שיחה ב

105שיחה ב

חיי

א. מערת "המכפלה"

מן הפסוק "ויתן לי את מערת המכפלה..."¹ מצטט רש"י את המלה "המכפלה", ומפרש: "בית ועליה על גביו"². במבט ראשון נראה, שכוונתו היא, שהמערה נקראת "מכפלה" מפני שהיא כפולה: היא מורכבת משתי מערות – זו על גבי זו.

אך לפי זה אין מובן:

א) השם "מערת המכפלה" מבטא רק שזוהי מערה כפולה, אך אין מוכח ממנו ששתי מערות אלו הן זו על גבי זו. בדיוק כך אפשר גם להבין שהן "זה לפנים מזה"³. מנין מסיק רש"י, שרה ב

שבמלה "המכפלה" הכוונה היא ל"בית

ועליה על גביו"?

ב) הביטוי "מכפלה" מתאים לגבי

דבר אחד הכולל בתוכו כפילות, אך

לא לגבי שני דברים שונים שאינם

מאוחדים. לפי זה מתאים יותר,

לכאורה, לומר, ששתי המערות הן "זה

לפנים מזה", כי דוקא כך יש קשר

הכרחי בין שתי המערות, שהרי זו

תלויה בזו – אי אפשר להיכנס למערה

הפנימית, אלא דרך המערה החיצונית,

ולפיכך מובן מדוע נקראות שתי

מערות אלו בשם המאחד ביניהן

"מערת המכפלה" – מערה אחת

כפולה. לעומת זאת, לפי הפירוש,

ששתי המערות הן זו על גבי זו, אין

ביניהן קשר שהופך אותן ליחידה

אחת, שהרי, כיון שמערה היא בתוך

האדמה, הרי המערה העליונה אינה

תלויה במערה התחתונה, והיא יכולה

להתקיים בלעדיה – ואדרבה, אז היא

חזקה יותר, ללא חלל מתחתיה⁴. אם

כך, מנין לומד רש"י, שהמשמעות של

"מכפלה" היא "בית ועליה על גביו"?

ג) "בית" ו"מערה" אינם שני

ביטויים שונים בלבד, אלא הם

מנוגדים: בית הוא מבנה שנבנה על

האדמה, ומערה היא בתוך האדמה.

לפי זה צריך היה רש"י, בהסבירו את

הכפילות של המערות, לומר "מערה 106ועליה על גביה", ולא "בית ועליה על גביו"⁵?

ב. "דבר אחר, שכפולה בזוגות"

לאחר מכן ממשיך רש"י בפירושו על "המכפלה": "דבר אחר, שכפולה בזוגות"² – יש הסבר נוסף לכך שהמערה נקראת "מכפלה", מפני שהיא כפולה במספר זוגות, כדברי רש"י לפני כן – על "בקרית ארבע"⁶ – שנקברו שם ארבעה זוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.

גם בכך אין מובן: השם "מערת המכפלה" שבפסוקנו אינו נקרא כך על ידי התורה – כפי שלגבי "ותמת שרה בקרית ארבע" התורה קוראת לעיר בשם "קרית ארבע", ובתורה אפשר גם שיקרא שם על שם העתיד⁷ – אלא בשם זה התבטא אברהם בדבריו לבני חת. הוא הורה להם לבקש מעפרון שיתן את מערת המכפלה – והם, בני חת ועפרון, בודאי לא ידעו שבמערה ייקברו מאוחר יותר ארבעה זוגות,

[וסביר לומר⁸ שהם אפילו לא ידעו שאדם וחוה קבורים שם – כי אילו היה עפרון יודע זאת, הוא לא היה מסכים למכור את השדה בארבע מאות שקלים בלבד, שזהו ערך השדה עצמו⁹, כי אז הוא בודאי היה מתאר לעצמו את חשיבותה העצומה של המערה בעיני אברהם, והיה מנצל זאת כדי להאמיר את המחיר הרבה יותר, ובודאי לא היה מציע בתחילה לתת את המערה ללא תשלום.

ובמיוחד כאשר אדם הראשון היה חשוב אצל כל העמים, כפי שאנו רואים שהוא חשש ש"לאחר מותי יקחו אותי ואת עצמותי ויעשו להם דמות עבודת גילולים"¹⁰].

אם כך, מהו הסימן שנתן אברהם לבני חת ולעפרון באומרו שיתנו לו מערה זו אשר "כפולה בזוגות"?

מסבירים המפרשים¹¹ שהמערה נקראה אז בשם "המכפלה – שכפולה בזוגות" מפני שהיה בה מקום לארבעה זוגות.

אך עדיין אין מובן:

שטחה של המערה נחשב לפי המספר הכללי של האנשים שאפשר לקבור בה, ולפי זה צריך היה לקרוא למערה בשם שיבטא את האפשרות לקבור בה שמונה אנשים, ומדוע היא נקראת "המכפלה", ביטוי המביע רק כפילות. אף אם נאמר שהכפילות צריכה להיות בענין שהוא כפול 107בעצמו (כפי שאפשר להסיק מה"מ"ם" של המלה "מכפלה"¹²) – זוגות – הרי אלו ארבעה אנשים ולא שמונה. וכן, מדוע חשוב לציין בעניננו שאלה הם זוגות¹³? והרי, לגבי גודל השטח אין הבדל אם שמונת האנשים הם ארבעה זוגות או שמונה אנשים יחידים.

ג. השדה כולו נקרא "מכפלה"

בנוסף לשאלות המתעוררות במקום זה לגבי כל אחד משני הפירושים שמביא רש"י, ובנוסף לשאלה, מדוע בכלל צריך רש"י להביא שני פירושים, מתעורר קושי מהמשך הפסוקים¹⁴:

מספר פסוקים לאחר מכן אומרת התורה "שדה עפרון אשר במכפלה"¹⁵. מכך ברור, שהשטח כולו, שבו נמצא השדה, נקרא "מכפלה"¹⁶. ולכאורה, צריך להסביר את המשמעות של השם "מערת המכפלה" שבפסוקנו באותו אופן – המערה שנמצאת ב"מכפלה"¹⁶. מדוע צריך רש"י לבאר כאן, שהמערה עצמה היתה כפולה?

אמנם, הפסוק "שדה עפרון אשר במכפלה" אינו סותר לפירוש רש"י, כי ניתן להסביר, שהשטח סביב המערה נקרא בשם "מכפלה" על שם המערה הכפולה הנמצאת בו. אך אין מובן:

א) כשאלת הרמב"ן, שלפי דרך הפשט, "אין צורך לבקש טעם לשם המקומות". זוהי גם דרכו של רש"י, כפי שמובן מכך שהוא אינו מפרש¹⁷: במקומות רבים רואים, שרש"י אינו מבאר טעם לשם מסויים של מקום או של אדם וכדומה, למרות שגם לפי הפשט אפשר לתת לכך טעם¹⁸.

יותר מכך: גם כאשר רש"י עצמו מציין טעם לשם מסויים, הוא אומר זאת בפסוק שבו חשוב הדבר להבנת פשט הכתוב, ולא בפסוקים הקודמים שבהם מוזכר השם, כפי שאנו מוצאים לגבי השם "אברם"¹⁹.

ב) מהניסוח "מערת שדה המכפלה"²⁰, וכן "במערה אשר בשדה המכפלה"²¹, ברור, לכאורה, שהשטח איננו נקרא בשם "מכפלה" מפני המערה שבו, אלא מסיבה אחרת: כי אילו המערה הכפולה היתה הגורם היחיד לקריאת השדה בשם "שדה המכפלה", לא היה מתאים להתבטא בניסוח "מערת שדה המכפלה", שבו התואר "מכפלה" קשור רק ל"שדה", 108ובודאי לא היה מתאים להתבטא בניסוח: "במערה אשר בשדה המכפלה".

ד. בית כפול ליד המערה

ההסבר לכך הוא:

מהפסוק "מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו", שבו קובעת התורה את המלה "המכפלה" מיד לאחר המלה "מערת", לפני הזכרת השדה, מובן, שהתואר "המכפלה" קשור ישירות למערה. לכן אין רש"י מסביר שהתואר "המכפלה" שבפסוקנו הוא שמו של השדה כולו, כמלה "המכפלה" שבהמשך הפסוקים.

אך כיון שמהפסוקים שבהמשך מוכח בכל זאת, שאף השטח כולו נקרא "מכפלה", וששם זה של השדה אינו מפני המערה, כדלעיל בסעיף ג', לפיכך מסביר רש"י "בית ועליה על גביו" – כלומר, בסמוך למערה היה בית כפול, בעל שתי קומות²².

