שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כח י'תתעב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
ראה רשימות הצ"צ איכה (א, ט) ע' עד-עה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קפט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
יציאת מצרים אבער, וועלכע האט געקענט פארקומען נאר דורך אותות ומופתים (דברים ד, לד) - דאס הייסט דורך ארויסנעמען דעם יש פון די פרינציפן און גבולים פון דעם יש און דער בריאה (דאס איז אויך דער רמז פון ווארט "יציאת מצרים" - ארויסגיין פון מצרים - גבולים, ווי אין איכה א, ג) - דא איז געווען אסך א העכערער גילוי פון אלקות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקנג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
ויקוים בזה, גלתה, לשון גילוי, יהודא, ענין ההודאה בכל הציור קומה (הפרטית והכללית כיון שיגיעו המעינות גם חוצה ע"י שתהי' ההפצה) מעוני עוצם אתכפיא, ומרוב עבודה, כי היא ישבה בגוים ולכן עבודתם בהתגברות יתירה, ולכן לא מצאה מנוח, ושכרה על שלא מצאה אשר כל הוא רודפי' כמ"ש טוב וחסד ירדפוני, והשיגוה בין המצרים, מן המיצר כו' עד העלי' לדלית מחשבה תפיסא בי' וכמבואר בפירוש אדמו"ר הצ"צ ברשימות לאיכה א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקנד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
ויהי רצון שכאו"א בתוככי כללות התמימים ואנ"ש ימלא תפקידו להפצת המעינות חוצה אשר עי"ז מקרבים יעוד ימים אלו אשר מבין המצרים יגיעו לנחלה בלי מצרים ועד למרחב העצמי (יעוין רשימות הצ"צ לאיכה א, ג) ויהי' זה בעגלא דידן ע"י משיח צדקנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקעח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
ויהי רצון אשר תמורת מסים אלו האמורים, שישלמו כולם מתוך שמחה וטוב לבב, הרחבת הפרנסה והרחבת הדעת בהווה ובעתיד, הנה כל אחד ואחת מתושבי הכפר חב"ד, יקיים בעצמו בתכ"י, ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד (ב"ר פצ"ט, י) וכפירוש הפנימי בענין המס, שתפעול עבודה האמורה העלי' למעלה מעלה באין סוף ב"ה כמבואר בדא"ח (רשימות הצ"צ איכה א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חנוכה שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
27 איכה א, ח. איכ"ר שם. וראה אוה"ת לנ"ך (ח"ב) עה"פ (ע' א'סב) [ושם "שלכן נק' ישראל עברים ששייך בהם עבירה ותשובה", שמזה מובן שהענין ד"רק אתכם ידעתי גו'" אינו רק לענין שכר ועונש, אלא לעצם שם עבירה והפכו]. לקו"ש ח"ז ס"ע 32 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
13 תהלים קטז, ג (אבל רק לפרש"י שם. משא"כ לפי' הראב"ע, רד"ק ומצודות שם). איכה א, ג (כפרש"י שם, מתרגום ואיכ"ר עה"פ (פ"א, כט). וראה לקמן סעיף ד. — משא"כ לפי' הראב"ע וראשון לציון שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
ועיין פרש"י (איכה א, ג) גבולים של שדה וכרם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד תצא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
0 ראה רשימות הצ"צ לאיכה (א, ה) צֶ' 8, מילואים ע' 71
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
3 ירידת פלאים .. ועליית פלאים: ראה רשימות הצ"צ איכה (א, ט) ע' עד-עה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
ועד"ז יש לתרץ במ"ש רש"י (ירמי' א שם) "תשעה באב שבו נשרף הבית" – אף שמפורש לפנ"ז (מ"ב כה, ח־ט) "בשבעה לחודש .. וישרף את בית ה'" – כי "בשבעה לחודש" קאי רק על הנאמר בפסוק ח', ולא על "וישרוף גו'" שבפסוק שלאח"ז, שהי' אח"כ (וראה תענית כט, א: בשבעה נכנסו כו'). ומ"ש בירמי' (נב, יב) "בעשור לחודש" [והתירוץ בתענית שם (הובא ברד"ק (ורלב"ג) מ"ב שם, מהר"י קרא ירמי' שם) דבט' סמוך לחשיכה הציתו כו' ונשרף (רובו) בעשור – לא נזכר ברש"י. אבל ראה רש"י איכה א, ב) – כי שם קאי גם על "ואת בית המלך .. בית הגדול" (שם, יג), ששריפת כהנ"ל נגמרה בעשור לחודש. [והסתירה בין הכתוב דמ"ב שם דנבוזראדן בא בז' לחודש ובירמי' שם שבא בעשור לחודש – שאין רש"י מתרצה – כי מפורש בפשש"מ: במ"ב שם נאמר שבא לירושלים, ובירמי' שם – ש"בא גו' עמד לפני מלך בבל" (משא"כ להרד"ק ירמי' שם שהוכרח לסרס הכתוב)].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
1 בין המצרים: רש"י איכה (א, ג). וראה רשימות הצ"צ לשם -- נדפסו באור התורה נביאים וכתובים ח"ב (ע' א'לה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
4 ירידת פלאים .. ועליית פלאים: ראה רשימות הצ"צ לאיכה (א, ט) באור התורה לנביאים ח"ב ע' א'סב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
1328 איכה א, ג. וראה אוה"ת נ"ך ח"ב עה"פ (ס"ע א'לה ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
1331 איכה א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1378 איכה א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
67 איכה א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
84 איכה א, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
238 איכה א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
17 איכה א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
139 והגע עצמך: המדובר הוא (לא אודות מעלה מסויימת אצל בנ"י, כשרונות טובים, מדות טובות, רחמנים ביישנים וגומלי חסדים (יבמות עט, א) – שהם ענינים פרטיים, אלא) אודות הנקודה הפנימית של בנ"י – עצם הנשמה, הקשורה עם העצם דאלקות, שלכן, "גם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'" (תניא ספכ"ד); אלא שהיצה"ר ונה"ב מנצלים זאת לענין הפכי, ובנוסח הידוע (בסדר נזיפה): "המים היוצאים מבית ה' הולכתים לבית כו' מקום הטינופת כו'", ועי"ז נעשה עצם הנשמה "אסור ברהטים" – כשם שהקב"ה הוא "מלך אסור ברהטים" (שה"ש ז, ו. וראה תניא אגה"ת פ"ז), ו"כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה" (תניא ספכ"ד).
וכל זה יכול לעשות רק איש ישראל – להיותו בן מלך שנמצא בהיכלו של המלך, שלכן יכול ליקח ראשו של מלך וכו'; ורק בגלל זה נוגע כ"כ ענין העבירה כו', וכמ"ש (עמוס ג, ב) "רק אתכם ידעתי גו' על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם", וכפי שמבאר הצ"צ ברשימות לאיכה (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'סב), שענין העבירה – שמעביר הדרך כו', וכמ"ש (איכה א, יב) "לא אליכם כל עוברי דרך" – שייך רק בישראל, ולא אצל אוה"ע, שגם כאשר עוברים על ז' מצוות דידהו, אין זה בגדד העבירה דבנ"י שמגעת למעלה כו' – "להתם לעילא מטא עקתא דישראל" (זח"א קכ, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
1053 איכה א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
1958 איכה א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2177 איכה א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
854 איכה א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1629 איכה א, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
2114 תענית כ, א. סנהדרין קד, סע"א. איכ"ר עה"פ (איכה א, א) היתה כאלמנה. זח"ב קכב, א. וראה סידור (עם דא"ח) נח, ב ואילך. אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'מז ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
531 איכה א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
679 איכה א, טז. וראה אוה"ת שם ע' א'שנח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
1367 איכה א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2635 פרשתנו יד, א. וראה תענית כט, א. פרש"י איכה א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
782 איכה א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
844 איכה א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
51 תענית כ, א. סנהדרין קד, סע"א. איכ"ר עה"פ (איכה א, א) היתה כאלמנה. זח"ב קכב, א. וראה סידור (עם דא"ח) נח, ב ואילך. אוה"ת נ"ך כרך ב' ע' א'מז ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ פקודי ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
60 תענית כ, א. סנהדרין קד, סע"א. איכ"ר עה"פ (איכה א, א) היתה כאלמנה. זח"ב קכב, א. וראה סידור (עם דא"ח) נח, ב ואילך. אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'מז ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
67 איכה א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
17 איכה א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון רכז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
מב בלקו"י ובצוה"ר יש המשך : שיש ז' מיני מחשבות ולא יותר, וזהו ז' ימי הבנין, ובכל אחת יש בה ערב ובוקר, ערב לשון תערובות, שחושב מחשבות חיצוניות, ובוקר לשון ביקור, שמבקר את השם יתברך ודורשו, ואלו הם: אהבת השם, ואהבת העבירות, ויראת השם, ויראה רעה כגון שנאה, ותפארת השם שמפאר את השם יתברך, ורעה שמפאר את עצמו, וכן ניצוח, והודיה, ויסודות לשון התקשרות, וכל אחת כלול מעשר, ובכל מחשבה רעה מחיה הז' עממין.
וזהו שאמרו במדרש [הנעלם] העולם הזה היה מתמוטט, אמר הקב"ה הא אברהם זמין למיפק לעלמא, פירוש מדת אברהם מדת אהבה, הא ישמעאל זמין למיפק מיניה, פירוש אהבה רעה, נמצא כשמחשב באהבה רעה מחיה את ישמעאל ותשעה עממין שעמו, הא יצחק פירוש מדת גבורה [יראה], הא עשו, פירוש יראה רעה רציחה, נמצא כשמחשב ביראה רעה מחיה את עשו ותשעה שעמו.
אמנם אם ח"ו חשב באהבה רעה, יתחרט (כבפנים) .
----- הערות וציונים -----
יחשוב כו' כי דנין כו' – ראה לקמן סי' רפז ושפז. צוה"ר סי' פט. וראה מדל"י סס"י פד (צה) בשם הבעש"ט. ורג"כ שם סי' ג (ד). ועיין שערי אורה להרי"ג שלהי שער ב (ל, ב).
אם ח"ו באהבה רעה כו' – ראה לעיל סי' לט ובהערות שם.
שיש ז' מיני מחשבות כו' – ראה לקמן סי' תו. ובאור המאיר, שה"ש ד"ה אקומה בשם הרה"מ: כל פרטי מחשבות אדם אפילו המה אלפי אלפים עכ"ז אינם בדרך כלל כ"א שבעה מחשבות הנמשכים מז' ימי הבנין וכו'.
ואלו הם אהבת השם כו' – לא מנה אלא ששה, ולא מנה בחי' מלכות. להעיר מקהלת יעקב, ערך גרגשי: וקבלתי ממורי החסיד מהר"י סגל דגרגשי הוא בחי' מלכות דקליפה, וע"כ ארז"ל גרגשי פנה מאליו (ירושלמי, שביעית פ"ו ה"א), והענין כי כאשר מתקנים הו' מדות אז מדת מלכות ממילא מתוקנת כי היא כללות ו' הקודמין ולית לה מגרמה כלום כו' עיי"ש. ובפרטיות בס' אגרא דכלה להרה"ק מדינוב, פ' לך לך ד"ה ויעבר אברם (ג"כ בשם החוזה מלובלין): הכנענ"י נגד חסד שבקליפה מורה לשון הכנעה [בספרי החוזה איתא כנעני לשון סוחר ותגר (פסחים נ, א) שנותן הקדושה בעד תאוה רעה לפי שעה]; החת"י כנגד הגבורה שבקליפה מלשון חת"ת אלהים (וישלח לה, ה); האמור"י נגד תפארת שבקליפה כי האמורי לשון התפארות כמה דאת אמר את ה' האמרת וה' האמירך (תבוא כו, יז-יח); הפריז"י נגד נצח שבקליפה כדרך המנצח היושב בערי הפריזי בלי פחד (ראה רש"י ליחזקאל לח, יא); החו"י נגד הו"ד שבקליפה מלשון חוויא (ראה ירושלמי קידושין פ"ד ה"א) כי גם בקדושה עיקר החורבן והצרות הם באלף החמישי והודי נהפך עלי למשחית (דניאל י, ח) כל היום דוה (איכה א, יג); היבוס"י נגד יסוד שבקליפה מלשון הכתוב תבו"ס נופת (משלי כז, ז) והבן, (ול"נ מלשון דריכה לשון יבו"ס צרינו (תהלים ס, יד) והדריכה יכונה לזיווג מלשון גבר בעלמה (משלי ל, יט)); גרגש"י כנגד מלכות שבקליפה כמ"ש רז"ל ואתה מושל בכל (דה"א כט, יב) אפילו גרגותנא מן שמיא מוקמי ליה (ברכות נח, א) וגרגשי מלשון גרגותני (חגיגה כב, א) (ול"נ שהוא מלשון רגוש עפר, כי הוא בסוד עפר המקבל מג' יסודות אמ"ר, והבן) ע"כ הגרגשי עמד ופנה מעצמו (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א), כי מלכות"ך מלכות כל עולמים (תהלים קמה, יג) ואפילו המלכות שבקליפה יתנו הדר למלך הכבוד, והבן כי הדברים עתיקים, ע"כ דברי פה קדוש הנ"ל ודפח"ח.
וכל א' כלול מעשר – ראה לקמן סס"י שסו וש"נ.
ובכל מחשבה רעה מחיה ח"ו הז' עממין – ראה מדל"י סי' קמז (קנה). ועיין צוה"ר סי' יד ובהערות שם.
במדרש הנעלם – מבואר בלקו"י לו, ד (סי' רפ).
ויביא זאת המחשבה למדת אי"ן – ראה לקמן סי' רכח. וראה מדל"י סי' קמז (קנה), וכן שם סי' צח (קז) ורלב (רמו).
אז תתענג על ה' כ"י כו' – ראה מדל"י סוף סי' קנט (קסז) ושם סי' קסח (קעה). להעיר מזח"ב פג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
53 ורחוק ממנה מנחם משיב נפשה כי איננו כו' וכמבואר בספרי הקבלה : ע"פ איכה א, טז. ירמי' לא, יד. וראה זח"א רי, א. זח"ב כט, ב. זח"ג כ, ב. פע"ח שער ר"ח פ"ג. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
134 כי הגדיל אויב : איכה א, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
2355 השתרגו ועלו : ע"פ איכה א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
2356 מעוני ורוב ה עבודה : ע"פ איכה א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
2422 עלו והשתרגו על צוארו: ע"פ איכה א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
2730 השתרגו ועלו על צווארו : ע"פ איכה א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
2845 ותרד פלאים: איכה א, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
93 זכר חסדו : תהלים צח, ג. ראה גם מדרש שמואל פ"ב וזכרתני בזכרים. קול בוכים — קינת סתרים (לר"א גלאנטי) איכה א, ז (זכרה ירושלים) זכרה הוא מלשון זכר (ע"ש). שם, ט (לא זכרה). ע"ח (שער מ"ן ומ"ד) של"ט, דרוש י בהגהת צמח (א). תניא פמ"ג (סב, א) ובלקוטי הגהות לשם. לקמן פ' וארא פד, סע"ד. בא פח, א. פט, רע"ג. משפטים רצו, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
318 עיני יורדות . . כמים: ע"פ איכה א, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
821 כי גבר אויב: איכה א, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
1383 לקרוא למאהבי: ע"פ איכה א, יט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום כו' והנה בענין מיכאל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
429 כל היום דוה : איכה א, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ישמח משה במתנת כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
97 במד"ר באיכה ע"פ ויצא מן בת ציון : איכה א, ו. איכ"ר פ"א, לג. ראה אוה"ת איוב כרך א ע' תרעט ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1763 איכה ישבה בדד : איכה א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1825 בכה תבכה בלילה : איכה א, ב. סנהדרין קד, ב. ראה גם אוה"ת איכה כרך ב ע' א'ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
17 איכה ישבה בדד : איכה א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
139 בכה תבכה בלילה : איכה א, ב. סנהדרין קד, ב. ראה גם אוה"ת איכה כרך ב ע' א'ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
48 וילכו בלא כח : איכה א, ו. באוה"ת איוב שם: ויצאו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
124 היתה כאלמנה . . למדנה"י : איכה א, א וברש"י. איכ"ר שם ג. תענית כ, א. סנהדרין קד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידבר כו' קדושים תהיו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
137 היו צריה : איכה א, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות ראש השנה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
ואין אומרים אל ארך אפים", וכמש"נ (איכה א, טו):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר