1137
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אור שנברא ביום ראשון שהשי"ת גנזו בתורה"16; ועל זה אומר הצמח צדק: "גם מזקיני נ"ע שמענו עתידות כו'". מהביטוי "גם" מוכח כי ה"עתידות" של אדמו"ר הזקן הם מאותו סוג שלגביהם אמר לפני כן אודות הבעש"ט והרב המגיד: התגלות ה"אור שנברא ביום ראשון", אלא שאצל אדמו"ר הזקן היה זה בבחי' – "קולע אל השערה".
"אור שנברא ביום ראשון" הוא האור שלמעלה מהשתלשלות17, ולמעלה מזה – האור שלפני הצמצום18, ושם גופא – האור שענינו לגלות עצמותו ית'19. אף שלגבי הבעש"ט והמגיד, האיר אור זה גם בנוגע לגשמיות העולם, שלכן היו רואים בו בראיה ממש20, אולם אצל אדמו"ר הזקן באה תוספת21: האור האיר בהתיישבות – "קולע אל השערה". וכדי שאור שלמעלה מהשתלשלות יוכל לבוא בעולם בהתיישבות, אין זה מצד האור, אלא מצד עצמותו ית', שהוא נושא את כל ההפכים22.
כך גם יהיה לעתיד לבוא, כשתתבצע הכוונה העליונה של דירה בתחתונים – דירה לעצמותו ית', שמחמת עצמותו תהיה ההתחברות של שני ההפכים – גשמיות ורוחניות, שיהיה "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר", שהבשר הגשמי יראה אלקות, וזה יהיה בבחי' התיישבות.
ויש לומר, שזהו הפירוש הפנימי של ביטוי הצמח צדק "גם מזקיני נ"ע שמענו עתידות": בתיבת "עתידות" הוא מרמז על הגילויים דלעתיד.
ואת כל זאת הפנים אדמו"ר הזקן בחסידות חב"ד: על ידי לימוד החסידות "לוקחים" את הענינים הנעלים ביותר עד ל"אור הגנוז" ולמעלה מזה, וכל זה מוסבר בשכל של
הערות
- 16. ראה ב"ר פ"ג, ו (וכ"ה בירושלמי ברכות פ"ח, ו) – ושם הוא לצדיקים לע"ל. אבל במדרש רות בזהר חדש פה, א איתא שהוא בתורה (עיין ג"כ זח"א רסד, א. זח"ב קמט, א). לקו"ת במדבר יח, ד. ובדגל מחנה אפרים פ' בראשית בשם הבעש"ט באריכות.
- 17. ראה תו"א מד, ג ובד"ה והי' אור (לקו"ת פ' צו).
- 18. מאמר דפ' נח עת"ר.
- 19. ד"ה נחמו תער"ב בסופו.
- 20. ולא בנבואה (ד"ה והוא עומד תרס"ג ע' 10. וראה גם ד"ה ושבתה תרס"ו).
- 21. אין בזה סתירה לפי' הפשוט דתיבת "גם" (שזהו הוספה על העיקר הקודם) – ע"פ המבואר בכ"מ שההמשכה בשכל, ה"ז התלבשות בשכל ואין האור מאיר כ"כ וכו'. ובפרט "לאחר פטרבורג". וראה ג"כ שיחת יט כסלו תרס"ח (בס' תורת שלום).
- 22. "התגלות הבעש"ט הי' שיהי' התגלות פנימיות התורה והי' התגלות שלא בבחי' התלבשות, והראי' דגם תלמידו הרב המגיד ממעזריטש אשר פי שנים ברוחו בדוגמת אלי' ואלישע הנה גם הוא קודם אמירת דא"ח הי' אומר שמעו סודות התורה ולא הי' העולם יכול לקבל זאת והגם שזהו מדריגה גבוה ונעלה במאד ומכל מקום אין זה עדיין התגלות עצם פנימיות התורה ובא על ידי רבינו בהתלבשות בהשגה שבזה נמשך עצם פנימיות התורה" (ד"ה פדה בשלום תרפ"ה, בשם אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, יט כסלו עטר"ת). – וענין גילוי הבעש"ט והה"מ היו הכנה לגילוי עצם פנימיות התורה שנתגלה על ידי רבינו הזקן – בדוגמת עבודת האבות (ריחות) שהיו הכנה לגילוי העצמות דמתן תורה (משיחת כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע ליל ש"ק פ' תשא שנת תפר"ח). (משיחת ח"י אלול תשי"ז)
בראשית רבה ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, לֹא הוּא אוֹר וְלֹא הוּא יוֹם, אֶתְמְהָא. תְּנִי אוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְהָאִיר בַּיּוֹם אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁהִיא מַכְּהָהּ גַּלְגַּל הַחַמָּה, וּבַלַּיְלָה אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁלֹא נִבְרֵאת לְהָאִיר אֶלָּא בַּיּוֹם, וְהֵיכָן הִיא, נִגְנְזָה, וְהִיא מְתֻקֶּנֶת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, אֶתְמְהָא, שִׁבְעַת, וְלֹא שְׁלשָׁה הֵן, וַהֲלֹא בָּרְבִיעִי נִבְרְאוּ הַמְאוֹרוֹת. אֶלָּא כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר כֵּן וְכֵן אֲנָא מְפַקֵּד לְשִׁבְעַת יוֹמַיָא דְּמִשְׁתּוֹתֵי. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹרָה. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, רַבִּי זְעֵירָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ דָּרַשׁ בְּקֵיסָרִין, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ, מִן הָכָא, וַיַּרְא, וַיַּבְדֵּל. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ. רַבָּנָן אָמְרֵי הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מָנָה יָפָה וְהִפְרִישָׁהּ לִבְנוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וַיַּבְדֵּל הַבְדָּלָה מַמָּשׁ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי אִיסְטַרְטִיגִין, אֶחָד שַׁלִּיט בַּיּוֹם וְאֶחָד שַׁלִּיט בַּלַּיְלָה, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם מִדַּיְינִין זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט, וְזֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט. קָרָא הַמֶּלֶךְ לָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְכֵן לַשֵׁנִי אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ. כָּךְ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אָמַר לוֹ יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, אָמַר לוֹ לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְאִיּוֹב (איוב לח, יב): הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ, הֲיָדַעְתָּ מְקוֹמוֹ אֵי זֶה הוּא, אֶתְמְהָא. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אָמְרֵי טַעֲמָא (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם, מִשֶּׁנִּבְרְאוּ עֹשֶׂה שָׁלוֹם. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הָרָעָה אֶלָא עַל הַטּוֹבָה, וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא אֱלֹהִים לַיְלָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְלַחשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה.
מצוטט ב־2 עמודים
כתר שם טוב ספרי הבעל שם טוב 2
- הוספות ‹ שלה לקו"ש ח"ד ע' 1137
- הוספות ‹ תכ לקו"ש ח"ד ע' 1137
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.