שיחה יב

1267שיחה יב

וזה יהווה גם אמצעי לקרב את גאולת

‘ ‘

הקב"ה יצליח אתכן, שסיום הלימוד בשלב גבוה יותר, עד שיתאפשר לאמר ולהגיע גם לדרגת מצב של גאולה.

ושתהיינה מתאימות לתואר שהתורה

העולם כולו בביאת המשיח.

‘

בכתות שלמדתן תהא התחלה ללימוד

עליכן שהנכן בבחינת "בחר בעולמו" נותנת5. לכל בת מישראל, שיכירו כי כל

ולאה

אחת מכן היא בת שרה, רבקה, רחל

תצליחו בגמר לימודיכן ושנשמע מכן בשורות טובות.

5) אמהות לכל או"א מבנ"י (ברכות טז, ב. וראה מד).

יו"ד

בסעי' יו"ד (במאמר ד"ה באתי לגני, אור ר"פ וארא). ונאמר – כאמה בתה (יחזקאל טז,

שבט

קונט' עד) מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר

ישראל

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ע"ד שבני נקראין בשם צבאות, ומביא שג'

מוגבל

פירושים בצבא, א) ל' חיל, ב) זמן וכמ"ש והלא צבא לאנוש עלי ארץ,

ויכולו

ג) ל' צביון, וכדרז"ל (ר"ה יא, א) ע"פ עיי"ש סעי' יו"ד באריכות.

הנה פי' ב' וג' מבאר בארוכה באות יו

השמים גו' צבאם, לצביונם נבראו. "ד, אמנם הביאור לפי' הא' דצבא מל'

דכללות

חיל מתחיל בסעי' י"א, ומבאר שם, ענין המלחמה, הוא להוציא הנצחון,

כחות

ולהיות שמדת הנצחון הוא למעלה מכל הגלוים ונטוע ומושרש בעצם, לזאת

האוצרות,

מבזבז המלך בשביל זה כל סגולות הפקידים שהם פקידי החיל, מ"מ הרי

ואף שהנצחון מתייחס לשרי ההכוונה בזה הם אנשי חיל שהם דוקא

שבסעי'

העושים בפועל הנצחון, והנה מזה בזה מתחיל בסעי' י"א, הרי בזה הוראה: יו"ד רק מזכיר את פי' הא' והביאור

שבט

נתבאר כבר (בההתועדות דיו"ד העשירי יהי' קודש – מעת הסתלקות מו" מתחלת העבודה דסעי' י"א, וכמבואר שם הנצחון – שזהו הכוונה בכללות המלחמה כמו שנתבאר במשל כ"ק אדמוה"ז לבן

ש.ז.) שעם תום שנה העשירית –

ח כ"ק אדמו"ר, ובהכנסנו לשנה הי"א

שצ"ל העבודה דצבא מל' חיל, בשביל

– הרי מבזבז סגולות אוצרותיו, והוא מלך שחלה ולא מצאו תרופה כ"א לטחון 1267את האבן היקר שבכתרו, שבשביל הצלת היקר שבו תלוי עיקר ויופי הכתר, אשר

חיי בנו מסכים המלך לשחק את האבן כמו"כ הוא למעלה שלמען הצלת מצבם

מלמעלה

הרוחני של עם ישראל מוותרים האוצרות אשר מעולם לא השתמשו בזה

הרי מובן מזה שבכל משך היו"ד

על כל יקר, ומבזבזים כל סגולות לשום דבר.

שנים

בהשפעה מרובה ובהתרחבות הענינים,

בזבזו מלמעלה כל סגולות האוצרות אלא שלא ניצלו אותם כדבעי, כ"א

שאף

בענינים קטנים, וכמו בשעת השינה, אינם מניחים ליכנוס ההשפעה לתוכו, מ"מ

שסגירת השניים והשפתיים שעליהם כאשר שופכים הרבה בל ימלט שיכנס

שקליטת

לכה"פ טיפה אחת, וכמו"כ בנוד"ד ההשפעות היו במדה מצומצמת

העבודה

ביותר, ובמקום שהי' צריך להיות ומים לחץ, (ברוחניות וגם בגשמיות).

בהתרחבות, ניצלו כ"ז על לחם צר ומתעסקים בענינים של מה בכך, זה

וכאשר

במסחר, וזה בעבודה במשרה וכו'. תביא לידי התעסקות בתורת ה' כמבואר

נחים קצת, הנה במקום שהמנוחה ברמב"ם, הרי זה מושלל כי טרודים הם

גודל

ביום של עבודה וכדומה, ובמילא מובן מלמעלה מנצלים ומשקיעים (=שפארט

הצער כאשר ההתרחבות שמשפיעים אריין) בענינים הכי מצומצמים. (כי גם

הישראלי

חיבור ב' הפכים אלו ביכולת איש

הנה אין צועקים על העבר ומה שהי' בזה בא הסעי' הי"א להורות שעם התחלת חיל ועל כאו"א להתגייס לעבודת

בהיותו חלק אלק' ממעל ממש). הי' והעשירי יהי' קודש מ"מ עכ"פ. אבל

השנה הי"א מתחלת העבודה דצבא מל'

הצבא,

ומצוותי' והפצת המעיינות עד שיגיעו גם וקדמה וצפונה ונגבה עד לנחלה בלי

בהתעסקות רחבה בהרבצת התורה

חוצה, עד לידי אופן של ופרצת ימה מצרים, וכמו שבנצחון המלחמה מבזבז

הבזבוז

המלך את סגולות אוצרותיו, ועיקר בפועל למען הביא הנצחון, כמו"כ הוא בשביל אנשי חיל הנוטלים חלק

בעבודה,

האוצרות והשפעות של מעלה, וכמבואר נשיכם בניכם ובנותיכם, שיומשכו עד

שע"י העבודה כדבעי זוכין לבזבז במכ' כ"ק אדמו"ר בעל ההילולא, אתם למטה ממש בכל הג' ענינים דבני חיא

ב אבינו

רז"ל אמרו (תענית ה, ב) יעקב בחיים. לא מת כו' מה זרעו בחיים אף הוא

פרטיהם.

ענינים שבתורה מדוייקים הם בכל 1268לכאורה, מהו לשון זרעו דוקא, ולא והענין, זרעו הוא גם מלשון זריעה. ולכן של יעקב הם באופן של זריעה.

ענין הזריעה הוא – אדם זורע קב^*) (פסחים פז, ב). היינו שהזריעה שזרע

בניו, יוצאי חלציו, תלמידיו וכיו"ב?

נקטו לשון זרעו דוקא כדי לרמז שזרעו

כדי להכניס כמה כורין וכמאמר רז"ל יעקב אבינו – וכן נשיאי ישראל שבכל

(לבעהמ

דור ודור (כמ"ש בספר קהלת יעקב "ח מלא הרועים) מע' רבי שנשיא

לנשיא

הוא ר"ת ניצוצו של יעקב אבינו) עד חסידיו ומקושריו, כונתו בהזריעה היתה,

דורנו בעל ההילולא – בתלמידיו, שכל אחד מהם לא יסתפק בעבודתו

כורין

בתומ"צ לעצמו, כי אם, יכניס "כמה הוי', העוסקים בגליא דתורה ובפנימיות

", יעמיד מחנות מחנות של צבאות התורה ובקיום המצות.

שיהיו

וכאשר תלמידיו ימלאו תפקידם זה, אף הוא בחיים. "זרעו", עי"ז יהיו הם בחיים, ועי"ז,

ב

*) כן הוא בתו"ח ר"פ בשלח. ובגמרא – סאה. ובתו"א ב"ה, ז' שבט ה'תשכ"ד

ההילולא

... ובעמדנו ימים ספורים לפני יום הוא יום העלי' מדרגא לדרגא, כמרומז

וכיון אשר ע"פ דברי אדמו"ר הזקן התקשרות אל הצדיק, וצדיקא דאתפטר

של כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר אז בכ"מ ומבואר בכתבי האריז"ל.

(באגה"ק שלו סי' ז"ך וביאורו) ע"י

אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי,

רוחניים

רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, חיים במילי דעלמא. והרהורי תשובה ומעש"ט, וכן גם 1268מובן מזה שעליית הצדיק מביאה גם עלי' במילי דשמיא.

וכל הקרוב קרוב – (ע"י התחזקות לעליית כל אלו אשר רוחם אמשיך רוח,

והוספה

בהליכה בדרך ישרה אשר הורנו

לברכה.

מדרכיו והליכה באורחותיו) – קודם

בהיותו

וביחוד בצדיק נשיא ישראל, אשר חי על פני האדמה הי' בהנהגה דאב

בדאגה

לבנים לכל אחד ואחת מישראל, עוה"ב, בשייכות והתקשרות דרבי וחסיד פנימי ועצמי...

לעניניהם דעוה"ז ולעניניהם דחיי ועד להאופן – דמאור ואור, התקשרות

ב השנים

...חודש שבט בו יום ההילולא ישראל, עשר של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא

השנים

יהי רצון שבהתחלת וראש פרק עשר של המשך באתי לגני – שנתן

ההסתלקות

כ"ק מו"ח אדמו"ר ללמדו ביום שלו – יתגלה אור א"ס למטה עד

דלמעלה,

אין תכלית, ובזה יתגלה ג"כ האוצר

אוצרו של ממה"מ הקב"ה, מה שהוא ראתה, ואשר בשביל נצוח המלחמה למעלה אין קץ, היא הבחינה דעין לא

הקליפה,

למעלה – מלחמת הקדושה נגד ולמטה – מלחמת נה"א נגד נה"ב.

המצרים

להכות בכורי מצרים, תוקף ועוצם וגבולים, תוקף ועוצם הקליפה –

הפקידים

פותחים ונותנים האוצר ע"י שרי הם אנשי החיל. שהם פקידי החיל והכוונה בזה – 1269ויהי כל זה בטוב הנראה והנגלה, וכמ" ואוצרך הטוב לנו תפתח.

ויבוא כ"ז בפועל ועד למעשה, שהוא למיעבד – בלימוד התורה (נגלה וחסידות) ש יפתח ה' לך את אצרו הטוב וכהבקשה

העיקר, ובמילואו באופן כדבעי לי'

בעבודת התפלה ובקיום המצות...

בשלח ולעבודה

... בשאלתו אם להטבת ההנהגה ושיחות וכו' – הנה מובן שלא כן הוא, גבו, והרי כבר נאמר עשה לך רב וכידוע על הצדקה לשון כפי', היינו אפילו אם אין

כדבעי מספיק הלימוד בספרים אלא מוכרח לכאו"א שיהי' מי עומד על

בדיוק הלשון עשי' שהוא מלשון מעשין

התלמיד רוצה בכך ובפרט כשהמדובר

אודותם,

בענינים שתורת החסידות מדברת שהם ענינים דקים לפי"ע ובמילא

וידוע

הטעות בזה עלולה יותר ומזקת יותר. כל ישראל, כתוב זאת זכרון בספר (ואעפ" יוצאים ידי חובתו בועשה לך רב, אלא

ג"כ הפירוש בדברי משה, רבן של

כ) ושים באזני יהושע. מובן ג"כ שאין שצ"ל ג"כ וקנה לך חבר, היינו שיהי' מי

וכפתגם

שיוכל להעלות לו ולפניו נגעי לבבו, כ"ק אדמו"ר האמצעי, שעי"ז הנה

אחת.

שני נפה"א נלחמים על נפש הבהמית

יתרו

(תרגום

דובר אתמול (בהתוועדות־ההילולא) ישר² לפרשת יתרו. חפשי) אודות זאת שמפרשת בשלח¹ עוברים