שיחה א

1136שיחה א

ח"י אלול

א. ח"י אלול הוא יום ההולדת של מורנו הבעש"ט (בשנת נח"ת) ושל כ"ק רבינו הזקן (בשנת קה"ת).

ידוע ¹ שאדמו"ר הזקן נהג לקרוא לבעש"ט – "סבא". לפי פשוטם של הדברים הוא משום שאדמו"ר הזקן היה תלמיד תלמידו של הבעש"ט, וחז"ל אומרים²: "כל המלמד בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".

אבל במאמר רז"ל זה נאמר "כאילו ילדו" בכ"ף הדמיון, ולא שאכן ילדו. כך גם מבואר בתורת החסידות³, שכל השפעה שכלית היא רק הארה מהמשפיע, לא המשכה עצמותית כמו שהיא בהולדה, ולכן הרי זה רק "כאילו ילדו". אבל אדמו"ר הזקן קרא לבעש"ט בשם "סבא", ללא כ"ף הדמיון, יתרה מזו: ידוע⁴ מה שאמר אדמו"ר הזקן בנוגע לר' ברוך ממזבוז, שהיה נכדו של הבעש"ט (והיה נכדו דרך בת, וישנה מעלה מסוימת בבן בתו על בן בנו)⁵, שהוא – ר' ברוך – נכדו של הבעש"ט בגשמיות, ואני – אמר אדמו"ר הזקן על עצמו – נכדו ברוחניות, וזאת הוא אמר למעליותא. כלומר שאדמו"ר הזקן נטל את פנימיות הבעש"ט: לא רק את השפעת השכל שהיא הארה, אלא אפילו את אותה פנימיות שאינה נמשכת בהשפעה עצמותית של הולדה.

הביאור בקצרה: "הצדיקים דומים לבוראם"⁶. על דרך כמו שאומר הקב"ה "אנא נפשי כתבית יהבית"⁷, שהוא "הכניס" את עצמיותו בתורה. כך הוא גם אצל צדיקים, ש"מכניסים" את עצמיותם בתורה. בתורת החסידות המשיך הבעש"ט את עצמיותו, אפילו את מה שאינו עובר מאב לבן. ומאחר שאדמו"ר הזקן נטל את פנימיות תורת הבעש"ט⁸, נטל עם זאת את פנימיות ועצמיות הבעש"ט⁹, ולכן הוא הנכד האמיתי.

יחוד פנימי ועצמי זה של אדמו"ר הזקן עם הבעש"ט התבטא גם בכך 1136שלידתם בגוף הגשמי, (והגוף הרי קשור עם עצמותו ית'¹⁰) – יום ההולדת של שניהם – הוא באותו יום: ח"י אלול.

ב. היחס בין סב לנכד הוא כפול: הנכד מקבל מהסב, והוא משלים אותו. וכמאמר רז"ל ע"פ¹¹ "לא ימוש גו' זרע זרעך גו' תורה מחזרת על אכסניה שלה". ונאמר עטרת זקנים בני בנים¹².

מכיון שאדמו"ר הזקן ייחס עצמו כנכד של הבעש"ט, מובן שישנם אצלו את שני הענינים: א) הוא נטל את עצמיות הבעש"ט, כנ"ל. ב) הוא משלים את הבעש"ט: כוונת תורת הבעש"ט נשלמת על ידי תורת חסידות חב"ד. חסידות חב"ד מעלה גם את חג"ת ונהי"ם, וכמבואר במקום אחר שחסידות חב"ד פעלה, שאפילו אנשים פשוטים, שלכאורה אינם שייכים להבנה והשגה, גם הם יכולים להתעלות על ידי חסידות חב"ד, לדרגה נעלית יותר מאשר על ידי תורת החסידות הכללית.

מלבד זאת שאדמו"ר הזקן ונשיאי חב"ד שלאחריו, גילו, הורידו ו"הלבישו" את תורת הבעש"ט בשכל דקדושה, עד שכל אחד יוכל להבינה אפילו בשכל אנושי; נוסף לכך, בזאת הם פעלו גם שלימות בתורת הבעש"ט, שכן בכדי שיוכלו להוריד בשכל אנושי את תורת הבעש"ט שהיא למעלה מהשכל, צריכים לכך כוח נעלה ביותר, ועל ידיו ניתן להמשיך אור נעלה ביותר, המביא לידי שלימות.

ג. על פי הנ"ל יובן גם מה שכותב הצמח צדק¹³ על אדמו"ר הזקן: "גם מזקיני נ"ע שמענו עתידות, קולע אל השערה". ולכאורה אינו מובן: האם היה בכוונת הצמח צדק לשבח את אדמו"ר הזקן בענינים חיצוניים, ענינים של מופתים?¹⁴ האם זהו שבחו של אדמו"ר הזקן?¹⁵ אלא שההסבר לכך: הדבר בא בהמשך למה שכתוב לפני כן: "שהוא (הבעש"ט) ותלמידו הרב המגיד (ממזריטש) נ"ע היו רואים מסוף העולם ועד סופו ממש בעין ראיה... והיינו ע"י שהיה גלוי לפניהם 1137אור שנברא ביום ראשון שהשי"ת גנזו בתורה"¹⁶; ועל זה אומר הצמח צדק: "גם מזקיני נ"ע שמענו עתידות כו'". מהביטוי "גם" מוכח כי ה"עתידות" של אדמו"ר הזקן הם מאותו סוג שלגביהם אמר לפני כן אודות הבעש"ט והרב המגיד: התגלות ה"אור שנברא ביום ראשון", אלא שאצל אדמו"ר הזקן היה זה בבחי' – "קולע אל השערה".

"אור שנברא ביום ראשון" הוא האור שלמעלה מהשתלשלות¹⁷, ולמעלה מזה – האור שלפני הצמצום¹⁸, ושם גופא – האור שענינו לגלות עצמותו ית'¹⁹. אף שלגבי הבעש"ט והמגיד, האיר אור זה גם בנוגע לגשמיות העולם, שלכן היו רואים בו בראיה ממש²⁰, אולם אצל אדמו"ר הזקן באה תוספת²¹: האור האיר בהתיישבות – "קולע אל השערה". וכדי שאור שלמעלה מהשתלשלות יוכל לבוא בעולם בהתיישבות, אין זה מצד האור, אלא מצד עצמותו ית', שהוא נושא את כל ההפכים²².

כך גם יהיה לעתיד לבוא, כשתתבצע הכוונה העליונה של דירה בתחתונים – דירה לעצמותו ית', שמחמת עצמותו תהיה ההתחברות של שני ההפכים – גשמיות ורוחניות, שיהיה "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר", שהבשר הגשמי יראה אלקות, וזה יהיה בבחי' התיישבות.

ויש לומר, שזהו הפירוש הפנימי של ביטוי הצמח צדק "גם מזקיני נ"ע שמענו עתידות": בתיבת "עתידות" הוא מרמז על הגילויים דלעתיד.

ואת כל זאת הפנים אדמו"ר הזקן בחסידות חב"ד: על ידי לימוד החסידות "לוקחים" את הענינים הנעלים ביותר עד ל"אור הגנוז" ולמעלה מזה, וכל זה מוסבר בשכל של 1138נפש האלוקית – באופן של התיישבות אור בכלי – עד להבנת שכל של נפש הבהמית, עד שיהיה "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר", גם, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.