34
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ופירוש המקראות וכו', שאינם שייכים רק למי ש"הוא שלם בדתו ובמדותיו ועיין בחכמת הפילוסופים וידע עניניהם... ונשאר במבוכה ובהלה", אלא לכל אחד85.
ובמיוחד כאשר ספר מורה נבוכים הוא חלק מן התורה86, שעליה נאמר87 "התורה היא נצחית", והיא שייכת ליהודים בכל הדורות88. ואף מוצאים אצל פוסקים מסויימים, שלומדים הלכות מספר מורה נבוכים89, והרמ"א90 פותח את שולחן ערוך, אורח חיים – הסעיף הראשון בסימן הראשון של החלק הראשון בשולחן ערוך – בענינים ממורה נבוכים.
ואולי יש לומר, שדבריו של הרמב"ם שצויינו לעיל, המתפרשים לכאורה כהגבלות – לא נאמרו לשם הגבלה, אלא להיפך: הם נאמרו כדי להשפיע יותר לכל אחד ואחד מישראל, כדלהלן.
ט. שבועת הרמב"ם ורבי חיים ויטאל
ההסבר לכך יובן לפי תשובתו של רבי משה חגיז91, על שנשאל, אודות שבועת הרמב"ם ז"ל בתחלת ספר המורה92 "ואני משביע באלקי ישראל93 כל מי שיקרא מאמרי זה... – איך תחול השבועה כשאין הנשבע עונה אמן".
והוא מסביר, ששאלה זהה התעוררה אצלו על דברי רבי חיים ויטאל ז"ל94, אשר אף הוא השביע "כעין שבועה זו ובעוונותינו הרבים לא ענו אמן, וכמה פרצי גדר נמצאו נכשלים ורבצים תחת גדר שבועות אלו". והוא מבאר, ששבועה זו של הרמב"ם היא כשבועות יהושע ושאול, אשר כדברי הרא"ש95 – על השבועה בענין פילגש בגבעה, ששבועה כזו אינה שבועה "אלא גזירת חרם ונידוי על דורות הבאים". והוא
הערות
- 85. וראה פתיחת הרמב"ם למו"נ בצוואת זה המאמר (ט, ב) "כי כל מתחיל מבני אדם שאין לו מאומה מן העיון יקבל תועלת בקצת פרקי זה המאמר". וראה אברבנאל בפתיחה שם (ה, א) במ"ש הרמב"ם שם (ד, ב) דאינו מבאר "זולת ראשי פרקים" – היינו בחלק הענינים שבספר המורה ולא כל הענינים.
- 86. להעיר שבריבוי מקומות הובאו דבריו באדה"ז, אוה"ת להצ"צ וכו' – ובציון המקור. וראה לקמן הערות 111, 119.
- 87. ראה גם שו"ת הרמ"א סי' ז' (הובא בלקו"ש [המתורגם] חכ"ג ע' 42 הערה 42. וש"נ).
- 88. ידועים דברי בעהמח"ס עבודת הקודש. וכך היא דרכה של תורה אלה מזכין ואלה כו'. ואלה ואלה דא"ח. וראה שהיחוה"א פ"ז (פג, א) "בפרדס מהרמ"ק ז"ל". וראה סהמ"צ להצ"צ האמנת אלקות פ"ג־ד. עיי"ש בארוכה.
- 89. וראה צפע"נ להרגצובי (בפרט בליקוט שעל המו"נ) כמה סברות ודיעות שבמו"נ בנוגע להלכה. וראה גם לקו"ש חט"ז ע' 529 בהערה.
- 90. וכן אדה"ז (במהדו"ק שלו) – ראה לעיל הערה 41.
- 91. בספרו שתי הלחם סי' לה.
- 92. בצוואת זה המאמר (ט, ריש ע"ב).
- 93. כ"ה בשו"ת שתי הלחם שם. במו"נ שלפנינו (דפוס הנ"ל הערה 72) "באלקי ית'". ובתרגום אלחריזי: בא־ל יתעלה. ובתרגום קאפח: בה' יתעלה.
- 94. בהקדמה (הג') להרח"ו שנדפסה בריש ספר עץ חיים (דפוס ווארשא).
- 95. בשו"ת שלו כלל ה ס"ד.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ו ע' 34
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

