שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כג ח'תתע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מג
רשב"ם ויקרא כג, מג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מג
5 המלמדת . . עשו לנו: מו"נ ח"ג פמ"ג. רשב"ם ויקרא כג, מג. שזוכר . . יצי"מ : שו"ע רבנו הזקן סתרכ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מג
7 אַ דערמאָנונג .. נסים: ובפרט להפס"ד דבסוכות הושבתי היינו ענני הכבוד (שו"ע או"ח סתרכ*ה. וכ*פ רשיי ויקרא כג, מג). וראה שו"ע אדה*ז שם שזהו חלק בקיום המצוה (ועפי"ז יובן מה שהובא זה בשו"ע הב"י ובסימן בפ"ע!).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מ
8 ולקחתם .. אלקיכם: ויקרא כג, מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:לז
247 "את יום טוב מקרא קדש הזה (ועי' לקמן סי' תצ ס"ג)".
ובשו"ע סי' תצ ס"ג (נוהגים שביום טוב אומר את יום טוב מקרא קדש הזה, ובחולו של מועד אומר את יום מקרא קודש הזה). וברמ"א שם (ואנו אין נוהגין לומר מקרא קדש כלל, לא ביום טוב ולא בחול המועד).
והוא מהטור שם (ובאשכנז אין אומרים מקרא קדש כלל, לא ביום טוב ולא בחול המועד).
אבל בב"ח שם (כן היה המנהג בזמנו, אבל אנו עכשיו בני אשכנזים מנהגינו לומר מקרא קודש באתה בחרתנו בין ביום טוב ובין בחולו של מועד, אבל ביעלה ויבוא בעבודה אין אומרים מקרא קודש. ומה שכתב הרב בהגהות שלחן ערוך (סע' ג) אנו אין נוהגין לומר מקרא קודש כלל לא ביום טוב ולא בחולו של מועד, על כרחך לא דק, כי הוא ז"ל העתיק לשון רבינו שכתב כן לפי מנהג אשכנז שהיה בזמנו, אבל עכשיו נהגו בני אשכנז לאמרו באתה בחרתנו. וכן כתב מהר"ש לוריא (בביאורו לטור) וזה לשונו, ומנהגינו לומר מקרא קודש עכ"ל).
וכן הוא בט"ז שם ס"ק ב (ותמהני על זה, שהרי מנהגינו לומר מקרא קודש ביום טוב בכל ארצותינו).
ובמ"א שם ס"ק ב (וב"ח כתב בשם רש"ל שאומרים מקרא קודש, וכן הוא בסידורים. ורמ"א שכתב דעת הטור לא דק במנהג עיי"ש).
ובשוע"ר סי' תפז ס"ו (בקצת מדינות אומרים את יום חג המצות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה זמן חירותנו זכר ליציאת מצרים כו'. ובמוסף של חול המועד נוהגין שם לומר את יום מקרא קודש כו' ולא יום טוב, לפי שחול המועד אינו נקרא יום טוב).
ובסדור רבינו, בקידוש לשלש רגלים (ואת יום טוב מקרא קדש הזה זמן חרותנו מקרא קדש זכר ליציאת מצרים). וכן הוא בסדר תפלות החגים.
ומה שכופלים את "מקרא קודש", נתבאר בלקוטי שיחות חכ"ט ע' 407 (במה שאומרים בתפלה וקידוש ״את יום טוב מקרא קדש הזה זמן ... מקרא קדש׳׳. למה כופלים מקרא קדש. יש לומר בתחלה מבאר גודל הענין שניתן לנו חג פלוני יום טוב מקרא קדש זמן חרותנו. ואחר כך מפרש טעם המקרא קדש, שהוא זכר ליציאת מצרים, ומקרא קדש השני נמשך למטה).
*
ומה שבחול המועד אומרים "מקרא קדש הזה" רק במוסף, ולא בעבודה, נתבאר בשוע"ר סי' תקכט ס"ה (ב' מצות אלו שהן כבוד ועונג הן נוהגות גם כן בראש השנה, שהרי נאמר בו מקרא קדש. אבל אינן נוהגות בחולו של מועד, שהרי לא נאמר בהן מקרא קדש ... נתבאר בסי' רמ"ב).
ובשוע"ר סי' רמב ס"א (ומקרא קדש פירשו חכמים לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בענג אכילה ושתיה. ויש אומרים שמקרא קדש הוא לקדשו באיסור עשיית מלאכה).
ועל הגליון שם (וחול המועד לא נאמר בו מקרא קדש כמ"ש בסי' תקכ[ט], אלא שקרוי מקרא קדש (בחגיגה יח, [א]) לענין קרבנות בלבד כדכתיב [ויקרא כג, לז] להקריב אשה וגו'. ואתי שפיר דעת רב האי גאון בטור סי' ת"צ. עיין ב"ח שם).
והיינו מ"ש בטור סי' תצ (שאלה לרב האי אם יש לומר בחול המועד בעבודה ביעלה ויבא ביום חג פלוני הזה ביום מקרא קודש הזה, והשיב אין ראוי לומר כן, ואין אומרים בבבל אלא ביום חג פלוני הזה, ואין מזכירין יום מקרא קדש בעבודה. אבל במוסף אומר ותתן לנו מועדים לשמחה את יום חג פלוני הזה את יום מקרא קדש הזה ... ע"כ, ואיני יודע מה חילוק יש בין יעלה ויבא שבעבודה ובין מוסף).
ובב"ח שם (נראה לי דטעמו של רבינו האי, דפירושו של מקרא קודש הוא שיהו כולם קרואים ונאספים ביום הזה לקדושת קרבן מוסף שמקריבים בו ביום, כי מצוה היא על כל ישראל להקבץ אל בית אלהים ביום מועד לקדשו בקרבנות הנוספים בשביל המועד, לפיכך אין אומרים אותו אלא במוסף).
וזאת היא כוונת רבינו הזקן, אשר לפי באור הב"ח, גם ביום טוב אין צריך לומר "מקרא הזה", אלא במוסף, ולא בשחרית. משא"כ לפי מה שנתבאר לעיל, אשר יום טוב נקרא "מקרא קדש" לאיסורו במלאכה, ואילו חול המועד נקרא "מקרא קדש" רק לענין קרבנות, אם כן אתי שפיר דעת רב האי גאון, שביום טוב אומרים מקרא קודש בכל התפלות, ואילו בחול המועד אין אומרים מקרא קדש אלא במוסף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מג
9 בסוכות הושבתי את בנ"י : ויקרא כג, מג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמב להזהר בכבוד שבת א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:לז
ז ב"י סי' תפז ד"ה סדר היום . רא"ה בספר החינוך מצוה רצז. וחול המועד לא נאמר בו מקרא קדש כמ"ש בסי' תקכ[ט] ס"ה, אלא שקרוי מקרא קדש (בחגיגה יח , א ) לענין קרבנות בלבד כדכתיב (ויקרא כג, לז) להקריב אשה וגו'. ואתי שפיר דעת רב האי גאון בטור סי' ת"צ. עיין ב"ח שם . וראה לקמן סי' תפז ס"ו. סי' תצ ס"ה. וראה גם אוצר השבת ע' יא-ב. ב' הדיעות הובאו גם לקמן סי' רפח ס"ז. וראה לקמן סי' תקכט ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תפח סדר תפלת שחרית של פסח ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מד
מה ויקרא כג, מד. משנה שם. רמב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרכה: א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מב
א ויקרא כג, מב-ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרכח דיני סוכה שתחת סוכה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מב
ז ויקרא כג, מב. ברייתא ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרלח סוכה ונויה אסורין כל שבעה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:לד
ג ויקרא כג, לד. ברייתא שם ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרלח סוכה ונויה אסורין כל שבעה כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מב
עד ויקרא כג, מב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרלט דיני ישיבת סוכה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מב
א ויקרא כג, מב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרלט דיני ישיבת סוכה יז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:לד
קמא ויקרא כג, לד. במדבר כט, יב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרמג סדר הקידוש ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מב
יד ויקרא כג, מב. ב"ח ד"ה ומ"ש והרמב"ם, בדעת הרמב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרמד סדר הלל כל ימי החג א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מ
ב ויקרא כג, מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות לולב תרמה דיני לולב א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מ
ב ויקרא כג, מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות לולב תרמו דיני הדס א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מ
א ויקרא כג, מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות לולב תרמט דברים הפוסלים בארבעת המינים א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מ
ז ויקרא כג, מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן יא (ג)
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מ
כג ויקרא כג, מ. סוכה כט, ב. לקמן סי' תרמט ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפז סדר תפלת ערבית של פסח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:לז
57 והיינו אף שיתבאר לקמן סי' תצ ס"ה (שבמקצת מדינות אין אומרים מקרא קודש בחולו של מועד).
מכל מקום נוהגים אנו:
(א) אומרים אותו גם בחול המועד.
(ב) אבל רק במוסף, ולא בשחרית.
(ג) במוסף גופא אומרים "את יום מקרא קדש כו', ולא יום טוב".
והמקור לכל זה הוא בטור סי' תצ (שאלה לרב האי אם יש לומר בחול המועד בעבודה ביעלה ויבא ביום חג פלוני הזה ביום מקרא קודש הזה, והשיב אין ראוי לומר כן, ואין אומרים בבבל אלא ביום חג פלוני הזה, ואין מזכירין יום מקרא קדש בעבודה. אבל במוסף אומר ותתן לנו מועדים לשמחה את יום חג פלוני הזה את יום מקרא קדש הזה ... ע"כ, ואיני יודע מה חילוק יש בין יעלה ויבא שבעבודה ובין מוסף).
והיינו שלדעת הטור אין אומרים אותו כלל בחולו של מועד. אבל בספרד היו נוהגים לאמרו, כמבואר בטור סי' תקפב (ונוהגין בספרד לומר את יום חג פלוני הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ובחול המועד לומר את יום חג פלוני הזה את יום מקרא קודש הזה).
וכן נפסק בשו"ע סי' תצ ס"ג (ובחולו של מועד אומר את יום מקרא קדש הזה).
והיינו במוסף, משא"כ ביעלה ויבא שבשחרית, כמבואר בב"ח סי' תצ (מנהגינו לומר מקרא קודש באתה בחרתנו בין ביום טוב ובין בחולו של מועד, אבל ביעלה ויבוא בעבודה אין אומרים מקרא קודש).
וכן הוא בנוסח המוסף שבסדור רבינו (ואת יום טוב (בחול המועד ואת יום) מקרא קדש הזה).
משא"כ לענין שחרית של חול המועד, קיי"ל כדעת רב האי גאון, שאין אומרים אותו.
וכן ביעלה ויבא שבברכת המזון, אין אומרים אותו אלא ביום טוב, ולא בחול המועד, כמבואר בפסקי הסדור, ביעלה ויבא שבברכת המזון (בשלש רגלים (חוץ מחולו של מועד) ובראש השנה: ביום טוב מקרא קדש הזה), והיינו שבחול המועד אין אומרים אותו כלל.
*
וטעם החילוק בזה (שאנו אומרים אותו בחול המועד – רק במוסף, ולא בשחרית, ולא בברכת המזון), לא נתבאר כאן, אלא בהגהה קצרה שהוסיף רבינו על הגליון, לעיל סי' רמב ס"א.
על מה שנתבאר בפנים לעיל שם: מקרא קדש פירשו חכמים לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בענג אכילה ושתיה . ויש אומרים שמקרא קדש הוא לקדשו באיסור עשיית מלאכה .
והוסיף על הגליון שם: וחול המועד לא נאמר בו מקרא קדש כמ"ש בסי' תקכ[ט ],
כדלקמן סי' תקכט ס"ה (ב' מצות אלו שהן כבוד ועונג הן נוהגות גם כן בראש השנה, שהרי נאמר בו מקרא קדש. אבל אינן נוהגות בחולו של מועד, שהרי לא נאמר בהן מקרא קדש).
אלא שקרוי מקרא קדש (בחגיגה יח, [ א ] ) לענין קרבנות בלבד ,
כדאמרינן חגיגה יח, א (בחולו של מועד שיש בו קרבן מוסף ... בחולו של מועד שקרוי מקרא קדש).
כדכתיב [ ויקרא כג, לז ] להקריב אשה וגו' .
שאף שבתחלת המקרא נאמר שם כג, ו (ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו). שהכוונה היא שהוא מקרא קדש לענין איסור מלאכה שביום טוב, והיינו ביום טוב, ולא בחול המועד.
מכל מקום נאמר אחר כך שם כג, לז (אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש, להקריב אשה לה', עולה ומנחה זבח ונסכים). שהכוונה היא שהוא מקרא קדש לענין קרבנות, והיינו אף בחול המועד, שגם בו מקריבין קרבנות מוסף.
ואתי שפיר דעת ר ב האי גאון בטור סי' ת"צ .
שהקשה כנ"ל (ואיני יודע מה חילוק יש בין יעלה ויבא שבעבודה ובין מוסף). ועל פי הנ"ל אתי שפיר, שבתפלת שחרית אין אומרים אותו, כיון שחול המועד לא נאמר בו מקרא קודש. אבל בתפלת מוסף אומרים אותו, שלענין קרבן מוסף, גם חול המועד נקרא מקרא קדש.
עיין ב"ח שם .
שכתב בב"ח שם (נראה לי דטעמו של רבינו האי, דפירושו של מקרא קודש הוא שיהו כולם קרואים ונאספים ביום הזה לקדושת קרבן מוסף שמקריבים בו ביום, כי מצוה היא על כל ישראל להקבץ אל בית אלהים ביום מועד לקדשו בקרבנות הנוספים בשביל המועד, לפיכך אין אומרים אותו אלא במוסף ... מנהגינו לומר מקרא קודש באתה בחרתנו בין ביום טוב ובין בחולו של מועד אבל ביעלה ויבוא בעבודה אין אומרים מקרא קודש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:לז
8 ב " י סי ' תפז ד " ה סדר היום ( דבכלל מקרא קודש הוא , דכיון שהוא קדוש ממילא משמע שהוא אסור בעשיית מלאכה , ומה שמזכיר הכתוב אחר כך ( שם ז ) איסור עשיית מלאכה , אינו ענין בפני עצמו , אלא פירוש מקרא קודש ). רא " ה בספר החינוך מצוה רצז ( וכל מה שנאמר בתורה מקרא קודש , פירשו ז " ל קדשהו , וענין קדושתו הוא , שלא נעשה בו מלאכה , אלא מה שהוא מיוחד באכילה כמו שביאר הכתוב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ).
וכן נתפרש במנין המצות להרמב " ם מצות קנט - קסז ( שצונו לשבות ממלאכה ... והוא אמרו ית ' ... מקרא קדש . ודע זו ההקדמה , והיא כל מה שנאמר בו מקרא קודש , בא בפירושו קדשהו . וענין קדשהו שלא תעשה בו מלאכה ). והובא בקונטרס אחרון ס " ק א ( שהרי במנין המצות מנה שש מצות לשבות ממלאכה בששת ימים טובים , מדכתיב מקרא קודש בכל חד וחד עיי " ש , וזהו כמ " ש הב " י סי ' תפ " ז , ולא מנה לקדשו במאכל כו ').
וחול המועד לא נאמר בו מקרא קדש , כמו שיתבאר בסי ' תקכ [ ט ] ס " ה ( ב ' מצות אלו שהן כבוד ועונג הן נוהגות גם כן בראש השנה , שהרי נאמר בו מקרא קדש . אבל אינן נוהגות בחולו של מועד , שהרי לא נאמר בהן מקרא קדש ).
