1352
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
והנה ע"י הכוונה לדבקה בו ית' היא הצמיחה היותר גדולה ותנועה היותר
האמיתית,
אפשרית, שהיא רק היא התנועה והוא כאשר הנברא בעל גבול מתדבק בה' אלקיכם חיים גו'.
וכידוע בענין מהלכים ועומדים2, בהבורא הבב"ג, וכמש"נ ואתם הדבקים
הולדת
וזהו פי' הפתגם אשר חי אלול, יום אדמו"ר הזקן, נותן חיות בהעבודה דאני בבורא.
ובעומק יותר י"ל: גם באבר שאינו העבודה ה"ז עבודת המוח (עצמות),
והגלות הבעש"ט ותורתו ויום הולדת
לדודי ודודי לי, שהנבראים מתדבקים חי יש בשר גידין ועצמות. ובמעלות עבודת הלב (בשר) וחיבורם (גידין),
קרבני
וכמשנ"ת בלקו"ת פנחס ד"ה צו גו' חיות אמיתי, שהוא בא רק ע"י הקדמת וראה במאמר ר"ה דהאי שתא בענין חיות
לחמי השני, ובכל זה אין זה בפ"ע העבודה דקב"ע, ובפרט הקב"ע דר"ה.
פרטי, כללי, להחיות, וחי בעצם.
ב שליט
... ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר הבעש"ט ואדה"ז, שניהם המשיכו, בכאו" דאלו"ל, אני לדודי ודודי לי.
"א (שיחת ח"י אלול ה'ש"ת) אשר א מישראל, חי, חיות פנימי, בהעבודה
הבעש
ובדא"פ י"ל שבעבודה זו גופא, פעל "ט, בעיקר, מלמעלמ"ט – מופתים,
ונסיעותיו
יסודי תורת הדא"ח, הליכותיו מלמטלמ"ע, ויש לקשר זה ג"כ עם שני להודיע להבע"ת אשר עמך הסליחה. ב) ואכמ"ל.
אל המקבל. ואדה"ז בעיקר בדרך
הענינים שבראש וסוף המאמר*): א) לפעול שיהי' למען תורא, יראה עצמיית,
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.