1291

לעולם

להמשיך שכינתו ית' בעולם ועד שנעשה מזהב וכסף ונחשת וכו', עניני

הזה הגשמי, ע"י ששוכן בהמשכן עולם הגשמי, ע"י הקרבת הקרבנות מן

הבהמה

הבהמה וגו', שבני ישראל עושים את קדש ועולה על המזבח לרצון לה',

ישראל

ועוד מקודם לזה – ע"י תרומת הגבהה) זהב וכסף וכו',

שכל זה בא ע"י השראת והגברת לבנין המשכן, שהרימו (גם לשון –

הנשמה

הבהמית.

והדרך לעשיית שלום זה, ה"ה על הגוף, הנפש האלקית על הנפש

כהוראת

בתורה לשמה משים שלום בפמליא של

חז"ל – ע"י העסק בתורה, שהעוסק מעלה ובפמליא של מטה,

השלום

וכסיום הששה סדרי משנה, אשר הוא כלי מחזיק ברכה לישראל,

וההקדמה

שנאמר ה' יברך את עמו בשלום, כתוב זה (ולכן גם ההתחלה הובאה במשנה שעל ידי נתינת התורה והעסק בה, הרי חכמים מרבים שלום בעולם.

וניתנה תורה שהיא עוז – לישראל בהעוז שבטבעם – לעניני תורה ומצותי'

וההכנה לזה – ה"ה מפורשת בהתחלת

זו כאן) ה' עוז לעמו יתן, עוז זו התורה,

(כסיום ששה סדרי הגמרא) תלמידי שהם עזים שבאומות, בכדי שישתמשו (הקו – דועשה טוב) והעוז דתורה יתיש

דסור

את העז פנים שבעניני העולם (הקו –

וע"פ האמור – הרי מובן גודל ההכרח – דוקא בתקופת העוז אשר בחיי האדם,

מרע). של לימוד התורה וגודל הפעולה שעי"ז בעת היותו צעיר ובחור.

כהוראת

ויהי רצון אשר לימוד האמור יהי' הנהגה מתאימה בחיי יום יום וגם בעניני

וכמובא בספרי מוסר וחסידות – הרמז

חז"ל, לימוד המביא לידי מעשה, חול ובימות החול.

דהתחלת ששה סדרי משנה: מאימתי

התורה

קורין את שמע בערבין, אשר התחלת וההוראה של חכמינו ז"ל במשנתם

מצווה

היא, אשר בערבין – כשחושך בעולם, אשר ה' אלקינו הוי' אחד, שהא' רומז כאו"א לקרות את שמע – להקריא

לאלופו

של עולם, וקורא וממשיך את הא

העולם),

בח (ז' רקיעים וארץ) ובד (ד' רוחות עושים שלום בין הקב"ה והעולם.