שיחה ז

529שיחה ז

ט"ו בשבט

ב"ה, שלהי שבט, ה'תשל"ח ברוקלין, 1.י.

... ובבואנו מנקודה האמצעית והתיכונה דחדש זה, חמשה עשר בו, ראש השנה לאילנות, ובהמשך להכתוב ,כי האדם עץ השדה" -- אשר משל זה כולל כמה ענינים כלליים ופרטיים -- הנה כיון שתורת אמת המשילה המשל, בודאי שמדוייק הוא בכל כלליו ופרטיו, ושבכל אחד מהם הוראה כללית או פרטית לכל אחד ואחת,

כמו כל עניני התורה (מלשון ,הוראה") שתכליתם לעורר את האדם להתבונן בהם וללמוד מהם הוראות מעשיות בחיי היום יום שלו.

ומהענינים הכללים במשל האמור, על כל פנים בקיצור:

מהותו של אילן הוא, לכל לראש, שהוא ,צומח", וצמיחתו וגידולו סימן חיותו.

530תפקידו של אילן הוא להיות, כלשון הכתוב, ,עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו", היינו לעשות פירות, ופירות כאלה אשר נמצא בהם הזרע והגרעין מהם יצמחו אילנות ופירות כמותם,

וזהו שלימותו של האילן שהוא עושה פירות ופירי-פירות עד עולם.

וכל זה הוא גם בנמשל: על האדם להיות ,צומח", כלומר הולך ומוסיף וגדל תמיד, שלא להסתפק במעמדו ובמצבו, ויהי' מצבו בהווה טוב ומשביע רצוז ככל שיהיי,

ובסגנון חכמינו ז"ל -- שלשון חכמים הוא מועט המחזיק את המרובה - ,מעלין בקודש".

וכז בנוגע לנקודה השני': עליו לעשות פירות -- אותם יאכלו וישבעו ויהנו מהם רבים זולתו, הנאה הקשורה בתענוג,

וע"ד החילוק בשבעת המינין שנשתבחה בהם א"י ,ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימוז ארץ זית שמן ודבש", שחטה ושעורה מספקים מזון המוכרח לאדם, משא"כ פירות האילן שהם גם מזינים ומשביעים וגם גורמים תענוג.

ובנקודה השלישית: ההשתדלות בעשיית פירות שיהיו ,פרי עושה פרי למינו", כלומר שהמושפע והמקבל יהי' גם כן אילן עושה פירות ופירות כמותו.

עץ...בו: בראשית א, יא (אלא שעברה האדמה (וי"א שהוסיפה) אילני סרק (ירוש' כלאים פ"א היז ובפ"מ שם *) כדלקמז).

פירות... עולם: ע"ד כתובות רפ"ט.

ומשביע רצון: גם רצון העליון -- ש,נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני* (ספרי פנחס כח, תא

מעלין בקודש: ברכות כח, א. ובכ"מ.

ארץ... ודבש: עקב ח, ח. וראה ל"ת להאריז"ל עה"פ. ס' הליקוטים שם.

חטה ושעורה... לאדם: וכמובן ממש"נ (שם ח, ג) כי לא על הלחם לבדו יחי" האדם, כולל גם בריאות כדרוש וכמש"נ ולחם לבב אנוש יסעד (תהלים קד, טו). וראה ברכות לה, א-ב. ולהעיר מפרש"י ד"ה ואמר (ברכות שם ע"ב) דאין מזון אלא וכו'. שו"ע אדה"ז או"ח סקס"ז ס"א. סדר ברה"נ פ"א סי"ז. לקו"ת אמור (לט, ג).

פירות האילן ... מזינים .. . תענוג: ראה בהמצויין בהערה הקודמת. שו"ע או"ח סקע"ז. שו"ע אדהיז שם. וצ"ע בספרי עה"פ כי האדם עץ השדה (שופטים כ, יט): מלמד שחייו של אדם אינו אלא מן האילן. ודוחק לומר דס"ל כמ"ד חטה מין אילן היא (ברכות מ, סע"א). וי"ל דס"ל להספרי ד,עץ השדה* דכאן כולל כל הצומח ששייך בו הטעם שמפרשו תיכף ,ממנו תאכל'. -- ואילן כאן בספרי כמו ,העצים"* (הנ"ל) שכולל מן הארז וגו' ועד האזוב.

ופירות כמותו: להעיר מתענית ה, סע"ב.

531ולמותר להדגיש שפירות האמורים כאן הם -- כמאמר חכמינו ז"ל - ,פירותיו של צדיק (כל אחד ואחת מישראל, עליהם נאמר ,ועמך כולם צדיקים") מצוות ומעשים טובים".

וכ"ז הוא מעיקרי הלימוד דראש השנה לאילנות בנוגע למעשה בפועל לכל אחד ואחת מישראל, וכמרומז גם כן במנהג ישראל לאכול ביום זה מיני פירות של אילנות.

וכשיהודי מחליט בכל תוקף ללכת מחיל אל חיל בכל עניני התורה ומצוותי', הן בנוגע לעצמו והן בהפצתם בסביבתו -- מובטח לו שיקויים בו הכתוב והי' כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח,

עדי יקויים היעוד ועץ השדה יתן פריו גם בעץ כפשוטו -- כמדרז"ל שאף אילני סרק עתידין לעשות פירות,

והיז גם מרמזי שנה זו, שהיא שנת העיבור דסיום מחזור קטן - שעיבור זה ממלא חסרון שנות הלבנה בערך שנות החמה בשלימותו,

וכתורת הבעש"ט שבכל דבר שהאדם רואה או שומע יש בזה הוראה ולימוד בעבודתו לקונו,

שישראל דומים ללבנה, דסיהרא לית לה מגרמא כלום, כ"א מקבלים הכל מהקב"ה, עליו נאמר כי שמש ומגן ה' אלקים,

למלאות כל החסר בעבודתם ע"ע.

532וכמש"נ כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (יחסיר), כיון שהוא בארץ לאחרי ענינו דעץ הדעת,

ולמלאותו בתכלית השלימות האפשרית בהווה,

ומיד הם (ועמך כולם צדיקים) נגאלים ויקויים מש"נ דנעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצוניך -- כי יהיו האדם -- אתם קרוים אדם - בשלימותו וכל העולם כולו במילואו ושלימותו גם יחד,

ויהי בשלם סוכו -- גילוי השכינה (ע"י ששוכנת בביהמ"ק) בשלימותו.

בברכה להצלחה בכל האמור

כו ייב

... באחת ההתועדויות* דובר בארוכה מעין זה בטעם פלוגתת ב"ש וביה בר"ה לאילנות. ובהוספת נקודה עיקרית, שבכ"ז לא בכל דיני התורה נחלקו ב"ש וביה, אף שבכ"ד ישנו כח ופועל -- כי אין מקום לסברא שהבכח מספיק, אלא בדינים ע"ד ענינים שבכח (מה שבעתיד) חלק מהם. וכמו ר"ה, הכשר טומאה וכו; וכן נס (וכמו בנ"ח) -- שהוא משנה וכולל בתוכו גם העתיד, וכדמוכח מהוכחת הש"ס (שבת צז, א) דמרובה מדה טובה כו' ושנס בתוך נס הי'. -- ועפ"ז מבואר ג"כ מה שבכלל הובא שם המאמר דנס בתוך

נס. (ממכחב י"א תמוז תשי"ז)

הערות

עמוד 529

  1. 1. מנקודה האמצעית והתיכונה: שהרי חודש הלבנה הוא (לערך) כט ימים וחצי, וריה לאילנות שבו - הוא יום מיוחד ובכל השנה כולה.
  2. 2. חמשה עשר בו, ר"ה: ר"ה בתחלתה (דהלכה כב"ה). וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' תי"ג.
  3. 3. כי.. השדה: שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.
  4. 4. שמדוייק.. ופרטיו: ומש"כ בהפתיחה למו"נ בדרך השניה במשלים הנבואיים הוא בלימוד ע"ד הפשט והחקירה וכו' -- ועד"ז ויתרה מזה מצינו (מו"1 ח"ג: ספכ"ו) בנוגע לכמה פרטים שהם לעיכובא בכמה מצוות -- אבל ע"ד ההלכה וכו', הרי כ*ז מדוייק וכו' וכפס"ד הרמב"ם עצמו בס' יד החזקה במצות הנ"ל. וראה הל' תשובה פ"ג ה"ח ,אפילו תיבה אחת'. -- ואין לתמוה על מש"כ במו"נ, כי עד"ז מצינו בכ"מ גם בשיס ובהלכה: יש אם למסורת ומשנה ההלכה ולא הפשט (סוכה , ב ובתוד"ה ורבי שם. וש"נ). וכן להיפך למ"ד דלא דריש ווין (יבמות סח, ב. וש"נ) דמשנה הפשט ולא ההלכה. -- ביאור דעת המו"נ ע"פ חסידות, אולי י*"ל ע*פ מש"כ באוה"ת בראשית ח"ו ס"ע 4. ולהעיר מאגה"ק סי"ט (קכח, א) וסכ"ו (קמד, סע"ב) בנוגע לטעהמ"צ. ואין בזה סתירה למש"כ באוה"ת, כי כו"כ דרגות בחכמה דלמעלה (ודהתורה) -- כדמוכח גם באגה"ק שם. וראה סהמ"צ להצ"צ סוף מצות פו"ר ומצות נ"ח רפ"ג. -- וראה ס' החקירה להצ"צ (ובכ"מ) ביאור כו"כ ענינים שבמו"נ ע"פ קבלה וחסידות. ולהעיר שבצפע"נ (להרגצובי) מבאר כמה סברות ודעות שבמו"נ בנוגע להלכה. ואכ"מ".
  5. 5. התורה (מלשון .הוראה"): זח"ג נג, ב. ולהעיר ממש"נ (משפטים כד, ב) לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם.
  6. 6. התורה... שתכליתם.. מעשיות: ע"פ מחז"ל (קידושין ספ"א) גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. וראה הלי ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ב.
  7. 7. אילן... .צומח": דשלימות גדלות הצמיחה היא באילנות, וכמ"ש (מ"א ה', יג) וידבר על העצים מן הארז גו' האזוב (ד"ה וייצר תו"ח פ' בראשית ספי*ז).
  8. 8. וצמיחתו... חיותו: ולהעיר מירוש' סוכה רפ"ג.
  9. 9. ) וראה לקו"ש חל"ב ע' 178-9 ובהערות 34, 35. ס' השיחות תשמ"ח (קה'ית, תשמ"ט) ע' 457 ואילך ובהערה 33 שם. המו"ל.

עמוד 530

  1. 1. *) בתו"ש (עה"פ בראשית א' יא -- כרך א' ע' קיח) הקשה ע"ז. וכנראה הכרח הפ"מ הוא מפשטות ל הירוש" שמ"ד זה פליג על ר"פ דאילני סרק הוסיפה למעליותא. וכבר ציין בתו"ש לב"ר ספ"ה.

