שיחה כ

1291שיחה כ

ולא עוד אלא גם להעבודה דבירור ג' קליפות, אתהפכא חשוכא ממש לנהורא.

אפילו

וע"ד ביאור חז"ל: בכל דרכיך דעהו כגן אלי' בהר הכרמל.

אשר עילוי העבודה הזו מובן ממש"כ שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים הנ"ל מגיעים לדרגא דגבוה אפילו מבעלי

אלא שיהי' כל זה מתוך שמחה וטוב

שהרי זהו עילוי דפורים, שהוא שמחת

והבכן מכל הנ"ל לעבודה בפועל,

לדבר עבירה באם צורך מצוה הוא

כ"ק אדמו"ר הצ"צ, אשר אף שבמקום אין יכולים לעמוד שם, הנה ע"י עבודה

תשובה, לבב דוקא, בטוב הנראה והנגלה.

הגוף ועניניו.

בודאי

מובן.

ויקהל־פקודי מודיעים

...נעם לי לקבל מכתבם, בו על עריכת סיום ששה סדרי משנה,

לטובה,

במוצש"ק הבא עלינו ועל כל ישראל שבת פרשת ויקהל פקודי.

הזקן

ועל פי ההוראה הידועה של רבנו הישראלי ללמוד בכל יום מפרשת השבוע השבוע, (בעל התניא והשו"ע) שעל כל איש וללמוד מפרשת השבוע הוראות בחיי

ובזה:

יש ללמוד רבות גם בענין האמור השבוע המתחיל במוצאי שבת זה (ויקרא)

פרשיות האמורות (ויק"פ) ופרשת – מדברים בהקמת המשכן בפועל, אשר

בתוכם,

ענינו הוא, כלשון הכתוב, ושכנתי וכדיוק חז"ל בהכתוב: בתוכו לא

מישראל,

נאמר אלא בתוכם, בתוך כאו"א

עשיית שלום וגם חיבור של הגשמיות והרוחניות בכל הדרגות והבחינות.

1291לעולם

להמשיך שכינתו ית' בעולם ועד שנעשה מזהב וכסף ונחשת וכו', עניני

הזה הגשמי, ע"י ששוכן בהמשכן עולם הגשמי, ע"י הקרבת הקרבנות מן

הבהמה

הבהמה וגו', שבני ישראל עושים את קדש ועולה על המזבח לרצון לה',

ישראל

ועוד מקודם לזה – ע"י תרומת הגבהה) זהב וכסף וכו',

שכל זה בא ע"י השראת והגברת לבנין המשכן, שהרימו (גם לשון –

הנשמה

הבהמית.

והדרך לעשיית שלום זה, ה"ה על הגוף, הנפש האלקית על הנפש

כהוראת

בתורה לשמה משים שלום בפמליא של

חז"ל – ע"י העסק בתורה, שהעוסק מעלה ובפמליא של מטה,

השלום

וכסיום הששה סדרי משנה, אשר הוא כלי מחזיק ברכה לישראל,

וההקדמה

שנאמר ה' יברך את עמו בשלום, כתוב זה (ולכן גם ההתחלה הובאה במשנה שעל ידי נתינת התורה והעסק בה, הרי חכמים מרבים שלום בעולם.

וניתנה תורה שהיא עוז – לישראל בהעוז שבטבעם – לעניני תורה ומצותי'

וההכנה לזה – ה"ה מפורשת בהתחלת

זו כאן) ה' עוז לעמו יתן, עוז זו התורה,

(כסיום ששה סדרי הגמרא) תלמידי שהם עזים שבאומות, בכדי שישתמשו (הקו – דועשה טוב) והעוז דתורה יתיש

דסור

את העז פנים שבעניני העולם (הקו –

וע"פ האמור – הרי מובן גודל ההכרח – דוקא בתקופת העוז אשר בחיי האדם,

מרע). של לימוד התורה וגודל הפעולה שעי"ז בעת היותו צעיר ובחור.

כהוראת

ויהי רצון אשר לימוד האמור יהי' הנהגה מתאימה בחיי יום יום וגם בעניני

וכמובא בספרי מוסר וחסידות – הרמז

חז"ל, לימוד המביא לידי מעשה, חול ובימות החול.

דהתחלת ששה סדרי משנה: מאימתי

התורה

קורין את שמע בערבין, אשר התחלת וההוראה של חכמינו ז"ל במשנתם

מצווה

היא, אשר בערבין – כשחושך בעולם, אשר ה' אלקינו הוי' אחד, שהא' רומז כאו"א לקרות את שמע – להקריא

לאלופו

של עולם, וקורא וממשיך את הא

העולם),

בח (ז' רקיעים וארץ) ובד (ד' רוחות עושים שלום בין הקב"ה והעולם.

הערות

עמוד 1291

  1. . דבירור ג' קליפות.. הצ"צ: ראה בכ"ז סוף ביאור אחרי וכביאור חז"ל: ברכות סג, א. שמחת הגוף: ראה ט"ז לשו"ע או"ח סתר"ע סק"ג. (בסו"ס המצות להצ"צ). הוראה הידועה: ראה קונטרס שיקאגא ע' ה' ואילך*. וכדיוק חז"ל: הובא בשל"ה פ' תרומה ובכ"מ.
  2. . ספר השיחות תש"ב ע' 29 ואילך. המו"ל. כהוראת חז"ל: סנהדרין צט, ב. ונתבאר בלקו"ת מטות עוז זו תורה: זבחים קטז, סע"א. עזים שבאומות: ביצה כה, ב. ובחדא"ג מהרש"א שם. שהא' רומז.. העולם: סמ"ק הובא בב"י או"ח סס"א. עושים..והעולם: שהש"ר ז, א. (ממכתב כ"ב אדר ה'תשכ"ד) פו, ב.