְּתִיב וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים. בְסֵדֶר הָאוּרִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים. אֶלְּא מְלַמֵּד. בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹצְאִין לַמַּלְחָמָה בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָה יוֹשְׁבִין עֲלֵיהֶן אִם לִנְצוֹחַ אִם לְהִינָּצֵחַ. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. כְּתִיב כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אוֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע. הָא אִם אֵינוֹ יוֹצֵא אֵינוֹ צָרִיךְ לֵיהּ שְׁמִירָה. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת הַסַּכָּנָה.
אָמַר רִבִּי אַחַאי בַּר יַעֲקֹב. כְּתִיב וּקְרָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ. הָא בַבַּיִת לֹא. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת הַסַּכָּנָה.
רִבִּי בִּיסְנָא בְשֵׁם רִבִי לִיָיא. כְּתִיב יוֹם צָרָה וְתוֹכֵיחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה. הָא יוֹם אַחֵר לֹא. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת הַסַּכָּנָה.
רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגֹּרֶי. כָּתוּב בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע. יֵצֵא צַדִּיק אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת הַסַּכָּנָה.
אָמַר רִבִּי בָּא בַּר בִּינָה. נֶסֶר שֶׁהוּא מָתוּחַ מִגָּג לְגָג אֲפִילוּ רָחַב כַּמָּה אָסוּר לְהַלֵּךְ עָלָיו. לָמָּה. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת הַסַּכָּנָה.
רַב אָמַר. הַיּוֹשֵׁב בָּבַיִת מְרוֹעְרָע עוֹשֶׁה מַלְאַךְ הַמָּוֶת דַנִיסְטֵיס שֶׁלּוֹ. דִּכְתִיב יַשִּׁי מָוֶת עָלֵימוֹ. כְּמַה דְתֵימָר כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה.
אָמַר רִבִּי לֵוִי. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַשָּׂטָן מָצוּי לְקַטְרֵג. הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בְּעַצְמוֹ. וְהַיָּשֵׁן בְּבַיִת אָפֵל לְעַצְמוֹ. וְהַמְפָרֵשׂ בַּיָּם הַגָּדוֹל. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן. אִילוּלֵי דִכְתִיב כֹּה אָמַר יְי הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ. כֵּיוָן שֶׁהָיָה אָדָם יוֹרֵד לְתוֹכוֹ הָיָה מֵת. וְרַבָּנִן אָמְרִין. הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ. מִן הָעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג. וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה. מִן הֶחָג וְעַד חֲנוּכָּה. רִבִּי יוֹסֵה בְרֵיהּ דְּרִבִּי תַנְחוּם דִּכְפַר אָגִין עוּבְדָא הָיָה בְּאֶסְיָא. אֲתַא בָעֵי מִיפְרוֹשׂ מִן חַגָּא וְעַד חֲנוּכְּתָא. חַמְתֵּיהּ חָדָא מַטְרוֹנָה. אָמְרָה לֵיהּ. כְּדוֹן מַפְרִשִׂין. אִיתְחֲמֵי לֵיהּ אֲבוֹי. וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ. וְלָא שְׁמַע לָא לְדֵין וְלָא לְדֵין וַאֲזַל בַיָּמָא. רִבִּי כֹהֵן אֲחוֹי דְרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא הֲוָה פְרִישׂ. אֲתַא בָעֵי מִיפְרוֹשׂ מִן חַגָּא לַחֲנוּכְּתָא. אֲמַר לַאֲחוֹי. צְלוּ עָלַי. אֲמַר לֵיהּ. אִין. דִּצְלִיתִי עֲלָךְ. אֶלָּא אִין חֲמִיתִינוֹן לְצִיבּוּר מְצַלְיָין לְמִיטְרָא לָא תִתְרַחֵץ עַל צְלוּתִי. הָא דְאַתְּ קְטִיר לוּלָבָךְ קְטוֹר רַגְלָךְ.
עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. אָדָם הָרִאשׁוֹן דָּמוֹ שֶׁל עוֹלָם. דִּכְתִיב וְאֵיד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ. וְגָרְמָה לוֹ חַוָּה מִיתָה. לְפִיכָךְ מָסְרוּ מִצְוַת נִדָּה לָאִשָּׁה.
וּבַחַלָּה. אָדָם הָרִאשׁוֹן חַלָּה טְהוֹרָה לָעוֹלָם הָיָה. דִּכְתִיב וַיִּיצֶר יְי אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. וַתְיָיא כַּיי דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר קַצַּרְתָּה. כֵּיוָן שֶׁהָאִשָּׁה מְקַשְׁקֶשֶׁת עִיסָּתָהּ בַּמַּיִם הִיא מַגְבְּהָת חַלָּתָהּ. וְגָרְמָה לוֹ חַוָּה מִיתָה. לְפִיכָךְ מָסְרוּ מִצְוַת חַלָּה לָאִשָּׁה.
וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. אָדָם הָרִאשׁוֹן נֵרוֹ שֶׁלְּעוֹלָם הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר נֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָדָם. וְגָרְמָה לוֹ חַוָּה מִיתָה. לְפִיכָךְ מָסְרוּ מִצְוַת הַנֵּר לָאִשָּׁה. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה דִיבְקֵי מִיתָה הֵן וֹשְׁלָשְׁתָּן נִמְסְרוּ לָאִשָּׁה. וְאֵילּוּ הֵן. מִצְוַת נִידָּה וּמִצְוַת חַלָּה וּמִצְוַת הַדְלָקָה.
מדרש תנחומא, נח א׳ - הטקסט מספריא
יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, עַל כַּמָּה עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עַל שָׁלֹש עֲבֵרוֹת וְכוּ', וּשְׁלָשְׁתָּן מִן הַתּוֹרָה.
נִדָּה, דִּכְתִיב: וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב (ויקרא טו, כה). חַלָּה, רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם (במדבר טו, כ). הַדְלָקַת הַנֵּר, דִּכְתִיב: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג (ישעיה נח, יג), זוֹ הַדְלָקַת הַנֵּר בַּשַּׁבָּת. וְאִם תֹּאמַר לֵישֵׁב בַּחֹשֶׁךְ, אֵין זֶה עֹנֶג, שֶׁאֵין יוֹרְדֵי גֵיהִנָּם נִדּוֹנִין אֶלָּא בַחֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶרֶץ עֵפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל (איוב י, כב).
וּמָה רָאוּ נָשִׁים לְהִצְטַוּוֹת עַל שָׁלֹשׁ מִצְוֹת הָאֵלּוּ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם הָרִאשׁוֹן תְּחִלַּת בְּרִיּוֹתַי הָיָה וְנִצְטַוָּה עַל עֵץ הַדַּעַת. וּכְתִיב בְּחַוָּה, וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה וְגוֹ' וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל (בראשית ג, ו), וְגָרְמָה לוֹ מִיתָה וְשָׁפְכָה אֶת דָּמוֹ. וּכְתִיב בַּתּוֹרָה, שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ (בראשית ט, ו). תִּשְׁפֹּךְ דָּמָהּ וְתִשְׁמֹר נִדָּתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּפֵּר לָהּ עַל דַּם הָאָדָם שֶׁשָּׁפְכָה.
מִצְוַת חַלָּה מִנַּיִן, הִיא טִמְּאָה חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסִי בֶן דֻּמְסְקָא, כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה מְקַשְׁקֶשֶׁת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְאַחַר כָּךְ הִיא מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, כָּךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִיב: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה (בראשית ב, ו), וְאַחַר כָּךְ, וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר וְגוֹ' (בראשית פסוק ז).
הַדְלָקַת הַנֵּר מִנַּיִן, הִיא כִבְּתָה נֵרוֹ שֶׁל אָדָם, דִּכְתִיב: נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם (משלי כ, כז), לְפִיכָךְ תִּשְׁמֹר הַדְלָקַת הַנֵּר.
בראשית רבה ס׳:ט״ז - הטקסט מספריא
וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ (בראשית כד, סז), כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה עָנָן קָשׁוּר עַל פֶּתַח אָהֳלָהּ, כֵּיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ עָנָן, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזַר אוֹתוֹ עָנָן. כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיוּ דְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה. וְכָל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה בְּרָכָה מְשֻׁלַּחַת בָּעִסָּה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרָה. כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דּוֹלֵק מִלֵּילֵי שַׁבָּת וְעַד לֵילֵי שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ הַנֵּר, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזַר. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ שֶׁהִיא עוֹשָׂה כְּמַעֲשֵׂה אִמּוֹ, קוֹצָה חַלָּתָהּ בְּטָהֳרָה וְקוֹצָה עִסָּתָהּ בְּטָהֳרָה, מִיָּד וַיְּבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן לִמְדָתְךָ תּוֹרָה שֶׁאִם יִהְיֶה לָאָדָם בָּנִים גְּדוֹלִים יִהְיֶה מַשִּׂיאָן מִתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הוּא נוֹשֵׂא לוֹ אִשָּׁה, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מֵאַבְרָהָם, בַּתְּחִלָּה וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וְאַחַר כָּךְ (בראשית כה, א): וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה.