שיחה יב

347שיחה יב

ח"י אלול

... פרשת יום חי אלול נתבארה בכ"מ! בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שזהו יום הולדת את הבעש"ט (בשנת נחת-חתו), יום שנתגלה אליו מורו ורבו הק' אחי' השילוני (בשנת תפ"ד), יום התגלות הבעש"ט (בשנת תצ'"ד):, יום הולדת את אדמו"ר הזקו (בשנת קה"ת), יום ,התחלת העבודה פון דעם ניי אַָנקומענדיגען יאַָהר"

פרשת יום ג' דסליחות סיפר+ כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אשר יום זה ,הוא יום המוגבל והמיועד להוד כ"ד אדמו"ר הזקן לדורותיו לאמר** רק לפני בנו המיוחד הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי, וכשהי' הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ כבן עשר אמר גם לפניו, מאמר חסידות ויצו עליו אשר איש לא ידע מזה. והוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ הי' אומר ביום ג' דסליחות מאמר של הוד כ"ק אדמו"ר הזקן לפני הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש, ויצו עליו אשר איש לא ידע מזה. והוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש הי' אומר דרוש ביום ג' דסליחות לפני הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. וביום ג' דסליחות תרנ"ה הואיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לאמר לפני דרוש זה: ויצוני על הסוד עד הזמן שיצוה לגלות".

1) ראה שיחת חי אלול ה'ש"ת (בספר השיחות), ה'תש"א (לקוט בב י), ה'תשיג (קונטרס מהי), ה'תש"ה (לקוט כה*) ועוד.

2) בארוכה בשיחת כ' כסלו תרצ"ג (לקוט ב), ושם בשם כ"ק הרה"ק ר' נחום זצוקללה"ה אשר שלשה אלו זהו הולדת הבעש"ט בגופו בנפשו וברוחו.

3) שיחת חה"פ ה'תש"ג (לקוט כגי) אות ס"ג.

4 רשימה למאמר ג' סליחות ה'תרנ"ה-ה/תש"ה **.

*4) כן הוא בגכתי"ק. ולא כמו שנעתק ,לדורות ולאמר".

65 דג' סליחות ה'תשיה: שיר המעלות ממעמקים.

66 שיחת חי אלול ה'תש"ג ע' 42 ואילך -- והועתק כאן בקיצור לשון קצת.

348שנים רבות הי' ענין חי אלול וענין ג' דסליחות בהעלם. ועכשיו ניתנה רשות לגלות, ופירסמם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בכל קצוי תבל. ואף דלכאורה וכי אכשור דרא, אלא שהיא הנותנת, מפני ההעלמות וההסתרים דעקבתא דמשיחא שגדלו ביותר ,פותחים גם את האוצרות דהון יקר שה" כמוס וחתום מעין כל רואה" עד עתה,

וביחוד עתה אחר ההסתלקות -- הנה על כל אחד ואחת מאתנו כלנו להתחזק ולהתקשר באילנא דחיי ובנשיאינו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ביתר שאת וביתר עז. ובעזרת אוצרותיו ואוצרות אבותיו שפתח ומסר לנו - להסיר את ההעלמות וההסתרים, אשר זהו ג"כ הכנה והכשרה צו מקבל זיין

די כתיבה וחתימה טובה. (ממכתב ערב ש"ק י"ג אלול, השי"ת)

. פרשת הימים דח"י אלול וג' דסליחות נתבארה בהקדמה * לקונטרס ח"י אלול ה'שי"תי ע"פ מה שמצאתי בכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר. כן העתקתי שם מכתבים אלו ג"כ אודות ענין עבודת הימים מן ח"י אלול ואילך.

בנוגע לפעולות יום ח"י אלול עצמו בעבודה -- אמר: כ"ק מו"תח אדמו"ר בשם חסידים הזקנים, אשר ח"י אלול הוא היום אשר הכניס ומכניס גם עתה חיות באלול.

והנה חודש אלול הוא חודש החשבון על שנה העברה, וחודש ההכנה לשנה הבאה.

ויש לומר אשר לכן נרמזו בשמו של חודש זה עקרי סוגי עבודת האדם, אשר בהם צריכים להיות החרטה והתיקון על העבר והקבלה טובה על להבא.

349וכמאמר רז"ל: אלול -- ר"ת: אנה לידו ושמתי לך:, ענין ערי מקלט. ובעבודת האדם זהו קו התורה, כי דברי תורה קולטין הן*.

אלול -- ר"ת: אני לדודי ודודי ליי, קו העבודה היא התפלה, ובפרט בימינו אלו שאין לנו אלא עבודה שבלב זו תפלה', שתופל' ומחבר את ישראל לאביהם שבשמים.

אלול -- ר"ת: איש לרעהו ומתנות לאביונים?, קו דגמילות חסדים. ובתור הקדמת ויסוד לכל קוין אלו

אלול -- ר"ת: (ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)"* -- עניץ התעוובה.

והנה הי' הי' כמה דרכים איך להכניס חיות בעבודת האדם לקונו. אבל בדורותינו אלו האחרונים דעקבתא דמשיחא, אשר נתרבו ההעלמות וההסתרים וימש בעולם חשך כפול ומכופל

זאת היא דרך הרבים והיחיד, דרך סלולה על ידי רבותינו נשיאינו הק', להגיע לחיים אמיתיים בעבודת הו" והוא ע"י העסק בפנימיות התורה, נשמתא דאורייתא'י, בכלל, ותורת החסידות בפרט

-- אשר יום ח"י אלול הוא יום הולדת את מייסד תורת החסידות הכללית -- כ"ק הבעש"ט, ויום הולדת את מייסד תורת חסידות חב"ד - כ"ק רבנו הזקן,

שגילוים אלו חוזרים ומתעוררים בכל שנה ושנה ביום זה, - וכידוע אשר בכל שנה ושנה מתעוררים הענינים בזמגיהם שלהם:י.

וע"י לימוד תורתם והליכה בדרכי החסידות אשר הורו לכל בני ישראל מכניסים נשמה וחיות בכל סוגי העבודה, מכניסים ח"י בא'ל'וילי: בתשובה, בתורה, בעבודה, בגמילות חסדים.

350ועל ידי זה מביאים גם כן את הגאולה, וכנרמז ג"כ ברית אלול וכמאמר רז"ל:

אלול -- ר"ת: להו" ויאמרו לאמר אשירה, כי אז יצאו כל ניצוצין מהגלות '',

ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. (ממכתב י"ג אלול, תיש"א)

ב"ה, ט' אלול ה'תשי"א ברוקלין, נ.י.

ועד צעירי אגודת חב"ד ה' עליהם יחיו! שלום וברכה!

בנועם ובשמחה קראתי הפרטי-כל של אסיפתכם, אשר כבר עורכים תכנית לעבודה ממשית, ואף שחדוה תקיעה בליבאי מסטרא דא הנה בכ" תקיעה בליבאי מסטרא דא אשר כמה וכמה חסרים ברשימת המשתתפים. אבל תקותי אשר במשך הזמן גם אלו יצטרפו אליהם ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, כמובן שיצטרפו אליהם מבלי שיוותרו הם על ענינים עקריים.

ועל של עתה באתי לעוררם על היום הצח והבהיר הוא יום ח"י אלול הבע"ל, אשר בטח ינצלו אותו במרץ וחיות שהם מסגולות הצעירים להפיץ את רעיון הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן אשר יום הולדתם, ברוחניות ובגשמיות, הוא יום ח"י זה. ולהפיץ רעיון זה בחוגים היותר רחבים שהם לעיע עדיין רחוקים מסביבתינו שלנו. וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בהחילוק שבין העולם-שק וחב"ד אשר סדר הגדולים של העולם-שע הי' שהיו יושבים בביתם ובמקומם וכל התאב לתורה הי' בא אליהם ליהנות מזיו תורתם. משא"כ מהבעש"ט ואילך שהם הנהיגו את הסדר שהי' הבעש"ט מסבב בעיירות ואינו מחכה עד שיבואו אליו ויאמרו צמאים אנו לדבר ה' אלא הוא בכבודו ובעצמו הי' מכתת רגליו ממקום למקום מעיר לעיר ומכפר לכפר והי' מפיץ את תורת דברי אלקים חיים (ספר השיחות קיץ ת"ש, אחרון של פסח, בסעודת היום).

ב) לסדר תכנית עבודה איך לנצל את חודש תשרי הבע"ל וכנ"ל על ידי 351הסיבוב במקומות שונים באה"ק ת"ו אשר במשך הימים הנוראים או בימים דומן שמחתינו והעיקר שיהי' באופן מסודר ובאופן שיקיפו שטחים היותר גדולים ומספר אנשים ונשים וטף היותר גדול.

ג) לתשומת לב מיוחדת בכל הנ"ל דורשים מאחינו בני תימן פרס וכוי אשר מצד אחד אין להם שום ידיעה מתנועת החסידות תורתה ודרכי', ומצד שני מוכשרים הם ביותר, מצד היראת שמים שבהם והתקשרותם בתורת הקבלה ואמונת צדיקים לקבל כל דבר אמת שיורו אותם בתורת דא"ח שנחלו לנו כ"ק נשיאינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

אתעניז לדעת מהפרטים של התכנית אשר הציגו להם בזה, ומהנכון ביותר שיתייעצו בכל הנ"ל עם מנהל אגודת חסידי חב"ד אשר אף כי על שכם הצעירים מוטל חלק גדול של עבודה הנ"ל הקשורה בטלטול הדרך הדורש מרץ וחיות ביותר, אבל מאידך גיסא כיון שאמרו רז"ל סתירת זקנים בנין על אחת כו"כ שבנין זקנים הוא בנין.

לע"ע אין תחת ידי אמצעים כספיים לכלכל את ההוצאות הקשורות בעבודה הנ"ל אבל היות רצוני חזק להשתתף גם מכאן בההוצאות בענין נעלה כזה ומבלי האפשריות מפני כמה טעמים לשלוח כסף מפה הנני מסגיר פה סרטיפיקט לחבילות וארז"ל שוה כסף ככסף.

במעטפה בפ"ע נשלח להם קטע משיחת שבת מברכים חדש אלול וכן חוברת ע"ד עסקנות ציבורית חב"ד שיצא לאור זה עתה, כל זה בדואר אויר ומטובם לאשר קבלת הנ"ל.

בברכת כתיבה וחתימה טובה לכל החברים שיחי' הם וב"ב וכל אשר להם, כולם יעמדו על הברכה לשנה טובה ומתוקה

,..ויהי רצון אשר בפרוס יום הבהיר ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים הבעש"ט ורבנו הזקן, אשר האירו עולם בתורתם ובמעשיהם, ויסדו שיטתם, בהיסוד אשר על רועה ישראל נאמן, להתעסק בטובתם הרוחנית והגשמית גם יחד של בני ישראל מבלי להתנות תנאים, וביחד עם זה מבלי לשכוח על האמת והמציאות, אשר הטוב האמיתי הוא דוקא בהתאחד שניהם יחד,

וכמסופר בארוכה בהנוגע לשיטת הבעש"ט בזה ופעולותיו -- בקונטרס ח"י אלול תש'ג, שיחה ד' ובכ"מ, ומפורסם בתוככי חסידי חב"ד בהנוגע לרבנו הזקן בזה, 352הנה יהי' ... דוגמא ח" מהתאחדות הרוחניות והגשמיות, איחוד שלם ותמים ההולך וטוב והולך ומוסיף, ממנו יתפשט אורח חיים חסידותי בחול בשבת וביום טוב, לחוגים ההולכים ומתרחבים, לרוב נחת ולזכותם הכי גדולה של כל אלו שלקחו חלק ולוקחים חלק בעניני ... וגם זה באופן

דהולך וגדל עד כי גדל מאד. (ממכתב י"ז אלול תשי"ז)

ב"ה, י"ג אלול תשי"ג ברוקלין, 1.י.

אנ"ש אשר בארצנו הקדושה תיו וביחוד...

ה' עליהם יחיו! שלום וברכה !

מאשר הנני בזה קבלת מכתבם הצעה לבוא לבקר במקומות מושבותיהם לראות ולראות וכו'.

ומה אעשה ולצערי, הנה כמה העלמות והסתרים מניעות ועיכובים הן בגשמיות והן ברוחניות למילוי ענין זה הראוי והטוב ומי יתן ויסיר השי"ת את ענין ההעלמות והסתרים בכלל והעלמות והסתרים הנ"ל בפרט, ונתראה בשובע שמחות.

מוסגר פה הקונטרס לח"י אלול הבע"ל שזה עתה הו"ל אשר בטח ילמדו אותו ביחיד וברבים בעיון הדרוש והשי"ת יזכה את כל אחד ואחד מאתנו להכניס את החיות בכל עניני עבודת חדש רחמים זה היינו בתשובה ,ומל ה"א את לבבך ואת לבב זרעך", תורה ,והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום" עבודה ,אני לדודי ודודי לי" וגמילות חסדים ,ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".

ועל פי פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר הארת כל המועדים מאירה בכל יום הנה יומשך זה ג"כ על כל השנה כולה שבדרך ממילא תהיה שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

המברך ומתברך בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

6-2 353ב"ה, ערב ח"י אלול, ה'תשל"ו

ברוקלין, 1.י. ילדים (וילדות) חביבים,

ברוכים תהיו שלום וברכה:

בנועם קבלתי ההודעה שנכנסתם לשנת הלימודים החדשה, שהתחילה בסמיכות ליום הבהיר ח"י אלול -- יום הולדת שני המאורות הגדולים, הבעל-שם-טוב ורבנו הזקן, אשר בחייהם ובתורתם ובהוראותיהם האירו את דרך החיים של עמנן בָנִי ישראל עד היום הזה.

בודאי שמעתם עד כמה התמסרו שני גדולי מנהיגי ישראל אלה למעז חינוך ילדי ישראל ברוח התורה והמצוה, ועוררו את תלמידיהם וכל ההולכים בעקבותיהם לעשות ולפעול גם הם, ללא ליאות ובמסירת נפש, למען חינוך בָּנִי ובנות ישראל בכל מקום שהם בדרך התורה ומצותי".

מהאמור תבינו גודל ערך החינוך שלכם, ותעשו כל התלוי בכם שתהיו עמלים בלימוד התורה בהתמדה ושקידה ומשתדלים שההנהגה שלכם תה" מתאימה במלוא המידה להוראות התורה, תורת חיים, בהידור קיום מצות" עליהן נאמר וחי בהם. וגודל החשיבות שבזה הוא לא רק בשבילכם וטובתכם ולטובת בני המשפחה היקרים לכם, שיחיו, אלא גם לטובת כל עמנו בני ישראל בכל מקום שהם, כמבואר בשיחה של כ' מנחם אב"..

והיות וילדים מעורבים זה בזה ועוד יותר ממבוגרים, הרי יש לכם האפשרות, והחובה, לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך עוד ביתר שאת -- להעניק כל אחד לחבָרו וכל אחת לחברתה מהטוב והיוקר של החינוך על טהרת הקודש שזכיתם לו ואשר למרבה הצער רבים ורבות מבני גילכם עדין לא זכו לזה, ולהיות להם ולכל הסביבה דוגמא חי' ומזהירה.

ומובטחים אתם אשר השם יתברך נתן לכם כל הכוחות הדרושים לכם להוציא לפועל כל אשר ה' דורש מכם ומצפה מכם, ואין הדבר תלוי אלא ברצונכם ובהחלטתכם.

ויהי רצון אש" תמלאו כל האמור מתוך חיות ואור, שזה עוד יגדיל את הצלחתכם, ויבטיח עוד יותר אשר אתם ומוריכם והוריכם וכל בני משפחתכם שי' תכתבו ותחתמו לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בחיבה ובברכה לשנה טובה ומתוקה

6-2

... שואל כמה שאלות בהנוגע לתולדות נשיאי חב"ד ודברי ימי', ולפלא, שכנראה אין ידוע לו כלל מהספרות הרחבה לפי ערך, שנתפרסמה בשנים 354האחרונות בשטח האמור, ונמצאת גם באה"ק ת". והדפסת כמה ספרים בהאמור -- נתפרסמה גם בהעתונות שם...

ולשאלותיו בפרט: א) שנת הולדת רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע,

במה פעמים שמענו בע"פ מכ"ק מו*ח אדמו"ר, ונמצא בכ"מ ברשימותיו שבדפוס וזכרונותיו, שהוא ביום י"ח אלול שנת תק"ה. וישנו בזה סיפור ארוך מתקופת העבור והלידה, שחלק ממנו נתפרסם בלקוטים וזכרונות שכבר ראו אור הדפוס. והרי מובן שבשטח כהאמור, מסורת משפחה נאמנה ביותר, ובפרט כשנשענת על כמה סיפורים בשטחים שונים, שבכל אחת מהן ישנה הוכחה בהנוגע לשנת ההולדת.

לקושיתו, מנין בא הטעות אצל כמה מסופרי דברי ימי חב"ד, שקובעים שנת תק"ז.

בכמה ענינים כגון אלו, שבתקופה הראשונה מועטים היו החוקרים בהם, שגם דִבָרי ימי חסידות בכללם, הרי כשמתבוננים בהשתלשלות הידיעות, לפעמים הכי תכופות, רואים, שאחד אמר שמועה והשערה מיוסדת יותר או פחות, (ולפעמים הכי קרובות דוקא ,פחות"), והבאים אחריו מבלי ברירה הביאוה מבלי להוסיף שזוהי השערה. וכל היודע דברי ימי ישראל, בתקופת רבנו הזקן, ברוסיא, יודע שמועטים ביותר התעודות ואפילו המסורות בע"פ בהנוגע לשנות הולדת, ולא עוד אלא שמפני גזירות וכיו"ב -- לפעמים קרובות סלפו הוראת גיל הילד או הילדה. וכנראה שסופרי תולדות חב"ד סמכו על דברי הבית רבי וספר תולדות הרב שקדם לו, שגם בידם לא ה" בזה אלא השערה. (לפלא שדוקא מקור אחד שממנו משמע התאריך תק"ז, לא הועתק במקורות האמורים, כוונתי להקדמת בני רבנו הזקן להשו"ע שלו, דיה ואחרי רוב שנים כו' בהיותו בן שלשים שנה וכו' בק"ק מאהליב, וכו" - שהשערה קוובה לודאי שהיותו שם קשורה עם עליית כמה מחסידי הרב המגיד ממעזריטש לאה"ק ת"ו שהי' בשנת תקל"ז, ושאלתי את ב"ק מו"ח אדמו"ר, שהרי אז ה' רבנו הזקן בן ל"ב שנה, וענני שבכלל בכתיבת ההקדמה לא דייקו כ"כ בתאריכי השנים. (נוסף על זה, הרי בהקדמה האמורה אין ברור כ"כ אם הכוונה לזמן התחלת לימוד הש"ס בפעם הששה עשר או לסיומו), ובכ"א אין בהנ"ל כדי סתירה מסורה מפורטת מדור לדור)...

ג) למ"ש בשלשלת נשיאי חב"ד,

ימצא עד"ז בהוספה לקונטרס תורת החסידות, ובקצרה וראשי פרקים בהקדמה לקובץ היום יום, ביחוד בהוצאה שלישית (ניו יארק, תשילז). וגם

הם נמצאים אצל כמה מאנ"ש ובספריות שבאה"ק ת'ו... (ממכתב י"ט אד"ש תשי"ט)