שיחה טז
678שיחה טז
והנה הטהרה (מלמעלמ"ט ע' סד"ה ארע ע"י התורה, וכמרז"ל (איכ"ר בתחלתו) מחזירם למוטב, ובתורה גופא שנמשלה
"ק תרס"ו) – בחיים הרוחניים – הוא אותי עזבו ותורתי שמרו המאור שבה למים וגם לאש, עיקר טבילותא בנורא
וכדיוק הלשון המאור שבה וכמ"ש
בזה)
– פנימיות התורה (עיין היום יום ע' עט
לישרף,
במפרשי המדרש אלא שיש שיכול שבתורה – ואח"כ באש (ואולי אפ"ל שוה
לכן מקדימים העברה במים – גליא כפל הל' מים טהורים וטהרתם).
המעלות:
וי"ל שתורת החסידות כוללות ב' תורת רא"ח מבארת מעלת השוב ומכרחת
דאש וגם שא"א לישרף, דאדרבה העבודה בנה"ב ג"כ, ולא בדרך שבירה
כידוע,
וכפי' הבעש"ט עה"פ כי תראה חמור.
ולכן דוקא בדורותינו עקבתא דמשיחא. הולך ומתגלה אור החסידות ביותר (ע' מכ' – טהרה במים ובאש שקדמה לגאולה – לטהרתן של ישראל שכרו מובן ממ"ש בזח"
דגאולה שלימה כימי צאתך מארמ"צ
אדנ"ע הנדפס בהתמים ח"ג ע' נה עח) פ' פרה ואח"כ פ' החדש. וכל המסייע
ג (צ"ח, א) זכאה חולקיא דחבריא כד
תכשיטתא
יתבע מלכא למטרוניתא מאן תקין כו'.
לאלתר
בברכה
* *
לגאולה לאלתר לתשובה *
תזריע
ב"ה, ועש"ק ה' אייר תשכ"א
ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו
תזריע
וע"פ ענין פרשת שבוע זה: אשה כי בזה, דהרמז בעבודת הבורא, אשר כשבאים כנסת ישראל, בני ישראל, אזי וילדה זכר,
יהי רצון שבבואינו מחדש הגאולה, ישראל, אשר הקב"ה מעמיד להן (מעוררן
וילדה זכר, וידוע פירוש רבנו הזקן
הענינים באתערותא דלתתא דעבודת
דבר של קיימא. יהיה כאמור גם בנוגע לגאולתן של על האמת, אשר היצה"ר שהועמד ע"י 678(דעיר
הקב"ה לנסות את האדם, הנקרא) מלך שגזירותיו קשות (כהר גבוה וקשה) כהמן
קטנה הוא הגוף וגוזר עליו גזירות) (שביקש להשמיד ולהרוג בגו"ר כי הוא
תשובה
יצה"ר הוא מלאך המות) וישראל עושין שמחה ומחזירן למוטב (מקור הטוב) ומיד אמיתית ושלימה תהי', שיר לשון זכר.
בשעתא חדא וברגעא חדא ומתוך נגאלין, גאולה שאין אחריה גלות, כי בברכה לבשו"ט בכל הענינים אודותם כותב הכללים והפרטים גם יחד *
אמור
ב"ה יום ה' ח' לחדש אייר תשג"ה
ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!
...וע"ד הצחות י"ל בפרשת שבוע הקטנים: זה, אמור ואמרת להזהיר גדולים על
התורה
בג' מקומות (יבמות קיד, א) באת להזהיר גדולים (בדעה) על הקטנים
בדם
(בדעה) והם: דם – כי אף שהיו שטופים בפירש"י דברים יב, כג) בכל זה אל יאמר שמושקע הוא בתאוות לבו.
לאכלו (וכדברי ר' יודא, ספרי הובא מה תועיל השתדלותי בחנוך טוב, כיון
להכעיס
שקצים – אף שהאוכלם עושה זה רק נפשו קצה בהם, ואם כן הרי לכאורה מה
את בוראו (הוריות יא, א) כי גם תקוה ישנה בדבור אליו.
וטומאה
טומאת כהנים – אשר ענין הטהרה (רמב"ם סוף הל' מקואות) וגם אינו שייך לשרת לפניו וא"כ יכול המחנך לומר איך
אינו דבר שאפשר להסבירה בשכל אלא לכהנים אשר בהם בחר ד' לעמוד
אוכל להסביר ענינים כאלו – ובפרט
ברצוני
שיכול לענות לו: אהי' ככל הגוים ואין להיות ממלכת כהנים ועם קדוש.
הערות
עמוד 678
- . רבנו הזקן: תורה אור לז, ג. עיי"ש. לקו"ת ויקרא ב, הקב"ה מעמיד: סנהדרין צז, ב. ג. ראה ג"כ אור החיים עה"פ. מלך (דעיר: נדרים לב, ב. כהר גבוה וקשה: סוכה נב. א. ב"ב י, א. הוא יצה"ר: ב"ב טז, א. למוטב (מקור: לקו"ת במדבר א. ד. לשון זכר: תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב. * *
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כ ‹ ז'תרלד לקו"ש ח"ב ע' 678