שיחה א

1083שיחה א

מסעי

א. על המ"ב מסעות שבפרשת מסעי, אומר הבעש"ט¹, שכולם מצויים אצל כל אדם, במשך שנות חייו: "אשר יצאו מארץ מצרים" – לידת האדם, אחר כך במשך ימי חייו – שאר המסעות, עד שהוא בא לארץ החיים העליונה.

ואף שבין המסעות הרי ישנם מסעות שהם היפך רצון העליון, ולכאורה איך אפשר לקבוע סדר שבחיי כל אחד ואחד חייבים להיות ענינים שהם היפך הרצון? הרי זה מובן על פי ביאור הבעש"ט, שהמסעות עצמם הם קדושה, אלא (שהרי ניתנה בחירה, ו)מצד מעשיהם השתלשלו ענינים היפך הטוב. אבל כאשר בחירת האדם היא כדבעי, "ובחרת בחיים" (ויש גם נתינת כוח וסיוע לזה, כי התורה הרי אומרת לו "ובחרת בחיים"), אזי, כל המסעות הם – עליות מחיל אל חיל בקדושה.

ולדוגמא הוא מביא את מסע קברות התאוה, ש"שם קברו את העם המתאוים". שענינו בקדושה, ובמדריגה נעלית בקדושה, דרגא כזו שאין שייך בה תאוה כלל, לא רק שבפועל אין תאוה כי אם "קברו גו' המתאוים", שאינו בגדר כלל שתהיה איזו שהי תאוה. אלא שמצד התערבות הלעומת זה נעשה באופן של היפך הטוב. ע"כ תוכן הביאור.

ומזה בנוגע לענין מ"ב המסעות כפי שהם בחיי האדם מישראל: לגבי המסעות והענינים שהיו כבר, ידוע אילו מהם נוצלו לטוב, ואילו להיפך. אבל בנוגע מכאן ולהבא, המסעות שיש עדיין לעבור, ניתנת הבחירה והציווי לניצול כל מסעותיו בקו הטוב.

ובפרט מצד ענין של ובחרת בחיים, אילנא דחיי, פנימיות התורה, המגלה את הטוב שבכל ענין ומהפכת את הלא־טוב – לסם חיים.

ב. כך הוא גם בענין בין המצרים (שבהם קוראים לעולם בפרשת מסעי)², שהענינים שגרמו לבין המצרים, הרי לולא ההתערבות של הלעומת זה, אפשר היה לנצל אותם לעבודה נעלית³ בקדושה.

ובדוגמת חטא העגל, שהוא שורש כל החטאים שלאחריו, הרי ידוע⁴, שהחטא בא כתוצאה מכך שבני ישראל התבוננו במרכבה (בפני שור שבמרכבה) בשעת מתן תורה. נמצא איפוא, שאפילו ענין כזה שעלול להביא לחטא גדול ביותר – עד לחטא העגל, הרי כאשר – ובחרת בחיים, אזי מונעים את החטא ויתר על כן, מנצלים ענין זה במדריגה נעלית בקדושה, עד להתבוננות בהמרכבה 1085ואלפי שנאן וכו' – למעלה ממה שראה יחזקאל בן בוזי⁵.

וכשם שמצינו אצל ירבעם בן נבט, שכאשר המשנה רוצה להביא דוגמא מאחד ש"חטא והחטיא את הרבים", היא מזכירה את ירבעם בן נבט, בכל זאת נאמר עליו הגמרא⁶, שלמד ק"ג פנים בתורת כהנים; "והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה", הוא למד יחד עם אחיה השילוני וחידש חידושים כאלו בתורה שרק שניהם יכלו זאת⁷. אלא שעל ידי התערבות הלעומת זה נתהפך אל הקצה היותר הפכי (ק"ג בגימטריה עגל); אך מובן, שעל ידי ובחרת בחיים היה יכול לנצל שכל זה באופן נעלה ביותר.

וכן הוא גם בנוגע לימי "בין המצרים", שהענינים שגרמו אליהם, הרי לולא ההתערבות דלעומת זה היה יכול להיות מהם ענין נעלה בקדושה. וגם לאחר התערבות הלעומת זה, הרי על ידי תשובה זדונות נעשים כזכויות – על ידי תשובה מיד נגאלין, בגאולה השלימה, והימים האלו יהפכו לששון ולשמחה; על ידי "בין המצרים" יבואו ל"נחלה בלי מצרים", שתתגלה בקרוב על ידי משיח צדקנו.