ולפי פירוש זה מובנים כל הבדלי הניסוח שבפסוקים: הניסוח "מערת שדה המכפלה", המשמיענו, שהשם "מכפלה" של השדה אינו מפני המערה, מובן – כי אכן המערה אינה כפולה, והשם "מכפלה" קשור דוקא לשדה מפני הבית הכפול שעמד בו. וכן מובן גם הניסוח "מערת המכפלה אשר בקצה שדהו", שממנו מוכח, שהתואר "המכפלה" מתייחס למערה – כי בית כפול זה נמצא בסמוך למערה, ולכן נושאת בעיקר המערה שם זה.

ה. המערה עצמה אינה כפולה

הסבר נוסף לדברי רש"י, שליד המערה היה בית כפול, ולא שהמערה עצמה היתה כפולה:

אילו המערה עצמה היתה כפולה, כלומר, שהיו בה שתי מערות, הכרחי היה להסביר, ששתי המערות היו זו בתוך זו, ולא זו על גבי זו, כדלעיל בסעיף א'.

אך גם לפי האופן של "זה לפנים מזה" קשה להבין את הפסוק: הרי בפסוק נאמר שהמערה היתה "בקצה שדהו", ואילו היו שתי המערות זו בתוך זו – הרי לא ייתכן ששתיהן בקצה השדה, אלא אחת נמצאת בקצה, והשניה נמצאת פנימה לה – בתוך השדה.

אף אם נאמר (א) ששתי המערות היו בצדו של השדה, והמשמעות של "בקצה" איננה דוקא "בסוף", אלא בצד; או (ב) שאף המערה שהיתה פנימית יותר בתוך השדה יכולה 109להיחשב כאילו היא נמצאת "בקצה שדהו" מפני סמיכותה לקצה השדה –

הרי כיון שבדברי אברהם "אשר בקצה שדהו" הוא התכוון, כמובן, להמעיט בערך המערה²³, קשה לומר שהוא יכנה אותה בו בזמן בשם "המכפלה" כשכוונתו היא לשתי מערות, זו לפנים מזו, כינוי המגדיל את שטח המערה.

לכן מסביר רש"י "בית ועליה על גביו" – שהמערה נקראה "מערת המכפלה" מפני סמיכותה לבית כפול, כדלעיל.

ו. שני סימנים למערה?

רש"י אינו מסתפק בפירוש זה, ומביא פירוש נוסף, כי לפי הפירוש "בית ועליה על גביו" אין מובן: מדוע צריך אברהם לתת שני סימנים למערה: שהיא נמצאת ליד בית כפול, ושהיא בקצה שדהו? לכן צריך רש"י להביא את הפירוש השני, "כפולה בזוגות", שמשמעותו שהמערה היתה כפולה [לא במספר מסויים של זוגות קברים (דבר שאינו מוכח מהמלה "המכפלה", כדלעיל בסוף סעיף ב), אלא בעצם העובדה שכל אחד מן הקברים שבה היה כפול – "זוגות" – קבר זוגי, לאדם עם זוגתו – איש ואשתו²⁴.

לפי זה מובן מדוע צריך היה אברהם להוסיף את המלה "המכפלה", כי על ידי הוספה זו הוא הבהיר את חפצו דוקא במערה זו: הרי בני חת אמרו "במבחר קברינו קבור את מתך...", ומדוע הוא דורש מהם לבקש עבורו דוקא את מערתו של עפרון? לכן הוא הוסיף את המלה "המכפלה", ובכך הוא הבהיר, שאין הוא מקבל את הצעתם של בני חת "במבחר קברינו קבור את מתך", לקבל מהם מקום אחד לקבורת שרה²⁵, אלא ברצונו לקבור את שרה במערת עפרון, משום שבה יש בכל קבר מקום כפול, גם לבן זוגה (אברהם).

אך אין די בכך, ולכן אין נאמר "מערת הכפל" וכדומה, כי בני חת היו יכולים להציע לו בקלות מקום כפול – לשני קברים. לפיכך הדגיש אברהם "מכפלה" – שכפולה בזוגות – שאין הוא מעוניין שהקבר הזוגי יהיה בין זרים, אלא במקום שהוא כפול בזוגות, שיהיה בית קברות למשפחתו²⁶.

אך לפירוש זה קיימת סתירה בדבריו של אברהם בהמשך: הוא מתחיל את דבריו בנוסח של בקשה: "וישתחו לעם הארץ... וידבר... אם יש את נפשכם... (ובקשתו היא:) לקבור את מתי (בלשון יחיד) מלפני (שהוא צער גדול, ולכן הוא מבקש לבטלו מהר ככל האפשר, ולפיכך) ויתן לי... המכפלה" – לא פחות משמונה קברים!

ועוד ועיקר: המשמעות הפשוטה של המלה "מכפלה" (מ"ם פתוחה) היא מלשון מכפיל (מאכיל וכו') – גורם 110למשהו אחר²⁷ להיות כפול, ולכאורה, אין לכך קשר ל"כפולה בזוגות".

לכן הפירוש הראשון, העיקרי, הוא: בית ועליה על גביו.

והקושי שהוזכר לעיל על הפירוש "בית ועליה על גביו" אינו כה קשה, כי אנו מוצאים במקומות נוספים שיש לדבר אחד שני סימנים.

ז. "המכפלה" – תשובה תתאה ותשובה עילאה

פירוש רש"י מכיל גם "יינה של תורה"²⁸.

נאמר בזהר²⁹, שהמשמעות של "המכפלה" – ה' מכפלה – היא שתי האותיות "ה"א" שבשם הוי'. בכך מבאר הצמח צדק³⁰ את הפירוש של "בית ועליה על גביו", ש"בית" הוא בבחינת ה"א תתאה, ועליה – בבחינת ה"א עילאה.

מהו הקשר שבין שתי האותיות ה"א של שם הוי', הנרמזות במלה "המכפלה", לענין של מערת המכפלה כפשוטה?

אחד ההסברים לכך הוא:

תכלית ירידת הנשמה למטה היא שעל ידי עבודתה כאן למטה היא תגיע לתשובה: הנשמה למעלה, לפני ירידתה למטה, היא בבחינת צדיק, ועל ידי עבודתה למטה, היא מגיעה לדרגת בעל תשובה³¹.

כיון שעבודת הנשמה למטה היא כדי להגיע לתשובה, מובן, שכל עוד לא השלימה הנשמה את עבודתה בעולם הזה היא עדיין לא הגיעה לשלמות התשובה. דוקא כאשר "ותמת שרה בקרית ארבע..."³², כאשר הנשמה נפרדת מהגוף ומסיימת את עבודתה "בארץ כנען" (מלשון³³ מסחר), בעולם הזה שהוא ארץ של מסחר, שבו הנשמה "מרויחה" את העליות הנעלות ביותר³⁴, רק אז היא מגיעה לשלמות התשובה³⁵.

וזהו הקשר שבין "מערת המכפלה" כפשוטה, שאליה הגיעו האבות והאמהות לאחר סיום עבודתם, בהגיעם לשלמות התשובה³⁶, לבין שתי האותיות ה"א (ה' תתאה וה' עילאה) הנרמזות במערת המכפלה – כי בענין התשובה בכלל יש שתי דרגות: תשובה תתאה – תשוב ה' 111תתאה, ותשובה עילאה – תשוב ה' עילאה³⁷.

ח. "העלאה" ו"המשכה" בשתי דרגות התשובה

אמנם, באופן כללי יש רק שתי דרגות בתשובה: תשובה תתאה ותשובה עילאה. אך למרות זאת נאמר בלקוטי תורה³⁸ שבאופן מפורט יותר יש ארבע דרגות בתשובה. כי בכל אחת משתי הדרגות, תשובה תתאה ותשובה עילאה, יש שני אופנים: העלאה והמשכה³⁹. בתשובה תתאה יש אופן שבו הה"א תתאה עולה לוא"ו, והאופן שבו הוא"ו נמשכת לה"א, וכן גם בתשובה עילאה יש שני אופנים: האופן שבו הה"א עילאה עולה ליו"ד, והאופן שבו היו"ד נמשכת לה"א.

וזהו ההסבר, בפנימיות הענינים, לשני הפירושים של רש"י על "המכפלה".

בפירוש הראשון מציין רש"י את שתי הדרגות הכלליות שבתשובה: בית – תשובה תתאה, ועליה – תשובה עילאה. והוא מוסיף "על גביו", שה"עליה" נמצאת דוקא על ה"בית", כי סדר העבודה מחייב, שתחילה תהיה תשובה תתאה, ורק לאחר מכן ניתן להגיע לתשובה עילאה⁴⁰, ואף כאשר נמצאים בתשובה עילאה, צריך להיות "וחטאתי נגדי תמיד"⁴¹.

ובפירוש השני – "שכפולה בזוגות", כדלעיל בסעיף ו' – מבאר רש"י את שני האופנים של העלאה ושל המשכה שיש הן ב"בית" (תשובה תתאה) והן ב"עליה" (תשובה עילאה). כידוע, ש"אשה" מצביעה על עבודה באופן של העלאה מלמטה למעלה, ו"איש" – על המשכה מלמעלה למטה.