שיחה נב

1360שיחה נב

עכ"פ) מציאות הפגם⁴. משא"כ בשבת, דרעוין, שאין אז חשש לקטרוג כו'), כי בהעלם. שאין אומרים וידוי (אפילו בזמן דרעוא

אין שם מקום אז לפגם כו', אפילו

וכשהקביעות

בתלתא זימנין הוה חזקה. דר"ה הוא ביום ה' וביום ו', הרי

רצופים.

העבודה דתשו"ע היא שלשה ימים דתשו"ע – שלא יהי' שום שייכות ונתינת

ומזה ממשיכים הכח על התנועה מקום כלל לחטא – במשך כל השנה.

כפורים

יום ... במענה לשאלתו בשו"ע אדה"ז (סתרי"ד ס"ג) "שהרי גושי הארץ מגיע

הרמב

לרגליו ומרגיש שהוא יחף" שהוא ל' כמצויין בשו"ע שם – אבל ברמב"ם איתא

וי"ל: דהנה ברמב"ם דפוס רומי, שנת ר – מגיעין ל' רבים בנוגע ל"קושי" ל'

"ם הל' שביתת עשור (פ"ג, ה"ז) –

קושי ולא גושי –

"מ איתא "קושי הארץ מגיעין לרגליו" יחיד! – ועכצ"ל דטה"ד יש כאן; וכיון

להרגיש

דבלאה"כ לא נמצא מקור שמוכרח גם הקושי ואין מספיקה הרגשת הגוש

להמדפיס

– נקט אדה"ז דהטעות הוא דנתחלף רבים. גימ"ל בקו"ף, וצ"ל "גושי" ל'

(בדפוס

ובדוגמת הנ"ל הוא גם בשו"ע אדה"ז האחרון^*) "גושי" ל' רבים "מגיע"

(הקיצור)

ל' יחיד! ואולי צ"ל "מגיע" בתוספת קו בסוף התיבה. ועצ"ע. ויש לברר

הרמב

ולהשוות הנ"ל – בדפוסים השונים של "ם ושו"ע אדה"ז.

ב

*) וכן הוא בעוד כמה דפוסים ומהם: ביוזעפאף תרט"ו. ... במש"כ לענין אמירת ולקחת סולת טשערנאוויץ 1849. שטעטין תרכ"ב. ביוהכ"פ שחל להיות בשבת: א) אין

שטעם

מספיק מה שמזכירים בעבודה, כיון אמירתו הוא ונשלמה פרים שפתינו 1360מהד

העוסק בתורת כו' (ראה שו"ע אדה"ז – כיון שתפלת מוסף כוללת מוסף היום

"ב סוס"א). ב) א"א לאומרו על הסדר ומוסף שבת, ולחה"פ בא בין זל"ז.

הסדר

במש"כ שעבודות יוהכ"פ צ"ל על בבגדי לבן (יומא ס, א), ובפרט לחה"פ

דוקא וכו' – היינו דוקא אלו הנעשים דשייך לשבת ולא ליוהכ"פ, וראה נ"כ

וזבחים

הרמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ה, ה"א. ושחט כו'. (צא, א) תדיר ושאינו תדיר וקדם

תשרי

י"ג

בקשר לי"ג תשרי, יום ההילולא של כ מבעל ההילולא, מה שקרה בימי ילדותו, הדפסת הלקו"ת, שהי' בשנת תר"ח:

כ"ק אדמו"ר הצ"צ הי' מחבב ביותר אליו בכל יום, ולפעמים – גם פעמים מאוחרת בלילה, אחרי ה"יחידות"

"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע¹, אספר סיפור בשנת תר"ו או תר"ז², בכל אופן – לפני את בנו כ"ק אדמו"ר מהר"ש שהי' נכנס

אחדות ביום. פעם נכנס אליו בשעה

שנמשכה

זמן רב, יותר מכפי הרגיל. בהמשך

לפני

דיבורם, התאונן כ"ק אדמו"ר הצ"צ באמרו: מה רוצים ממני, הרי יכול אני מהר"ש לא ענהו מאומה, ניגש אל ארון הצ"צ, הסיר את הוילון (לארון ספרים זה והתחיל לספור את הכרכים של כתבי הדא ומנה יותר על שלשים כרכים. ויפנה אל מאמרים – גם אם לא היית מקבל אנשים צודק!

כשסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפור זה,

בנו על ביטול זמנו בגלל היחידות,

ללמוד במשך זמן זה?! כ"ק אדמו"ר הספרים שבו היו מונחים כתבי דא"ח של לא היו דלתות, ורק פרוס הי' עליו וילון)

"ח שהיו מונחים על אחת האצטבאות, אביו בשאלה: האם היית כותב כ"כ הרבה

על "יחידות"? ויענהו הצ"צ: כן, אתה

הוסיף: שלשה סוגים היו בכתבי הצ"צ: