42
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ג. הקשיים על פירוש רש"י
בנוסף לאמור לעיל, אין מובן:
א) הרי רש"י מחדש כאן בפירושו, כדלעיל, רק את משמעותה של המלה "דודתו", שכאן היא "אחות אביו". ודבריו בסיום "בת לוי אחות קהת" מהווים רק הוכחה לענין זה, שהיא אכן היתה אחות אביו. ולכאורה את זאת היה התלמיד יודע גם לולא היה רש"י מציין זאת, כי כבר לפני כן הוא למד10, שיוכבד היתה "בת לוי", ומשום כך היא "אחות קהת", אביו של עמרם?
את המלים "בת לוי" שכותב רש"י ניתן היה ליישב באופן כלשהו, ולפחות בדוחק: כיון שהתלמיד למד ענין זה בחומש קודם, בראשית, לכן מזכיר זאת רש"י שוב11. אך12 העובדה שקהת היה בנו של לוי מופיעה בפרשה זו, ולפיכך, כאשר רש"י אומר "בת לוי", כבר מבין התלמיד בעצמו שהיא היתה "אחת אבוהי". מדוע מוסיף רש"י גם את המלים "אחות קהת"13?
ב) כיון שבכל מקום משמעות המלה היא "אשת אחי אביו", יכול היה רש"י להסביר שאף כאן "דודתו" היא אשת אחי אביו: מכך שיוכבד היתה (בת לוי) אחות אביו, אין מוכח שהיא לא היתה גם אשת אחי אביו, שהרי ייתכן שללוי היו שתי נשים, ואחד מאחי קהת – אשר היה אחיה של יוכבד רק מן האב – נשא אותה לאשה, ולאחר מכן הוא גירשה14, ועמרם נשא אותה לאשה.
אמנם, לפי זה יש לחדש שללוי היו שתי נשים15, ושליוכבד היו נישואין
הערות
- 10. רש"י ויגש מו, טו.
- 11. אין לומר שכוונתו של רש"י ב"בת לוי" היא להוכיח שלא היתה אשת אחי אביו של עמרם מכיון שגם ב"נ אסור באחותו – כי [נוסף לזה, שלפ"ז אינו מובן סיומו של רש"י – "אחות קהת"] איסור אחותו בב"נ הוא רק באחותו מאמו, כדלקמן בקושיא הב'.
- 12. וגם: זה שאמו של משה היתה בת לוי – נאמר בספר זה גופא (שמות ב, א). ולהעיר, שעפ"ז אינו גלאטיק (=חלק) גם מה שרש"י מעתיק תיבת "יוכבד" (ראה לעיל סוס"א) – שהרי גם באם לא הי' נאמר בכתוב שם אשתו של עמרם, מכיון שנאמר "ותלד לו גו' את משה" היינו יודעים שהיא (בת לוי) אחות אביו.
- 13. ובאם רש"י רוצה לכתוב בפרטיות, איך שהיתה יוכבד אחות אביו – הו"ל להוסיף (אחר התיבות "אחות קהת") גם – "אביו של עמרם".
- 14. והרי גם לפני מ"ת הי' ענין הגירושין (או דוגמתו עכ"פ), כדמוכח מזה שהוצרך עמרם לעשות לקוחין שניים (רש"י שמות שם).
- 15. אליבא דר"א (סנה' נח, א) שאחות אביו מן האם אסורה לב"נ – גם להפירוש "אחת אבוהי" מוכרח לומר שללוי היו ב' נשים ושיוכבד היתה אחות קהת מן האב בלבד ולא מן האם (שם, ע"ב). אבל לפי דרך הפשט, מכיון ש[בנוגע לדיני עריות*] "אין אבות לב"נ" (רש"י וירא כ, יב) – הרי אחות אביו מותרת.
- . משא"כ בנוגע לדינים אחרים (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 143 הערה 5). אבל אין לומר שכוונת רש"י בפ' וירא שם היא רק בנוגע לאחותו בת אביו דמיירי שם (ולא בנוגע לשאר עריות) – כי ממה שרש"י כותב בסגנון כללי "שאין אבות לב"נ" בתור טעם על "בת אב מותרת לב"נ", מוכח שזה כלל בכמה דינים (בדיני עריות עכ"פ).
רש"י על בראשית מ״ו:ט״ו - הטקסט מספריא
אלה בני לאה, ואת דינה בתו. הַזְּכָרִים תָּלָה בְלֵאָה וְהַנְּקֵבוֹת תָּלָה בְיַעֲקֹב, לְלַמֶּדְךָ, אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה:
שלשים ושלש. וּבִפְרָטָן אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם, אֶלָּא זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁנּוֹלְדָה בֵין הַחוֹמוֹת בִּכְנִיסָתָן לָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם – לֵדָתָהּ בְּמִצְרַיִם וְאֵין הוֹרָתָהּ בְּמִצְרַיִם:
אלה בני לאה ואת דינה בתו THESE ARE THE SONS OF LEAH WITH HIS DAUGHTER DINAH. — Scripture associates the men with the name of Leah and the women with that of Jacob for the reason given the Talmud (Niddah 31a).
שלשים ושלש THIRTY THREE — But in the enumeration above you will find only thirty-two. The one whose name is omitted is Jochebed who was born “between the walls” just as they entered the border city, as it is said (Numbers 26:59) “Jochebed, the daughter of Levi, whom her mother bore to Levi in Egypt — she was born in Egypt, but she was not conceived in Egypt (Bava Batra 123).
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ו ע' 42
- סג - שנת תשל"א - חלק שני ‹ שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"א לקו"ש ח"ו ע' 42
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.