שיחה א

הערות

עמוד 42

1. 1. פרשתנו ו, כ.
2. 2. ובדפוס ראשון את יוכבד דודתו. וראה לקמן סו"ס ג' וסו"ס ד'.
3. 3. רא"ם גו"א וכו'.
4. 4. אחרי יח, יד.
5. 5. שם, יב.
6. 6. פנחס כו, נט.
7. 8. אבל ראה לקמן הערה 12.
8. 9. ראה פרש"י לקמן ז, א. ובכ"מ.
9. . לפני כן7 "בני לוי גו' קהת" – וזוהי
10. 7. פרשתנו ו, טז.

עמוד 42

1. 10. רש"י ויגש מו, טו.
2. 11. אין לומר שכוונתו של רש"י ב"בת לוי" היא להוכיח שלא היתה אשת אחי אביו של עמרם מכיון שגם ב"נ אסור באחותו – כי [נוסף לזה, שלפ"ז אינו מובן סיומו של רש"י – "אחות קהת"] איסור אחותו בב"נ הוא רק באחותו מאמו, כדלקמן בקושיא הב'.
3. 12. וגם: זה שאמו של משה היתה בת לוי – נאמר בספר זה גופא (שמות ב, א). ולהעיר, שעפ"ז אינו גלאטיק (=חלק) גם מה שרש"י מעתיק תיבת "יוכבד" (ראה לעיל סוס"א) – שהרי גם באם לא הי' נאמר בכתוב שם אשתו של עמרם, מכיון שנאמר "ותלד לו גו' את משה" היינו יודעים שהיא (בת לוי) אחות אביו.
4. 13. ובאם רש"י רוצה לכתוב בפרטיות, איך שהיתה יוכבד אחות אביו – הו"ל להוסיף (אחר התיבות "אחות קהת") גם – "אביו של עמרם".
5. 14. והרי גם לפני מ"ת הי' ענין הגירושין (או דוגמתו עכ"פ), כדמוכח מזה שהוצרך עמרם לעשות לקוחין שניים (רש"י שמות שם).
6. 15. אליבא דר"א (סנה' נח, א) שאחות אביו מן האם אסורה לב"נ – גם להפירוש "אחת אבוהי" מוכרח לומר שללוי היו ב' נשים ושיוכבד היתה אחות קהת מן האב בלבד ולא מן האם (שם, ע"ב). אבל לפי דרך הפשט, מכיון ש[בנוגע לדיני עריות*] "אין אבות לב"נ" (רש"י וירא כ, יב) – הרי אחות אביו מותרת.
7. . משא"כ בנוגע לדינים אחרים (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 143 הערה 5). אבל אין לומר שכוונת רש"י בפ' וירא שם היא רק בנוגע לאחותו בת אביו דמיירי שם (ולא בנוגע לשאר עריות) – כי ממה שרש"י כותב בסגנון כללי "שאין אבות לב"נ" בתור טעם על "בת אב מותרת לב"נ", מוכח שזה כלל בכמה דינים (בדיני עריות עכ"פ).

עמוד 43

1. 16. דפוס ראשון.
2. 17. ב, א.
3. 18. ומ"ש רש"י לקמן (פסוק כג) "מכאן* למדנו הנושא אשה צריך לבדוק באחי'" – כי מ"יוכבד דודתו", מכיון שבפרשה זו בא ללמדנו "האיך נולדו משה ואהרן ובמי נתייחסו" (רש"י לעיל ו, יג), מסתבר לומר שמ"ש "ויקח גו' יוכבד דודתו" הוא (לא בנוגע ל"ויקח"**, כ"א) בכדי לייחס את משה והארן גם מצד אמם, שהיתה בת לוי ואחות קהת. ועוד ועיקר: התואר "דודתו" – מדגיש השייכות לעמרם (ע"י אביו) ולא לאחי' של יוכבד. אבל ממ"ש "ויקח אהרן גו' בת עמינדב אחות נחשון", מכיון שכוונת הכתובים כאן, אינה לייחס את בני אהרן – צ"ל, שזה נוגע ל"ויקח", וממה שהכתוב מוסיף (מדגיש) "אחות נחשון" – למדים אנו ש"הנושא אשה צריך לבדוק באחי'".
4. 19. ומ"ש "דודתו" שפירושו (כאן) הוא אחות אביו – כי המעלה דקהת מצד שהי' אביו של עמרם גדול הדור (סוטה יב, א) ואבי משה ואהרן – היא הגדולה ביותר. ועוד (בפשטות) "דודתו" היא לשון קצרה יותר. הטעם שנאמר "דודתו" (ולא "אחות קהת") ב"יינה של תורה" – י"ל, שזהו בכדי להדגיש מעלת משה גם בזה שנולד מנישואי דודתו שלפני מ"ת היא מעלה, כמבואר בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 273.
5. 20. כמובן מזה שעבודת קהת היתה ב"קדש הקדשים – המקודש שבכולן" (במדבר ד, ד ובפרש"י שם).
6. . ראה לקו"ש ח"ה ע' 215 ובהערה 14, שבכל מקום שרש"י כותב "מכאן", כוונתו בזה היא לשלול פסוק אחר שלפניו [או גם פסוק שלאחריו בפ' זו כשהלימוד במדרש וכו' הוא מפסוק זה] – שלכאורה הי' אפשר ללמוד ענין זה משם.
7. . וגםלהגירסאשבדפוסראשון,שרש"ימעתיק

עמוד 44

1. 21. ו, יד.
2. 22. חיי שרה כד, לח. כד, מ.
3. 23. שמיני י, ד. קדושים כ, כ.
4. 24. בראשית ב, כג. לפני פירושו גם תיבת "את" – שבזה מרמז שגם פירושו ב"יוכבד דודתו" שייך ל"ויקח" (כדלקמן בסוה"ס) – זהו לפי שגם מ"יוכבד דודתו" מובן שיש מעלה בלקיחת אשה שהיא אחות צדיק, אבל אי"ז מכריח שצריך לבדוק באחי'.
5. 25. ראה פרש"י ויגש מו, טו.
6. 26. נח יא, כט. תולדות כה, כ. כו, לד. ועוד.
7. 27. כי א) (כנ"ל בפנים) הנשים הנזכרות בקרא (כשמדובר בנישואין) נקראות (שזה מורה על השייכות) ע"ש האב (ועד כדי כך – שמצינו שרק האב מוזכר (וישלח לח, ב)). ב) בכלל כשמוזכר בקרא שם אשה ומקום לשאול מה מלמדנו – הסברא הפשוטה: ענין השייך לאבי' (עפמש"נ דינה בתו (ויגש מו, טו ובפרש"י שם)). ג) כיון שפרשתנו באה לייחס ונכתב באשת (משיחת ש"פ וארא תשכ"ח) עמרם ב' תוארים – מסתבר לומר שמודיע בזה ב' יחוסים: מצד: 1) האב 2) האם.

עמוד 45

1. 28. רש"י ויגש שם: שנאמר כו' ללוי.