110
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
למשהו אחר27 להיות כפול, ולכאורה, אין לכך קשר ל"כפולה בזוגות".
לכן הפירוש הראשון, העיקרי, הוא: בית ועליה על גביו.
והקושי שהוזכר לעיל על הפירוש "בית ועליה על גביו" אינו כה קשה, כי אנו מוצאים במקומות נוספים שיש לדבר אחד שני סימנים.
ז. "המכפלה" – תשובה תתאה ותשובה עילאה
פירוש רש"י מכיל גם "יינה של תורה"28.
נאמר בזהר29, שהמשמעות של "המכפלה" – ה' מכפלה – היא שתי האותיות "ה"א" שבשם הוי'. בכך מבאר הצמח צדק30 את הפירוש של "בית ועליה על גביו", ש"בית" הוא בבחינת ה"א תתאה, ועליה – בבחינת ה"א עילאה.
מהו הקשר שבין שתי האותיות ה"א של שם הוי', הנרמזות במלה "המכפלה", לענין של מערת המכפלה כפשוטה?
אחד ההסברים לכך הוא:
תכלית ירידת הנשמה למטה היא שעל ידי עבודתה כאן למטה היא תגיע לתשובה: הנשמה למעלה, לפני ירידתה למטה, היא בבחינת צדיק, ועל ידי עבודתה למטה, היא מגיעה לדרגת בעל תשובה31.
כיון שעבודת הנשמה למטה היא כדי להגיע לתשובה, מובן, שכל עוד לא השלימה הנשמה את עבודתה בעולם הזה היא עדיין לא הגיעה לשלמות התשובה. דוקא כאשר "ותמת שרה בקרית ארבע..."32, כאשר הנשמה נפרדת מהגוף ומסיימת את עבודתה "בארץ כנען" (מלשון33 מסחר), בעולם הזה שהוא ארץ של מסחר, שבו הנשמה "מרויחה" את העליות הנעלות ביותר34, רק אז היא מגיעה לשלמות התשובה35.
וזהו הקשר שבין "מערת המכפלה" כפשוטה, שאליה הגיעו האבות והאמהות לאחר סיום עבודתם, בהגיעם לשלמות התשובה36, לבין שתי האותיות ה"א (ה' תתאה וה' עילאה) הנרמזות במערת המכפלה – כי בענין התשובה בכלל יש שתי דרגות: תשובה תתאה – תשוב ה'
הערות
- 27. ראה פרש"י וירא (כב, ו) הנ"ל – פי' השני.
- 28. היום יום ע' כד.
- 29. פרשתנו קכט, א.
- 30. אוה"ת פרשתנו קיח, א. וראה גם שם קיד, ב.
- 31. לקו"ת בלק עג, א. (ושם שזהו "התירוץ האמיתי" למה ירדה הנשמה למטה).
- 32. ראה מהנ"ע פרשתנו קכב, ב: ותמת שרה זה הגוף בקרית ארבע אלו הארבע יסודות כו'.
- 33. תנחומא מסעי ט. ת"ב שם ז. במדב"ר פכ"ג יו"ד.
- 34. ראה תו"א ר"פ וישב. סה"מ אידיש ע' 91 עה"פ ותמת שרה גו' בארץ כנען.
- 35. ראה לקו"ת שמע"צ (צב, ב) שמשה רבינו ע"ה זכה לבחי' תשובה קודם מותו דוקא.
- 36. וגם ה"תקומה" שהיתה בהשדה כשנכנסה לרשותו של אברהם (רש"י פרשתנו כג, יז), הרי ע"י שהיתה תחלה ביד עפרון, נעשה בה יתרון יותר (אוה"ת פרשתנו קטו, ב) – דוגמת העלי' שבנשמה לאחרי גמר העבודה בעוה"ז דוקא.
מדרש תנחומא, מסעי ט׳ - הטקסט מספריא
כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְּבַר ה', הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (ירמיה ב, לא). אַל תְּהִי קוֹרֵא מִדְבָּר, אֶלָּא מְדַבֵּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל דָּבָר וְלֹא עוֹשֶׂה. הָאָרֶץ שֶׁהִתְנֵיתִי לִיתְּנָהּ לָהֶם, שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁהִיא נָאָה וְהִטְעֵיתִי אֶתְכֶם. אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה (שם). כְּמוֹ מַאֲפִילָה. שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לָכֶם לְהַכְנִיס אֶתְכֶם לָאָרֶץ וְהִלְקַשְׁתִּי אֶתְכֶם. שֶׁאֵין מַאֲפִילָה אֶלָּא לָשׁוֹן הַלְקָשָׁה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילוֹת הֵנָּה (שמות ט, לב). שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁהִיא נָאָה וְהִטְעֵיתִי אֶתְכֶם. הֲרֵי אַתֶּם נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ. כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן. מַהוּ כְּנַעַן. אֶרֶץ שֶׁל פְּרַקְמַטְיָא, אֶרֶץ שֶׁבָּהּ סְחוֹרָה, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: אֲשֶׁר סוֹחֲרֶיהָ שָׂרִים, כְּנַעֲנֶיהָ נִכְבְּדֵי אָרֶץ (ישעיה כג, ח).
רש"י על בראשית כ״ג:י״ז - הטקסט מספריא
ויקם שדה עפרון. תְּקוּמָה הָיְתָה לוֹ, שֶׁיָּצָא מִיַּד הֶדְיוֹט לְיַד מֶלֶךְ; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה וגו':
ויקם שדה עפרון AND THE FIELD OF EPHRON WAS MADE SURE (literally, it rose) — It received a rise in importance because it passed from the possession of a commoner (הדיוט an ordinary person) into the possession of a king (Genesis Rabbah 58:8). But the real meaning of the verse is: The field and the cave that was therein and all the trees … became secured to Abraham as a possession etc. (i. e. verse 17 is an incomplete sentence and must be read together with verse 18, thus: ויקם השדה וגו… לאברהם למקנה —The field etc. became secured to Abraham as a possession).
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
- נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ה ע' 110
- סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א לקו"ש ח"ה ע' 110
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.