(ג)
(ג) ואם מכר הגזלן כו'. כן מבואר בסימן תרמטכב. ואף שיש אומרים שם חוץ מיום ראשון, דבעינן לכםכג וציצית נמי בעי לכם, מכל מקום, כבר כתב שם המגן אברהםכד דמיירי לפני יאוש. ומה שמסיק שם להחמיר היינו בשאר הימים לפני יאוש, אבל אחר יאוש אפילו ביום ראשוןכה כשר, כדמוכח בהדיא בגמראכו גבי עובדא דאוונכרי. וכן משמע שם במגן אברהם סעיף קטן וכז. וכן כתב שם בעטרת זקניםכח, דלא כמשמעות הלבושכט. והבאר היטב שםל לא דק בזה, ודו"ק.
הערות
סוכה כ״ט ב - הטקסט מספריא
וְעַל שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִיחוּ, וְעַל שֶׁפּוֹסְקִים צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין.
אָמַר רַב: בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים יוֹצְאִין לְטִמְיוֹן: עַל כּוֹבְשֵׁי שְׂכַר שָׂכִיר, וְעַל עוֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר, וְעַל שֶׁפּוֹרְקִין עוֹל מֵעַל צַוְּארֵיהֶן וְנוֹתְנִין עַל חַבְרֵיהֶן, וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ. וְגַסּוּת הָרוּחַ — כְּנֶגֶד כּוּלָּן. אֲבָל בַּעֲנָוִים כְּתִיב: ״וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם״.
הֲדַרַן עֲלָךְ הַיָּשֵׁן
לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ — פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת — פָּסוּל. נִקְטַם רֹאשׁוֹ, נִפְרְצוּ עָלָיו — פָּסוּל. נִפְרְדוּ עָלָיו — כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַאַגְדֶנּוּ מִלְמַעְלָה. צִינֵי הַר הַבַּרְזֶל — כְּשֵׁירוֹת. לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ — כָּשֵׁר.
גְּמָ׳ קָא פָסֵיק וְתָנֵי, לָא שְׁנָא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, וְלָא שְׁנָא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי.
בִּשְׁלָמָא יָבֵשׁ — ״הָדָר״ בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא. אֶלָּא גָּזוּל, בִּשְׁלָמָא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב: ״לָכֶם״ — מִשֶּׁלָּכֶם. אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי אַמַּאי לָא?
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי:
and on account of those who had the ability to reprimand sinners and did not reprimand them; and on account of those who issued a commitment to give charity in public and ultimately do not give the charity to which they committed.
Rav said: On account of four matters the property of homeowners is confiscated by the state treasury [timyon]: On account of those who delay payment of the salary of hired laborers (see Leviticus 19:13; Deuteronomy 24:15); on account of those who withhold the salary of hired laborers and do not pay at all; and on account of those who throw off the yoke of communal responsibility from their own necks and place that yoke on the necks of their friends; and on account of the arrogance of those who, due to their wealth, exercise power over the community. And the punishment for arrogance is equal to them all. However, with regard to the humble it is written: “The humble will inherit the land and delight themselves in the abundance of peace” (Psalms 37:11).
MISHNA: A lulav that was stolen or that is completely dry is unfit for use in fulfilling the mitzva of the four species. The lulav of a tree worshipped as idolatry [asheira] and a lulav from a city whose residents were incited to idolatry, which must be burned along with all the city’s property, are unfit. If the top of the lulav was severed or if the palm leaves were severed from the spine of the lulav, it is unfit. If its leaves, although still attached, were spread and are no longer completely joined to the spine, it is fit. Rabbi Yehuda says: In that case, one should bind the lulav from the top, to join the leaves that spread to the spine. A lulav from the palms of the Iron Mountain are fit for use, although it differs from one taken from a standard palm tree, in that its leaves are shorter and do not cover the entire spine. A lulav that has three handbreadths in length, sufficient to enable one to wave with it, is fit for use in fulfilling the mitzva.
GEMARA: The ruling in the mishna is that a stolen lulav is unfit. The Gemara posits: The mishna teaches this halakha unequivocally, indicating that there is no difference whether the stolen lulav is used on the first day of the festival of Sukkot, when taking the four species is a mitzva by Torah law, and there is no difference whether the stolen lulav is used beginning on the second day of the festival of Sukkot, when it is a mitzva by rabbinic law.
The Gemara asks: Granted, a dry lulav is unfit both on the first day and subsequently. It is unfit for use because the term hadar is used with regard to the four species, from which it is derived that we require beauty. And since in a dry lulav there is not beauty, it is unfit. However, with regard to a stolen lulav, granted, on the first day of the Festival it is unfit, as it is written: “And you shall take for yourselves on the first day” (Leviticus 23:40), indicating that the four species must be taken from your own property. However, beginning on the second day of the Festival, why does one not fulfill his obligation with a stolen lulav?
Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה א סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב סוכה ל, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה א סוכה ל. ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה יא מאותו ספר סוכה ל, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה כג מאותו ספר סוכה ל, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן יא (ד) מאותו ספר סוכה ל, א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' הפקר (א) מאותו ספר סוכה ל, רע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנד באיזו מצה אינו יוצא ידי חובתו סוכה ל, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל סוכה, כי:
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג סוכה ל, ריש ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית סוכה דף ל