אלא שקרוי מקרא קדש ( בחגיגה יח , [ א ]) ( בחולו של מועד שיש בו קרבן מוסף ... בחולו של מועד שקרוי מקרא קדש ), לענין קרבנות בלבד , כדכתיב [ ויקרא כג , לז ] להקריב אשה וגו '.
שאף שבתחלת המקרא שם כג , ו ( ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם , כל מלאכת עבודה לא תעשו ). שהכוונה היא שהוא מקרא קדש לענין איסור מלאכה שביום טוב , והיינו ביום טוב , ולא בחול המועד .
מכל מקום נאמר אחר כך שם כג , לז ( אלה מועדי ה ' אשר תקראו אותם מקראי קדש , להקריב אשה לה ', עולה ומנחה זבח ונסכים ). שהכוונה היא שהוא מקרא קדש לענין קרבנות , והיינו אף בחול המועד , שגם בו מקריבין קרבנות מוסף .
ואתי שפיר דעת רב האי גאון בטור סי ' ת " צ ( שאלה לרב האי אם יש לומר בחול המועד בעבודה ביעלה ויבא , ביום חג פלוני הזה ביום מקרא קודש הזה , והשיב אין ראוי לומר כן ... אבל במוסף אומר ... את יום מקרא קדש הזה ... ואיני יודע מה חילוק יש בין יעלה ויבא שבעבודה ובין מוסף ). ועל פי הנ " ל אתי שפיר , שבתפלת שחרית אין אומרים אותו , כיון שחול המועד לא נאמר בו מקרא קודש . אבל בתפלת מוסף אומרים אותו , כיון שלענין קרבן מוסף , גם חול המועד נקרא מקרא קדש .
עיין ב " ח שם ( נראה לי דטעמו של רבינו האי , דפירושו של מקרא קודש הוא שיהו כולם קרואים ונאספים ביום הזה לקדושת קרבן מוסף שמקריבים בו ביום , כי מצוה היא על כל ישראל להקבץ אל בית אלהים ביום מועד לקדשו בקרבנות הנוספים בשביל המועד , לפיכך אין אומרים אותו אלא במוסף ... מנהגינו לומר מקרא קודש באתה בחרתנו בין ביום טוב ובין בחולו של מועד , אבל ביעלה ויבוא בעבודה אין אומרים מקרא קודש ).
וכן הוא לקמן סי ' תפז ס " ו ( ובמוסף של חול המועד נוהגין שם לומר את יום מקרא קודש כו '), ובסי ' תצ ס " ה ( שבמקצת מדינות אין אומרים מקרא קודש בחולו של מועד ).
וכן הוא בנוסח המוסף שבסדור רבינו ( ואת יום טוב ( בחול המועד ואת יום ) מקרא קדש הזה ). משא " כ לענין שחרית של חול המועד , קיי " ל כדעת רב האי גאון , שאין אומרים אותו .
וכן ביעלה ויבא שבברכת המזון , אין אומרים אותו אלא ביום טוב , ולא בחול המועד , כמבואר בפסקי הסדור , ביעלה ויבא שבברכת המזון ( בשלש רגלים ( חוץ מחולו של מועד ) ובראש השנה : ביום טוב מקרא קדש הזה ), והיינו שבחול המועד אין אומרים אותו כלל .
וראה לקוטי שיחות חל " ג ע ' 179 בשוה " ג ( ולהעיר מרמב " ם ריש פ " ז דהל ' יום טוב לענין חול המועד " הואיל ונקרא מקרא קדש והרי הוא זמן חגיגה במקדש , אסור בעשיית מלאכה ").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכט דיני שמחת יום טוב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:לז
4077 הובא לעיל סי' רמב הערה ח (וחול המועד לא נאמר בו מקרא קדש, כמו שיתבאר בסי' תקכ[ט].
אלא שקרוי מקרא קדש (בחגיגה יח, [א]) לענין קרבנות בלבד, כדכתיב [ויקרא כג, לז]
להקריב אשה וגו'). ונתבאר בהערה שם.
וראה מנחת אלעזר ח"ג סי' יט. אסוקי
שמעתתא הל' יום טוב ס"ק ד. שאלי ציון סי' ח ס"ק ב. חוה"מ כהלכתו
פ"א ביאורים אות א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד) תרלט דיני ישיבת סוכה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מב
2267 דרכי משה ס"ק ה (ולי נראה שנהגו להקל, כי מצות סוכה לישן בה כמו שישן בביתו איש עם אשתו, וכמו שדרשו חז"ל (סוכה כו, א) תשבו (ויקרא כג, מב) כעין תדורו, וכמ"ש במהרי"ל (שם סי' ד עמ' שסא) שהיה ישן עם אשתו בסוכה, ובזמן הזה שאין לכל אחד סוכה מיוחדת אלא רבים אוכלים ושותים בסוכה אחת, אי אפשר להם לישן עם נשותיהן בסוכה כאחת, ואם יניחו נשותיהן בביתן והאנשים יישנו בסוכה, לפעמים הוי מצטער, ולא מקרי כעין תדורו). רמ"א שם (ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור). ט"ז סק"ט (ונראה לענ"ד לתת טעם לקולת השינה, דאיתא בגמרא (כו, א) דשלוחי מצוה פטורים, דהיינו רבה בר רב הונא ורב חסדא שהלכו לקבל פני ריש גלותא, היו ישנים חוץ לסוכה. והכי נמי למי שנשוי אשה, שחייב לשמח את אשתו ברגל כדלעיל סימן תקנ"ט, ונשים פטורות מן הסוכה, אם כן אם אינו רוצה לפרוש מאשתו מקרי דבר מצוה, ועל כן פטור מן הסוכה בלילה בשינה. ואפילו אם אשתו איננה טהורה, מכל מקום שייך שמחה כשבעלה עמה בחדר, כדאיתא בגמרא שאסור לישן בחדר שאיש ואשתו לנין בו, וא"ר יוסף אפילו באשתו נדה, שנאמר נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה. כן נראה לי טעם הקולא בזה למי שמיקל בו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מ
1312 ויקרא כג, מ (ולקחתם לכם). ברייתא סוכה מא, ב (ולקחתם ... לכם, משלכם, להוציא את השאול ואת הגזול, מכאן אמרו חכמים אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו, אלא אם כן נתנו לו במתנה). וכדלקמן סי' תרמט ס"א (שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ודרשו חכמים לכם, משלכם, להוציא את השאול ואת הגזול וגנוב שאינו שלו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך ויאמר גו' לך לך
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג:מב
ויש להבין תחלה בטעם ספורי מעשיות שבס' בראשית שנכתבו באריכות מאד וגם כמה מעשיו' הוכפלו בכתוב כמו מעש' דאליעזר עבד אברהם הוכפלו דבריו בתורה וע"כ ארז"ל (בב"ר פ"ס, ח) יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים שהרי כמה גופי תור' ומצות נכתבו ברמז ובקצר' כמו בפ' בסכות תשבו (ויקרא כג, מב) וכן וקשרתם וכתבתם שצריכים פירוש איך לעשות סכה ותו"מ ודברי אליעזר הוכפלו וזהו פלא גדול למה יהיה שיחתן של עבדי אבות גדול יותר מתורתן של בנים ועוד דהרי יש כמה ספורי מעשיות שאינן שייכים לאבות כספור מלחמה באריכות באמרפל מלך שנער כו' עד שאמר ומלכי צדק כו' וכה"ג ספורי מעשיו' דדור הפלג' וסדר תולדו' הדורות מאדה"ר עד נח ומנח עד אברהם וגם בספורי עניני האבות נכתבו באריכות מאד כו' וגם מספר בתולדות
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר