שיחה ב

198שיחה ב

א. "ואולך אתכם קוממיות"

על הפסוק "ואולך אתכם קוממיות"¹ נאמר בגמרא²: "רבי מאיר אומר: מאתים אמה, כשתי קומות של אדם " הראשון³. רבי יהודה אומר: מאה אמה, כנגד היכל וכתליו, שנאמר^* אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם, בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל". "

בפשטות נראה, שדברי רבי מאיר "מאתים אמה כשתי קומות..." מבוססים על המלה "קוממיות", שהיא ע בלשון רבים (באות ו'⁴). ואילו דברי רבי יהודה "מאה אמה" אינם מבוססים על המלה "קוממיות", שהרי היא מצביעה על שתי קומות, אלא על הפסוק "אשר בנינו... תבנית היכל", ומכך הוא לומד, ש"קוממיות" היא רק קומה אחת (של אדם הראשון⁵), כאילו נאמר "קוממית", בלי ו'.

1) פרשתנו כו, יג.

2) ב"ב עה, א. סנה' ק, א.

3) וצ"ע מב"ב נח, א: כמדת החיצונה כך מדת

כ הפנימית. ועד"ז ממס' סופרים בסופה: א"א שהי' גבוה קומתו כנגד שבעים וארבעה אנשים. וצריך חיפוש בס'.

*3) תהלים קמד, יב.

4) חדא"ג מהרש"א לב"ב שם. וברשב"ם שם:

ב

ולפני ההוכחה "שנאמר..." מקדים רבי יהודה ואומר "כנגד היכל וכתליו", כי ההיכל עצמו, ללא הכתלים, היה פחות ממאה אמה, ולכן הוא מוסיף

כנגד היכל וכתליו", שבמלים "תבנית 199היכל" הכוונה היא להיכל כולו, עם הכתלים, שאורכו ביחד מאה אמה⁶.

אך לפי זה אין מובן:

א) כיון שרבי יהודה חולק על רבי מאיר לגבי פירוש המלה "קוממיות", וסובר שמשמעותה "קומה אחת" ולא "שתי קומות", היה עליו לציין בראש ובראשונה, מיד לאחר המלים "מאה אמה", את חידושו בפירוש "כקומה אחת של אדם הראשון"⁷, ורק לאחר מכן להביא את ההוכחה מן הפסוק "אשר בנינו... תבנית היכל". מדוע ו הוא מתחיל ואומר "כנגד היכל וכתליו שנאמר...", ויותר מכך: הוא אינו מזכיר כלל את פירושו למלה "קוממיות"?

ב) מכך ש(א) רבי יהודה אומר את המלים "כנגד היכל וכתליו" לפני ציטוט הפסוק "תבנית היכל", ו(ב) מהביטוי "כנגד היכל ..." מובן, שאין זה רק הסבר ל"תבנית היכל", שגם הכתלים נכללים בכך, אלא זוהי סיבה לכך שקומת האדם תהיה מאה אמה.

אין מובן: המחלוקת בין רבי מאיר לבין רבי יהודה היא רק לגבי מספר " הקומות שבמשמעות המלה "קוממיות", קומה אחת או שתים, אך גם לפי דעת רבי יהודה אין הכוונה במלה "קוממיות" לקומת ההיכל⁸, אלא לקומת אדם הראשון, ואם כך, מדוע הוא אומר "כנגד היכל וכתליו", ולא "כקומת אדם הראשון"?

ג) אותה שאלה מתעוררת גם לגבי הפסוק "אשר בנינו... תבנית היכל": מדוע משווה דוד המלך בתהלים את הקומה דלעתיד ל"תבנית היכל", כאשר התורה משווה זאת לקומת אדם הראשון?

ד) וכן לפי ההגיון: כשמחפשים דוגמא לדימוי הגובה של "בנינו"

"בנותינו" לעתיד לבוא, הרי, לכאורה, מתאים ביותר להשוותה לקומה של אדם, ובמיוחד – של אדם הראשון, שממנו יצאו כל בני האדם. ומדוע אפוא ההשוואה בפסוק זה היא ל"תבנית היכל", ולא ל"קומת אדם הראשון"?

ה) לגבי הבסיס לדעתו של רבי מאיר, המפרש "כשתי קומות של אדם הראשון", למרות שהמלה "קוממיות", בלשון רבים, מצביעה רק "שתי קומות", אך אינה מבהירה לאלו קומות הכוונה – מבאר המהרש"א⁹, שזהו דבר פשוט, שאינו טעון הוכחה, כי

הבריאה דאדם לעתיד ודאי לא תגרע מהבריאה דאדם הראשון שבעולם הזה".

200ולפי זה אין מובן לדעת רבי יהודה: לשם מה יש צורך בפסוק, כאשר הדברים מובנים בהגיון¹⁰? מהו החידוש בפסוקים "ואולך אתכם קוממיות" ו"אשר בנינו... תבנית היכל", כאשר באופן הגיוני כבר מובן שבודאי לא תהא קומת האדם לעתיד קטנה ממאה אמה¹¹?

ב. "והתהלכתי" – אור ישר ואור חוזר

כדי להבין כל זאת יש להקדים ולבאר את הנאמר בתורת החסידות¹² על הפסוק "והתהלכתי בתוככם..."¹³, שבמלה "והתהלכתי", הרומזת לשתי הליכות, הכוונה היא לשני סוגים של הילוך: הילוך מלמעלה למטה – אור ישר, והילוך מלמטה למעלה – אור חוזר.

שני אופנים אלו של הילוך מתבצעים על ידי עבודת הצדיקים ועבודת בעלי התשובה: על ידי עבודת הצדיקים נמשכת ו"יורדת" אלקות מלמעלה למטה, ועל ידי עבודת התשובה נעשית העלאה מלמטה למעלה.

וכיון שלכל אחד מסוגים אלו יש מעלה לעומת האחר¹⁴ – לגבי ענין ה"גילויים" אור ישר נעלה יותר, ואילו ב"אור חוזר" יש מעלה, שדוקא באמצעותו מגיעים לעצמותו ית' – לכן מודגש בפסוק "והתהלכתי בתוככם", שלעתיד לבוא תהיינה שתי המעלות.

ג. שני אופנים באיחוד הניגודים

הדרגה הנעלית של "והתהלכתי", הכוללת את שתי המעלות – מעלת האור ישר ומעלת האור חוזר – אפשרית בשני אופנים:

דרך אחת היא, שאיחוד שתי המעלות הוא אצל אותו אדם

– ואף אופן זה הוא מעלה גדולה ביותר, ולכן זהו אחד החידושים שלעתיד לבוא. שהרי, "אור ישר"

"אור חוזר" הם שני הפכים, ולכן לא 201ייתכן עתה שאותו אדם יהיה חדור בכל¹⁵ כוחות נפשו בשני ניגודים אלו.

והדרך השניה היא, ששתי המעלות, של "אור ישר" ושל "אור חוזר", תתאחדנה באותה תנועה עצמה, ולא רק אצל אותו אדם: הבירורים של "אור חוזר" עצמם יהיו באופן של גילוי בדרך אור ישר¹⁶.

ד. המחלוקת כרוכה באופן חיבור שני סוגי העבודה

וזוהי המחלוקת בין רבי מאיר לבין רבי יהודה, אם ישראל יהיו אז בגובה "מאתים אמה" או "מאה אמה":

שניהם סוברים, שכל עשר כוחות " הנפש (וכל כוח בשלמותו כלול מכל עשרת הכוחות, וזוהי משמעות המספר "מאה"), יהיו חדורים הן בעבודת הצדיקים והן בעבודת התשובה, כמשמעות הפשוטה של "קוממיות", בלשון רבים, המצביעה על שתי קומות (גם לדעת רבי יהודה, כפי שיוסבר להלן).

המחלוקת ביניהם היא רק לגבי אופן חיבור שני סוגי העבודה – האם שני סוגי העבודה יהיו בשני ענינים שונים, או שיתאחדו לחלוטין:

רבי מאיר סובר, שהם יהיו בשני ענינים שונים. ולכן, לדעתו, האדם – ואף גופו הגשמי – יהיה "מאתים אמה, כשתי קומות...", שהאור הישר והאור החוזר יהיו באמות נפרדות: מאה אמה אור ישר, ומאה אמה אור חוזר.

ואילו רבי יהודה סובר, ששני ענינים אלו ייתאחדו לגמרי, ושתי הקומות תהיינה באותן מאה אמות¹⁷.

ה. "כנגד היכל וכתליו" – מעל לדרגת "אדם"

לפי זה מובנים גם דברי רבי יהודה

כנגד היכל וכתליו", ומדוע הוא אומר זאת מיד לאחר המלים "מאה אמה", לפני "שנאמר..." – כי בכך הוא מבאר את שיטתו, ששתי הקומות תהיינה באותן מאה אמות:

"אדם", ואפילו אדם הראשון, הוא מהות של הגדרה וסדר, הבנוי מדרגות שונות¹⁸. אפילו האדם לעתיד לבוא, שיהיה נעלה אף מאדם הראשון, עד כדי כך שהוא יהיה "כשתי קומות של אדם הראשון", ותהיינה בו שתי המעלות, של "אור ישר" ושל "אור חוזר", בכל זאת, מפני היותו "אדם" 202בעל "צורה", הרי שתי הקומות הן שני ענינים שונים.

ואם כך, כיצד ייתכן ששתי הקומות תהיינה, לדעת רבי יהודה, ענין אחד – מאה אמה? על כך הוא אומר "כנגד היכל וכתליו" – משום שאז תהיה אצל היהודי דרגה שהיתה ב"היכל וכתליו", הנעלית מדרגת "אדם".

ולפי זה מובן גם מדוע משווים בתהילים את מאה האמה שיהיו בעתיד ל"תבנית היכל", למרות שבתורה נאמר "ואולך אתכם קוממיות", שמשמעותה קומת אדם הראשון – כי הפסוק "ואולך אתכם קוממיות" מציין, שתהיינה אצל כל יהודי שתי קומות (ברוחניות, ואין מדובר בגשמיות), והפסוק "אשר בנינו... מחוטבות תבנית היכל" מוסיף ומחדש, ששתי הקומות תהיינה באותן מאה אמות – וענין זה קשור ל"תבנית היכל", שבבית המקדש היו האור הישר והאור החוזר ביחד, כפי שיוסבר להלן.

ו. איחוד שני הכיוונים בבית המקדש ל

בבית המקדש היו באופן כללי שני ענינים: "ועשו לי מקדש" – עבודה מלמטה, ו"ושכנתי בתוכם" – השפעה מלמעלה. שני אלו היו מאוחדים, כפי שראו בגלוי, בכך ש"מקום¹⁹ (מדת) הארון אינו מן המדה"²⁰: העבודה מלמטה עצמה, "ועשו לי מקדש", היתה באופן של "ושכנתי בתוכם", השראה מלמעלה. ומצד דרגת ה"מקדש" שישנה "בתוך כל אחד ואחד מישראל"²¹, תהיינה גם אצל ישראל שתי קומות אלו בתנועה אחת – מאה אמה.

ולכן מדגיש רבי יהודה "כנגד היכל וכתליו" – כי ענין זה, שההמשכה מלמעלה וההעלאה מלמטה היו מאוחדות בבית המקדש, מתבטא ב"היכל וכתליו": כתלי ההיכל נועדו להפריד ולהבדיל בין דבר אחד למשנהו, והם עצמם היו חלק מה"היכל" שמהותו אחדות.

ז. הדעות בהתאם למהות אומרן

לפי כל האמור לעיל אפשר לבאר את הקשר של שתי השיטות – "מאתים 203אמה" ו"מאה אמה" – אל רבי מאיר ואל רבי יהודה:

הענין של "מאה אמה", ששתי התנועות – המשכה מלמעלה (אור) והעלאה מלמטה (כלי) – הן דבר אחד – אפשרי רק מצד עצמותו ית': אמנם, גם בדרגת "אור" יש שלמות של בלי גבול (אור) ושלמות של גבול (כלי)²², אך ה"גבול" וה"בלי גבול" הם שני קוים שונים. רק מצד עצמות, שאין לגביה הגבלות כלל – "שלילת הגבול ושלילת הבלי גבול"²³, שני ענינים אלו הם אחד²⁴.

ומשום כך סובר רבי מאיר "מאתים אמה", ואילו רבי יהודה סובר "מאה אמה":

מהותו של רבי מאיר, כלשון שמו, היא אור²⁵, וכיון שמצד דרגת "אור" ההמשכה וההעלאה הם שני ענינים שונים, לכן הוא סובר שמדובר בשתי קומות נפרדות – "מאתים אמה". ואילו מהותו של רבי יהודה היא מלשון הודאה²⁶, וכיון שעל ידי הודאה מגיעים לעצמות²⁷, לכן ²⁸ הוא סובר שמדובר בענין אחד – "מאה אמה".