שיחה ז
297שיחה ז
שמיני
(משא"כ לגירסת הע"י וגירסה אחת במכות יא, א. וייל דדחה רש"י גירסאות אלו מפני מרז'ל באבות -- הנ"ל). (ממכתב תמוז תשט"ו)
... והנה כבר ידועים דברי רבותינו נשיאינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נגד ענינים כאלו, ז. א. נגד שתיית משקה בכלל מלבד בזמן שמחה, וגם אז במדה מוגבלה, וכאו"א באופן המתאים אליו, ז, א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זו אסור ענין השתי'. ואם אפילו בענין שלא בפרהסיא דרשו את זה, עאכו"כ בעת התועדות ברבים . .. והנה רבותינו דרשו את זה, זה עשיריות בשנים ומכמה דורות, ובימינו אלה דרישה זו עוד תקיפה וחמורה יותר, כיוז שמחד גיסא על כאו"א מוטלת החובה להפיץ המעינות חוצה, לכן עליו להזהר ביותר וביותר מכל ענין שיכול לקלקל בזה ... ולאידך גיסא הנה דוקא בעקבתא דמשיחא מתגבר חשך הגלות, ובמילא גם חומר הגוף, שלכן ענין האמור (לא רק במדה להשתכר אלא השתי' בכלל) עלולה להגביר את החומר ולהביא עייז
לכמה תוצאות שליליות ואסורות... (ממכתב כ' מ"ח תעי"ח) 298... דבר* גדול ומועיל עשה בעריכת המפה והציורים וכו', כמובן. אבל (ודוקא מפני זה שתפקידם להיות ,ציור" ודבר שלם -- הרי) חבל שאיזה פרטים (ומהם -- כאלה שהם יותר מפרט) חסרים בה. ואין הזמ"ג בלל לעיון ואריכות. ואציין שנים, וכל א' מהם -- גדר חדש וענין שלם:
א) בתחלת ההערות כו': טומאת חי' -- בהמה וכו' שעשאם גולל (רמב"ם הלי טו"מ פ"ו היד. [וראה חולין (קכט, א) מעשה עץ**]) ובפרט לדעת רוב הדעות דטומאת גולל מה"ת.
ב) כללות המפה: צ"ל מדור: חמישי (לחטאת -- טהרות פ"ב, מיה).
וגם בזה נר' גודל הכרח העיון אפילו כשמעתיקים דברי גדולים כצורתן ממש, ואפילו כאלה שדייקו ביותר בדבריהם (וכמו בנדו"ד -- הרמב"ם).
אולי* הכוונה שכן עושים בפועל, שמעשה דוקא רב, וע"פ מרז"ל (ב"ב קל, ב). ואפשר נשמט בהעתקת המכתב (אחר התיבות על ימין תחלה) התיבות ג"פ בסירוגין. ומנהג החסידים מוציא מהדעות שצ"ל לא בסירוגין (נקבצו דעות אלו בס' שערי תפלה לר"י רוקח ד"ד) או שצ"ל ד"פ (מנהג הגר"א והרה"צ ממונקאטש בעהמ"ס מנח"א וכו').
(מרשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א)
הערות
עמוד 297
- 1. לקוטי הוספות / שמיני שיחות 207
- 1. מוכרח* מאבות פ"ו מ"ג.
- 2. כן הוא גם משמעות פשטות הסוגיא לגירסת הש"ס.
- 4. *) מענה על שאלה בפרש"י סוכה (נג, סע"א) ,דוד לא הי' מורה הלכה בפני רבו אחיתופל והוא הי' שם" -- מה הכריח את רש"י לפרש שדוד ידע ולא רצה להורות ולהוציא מפשוטו. המו"ל.
עמוד 298
- 208. לקוטי הוספות / שמוני שיחות
- 2. (ממכחב ה' מנ*א תשכ"ה)
- 3. י) לס' מפת הטהרה (תשכ"ה). המו"ל. *י) - שעפ"ז-יתורץ ?' הכלל שאין -טומאה כו -- אבל המציאות. לשנה ד הדרוה הר הפטחרו
- 4. *) מענה על השאלה במש"כ במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרות קודש ח"א מכתב ק) בנוגע לנט"י ,נהגו כל החסידים ליקח הכלי בימין כו'" -- והרי זה מפורש בשו"ע. והוא בב*י בשם הזהר. המו"ל.
משנה אבות ו׳:ג׳ - הטקסט מספריא
הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד. או דבור אחד. אפילו אות אחת. צריך לנהוג בו כבוד. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד. וקראו רבו אלופו ומיודעו. שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו. הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת. על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה. שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
מצוטט ב־3 עמודים
אגרות קודש 3
- כרך יא ‹ ג'תרפו לקו"ש חכ"ב ע' 297
- כרך טז ‹ ה'תתסא לקו"ש חכ"ב ע' 297
- כרך כג ‹ ט'יא לקו"ש חכ"ב ע' 298

