שיוך לפסוק
לקוטי שיחות כרך לח הוספות מטות-מסעי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
18 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
44 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
73 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
27 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
21 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
9 זכרי' ד, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
29 ואין הדבר תלוי אלא בפעולתו של המדליק, וכל זמן שהנר אינו דולק ומאיר מעצמו, הרי זה סימן שיש חסרון בפעולתו של המדליק.
וע"ד מארז"ל (ברכות ו, סע"ב) "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין", שמזה מובן, שכאשר אין דבריו נשמעין, הרי זו הוכחה שחסר אצלו ביראת שמים, ובמילא עליו להוסיף ביראת שמים, ואז ידבר בדברים היוצאים מן הלב, ובודאי יהיו הדברים נכנסים אל הלב, ויפעלו פעולתם (ראה ספר הישר לר"ת שי"ג. הובא בשל"ה סט, א).
וכאשר עושה כן, אזי ממלא את שליחותו בכח המשלח שצוה "הוי מתלמידיו של אהרן כו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", "בהעלותך את הנרות", "שתהא שלהבת עולה מאלי'", ועד שכל בני ישראל נעשים בבחינת "מנורת זהב כולה" (זכרי' ד, ב), "עד ירכה עד פרחה" (בהעלותך ח, ד). – מהנחה בלתי מוגה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
181 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
23 עה"פ. ועד"ז בפירושו לספר שופטים ה, לא. זכרי' ד, ג. פסחים סח, א (ד"ה יהי').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
211 זכרי' ד, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
215 זכרי' ד, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
27 זכרי' ד, יו"ד. דברי הימים-ב טז, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
1452 ע"פ זכרי' ד, יו"ד. וראה גם תו"מ חכ"ז ע' 339 ואילך. חל"ג ע' 205.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
181 זכרי' ד, יו"ד. וראה גם שיחת יו"ד שבט תש"כ סמ"ז (תו"מ חכ"ז ס"ע 339 ואילך). שם ח"מ ע' 320. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
189 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
725 ע"פ זכרי' ד, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
591 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
456 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, התשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
663 זכרי' ד, ב – הפטרת פ' בהעלותך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
1008 זכרי' ד, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2670 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
2886 זכרי' ד, ה-ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
3070 זכרי' ד, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
797 ע"פ זכרי' ד, יו"ד. וראה גם שיחת יו"ד שבט תשכ"ו סמ"ב (תו"מ חמ"ו ע' 58). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
1830 זכרי' ד, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1766 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2219 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2590 זכרי' ד, ב – הפטרת שבת חנוכה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
40 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
107 וכמשנת"ל (במאמר ד"ה ראיתי והנה מנורת זהב דש"פ מקץ (תו"מ חס"ו ע' 361 ואילך)) במ"ש (זכרי' ד, ב) "גולה על ראשה", שמצינו במדרש (ויק"ר ספל"ב) ב' פירושים: "חד אמר וגולה (ללא אל"ף) לשון גלות, וחד אמר גאולה" (בתוס' אל"ף), שהו"ע הגאולה, והשייכות ביניהם (שהרי ב' הפירושים הם בתיבה אחת) – שהתכלית היא להפוך את ה"גולה" ל"גאולה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
165 זכרי' ד, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1539 זכרי' ד, ב-ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1421 ר"פ בהעלותך. – כמבואר בלקו"ת בכ"מ (פ' בהעלותך) ש"נרות" קאי על נש"י, "נר הוי' נשמת אדם" (משלי כ, כז), וכללותם – "מנורת זהב כולה" (כמ"ש בנבואת זכרי' (ד, ב)), ועבודתו של אהרן היא להעלות (להדליק) את ה"נר ה' נשמת אדם" שבכל אחד מישראל – אם הוא רק "אדם", ע"ש "אדמה לעליון" (ראה של"ה ג, רע"א. ועוד), אזי צריך להעלותו כו' (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
275 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
38 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
3 זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
33 זכרי' ד, ב. שם, ז. – מהפטורת ש"ק פ' בהעלותך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין בתוספת ביאור מאמר אנת הוא חד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
31 עיני ה' משוטטו' : ראה זכרי' ד, י. דברי הימים-ב טז, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: פתח ואמר אנת הוא חד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
33 עיני ה' משוטטות בכל הארץ : ראה זכרי' ד, י. דברי הימים-ב טז, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
4 ראיתי והנה מנורת זהב : זכרי' ד, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יסובבנהו יבוננהו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
9 עיני ה' משוטטו' : דברי הימים-ב טז, ט. וראה זכרי' ד, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
19 ובמ"א כתיב משוטטי' : זכרי' ד, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין ענין ר"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
15 עיני ה' משוטטות : ראה זכרי' ד, י. דה"ב טז, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קכו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
5955 תשואות חן חן: זכרי' ד, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
78 ע"פ זכרי' ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וארא אל אברהם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
27 עיני כל : זכרי' ד, י [ושם: עיני' ה' משוטטים בכל הארץ]. דהי"ב טז, ט [ושם: עיניו משוטטות בכל הארץ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ויהי בעצם היום הזה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
255 האבן הראשה : זכרי' ד, ז. אויאיב: אבן. ראה לקמן פ' בשלח קפג, ג. רלג, ד. ויקהל תב, ד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' צב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
426 ועיני ה' משוטטי' [אד: משוטטות]. ראה זכרי' ד, י. דהי"ב טז, ט. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שלה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
850 אבן הראש"ה : זכרי' ד, ז [ושם: האבן — ראה לעיל שם בהערה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
49 שעיניו משוטטות : דהי"ב טז, ט. זכרי' ד, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
394 אב"ן הראש"ה : ראה זכרי' ד, ז. לעיל פ' בא קטו, ג ובהערה 255.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
380 עיני ה' משוטטי' : זכרי' ד, י [בדילוג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
והב' מה שא' ארדה נא ואראה כו' דמשמע מזה שאם לא ירד לראות למטה לא ידע האמת מי איכא ספיקא קמי קודב"ה הלא נא' (זכרי' ד, י) עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ כו' ועיניך פקוחות על כל דרכי בנ"א (ירמי' לב, יט) וכן אמר (תהלים לג, יג) משמים הביט ה' כו' ממכון שבתו השגיח אל כל כו' עד המבין אל כל מעשיהם וכתיב אם יסתר איש במסתרים כו' שאפי' הנסתרות גלויות לפניו ובוחן כליות ולב ואיך יפול לפניו ספק במעשה סדום עד שהוצרך לירד ולראות שא' ארדה נא (למטה) ואראה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
(ז) אך הנה כ"ז יובן עפ"י הקדמה אחת בענין המאמר באד"ר על מ"ש פקח עינך חסר יו"ד השני' שמשמעו עינך עין אחת והל"ל עיניך כמו עיניך פקוחות (ירמי' לב, יט) עיניו משוטטות (דה"ב טז, ט) עיניו כיונים (ש"ה ה, יב) וכה"ג שכל הבטה והסתכלות בפקיחת העינים הוא בב' עינים כו' וכאן אמר עינך כו' משום שהוא מדב' בבחי' עינא פקיחא דלא נאים כו' שהוא עין אחת לבד כמו עין ה' אל יראיו כו' (תהלים לג, יח) וכן עין בעין נראה כו' (במדבר יד, יד) וכה"ג שהוא בבחי' ע"י וא"א ששם אמר דתרין עיינין אתהדרו לחד כו' אבל בבחי' ז"א דאצי' נא' עיני ה' המה משוטטים (זכרי' ד, י) או עיניך פקוחות וכה"ג רבים לפי שהעינים הן בהתחלקות דימין ושמאל שהן חו"ג כמ"ש בזהר כאן ארדה נא ואראה כו' אשכחן ראיה לטב כו' וראיה לביש לאשגחא בדינא כו' אבל בבחי' עין אחת דנק' עינא פקיחא כו' (שנחשב מז' תיקונים דגלגלתא דא"א כו') אין בו התחלקות עדיין לחו"ג וכולו טוב כמ"ש אך טוב לישראל כו' (תהלים עג, א) וכמו שמשה נק' טוב עין כו' (משלי כב, ט) ע"כ אמר דתרין עיינין אתהדרו לחד דגם כח השמאל נכלל בימין דחסד וטוב כמו שאמ' דלית שמאלא בהאי ע"י כו' כמשי"ת):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
(מ) אך הנה האופן הב' הוא כאשר הטיית הרצון והשכל גם לאחר שנתחלקו לב' קצוות רחוקים בתכלית מ"מ באים בהתכללות במצוע משניה' דוקא כנ"ל בענין דין משפט אמת בחכם שעיניו בראשו שנעשה הבטה אחת מב' עינים דימין ושמאל כו' וכך יובן למעלה במ"ש עיני ה' המה משטטים בכל הארץ (זכרי' ד, י) וכן מ"ש (ירמי' לב, יט) עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם שענין ב' עינים הללו אע"פ שהן בהתחלקו' לימין ושמאל דחו"ג כנ"ל מ"מ באים בהתכללו' כאחד ממש להיות עיניו משגיחות בטו"ר לב' הקצוות בשוה ואח"כ ישפוט משפט אמת שהיא ראיה שכליית הכלולה מב' הפכים דב' קצוות הרחוקים בדרך מצוע משניהם יחד דוקא שזהו שנק' (זכרי' ז, ט) משפט אמת והיינו במשפט שבח"ע דתורה (כמ"ש (משלי כט, ד) מלך במשפט יעמיד ארץ במשפט דאוריית' דוקא) שהתורה כלולה מחו"ג במדה ממוצעת שהיא בחי' הת"ת ששרשו בד"ע וד"ת והגם שעושים הטיית הרצון לב' קצוות רחוקים כנ"ל מ"מ מתמזגים אח"כ בבחי' התקון דקו האמצעי דתורה (שזהו שרש משה בפנימית הד"ע ששרשו בעצמות הרצון הפשוט הנ"ל שמשם דוקא ההכרעה לימין או לשמאל בקו המשקולת שמטה לימין או לשמאל ואין הטעם מצד ששוה שם ב' מיני הכרעות הפכיי' הללו כמו ששוין ב' נטיו' דחו"ג ע"כ פעמי' יכריע לימין ופעמי' לשמאל דא"כ אין זה הכרע' כלל מאחר שיכול לחזו' ולהכריע להפוך משמאל לימין אחר הכרעת ימין לשמאל וההכרעה אחת היא או לימין או לשמאל דוקא והעיקר הוא הממוצע מבין שניהם דוקא שלא יחזור עוד להכריע להפוכו כלל והיינו הכרעה שע"פ התורה דוקא ששרשה בעצמות בעל הרצון ממש שמשם יבא ההכרעה דוקא באופן מיוחד לפי ששרש התורה מעה"ח שלמעלה מעה"ד טו"ר דוקא (כמשי"ת) וז"ש ג"ש יושב ועוס' בתור' וג"ש שאח"ז יושב ודן את כל העול' כו' בחו"ג ממוצע שעפ"י הכרעה דתור' כמ"ש (בראשית טו, טז) ודור רביעי כו'
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
אך בבחי' ראית השכל שהוא הרצון המורכב במוחין דחב"ד שם יכול להיות בחי' התכללות ממוצעת מחו"ג והן ב' עיינין לפקח ולראות לטו"ר בשקול שוה כמו החכם עיניו בראשו כו' כנ"ל וז"ש (ירמיה לב, יט) עיניך פקוחות על כל דרכי בנ"א בב' עיינין לטב ולביש וכלול משניהם להשגיח על כל דרכי בנ"א לטוב ולרע (והן ב' עיינין דז"א ששרשן בנו"ה דחכ' כו' וכן עיני ה' המה משוטטים (זכרי' ד, י) או ה' עיניו משוטטות (דה"ב טז, ט) שזהו השגחה בעין מב' הפכים דטו"ר כמו עיניך פקוחות כו' ולפעמים גובר כח הדין בהשגחה בראיה זו לביש כמו וירא ה' כי רבה כו' ולפעמים גובר כח החסד בראיה והשגחה לטוב כמו ארדה נא ואראה כו' כמ"ש בזהר ושרש הדבר הוא להיות שבחי' ד"ת מתפשט ומתחלק בראית השכל לדון דבר והפכו ושרשו בד"ע בהתחלקות הרצון לחו"ג כו' כנ"ל שהוא ע"פ התחלקות דע"ט וע"ר שהן ב' מנגדים בתכלית הקצה רק שבראית השכל בב' עיינין דאדם שהוא בנו"ה דחכ' יכול להיות בהתכללות ומצוע (כמו ע"פ משפט התורה (ויקרא ד, יג) שנק' עיני הקהל) אבל מ"ש עינך חד הוא למעלה מעלה גם מהתחלקות דע"ט וע"ר דבהתחלקות זו הרי יש לע"ט מנגד ע"ר כנ"ל אבל בחי' עין אחת שנק' עינא פקיחא כו' הוא המסתכל תמיד רק לטוב לבד מצד בחי' עצם הטוב והחסד שכולו רחמים וחסדים טובים ופשוטים באין מנגד אליו כלל וכלל לראות בהפך שזהו שנק' (משלי כב, ט) טוב עין שלמעלה גם מעין טובה כמ"ש טוב עין הוא יברך כו' דהנה עין טוב' ל' נוק' היינו שמחמת הטוב וחסד בעצם ע"כ גם עינו טובה מפני שמקבל' מטוב העצמי ולזאת גם ראיתו רק לטוב ולא לרע כלל כמו אברהם שהיה איש החסד וטוב הי' לו ע"ט לראות על הכל לטוב וחסד להשפיע לכל רק טוב וגם לרעים כמו לטובים ממש וכמ"ש בזהר דאברה' הוה עביד טיבו יתירא עם ברייתא גם לערביים בהכנסת אורחים כו' אבל הרי יש לזה מנגדו להפך ממש והוא ע"ר דבלעם שעינו רעה וצרה לראות רק רע ולא טוב כלל ויכול להיות דהגם שע"ט וע"ר שקולים במנגדים זע"ז יש ע"ר ביותר עד שע"ט לא יוכל לעמוד לנגדו כע"ר דבלעם שלא היה בכח החסד דע"ט לעמוד לנגדו וע"כ אמר
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
1013 צנתרי דדהבא: ע"פ זכרי' ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1283 תשוא ת חן: ע"פ זכרי' ד, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1014 מנורת . . ראשה : זכרי' ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
1038 והצנתרות המריקים זהב: זכרי' ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ועמדו רגליו כו' אותיות כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
217 שנים זיתים : זכרי' ד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
1055 ופי' רש"י בפסחים : בסה"מ עטר"ת שהובא לקמן בהערה 1057: ספ"ד. אבל בסה"מ תרכ"ו (שבהערה הנ"ל) דס"ח (א ד"ה יהי'). ראה בהדרושים שבהערה 1057. וראה גם רש"י ישעי' עה"פ (ובאוה"ת שם ע' רטז ס"א). בספר שופטים ה, לא (ובאוה"ת שם ע' כא). זכרי' ד, ג (ובאוה"ת מטות ע' א'רעב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב וידבר גו' בהעלותך (ש"פ בהעלותך)
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
4 דכתי' ראיתי והנה מנורת זהב כו' ויאמר אלי מה אתה רואה ויאמר זה דבר ה' אל זרובבל : ז"ל הפסוק (זכרי' ד, ב-ו): ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר ראיתי והנה מנורת זהב וגו', ואען ואומר גו' מה אלה אדוני וגו', ויאמר אלי לאמר זה דבר הוי' אל זרובבל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ח שיחות חג הפסח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
7 זכרי' ד, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות פורים תש"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
13 ע"פ שמואלא יא, מז. זכרי' ד, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר