שיחה ד
הערות
עמוד 256
- 1. שיחות
- 1. שו"ע אדה"ז סו*ס תצד.
- 2. ראה רמז בספר תיקון שובבים. הובא ונתבאר בספר לב דוד להחיד"א פכ"ט.
- 4. שהש"ר פ"א, ד.
- 6. ראה פסיקתא דר"כ (הובא ברוקח סרצ"ו) עה"פ בחודש השלישי: הוו קורין את הפרשה הזאת בכל שנה ושנה ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין את התורה.
- 6. ג, טו ובפרש"י שם.
- 66. והביאור בזה מובן (ועד שרש"י לא הוזקק לבאר זאת): מאופני שמירת המשכן הוא ג'"כ, כמ"ש לפנ"ז (פרשתנו א, נג),והלוים יחנו סביב למשכן גו (ועי"ז) ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות", הפסק דמחנה הלוים (שהוא יותר מהפסק מחיצה וחומה) -- והרי חנייתם סביב למשכן הוא גם ע"י הקטנים כבגדולים (ואדרבה, הגדולים יצאו תכופות מהמחנה (לעבוד עבודתם במשכן וכו), משא'"כ הקטנים),
- 7. רמב"ן ר"פ תרומה.
- 8. נוסף על מה ש,כל איש ואיש כו' אשר נדבה רוחו כו'" הוא כמו לוי וכהן (רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל).
עמוד 257
- 9. ע"ד לשון חזיל שבת פט, ב. ירושלמי תענית פ"ב הי"א.
- 0. ראה ברכות כו, ב.
- 1. יתרו יט, ו.
- 2. שהרי ע"פ ת'א תיב"ע ת"י וכו"כ מפרשים (משא"כ לפרש") פי' ,(ממלכת) כהנים" הוא כהנים כפשוטם. וכ"ה במכילתא יתרו שם.
- 3. בעה"ש יתרו שם. וראה גם אגדת בראשית פע"ט, ם.
- 4. דמה שנמנו ,מבן חודש ומעלה" הוא לפי שאז נתברר ונתגלה ש,יצא מכלל נפלים" (פרש"י במדבר ג, טו. -- וראה ההמשך בפרש"י שם שלמוד להיות נמנה מן הבטן -- תיכף משנולד. וגם בת - יוכבד).
- 7. ש"פ במדבר, ב' סיון תש"מ
- 8. שיחות 27
- 5. שבת פח, ב.
- 6. ברכה לג, ד. וראה הערה הבאה.
- 7. כמ"ש תורה גו' מורשה קהלת יעקב -- והרי תינוק בן יומו יורש (נדה מד, רע"א).
- 12. ולהעיר, דענין ,אב ואם יש לכם" -- שמפני זה לא ניתנה התורה למלאכים כ"א לישראל (שבת פט, רעיא) -- הוא בשוה בקטנים כבגדולים.
עמוד 258
- 8. ירושלמי יבמות פ"א ה"ו.
- 9. אבות פ"ב מ"ט.
- 0. להעיר מהידוע בביאור מרז"ל שהתינוק בבטן אמו מלמדין אותו כל התורה כולה ואח"כ בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כו' (נדה ל, ב), שהתורה שמלמדין אותו כשהוא בבטן אמו נותנת לו כח ועוז גם אח"כ (לקו"ת שלח מד, א. אוה'ת שה"ש ריש ע' עב. ועוד).
- 4. ויש לומר, שבנדו"ד הוא במכ"ש -- שהרי (א) דביקת אזניו בד"ת היא לאחרי שנולד, (ב) אין כאן עניו דסטרו ומשכחו.
- 1. דאם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל (הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סי"ג, שו"ע אדה"ז או"ח סינ סיב -- ממג'א שם סקיב).
- 6. ש"פ במדבר, ב'
- 7. סיון תש"מ שיחות
- 2. הל' ת*ת שם סי"ב.
- 3. לקו"ד כרך א כה, ב ואילך.
- 4. אשר ה' שמות נקראו לה (מתאים לדרגות שלה) נפש רוח נשמה חי' יחידה (ב"ר פייד, ט. דב"ר פ"ב, לז. וראה קונטרס ענינה של תורת החסידות הע' 37).
- 5. סנהדרין צח, א.
תלמוד ירושלמי תענית ב׳:י״א - הטקסט מספריא
משנה: שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. שָׁלשׁ שְׁנִיּוֹת אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין. שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת אֵילּוּ וָאֵילּוּ מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֵילּוּ וָאֵילּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. שָׁלשׁ שְׁנִיּוֹת אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. וְשֶׁבַע הָאַחֲרוֹנוֹת אַנְשֵׁי מִשְמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מוּתָּרִים לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת אֲבָל לֹא בַיָמִים. וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת:
הלכה: מִפְּנֵי מָה אַנְשֵׁי מַעֲמָד מוּתָּרִין לִשְׁתּוֹת מַיִם בַּלֵּילוֹת אֲבָל לֹא בַיָּמִים. שֶׁאִם תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל אַנְשֵׁי מִשְׁמָר יצְטָרְפוּ אַנְשֵׁי מַעֲמָד עִמָּהֶן. אַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. שֶׁהֵם תְּדִירִין בָּעֲבוֹדָה.
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס. בַּחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. הָא שְׁאַר כָּל הַיָּמִים אֲסוּרִין. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי אָבוּן רִבִּי יָסָא בְשֵׁם חִזֵקִיָּה. גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁלָּא יִיכָּנְסוּ לְשַׁבָּתָן מְנוּוָלִין. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵילּוּ (מְכַבְּסִין) [מְגַלְּחִין] בַּמּוֹעֵד. הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין וְהַמְנוּדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים. הָא שְׁאַר כָּל בְּנֵי אָדָם אֲסוּרִין. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלָּא יִיכָּנְסוּ לָרֶגֶל מְנוּוָלִין.
תַּנֵּי. כָּל מִי שֶׁהוּא מַכִּיר אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שֶׁלּוֹ וְאַנְשֵׁי בֵית אַב שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מִבָּתֵּי אָבוֹת קְבוּעִין אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וְכָל מִי שֶׁהוּא מַכִּיר אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מַכִּיר אַנְשֵׁי בֵית אַב שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מִבָּתֵּי אָבוֹת קְבוּעִים אָסוּר כָּל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שֶׁלּוֹ וְלֹא אַנְשֵׁי בֵית אַב שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מִבָּתֵּי אָבוֹת קְבוּעִים. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא אָסוּר לְעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁתַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ. שֶׁהוּא מוּתָּר בְּהֶסְפֵּד. כְּמַה דְתֵימַר. קַלְקָלָתוֹ תַּיקָּנָתוֹ שֶׁהוּא אָסוּר בְּהֶסְפֵּד. וְדִכְוָותָהּ. (תַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ) [קַלְקָלָתוֹ תַקָּנָתוֹ] שְׁיְּהֵא אָסוּר בִּמְלָאכָה.
רש"י על במדבר ג׳:ט״ו - הטקסט מספריא
מבן חדש ומעלה. מִשֶּׁיָּצָא מִכְּלַל נְפָלִים הוּא נִמְנֶה לִקָּרֵא שׁוֹמֵר מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ; אָ"רַ יְהוּדָה בְּרַבִּי שָׁלוֹם לָמוּד הוּא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט לִהְיוֹת נִמְנֶה מִן הַבֶּטֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם" (במדבר כ״ו:נ״ט), — עִם כְּנִיסָתָהּ בְּפֶתַח מִצְרַיִם יָלְדָה אוֹתָהּ וְנִמְנֵית בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה חֶשְׁבּוֹנָם לֹא תִמְצָאֵם אֶלָּא שִׁבְעִים חָסֵר אֶחָד, וְהִיא הִשְׁלִימָה אֶת הַמִּנְיָן (תנחומא):
מבן חדש ומעלה [NUMBER THE CHILDREN OF LEVI … EVERY MALE] FROM A MONTH OLD AND ONWARDS — As soon as it passed the age of a non-viable child (a full month was regarded as the utmost time such a child can live) it can be counted to come under the term “keeper of the holy charge”. — R. Judah the son of R. Shalom said: It is quite the usual thing with this tribe to be included in a census from their very birth, for it is said, (Numbers XXVI 59) “[And the name of Amram’s wife was Jochebed, the daughter of Levi], whom her mother bore to Levi in Egypt” — which is explained to mean that she bore her just as she entered the gates of the border-city of Egypt and yet she is counted among the seventy souls which came down with Jacob into Egypt (cf. Genesis 46:27 and Rashi thereon), because if you count their number (as set forth in Genesis 46:8—27) you will find that they were one short of seventy, and it was she whose name is not mentioned there who made up the number seventy (cf. Midrash Tanchuma, Bamidbar 16).
משנה אבות ב׳:ט׳ - הטקסט מספריא
אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר עין טובה. רבי יהושע אומר חבר טוב. רבי יוסי אומר שכן טוב. רבי שמעון אומר הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר לב טוב. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך. שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. רבי אליעזר אומר עין רעה. רבי יהושע אומר חבר רע. רבי יוסי אומר שכן רע. רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם. אחד הלוה מן האדם. כלוה מן המקום ברוך הוא. שנאמר (תהלים לז, כא) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. רבי אלעזר אומר לב רע. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך. שבכלל דבריו דבריכם:
דברים רבה ב׳:ל״ז - הטקסט מספריא
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ (דברים ו, ה), מַהוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, בְּכָל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ שֶׁבָּרָא בְּךָ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁאָדָם מַעֲלֶה חַיָּב לְקַלֵּס אֶת יוֹצְרוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לַנֶּפֶשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: רוּחַ, נֶפֶשׁ, נְשָׁמָה, חַיָּה, יְחִידָה. רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹא וּרְאֵה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא אֶת עוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ מְמַלְּאָה אֶת הַגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵל אֶת עוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ סוֹבֶלֶת אֶת הַגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ יְחִידָה בַּגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שֵׁנָה וְהַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ יְשֵׁנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָהוֹר בְּעוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ טְהוֹרָה בַּגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית, תָּבֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ שֶׁמְקַלֶּסֶת אוֹתְךָ עַד מָתַי הִיא נְתוּנָה בֶּעָפָר (תהלים מד, כו): כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֵּיכֶם יַגִּיעַ הַקֵּץ וְנַפְשׁוֹתֵיכֶם שְׂמֵחוֹת, לְפִיכָךְ יְשַׁעְיָה מְנַחֵם אוֹתָן וְאוֹמֵר (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, בַּעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כַּלָּה, וְאֵלּוּ הֵן (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, (שיר השירים ה, א): בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירים ד, ט): לִבַּבְתִּנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירם ד, י): מַה יָּפוּ דֹּדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירים ד, יא): נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, (ישעיה סב, ה): כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה, (ירמיה לג, יא): קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, (ישעיה מט, יח): כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה, (ישעיה סא, י): וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ, וּכְנֶגְדָּן יִשְׂרָאֵל מְעַטְּרִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲשָׂרָה לְבוּשִׁין, וְאֵלּוּ הֵן (איוב כט, יד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי, הֲרֵי שְׁנַיִם, (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן, (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבּשֶׁת, הֲרֵי חֲמִשָּׁה, (דניאל ז, ט): לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר, (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר, (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, הֲרֵי עֲשָׂרָה. דָּבָר אַחֵר, שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה', לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וּבְנָה וַחֲתָנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם כו', כְּדִכְתִיב בִּפְסִיקְתָּא עַד שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ.
מצוטט ב־2 עמודים
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- אורח חיים חלק ב ‹ הלכות שבת ‹ רפב קריאת התורה והמפטיר ובו כ' סעיפים: ‹ ט לקו"ש חכ"ג ע' 258
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ‹ רפב קריאת התורה והמפטיר לקוטי שיחות חכ"ג ע' 258