שיחה נג

1361שיחה נג

מהד

העוסק בתורת כו' (ראה שו"ע אדה"ז – כיון שתפלת מוסף כוללת מוסף היום

"ב סוס"א). ב) א"א לאומרו על הסדר ומוסף שבת, ולחה"פ בא בין זל"ז.

הסדר

במש"כ שעבודות יוהכ"פ צ"ל על בבגדי לבן (יומא ס, א), ובפרט לחה"פ

דוקא וכו' – היינו דוקא אלו הנעשים דשייך לשבת ולא ליוהכ"פ, וראה נ"כ

וזבחים

הרמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ה, ה"א. ושחט כו'. (צא, א) תדיר ושאינו תדיר וקדם

תשרי

י"ג

בקשר לי"ג תשרי, יום ההילולא של כ מבעל ההילולא, מה שקרה בימי ילדותו, הדפסת הלקו"ת, שהי' בשנת תר"ח:

כ"ק אדמו"ר הצ"צ הי' מחבב ביותר אליו בכל יום, ולפעמים – גם פעמים מאוחרת בלילה, אחרי ה"יחידות"

"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע¹, אספר סיפור בשנת תר"ו או תר"ז², בכל אופן – לפני את בנו כ"ק אדמו"ר מהר"ש שהי' נכנס

אחדות ביום. פעם נכנס אליו בשעה

שנמשכה

זמן רב, יותר מכפי הרגיל. בהמשך

לפני

דיבורם, התאונן כ"ק אדמו"ר הצ"צ באמרו: מה רוצים ממני, הרי יכול אני מהר"ש לא ענהו מאומה, ניגש אל ארון הצ"צ, הסיר את הוילון (לארון ספרים זה והתחיל לספור את הכרכים של כתבי הדא ומנה יותר על שלשים כרכים. ויפנה אל מאמרים – גם אם לא היית מקבל אנשים צודק!

כשסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפור זה,

בנו על ביטול זמנו בגלל היחידות,

ללמוד במשך זמן זה?! כ"ק אדמו"ר הספרים שבו היו מונחים כתבי דא"ח של לא היו דלתות, ורק פרוס הי' עליו וילון)

"ח שהיו מונחים על אחת האצטבאות, אביו בשאלה: האם היית כותב כ"כ הרבה

על "יחידות"? ויענהו הצ"צ: כן, אתה

הוסיף: שלשה סוגים היו בכתבי הצ"צ:

1361א) רשימות "הנחות" ממאמרים ששמע. שכתב בתור רבי, – ורוב הכרכים שהיו

‘ ‘

מובן, אשר אדמו"ר הצ"צ בשאלתו " נתכוון למנוע (או אפילו רק להחסיר) את בכדי שיוכל ללמוד יותר לעצמו, שהרי שא"א לעשותה ע"י אחרים (וההשפעות אפשר להיות ע"י אחרים), ולא עוד, אלא נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה⁴

אלא שנתכוון לומר שגם על ידי לימודו משפיע על ידי יחידות, (ועל דרך ירידת תורה⁵).

ועל זה ענה כ"ק אדמו"ר מהר"ש, אשר

ב) ביאורים על מאמרים. ג) מאמרים באצטבא זו היו מסוג הג'.

‘ הרי יכול אני ללמוד במשך זמן זה" לא

ההשפעה שהי' משפיע ע"י היחידות – דין הוא³ אשר מבטלין ת"ת מפני מצוה שהשפיע על ידי ה"יחידות" הרי לא היו

שהובטחנו אשר על ידי מעשה הצדקה

הי' יכול להשפיע אותן ההשפעות אשר הגשמים שהמשיך רשב"י על ידי אמירת

הכח לכתיבת מאמרים (מסוג ג' – בתור

דאורייתא

נשיא) שענינם המשכת עניני סתים של התלבשות דוקא – יחידות (וכידוע ש

בגילוי, באה ע"י ההשפעה באופן "יחידות" הו"ע גילוי יחידה שבנפש⁶,

ולכתיבת

שמבחינה זו נמשך הכח לאמירת

ומענה זו הוצרך לבוא מבנו, שהי' אח יכול לעורר את הנ"ל.

סיפורי צדיקים (גם מה שאירע בימי מורה דרך – הוראות הן בעבודתינו. וכן מה שאנו רואים בזה את גדול חכמתו של כמאמר רז"ל⁷ בוצין בוצין מקטפיה ידיע

– בין עצם הענין שעוד בשחר ילדותו הצ"צ, וגם מאופן תשובתו – שתשובתו מצד כיבוד אב⁸ –

מאמרים).

"כ ממלא מקומו, אשר דוקא הוא הי' ילדותם) ובפרט אותם שגילה לנו נשיא

גם בנוגע לסיפור הנ"ל, הנה נוסף על

כ"ק אדמו"ר מהר"ש גם בימי ילדותו, מצא במה לעורר את אביו כ"ק אדמו"ר לא היתה באופן ישיר רק בדרך שאלה, 1362הוראה הוא בעבודתינו:

עושה,

אף שע"י כל פעולה טובה שהאדם גם פעולה שלעצמו, מכריע את כל

בכללות

העולם לכף זכות⁹ ופועל הזדככות העולם צריך להיות בדרך התלבשות

העולם¹⁰ – אין להסתפק בזה, וזיכוך דוקא. וע"י השפעתו להזולת באופן

בהמשפיע,

דהתלבשות, תומשך תוספת אור גם שניהם ה'. וכדרשת רז"ל¹¹ ע"פ מאיר עיני

סוכות

... במ"ש אדה"ז בשו"ע או"ח סתרל"ט לאלתר אלא לאחר שעה שעתיים. ובסכ"ה כמו ב או ג שעות". ושואל לטעם סי"ג דחוזר ומברך בסוכה אם לא חזר סכ"ט בתפילין כתב "לאחר זמן מרובה

החילוק

א (ב) למה מוסיף אח"כ ושתים (או ג).

והנה עמד ע"ז בס' קצות השלחן להרב סקס"ג, ומביא דברש"י ביומא (ל, א) ד"ה ב הסיח דעתו מסעודתו. ובסידור ריעב"ץ בתפילין ב או ג שעות. בין סוכה ותפילין. גם – אם די שעה רח"א נאה בדיני תפילין בבדי השלחן נוטל איתא דכיון שהפליג שעה א או הל' תפילין כתב לענין לחזור ולברך

סברא

ומסיים – בס' קצה"ש – דאין שום הוי זמן מרובה הרי כש"כ ג. ונשאר בצע"

לחלק בין תפילין וסוכה, גם אם ב ג.

להגדיל

ומה שנלפענ"ד בזה, והוא בהקדם 1) סוכה. א' ב' שעות. 2) תפילין. ב' ג' רבנו ס"ח סכ"ג ובסידורו. בבדי השלחן ס" זמן מרובה בסכ"ה סכ"ט. אבל משינוי השיעורים שוים. 4) ריח. לפ"ד הט"ז – פ

הקושיא, שמצינו ד חלוקות בהנ"ל: שעות. 3) ציצית לאחר כמה שעות שו"ע

ז סקי"ז העיר ע"ז: ב או ג שעות נקרא

לשון אדה"ז בזה משמע ברור, דאין

"א ביום. לפ"ד המג"א – לאלתר. (ולא

בשלחנו).

נת' הכרעת רבנו כי חסר סי' ריז

ונ"ל הטעם, כי מצינו שיעור הפסק בתפלה וק"ש דצ"ל שהה כדי לקרוא את

ומה טעם לחילוקים אלו? בענין – משך זמן ענין זה גופא. וכמו

כולה (ראה שו"ע אדה"ז ר"ס סה). וגם