שיחה מז

1350שיחה מז

ח"י אלול

החסידות

כמה דברים יסודיים בדברי ימי הבעש"ט¹ (בשנת נחת – חתן), הולדת נשיאי חב"ד בליובאוויטש (בשנת תקע" תומכי תמימים (בשנת תרנ"ז).

אירעו בח"י אלול: הולדת מורינו רבינו הזקן (בשנת קהת), התיישבות ג²), התחלת סדרי הלימוד³ בישיבת

ומהטעמים

כל הענינים בהשגחה פרטית הם. בדברי ימי החסידות היו בחודש אלול, יש

א) חודש אלול הוא חודש החשבון של

לזה שכמה מאורעות עיקריים

לומר: שנה העברה וחודש ההכנה לשנה הבאה,

העבר

אשר שניהם – החרטה ותיקונו של והקבלה טובה על להבא (תשובה) –

הנחלקת

צריכים להיות בכל סוגי עבודת האדם, והנתינת כח על התשובה, ויתירה מזו:

בהג' קוין דתורה עבודה וגמ"ח⁴. שהתשובה (וכן הג' קוין שבהם היא

הוא

התשובה) תהי' בחיות פנימי ובשמחה⁵, זה. ע"י תורת החסידות, שנתגלתה בחדש

צריך

ב) עם שאלול הוא חדש התשובה, להרבות בו גם בלימוד התורה. כי גם

הוא

התשובה שהיא למעלה מהתורה, גילוי' והתשובה – צריכות להיות חדורות בחיות

(וכמרומז בהר"ת דאלול – ארון לוחות ושברי לוחות תשובה⁹ – ושניהם מונחות מעצם הנפש שלמעלה מהגבלה).

ע"י התורה דוקא⁶. ושניהם – התורה

⁷ פנימי הבא מעצם הנפש.

ושברי לוחות⁸: לוחות ענינם – תורה, בארון¹⁰ (שענינו – אינו מהמדה) – באות

מהתורה,

מכיון שכל הענינים משתלשלים מהתורה מתגלית ע"י התורה, צריך וגם בחינת התשובה שלמעלה

לומר,

שגם בתורה עצמה ישנם ב' הבחינות 1350בהתלבשות

– תורה ותשובה: גליא דתורה שבאה ופנימיות התורה שלמעלה מהתלבשות –

וכמו החידוש דחודש אלול, בנוגע שהמצוה דזמן זה היא התשובה וגם –

בשכל אנושי – תורה שבתורה,

תשובה שבתורה. לכללות ענין התורה והתשובה, הוא – חיבור ב' הענינים יחדיו¹¹, כן הוא גם

והתשובה

החידוש דאלול בנוגע לענין התורה התורה (תשובה דתורה) באה בהשגת החסידות בכלל, ובתורת חסידות חב"ד

שבתורה עצמה – שגם פנימיות

השכל וכו'. וזהו מהענינים שבתורת בפרט, נוסף על חכמת הקבלה.

בקביעות

ועיקר חיבור ב' קוין אלו נתחדש ישיבה שלומדים בה תורה תמימה, המתמימים אחד את השני: לימוד הנגלה מלימוד פנימיות התורה, ולימוד החסידות הנגלה.

בהתייסדות "תומכי תמימים", גליא דתורה ופנימיות התורה יחדיו,

חדור חיות פנימי ויראת שמים הבאות

בהשגה ובהתיישבות כו' – כמו לימוד

ב

[המתורגם] ע' 35.

... פעולת ח"י אלול היא להכניס חיות התורה.

ויש להוסיף ביאור בזה, ע"פ מרז"ל לו סם המות, כי אף שדברי תורה נמשלו

בכל סוגי עבודת האדם, ומהם – בקו זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית

לאש, ולכן אין מקבלים טומאה, היינו

בפעולה

שהתורה אין מקבלת טומאה, אבל כו' וכדיוק לשון רז"ל נעשית לו.

והנה לימוד באופן שלא זכה, תורה בלי נותן התורה, שבמילא יכול שילמוד שלא על האדם, הרי אם לא זכה נעשית לו יראת שמים, תלמוד תורה בשכחה על לעשות, אפשרית רק בלימוד שאינו 1351עוסק באהבת הוי', יראתו, יחודו וכו', ובפרט כשמלובש בעניני עולם הזה

התורה,

וחומריותו, משא"כ בלימוד פנימיות בבחי' התלבשות לברר ניצוצות, ועוסק או בידיעת סדר ההשתלשלות שע"י זה

הנקראת אילנא דחייא, שאינו בא

באופני אהבת הוי', יראתו, יחודו וכו', יבוא לאהבתו וליראתו, הוא הוא המביא

ובהיותה

ללב שלם, וחי בהם בעסק תורתו. כנשמה לחיצוניות התורה, מביאה

תורת

חיות גם בלימוד תורה נגלית, ובפרט הק' נ"ע ז"ל המגלים ומבארים גדולת

"הבעש"ט ז"ל אשר הנחילו רבותינו ורוממות הוי' כו'", וכמ"ש רבנו הזקן

מההשתלשלות

"באגה"ק כו' שידיעת המציאות העיקר כו'".

וביחוד בימים אלו, אשר כאו"א וכולנו

כו' מביאה ללב שלם כו' שהוא כאחד מתפללים: לך אמר לבי בקשו

את

פני, לחפש פנימיות הלב, שזהו ע"י – פניך הוי' אבקש,

ויראתו

והנה צריך להיות העסק באהבת הוי' ובלימוד והתבוננות המביאים לזה.

הוי'

וזהו – ההכנה הטובה להמשכת וגילוי: אורי – בר"ה – וישעי – ביוהכ"פ – ,

הנראה

להכתב ולהחתם לשנה טובה, בטוב והנגלה בגשמיות וברוחניות.

ב

בר"ה .. ביוהכ"פ: ויק"ר פכ"א.

... אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א פי' החסידים הראשונים: חי אלול גיט א (ר"ת אלול)¹. בהתועדות דיום ח"י אלול אשר חי אלול

חיות אין עבודה פון אני לדודי ודודי לי

בשניהם

ויש לפרש: החי ומי שאינו חי – ישנם כל הרמ"ח איברים. נוסף בחי

מקטנות

שיש בו נשמה, ועל ידי זה הגוף צומח אחר. לגדלות ומתנענע ממקומו למקום

לדבקה

אמרז"ל (תניא פל"ח) כוונת המצות בו ית' היא כנשמה לגוף המצוות,

אהבת

והוא ע"י שמוליד או מגלה בעצמו פנימיות התורה בכלל, ותורת החסידות

ה' ויראתו, אשר לזה בא ע"י לימוד בפרט, וכמבואר בכ"מ.

1352והנה ע"י הכוונה לדבקה בו ית' היא הצמיחה היותר גדולה ותנועה היותר

האמיתית,

אפשרית, שהיא רק היא התנועה והוא כאשר הנברא בעל גבול מתדבק בה' אלקיכם חיים גו'.

וכידוע בענין מהלכים ועומדים², בהבורא הבב"ג, וכמש"נ ואתם הדבקים

הולדת

וזהו פי' הפתגם אשר חי אלול, יום אדמו"ר הזקן, נותן חיות בהעבודה דאני בבורא.

ובעומק יותר י"ל: גם באבר שאינו העבודה ה"ז עבודת המוח (עצמות),

והגלות הבעש"ט ותורתו ויום הולדת

לדודי ודודי לי, שהנבראים מתדבקים חי יש בשר גידין ועצמות. ובמעלות עבודת הלב (בשר) וחיבורם (גידין),

קרבני

וכמשנ"ת בלקו"ת פנחס ד"ה צו גו' חיות אמיתי, שהוא בא רק ע"י הקדמת וראה במאמר ר"ה דהאי שתא בענין חיות

לחמי השני, ובכל זה אין זה בפ"ע העבודה דקב"ע, ובפרט הקב"ע דר"ה.

פרטי, כללי, להחיות, וחי בעצם.

ב שליט

... ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר הבעש"ט ואדה"ז, שניהם המשיכו, בכאו" דאלו"ל, אני לדודי ודודי לי.

"א (שיחת ח"י אלול ה'ש"ת) אשר א מישראל, חי, חיות פנימי, בהעבודה

הבעש

ובדא"פ י"ל שבעבודה זו גופא, פעל "ט, בעיקר, מלמעלמ"ט – מופתים,

ונסיעותיו

יסודי תורת הדא"ח, הליכותיו מלמטלמ"ע, ויש לקשר זה ג"כ עם שני להודיע להבע"ת אשר עמך הסליחה. ב) ואכמ"ל.

אל המקבל. ואדה"ז בעיקר בדרך

הענינים שבראש וסוף המאמר*): א) לפעול שיהי' למען תורא, יראה עצמיית,