עמוד 531

  1. 1. פירותיהם . .. טובים: ב"ר פ"ל, ו. וראה סוטה מו, סע'א. -- ומובן שזהו נוסף על פשוטו של דבר -- בניו (ותלמידיו ומושפעיו -- ספרי עה"פ ואתחנן (ו, ז) הובא בפרש'י שם).
  2. 2. ועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.
  3. 3. מנהג ישראל: מג"א לשו"ע או"ח סקל"א ס"ק טז (הובא בהוספות לשו"ע אדה'ז או"ח סקל"א מבעהמ"ס דברי נחמיי).
  4. 4. והי'... יצליח: תהלים א, ג. וראה מדרז"ל עה"פ.
  5. 5. ועץ... פריו: בחוקותי כו, ד.
  6. 6. אילני סרק... פירות: תו"כ שם. ובזה יתתקן מה שעברה האדמה ועשתה אילני סרק, כבתו"כ שם: כ,בימי אדה"ך', אבל זהו עוד יותר דאילני סרק יתהפכו לעץ פרי בדוגמא לאתבא בתיובתא. והנה בכתובות (קיב, ב) אילני סרק שבא"י (משא"כ בתו"כ). ועפ"ז קשה -- דחסר תיקון מה שעברה האדמה ועשתה אילני סרק (ירושלמי שם). ואולי ייל דבכתובות קאי בתחלת ימוה"מ (דאז אין בין ימוה"מ לעוה"ז אלא שעבוד מלכיות בלבד) ובתו"כ -- לאח"ז. ואכ"מ.
  7. 7. העיבור... בשלימותו: ראה רמב"ם הל' קדה"ח רפ"א, רפ"ט ורפ"י. טור או"ח סוף הל' ר"ח. ועוד.
  8. 8. וכתורת הבעש"ט: הוספות לכתר ש"ט (הוצאת קה"ת) סקכ"ז ואילך. וש"נ. היום יום עי נב. 7
  9. 9. שישראל דומים ללבנה: סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. וראה אוה"ת בראשית ד, ב ואילך. ובכ"מ. וצע"ק לשון הרמב'ם ריש הל' קדה"ח שם: והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה, \
  10. 10. דסיהרא... כלום: זח'א רמט, ב.
  11. 11. כי... אלקים: תהלים פד, יב. וראה או"ת ר"פ וארא (כו, א. וראה ג"כ שם כה, א) תניא ח"ב פ"ד.

עמוד 532

  1. 1. כי אדם אין... יחטא (יחסיר): קהלת ז, כ. וראה פרש"י למ"א א, כא. לקו"ת מטות פב, א.
  2. 2. כי אדם...הדעת: וכמרז"ל (דאפילו ה)ארבעה מתו בעטיו של נחש (שבת נה, ב) וכתורת האריז"ל עה"פ (תצא כא, כב) ותלית אותו על עץ (הובא בס' נחל קדומים להחיד"א עה"פ).
  3. 3. מש"נ. .. רצוניך: מוספי שויו"ט. המשך וככה תרל"ז, פי"ז.
  4. 4. כי יהין... יחד: ראה תו"ח ויחי צו, ג ואילך.
  5. 5. וכל העולם כולו במילואו: כמדרז"ל עה"פ אלה תולדות השמים והארץ (ב"ר פי"ב, ו).
  6. 6. ויהי בשלם סוכו: תהלים עו, ג ובתרגום ומפרשים שם.
  7. 7. *) נדפס בלקו"ש ח"א ע' 146. וראה ח"ז ע' 114 ואילך. ח"ו עי 72 ואילך. ,הדרן" על ששה סדרי משנה (נדפס בס' השיחות תשמ"ח (קה"ת, תשמ"ט) ח"ב בסופו). המו"ל.

מצוטט ב־9 עמודים

לקוטי שיחות 5
  1. כרך לא ‹ הוספות ‹ יו"ד שבט ‹ 241 לקו"ש חט"ז ע' 530
  2. כרך כג ‹ חג השבועות ‹ שיחה ג ‹ 35 לקו"ש חט"ז ע' 529
  3. כרך כו ‹ כ'-כ"ד טבת ‹ שיחה א ‹ 34 לקו"ש חט"ז ע' 529
  4. כרך כו ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ד ‹ 418 לקו"ש חט"ז ע' 530
  5. כרך כו ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ד ‹ 419 לקו"ש חט"ז ע' 531
תורת מנחם 4
  1. ה - שנת תשי"ב - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב. לקו"ש חט"ז ע' 529
  2. מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חט"ז ע' 529
  3. לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב לקו"ש חט"ז ע' 529
  4. ס - שנת תש"ל - חלק שלישי ‹ שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל לקו"ש חט"ז ע' 529