שיחה ו
293שיחה ו
ימי הספירה
ב"ה, ראש חודש אייר, ה'תש"ל ברוקלין, 1. י.
294בנועם קבלתי ההודעה על דבר ,חג הסיום" --
ובודאי ידוע לכן המדובר כמה פעמים ש,סיום" בכל הנוגע לחינוך על טהרת הקודש אינו אלא הכנה ועלי' לשלב גבוה יותר, בכמות ובאיכות גם יחד -
ויהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת, והשי"ת יצליח את כל אחת מכן למלא משאלות לבבכן לטובה וללכת מחיל אל חיל בלימוד התורה וקיום מצוותי' והנהגה מתאימה.
295ובפרט שעומדים אנו בימי סגולה, ימי הספירה, שהם ימי הכגה וצפיי לקבלת התורה בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, וידוע סיפור חכמינו זכרונם לברכה שכשבא הקב"ה לתת התורה לעמו ישראל ציוה למשה רבנו לדבר תחילה עם הנשים ואח"כ עם האנשים, כמרומז בפסוק ,כה תאמר לבית יעקב (הנשים) ותגד לבני ישראל (האנשים)". זאת אומרת שזכות ואחריות מיוחדות לנשי ובנות ישראל בקבלת התורה לשמרה ולמסרה מדור לדור. ומובן שזה קשור בתפקידה של כל בת ישראל כעקרת הבית ואם הבנים, אשר לזה דרושה הכנה גדולה ויתירה, ואם לא עכשו אימתי.
בברכה להצלחה בכל האמור ולקראת זמן מתן תורתנו לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות 296מאשר הנני קבלת מכתבו מיום שהוכפל בו כי טוב, וכיון שאין מזכיר בהנוגע לבריאות, בודאי סימן הוא אשר בסדר הענין וכן בהנוגע לזוגתו תחי". וכיון שענין ימי ספירה הוא שבכל יום מוסיפים על יום הקודם (שלכן לא בא במספר באופן סידורי, יום שני וכו'), הרי גם בעניני בריאות וכל עניני טוב יהי באופן כזה, ובזה כמובן וגם פשוט בהנוגע להפצת המעינות חוצה, והרי שנת סגולה = היא השנה הזאת, שהיא שנת המאתים להסתלקות הילולא של מורנו הבעש"ט ז"ל, להפצת מעינותיו שהיא היא תורת החסידות. (ממכתב ח' אייר תש"כ)
בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להת' השלוחים שיחיו הנוסעים לישיבה גדולה דקאואקעס, ווענעזועלא - יום ה' פ' בהו"ב, כ' אייר היתשמ"ב
סיזאָל זיין קבלת+ התורה בשמחה ובפנימיות.
297שמיני
(משא"כ לגירסת הע"י וגירסה אחת במכות יא, א. וייל דדחה רש"י גירסאות אלו מפני מרז'ל באבות -- הנ"ל). (ממכתב תמוז תשט"ו)
... והנה כבר ידועים דברי רבותינו נשיאינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נגד ענינים כאלו, ז. א. נגד שתיית משקה בכלל מלבד בזמן שמחה, וגם אז במדה מוגבלה, וכאו"א באופן המתאים אליו, ז, א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זו אסור ענין השתי'. ואם אפילו בענין שלא בפרהסיא דרשו את זה, עאכו"כ בעת התועדות ברבים . .. והנה רבותינו דרשו את זה, זה עשיריות בשנים ומכמה דורות, ובימינו אלה דרישה זו עוד תקיפה וחמורה יותר, כיוז שמחד גיסא על כאו"א מוטלת החובה להפיץ המעינות חוצה, לכן עליו להזהר ביותר וביותר מכל ענין שיכול לקלקל בזה ... ולאידך גיסא הנה דוקא בעקבתא דמשיחא מתגבר חשך הגלות, ובמילא גם חומר הגוף, שלכן ענין האמור (לא רק במדה להשתכר אלא השתי' בכלל) עלולה להגביר את החומר ולהביא עייז
לכמה תוצאות שליליות ואסורות... (ממכתב כ' מ"ח תעי"ח)
הערות
עמוד 293
עמוד 294
- 256. לקוטי הוספות / ימי הספורה שיחות
- 2. בכבוד ובברכה להצלחה ולבשורות טובות
- 3. טעם* למנהג אנ"ש ללמוד בימי הספירה מס' סוטה. כך שמעתי הוראת כ"ק. מוייח. אדמו"ר, ושכן נהגו משנים בתוככי אנשי חב"ד. ואף שלא אמר הטעם ע"ז, יש לבאר ע'פ המבואר בכ"מ בנגלה דתורה ובחסידות, על השייכות שבין ימי ספירת העומר או מנחת העומר -- והענין דסוטה, עד אשר ונקתה ונזרעה זרע וכו'.
- 4. (ממכתב י"ז סיון תשי"ט)
- 5. *) ראה גם לקו"ש חכ"ז ע' 333. המו"ל.
- 6. ברוקלין תלמידות המסיימות בית רבקה ברוקלין, 1. י. ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום!
עמוד 295
עמוד 296
- 26. לקוטי הוספות / ימי הספירה שיחות
- 1. ראה אוה"ת בראשית כרך ד ע' תשפג. ר"פ וארא ובכ"מ.
- 2. ראה גם לקו"ש ח"א ע' 263 ואילך. ובכ"מ. שאינו דומה תיקון חסד שבחסד לגבורה שבחסד כו'. 4 שבא בהמשך ותלוי בספירת העומר (לקו"ת במדבר ד"ה וספרתם פ"ד (י, ד) וביאורו (יב, א ואילך). ובכ"מ). 6-
עמוד 297
- 1. לקוטי הוספות / שמיני שיחות 207
- 1. מוכרח* מאבות פ"ו מ"ג.
- 2. כן הוא גם משמעות פשטות הסוגיא לגירסת הש"ס.
- 4. *) מענה על שאלה בפרש"י סוכה (נג, סע"א) ,דוד לא הי' מורה הלכה בפני רבו אחיתופל והוא הי' שם" -- מה הכריח את רש"י לפרש שדוד ידע ולא רצה להורות ולהוציא מפשוטו. המו"ל.
משנה אבות ו׳:ג׳ - הטקסט מספריא
הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד. או דבור אחד. אפילו אות אחת. צריך לנהוג בו כבוד. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד. וקראו רבו אלופו ומיודעו. שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו. הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת. על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה. שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 2
- כרך יח ‹ ו'תתצז לקו"ש חכ"ב ע' 294
- כרך יט ‹ ז'רצ לקו"ש חכ"ב ע' 296

