105
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
חיי
א. מערת "המכפלה"
מן הפסוק "ויתן לי את מערת המכפלה..."1 מצטט רש"י את המלה "המכפלה", ומפרש: "בית ועליה על גביו"2. במבט ראשון נראה, שכוונתו היא, שהמערה נקראת "מכפלה" מפני שהיא כפולה: היא מורכבת משתי מערות – זו על גבי זו.
אך לפי זה אין מובן:
א) השם "מערת המכפלה" מבטא רק שזוהי מערה כפולה, אך אין מוכח ממנו ששתי מערות אלו הן זו על גבי זו. בדיוק כך אפשר גם להבין שהן "זה לפנים מזה"3. מנין מסיק רש"י, שרה ב
שבמלה "המכפלה" הכוונה היא ל"בית
ועליה על גביו"?
ב) הביטוי "מכפלה" מתאים לגבי
דבר אחד הכולל בתוכו כפילות, אך
לא לגבי שני דברים שונים שאינם
מאוחדים. לפי זה מתאים יותר,
לכאורה, לומר, ששתי המערות הן "זה
לפנים מזה", כי דוקא כך יש קשר
הכרחי בין שתי המערות, שהרי זו
תלויה בזו – אי אפשר להיכנס למערה
הפנימית, אלא דרך המערה החיצונית,
ולפיכך מובן מדוע נקראות שתי
מערות אלו בשם המאחד ביניהן
"מערת המכפלה" – מערה אחת
כפולה. לעומת זאת, לפי הפירוש,
ששתי המערות הן זו על גבי זו, אין
ביניהן קשר שהופך אותן ליחידה
אחת, שהרי, כיון שמערה היא בתוך
האדמה, הרי המערה העליונה אינה
תלויה במערה התחתונה, והיא יכולה
להתקיים בלעדיה – ואדרבה, אז היא
חזקה יותר, ללא חלל מתחתיה4. אם
כך, מנין לומד רש"י, שהמשמעות של
"מכפלה" היא "בית ועליה על גביו"?
ג) "בית" ו"מערה" אינם שני
ביטויים שונים בלבד, אלא הם
מנוגדים: בית הוא מבנה שנבנה על
האדמה, ומערה היא בתוך האדמה.
לפי זה צריך היה רש"י, בהסבירו את
הכפילות של המערות, לומר "מערה
הערות
- 1. פרשתנו כג, ט.
- 2. כבמס' עירובין (נג, א).
- 3. כפירוש – ואדרבה הראשון – שבעירובין שם. וכפירוש הראב"ע כאן. וכ"ה בזח"א קכט, א. ואף שבגמרא שם מקשה על פי' זה "אלא למ"ד שני בתים זה לפנים מזה מאי מכפלה" – כי עפ"י דרך לימוד הגמרא, כפולה הוא דוקא "בשתי תקרות" (רש"י שם ד"ה בית). אבל בדרך הפשט, אין כל רמז בתיבת המכפלה שההכפלה הוא בתקרות דוקא*. ולהעיר שברד"ק כאן כותב "וי"א מערה לפנים מערה" – אף שבגמרא שם שולל דיעה זו בפירוש תיבת מכפלה, ופשטות לשונו "וי"א" משמע שכוונתו לפי' חז"ל.
- 4. ויש לומר, שמטעם זה מפרש הראב"ע (שהוא מפשטני המקרא) כאן, רק כפירוש זה.
- . בש"ח כאן מבאר דמכיון דכתיב מערת (המכפלה) בתי"ו הסמיכות – פירושו מערה של ענין (בנין, או זוגות) שהוא כפול. ועפי"ז מושלל הפי' מערה לפנים ממערה (דאז הול"ל מערה כפולה) – אבל עפ"י זה הוי לי' לרש"י לכתוב פירושו על "מערת המכפלה".
רש"י על בראשית כ״ג:ט׳ - הטקסט מספריא
המכפלה. בַּית וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו. דָּ"אַ שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת (עירובין נ"ג):
בכסף מלא. שָׁלֵם, כָּל שָׁוְיָהּ; וְכֵן דָּוִד אָמַר לַאֲרַוְנָה בְּכֶסֶף מָלֵא (דברי הימים א כ"א):
המכפלה MACHPELAH (the root, כפל, means double) — it had a lower and an upper cavern. Another explanation of why it was so called is, because it has the characteristic of being doubled on account of the couples who are buried there (see Rashi in verse 2) (Eruvin 53a).
בכסף מלא FOR ITS FULL VALUE IN SILVER — מלא means שלם so that the phrase means all that it is worth. Thus, too, did David say to Ornan, (1 Chronicles 21:22) “for full money”.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ה ע' 105
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

