שיחה לז

1316שיחה לז

לומר,

הענינים מעין שהיו בפעם הא'⁷, צריך שייכת היא להענין ד"שמש בגבעון דום".

הכח שהי' ביהושע להפסיק את אמירת שירה, (שעי"ז נפסק במילא⁸ השתחואת הוא ע"י שגילה את מעלת שירת הנשמות

אשר גאולתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר

וי"ל:

השירה של נפש השמש – דום מלומר גופו, סיבוב השמש⁹), שירת המלאכים,

על שירת המלאכים¹⁰.

ושוב,

ענין השירה הוא העלי' ברצוא באהבה ויראה, שהם באים ע"י

דפנימיות

ההתבוננות בגדולתו ית'¹¹; הלימוד

וזה הי' ג"כ ענין גאולתו של כ"ק מו

התורה. "ח אדמו"ר: ע"י התעסקותו בהחזקת

הפצת

ובהפצת היהדות, ובנקודתה הפנימית – מעינות פנימיות התורה – כל עניני

מנעו

עולם והכוכבים ומזלות, לא רק שלא

וכח זה, המשיך כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולכל אשר בשם ישראל יכונה¹².

אלא אדרבה, סייעו לעבודתו. לכל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה,

קרח

(תרגום ... ידוע לכן, מן הסתם, כי כ"ק מו" חפשי) ח אדמו"ר סיפר¹ בשם אדמו"ר הזקן²,

מפרשת

שיש להסיק לקח (ואפשר להסיק לקח) השבוע לגבי דברים הנוגעים לחיי

לגמרי

יום יום. במדה שאין הדברים ברורים בתורה שבעל פה, בגמרא ובמדרשים, בה שבכתב בקצרה.

מתוך הפרשה עצמה – הם מצויים באים בפירוט הדברים הנאמרים בתורה 1317מחלוקת

בפרשת השבוע, הדנה בקרח שניהל עם משה רבינו, אין מופיעות כל

בקשר

הטענות שהשמיע כלפי משה רבינו. לכך מסופר במדרש³ כי בין הטענות,

משה

בהן התכוין להוכיח כי אין הצדק עם רבינו, היו גם שאלות ששאל אותו.

מלא

מתוך השאלות: מה ההלכה לגבי בית בקביעת מזוזה על פתחו? "לפי ההגיון" –

ספרים (ספרי קדש) – האם הוא חייב טען קרח – "הרי בה בשעה שאין המזוזה

שמע

מכילה אלא שתי פרשיות מן התורה, ישראל ווהיה אם שמע, מכיל בית

פרשיות,

שהוא מלא ספרים – פי הרבה משתי יהא פטור ממזוזה". על כך השיב משה אם הוא מלא ספרים, יש לקבוע מזוזה על

– קרח התכוון להסיק מכך: כיון שכל

וההגיון מחייב, איפוא, שבית זה רבינו כי יהא תוכן הבית אשר יהא, אף

פתחו. בני ישראל קדושים – לשם מה יש צורך

הכהן

ב"מזוזה", בתוספת קדושה של אהרן

‘ ‘

הלקח שכל אחד מאתנו יכול ללמוד מן

ושל הכהנים בכלל.

‘ האמור – הוא: "בית מלא ספרים" עלול

להזכיר,

להיות מלא מבלי שיהיה בדבר כדי תוכנה של מצות מזוזה הוא: קביעתה על

מבלי שהדבר ישפיע כל חיי יום יום. הפתח שבין הבית לבין הרחוב, ובכך

הקב

מעיד יהודי (על ביתו) ומתפלל לפני אשר בבית, משום שהבית, בעל הבית

"ה שישמור עליו ועל בני ביתו ועל ובני הבית וכל אשר בבית שייכים אל – ה' אלקינו ה' אחד (דבר הכתוב על לומד את פסוקי "שמע ישראל גו'" כי אם – בצאתו מן הבית אל הרחוב ובהכנסו בסביבתו, כי "ה' אלקינו ה' אחד", אלקה

כלומר: אין הוא מסתפק בכך שהוא מתנהג הוא בהתאם להם בחיי יום יום לבית, הוא נזכר⁴ ומזכיר לכל אשר

השניה

אין זה הכל: בהתאם לאמור בפרשה "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי –

לקיים

כל מצוות ה'", הוא מקבל על עצמו

כן גם ביחס לתורה: אין די בידיעת וחג, או בשעת התפלה או בשעת קיום

כל מצותיו⁴. הנאמר בתורה, וזכירתו לעתים, בשבת מצוה, אלא שתמיד⁶ חייב אדם לזכור כי

השייך

"ה' אלקינו ה' אחד", שהוא עצמו וכל אליו – שייכים להקב"ה, ולהתפלל

הנמצא

שהקב"ה ישמור אותו תמיד ואת כל כל המצוות שהקב"ה ציוה אותו, ולהיות לשמור על כל הנמצא בביתו.

בביתו⁷, לקבל על עצמו לקיים את משום כך בטוח שהקב"ה ימלא בקשתו 1318החינוך

זהו הלקח עבור על אחד מאתנו: והלימוד (ב"בית רבקה" או במוסד

ובשולחן

חינוך כשר אחר) של הנאמר בתורה ערוך פירושם – לא רק ללמוד

לפעם,

ולהיזכר בהם לעתים ולקיימם מפעם אלא שאף "בית שכולו מלא ספרים",

מטען

אף לאחר ההצלחה בלימודים ורכישת אין להסתפק בכך, ויש צורך ב"קביעת

של תורה וענינים הנידונים בתורה, מזוזה" על פתח הלב ופתח המוח: גם

האברים

בשכל וגם ברגש הלב (המשפיע על יהא ניכר כמי שזוכר תמיד כי "ה' אלקינו במדה של קיום מצות ה' אלקינו, ואז "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" – "ואספת ברכות ה' בכל צרכיו.

‘ ‘

יעזור הקב"ה לכל אחת מכן, המסיימות של כתה אחת, כדי ללמוד תורה ולקיים

כולם) יהיו ניכרים הדברים, האדם

ה' אחד" ומי שמביא הדברים לידי פועל מברך הקב"ה בהצלחה בכל, כנאמר – דגנך ותירושך ויצהרך", כל אחד מקבל

‘

את הכתה, לדעת כי אין זה אלא סיומה מצותיה באופן ("כתה") נעלה יותר, וגם

השבוע

ללמוד מסיפור המדרש על פרשת בזכרון, וכן – כי הקב"ה עם כל אחת כי הדברים חייבים להיות חקוקים

מכן

זמן. בתוך כלל ישראל, בכל מקום ובכל

צריכות

– תתנהגנה כפי שבנות ישראל בריא ומוצלח, והצטיידות בברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות.

להתנהג, והקב"ה יברך אתכן בקיץ לכל השנה, שתהא שנה בריאה ושמחה

ב ויהדות

על חשיבותן של תורה ומצוות, בפניכן את הדיבור ואף להזכירה. אלא –

בכללה, אין צורך, ודאי, להרחיב על יסוד מאמר חכמינו זכרונם לברכה⁸

היודעים

"אין מזרזין אלא למזורז": דוקא לגבי כי "יפה שעה אחת קודם" – נחוץ זירוז

יקר ערכו של דבר, ואף יודעים נוסף⁹ ותזכורת, לא רק בחשיבות הדבר,

ביום,

כי אם גם בעובדה כי ככל שיהא קודם והדבר מוסיף להצלחת העבודה בכללה – הקשורה בחינוך על טהרת הקדש.

או, אפילו, בשעה אחת – טוב יותר, עבודת הפצת היהדות – וביחוד, העבודה 1319מפרשת

זו אף אחת מן ההוראות הנלמדות לנו – והרי כל ענין בתורה משמש הוראה שהתעוררה עליה מחלוקת, היתה כרוכה בחר אות של שקדים – משום שהם פירות ועד שהם נהיים פירות ראויים לאכילה – שני דברים: אדמו"ר הזקן (שהשנה

השבוע, פרשת קרח. התורה מספרת

– שהאות לכהונתו של אהרן, בשעה בשקדים. בא ההסבר¹⁰ – לכך שהקב"ה הבשלים במהירות, למן תחלת פריחתם

עובר זמן קצר ביותר. דבר זה מורה

היא

שנת המאה וחמישים להסתלקותו)

מבורך

מסביר¹¹ כי ההוכחה מכאן היא שהכהן בכך שברכתו לבני ישראל, לא רק

במהירות

שהיא מתקיימת כי אם, באה לפועל אומרת¹² ש"כהנים זריזים הם", עבודתם שהם מבצעים פעולתם אלא שאף עושים

‘ ‘

בשעה שניתנה תורה לישראל נצטוה תהיו לי ממלכת כהנים". כל אחד מהם דרגות שונות בכהנים עצמם) שמתוך בני

בלי מניעות והפרעות. הגמרא

נעשית כדוגמת השקדים, לא זו בלבד

אותה בזריזות.

‘ כל אחד מהם, הן איש והן אשה: "ואתם

הוא בבחינת כהן, אלא (כדוגמת קיום

ישראל נבחרו שבט לוי והכהנים להיות

בעצם

בדרגה נעלית יותר של כהונה. אך, הכהנים בשעה שנידון דבר הקשור בתורה הדרכה וחינוך ילדים, ועלול אדם לחשוב או תשעה שבועות לסיום עונת הלימודים ואפשר לדחות הדברים למחר ומחרתיים – שהקב"ה מסרו ביד בן ישראל לשם מילוי של שקדים, בזריזות, ואז מבטיח הקב"ה¹³ שקדים: לא יהיה צורך להמתין זמן רב עד

‘ ‘

יעזור לכן השי"ת, שתלמדנה היטב¹⁴ שיש צורך בהפצת היהדות ועניניה, כי – ואז יברככן השי"ת שתראינה פרי טוב מדריכותיכן ואלו שאתן משפיעות עליהן. אברכם", שמסירתכן את זמנכן והמרץ

– צריך כל יהודי ללמוד מעבודת

(ומצוות). לפיכך, גם בשעה שנידונית

לעצמו: מאחר שעוד שלושה שבועות

– מה חשוב כל כך הזריזות והחפזון,

בא הלימוד מפרשת השבוע, שכל דבר

שליחותו בעולם, צריך להיעשות באופן

שגם הצלחת העבודה תהיה באופן של

לראיית פירות טובים מעבודת החינוך.

‘

את הוראת התורה – אשר לא זו בלבד אם שהדבר צריך להיות בזריזות ושקידה

בעמלכן, התועלת והפירות הטובים של

ויהא גם, כדרך שנאמר בכהנים "ואני שלכן, והעיקר – מרגשות לבכן ותבונת 1320מוחכן, לשם השפעה על המודרכות – ובאופן של שקדים, באופן מהיר ובאופן והן ברוחניות.

שיהיה לכן קיץ בריא הן ברוחניות יביאו את ברכת השי"ת, ואני אברכם, גלוי – בכל שאתן זקוקות הן בגשמיות

והן בגשמיות, וקיץ שמח, וביצוע

מתוך

שליחותכן בחינוך בנות ישראל – ובשקידה טובה, ותראינה פירות טובים

שמחה וטוב לבב ובמסירה ונתינה מיד ועל אתר, שקדים טובים¹⁵.

ב

בשאלתו מאי קמ"ל בלקו"ת להאריז"ל בכתוב – "ה" ד"העיני" – היא ה' התמי', אפשרי כו'). (במדבר טז, יד) על הת"י – לפי' הפשוט שא"א להיות כן (משא"כ באם הי' הדבר

והכרזה:

אבל יש מפרשים הכוונה לקריאה דפירש"י ול"ת להאריז"ל.

וכפי' הא' – בתרגומים (מדלא ביארו ועוד.

ובהראב"ע הביא ב' פי' אלו.

אפילו עיני גו' – וזהו צד השוה והוסיפו תיבת אפילו), רשב"ם, בעה"ט