שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כז י'שכט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2 ביד חזקה יגרשם שמות ו, א.
יתרו כו' : ראה מכילתא ופרש"י ר"פ יתרו. ועוד.
עה"פ : איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תצוה שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
51 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
24 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
9 איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
51 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
713 איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
18 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
7 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
133 איוב כה, ב. וראה במדב"ר פי"ב, ח. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
50 איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
71 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
56 עפ"י איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
33 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
17 איוב כה, ב. במדב"ר פי"ב, ח. וש"נ. וראה תניא אגה"ק סי"ב. לקו"ת אמור לח, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
88 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1088 ואף ש"יחיד ורבים הלכה כרבים" (ברכות ט, א. וש"נ) – הרי התכלית היא (לא לבטל את דעת היחיד*, אלא אדרבה) לפעול שגם דעת היחיד תשתנה ותסכים לדעת הרבים (ראה גם לקו"ש חכ"א ע' 112 ובהערה 33). ולהעיר, שענין זה יכול להיות גם עי"ז שמתעלים לדרגא נעלית יותר שבה אין חילוקי דעות, וכמו בנוגע לב"ש וב"ה, שאף שחילוקי הדעות שביניהם הם מצד שרש נשמתם ממדת החסד או ממדת הגבורה, מ"מ, בהיותם בדרגת שמעי' ואבטליון שמהם קיבלו שמאי והלל, אין חילוקי דעות ביניהם (ראה גם תו"מ חכ"ב ע' 33. וש"נ). ולהעיר גם ממארז"ל (במדב"ר פי"ב, ח. וש"נ) על הפסוק (איוב כה, ב) "עושה שלום במרומיו", בנוגע ל"מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש", בגלל ביטולם** לדרגא שלמעלה משניהם (ראה תניא אגה"ק סי"ב. לקו"ת פרשתנו לח, א. ובכ"מ).
*
) ולהעיר שברכת " חכם הרזים " היא דוקא על ששים ריבוא מישראל , לפי "שאין דעתם דומה זה לזה " (ברכות נח , א) .
*
*) ובפרטיות ישנם ד' מדריגות באופן הביטול : (א) שנותן מקום לזולתו (שזוהי גם מדריגה נעלית) , (ב) שמקבל מהזולת , (ג) שמרגיש שלולי הזולת חסר בשלימותו , (ד) שאינו מציאות של זולת כלל , כיון שמתאחדים יחדיו (ראה גם לקו"ש חכ"ה ע' 260 ואילך . וש"נ) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
516 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1151 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
118 ראה גם מצודת דוד איוב כה, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
233 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
18 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
44 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
555 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1520 איוב כה, ב. וראה תניא אגה"ק רסי"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
94 איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
808 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1445 וע"ד תורת המגיד (ראה מגיד דבריו ליעקב בהוספות סכ"ט. וש"נ) בפירוש דברי המדרש (במדב"ר פי"ב, ח. וש"נ) על הפסוק (איוב כה, ב) "עושה שלום במרומיו", "מיכאל שר של מים גבריאל שר של אש ואין מכבים זה את זה" – ש"אין זה כי אם כאשר יבוא עליהם הארה גבוה משניהם מאד נעלה עד שמתבטלים שניהם ממציאותם ואז יעמדו בבחי' ביטול מופלג כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
8 איוב כה, ב. שהש"ר שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2148 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
2285 איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
190 איוב כה, ב. וראה תניא אגה"ק סי"ב. לקו"ת תזריע כג, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2224 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1062 איוב כה, ב. וראה אגה"ק שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2204 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2218 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
596 איוב כה, ב. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 260. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
851 והרי הקב"ה הוא נמנע הנמנעות (ראה לקמן סי"ז. וש"נ), ו"עושה שלום במרומיו" (איוב כה, ב), בין מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש (ראה לקו"ש חכ"ה ע' 260. וש"נ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1906 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1788 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1058 איוב כה, ב. במדב"ר פי"ב, ח. אגה"ק סימן יב. וראה לקו"ש שם ע' 260 ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
63 ראה איוב כה, ג. חגיגה יג, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
48 איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
16 עושה השלום במרומיו : איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
17 ע"פ עושה שלום במרומיו : איוב כה, ב. וראה במדבר רבא פי"ב, ח. מאמרי אדה"ז פרשיות התורה ח"ב ע' תרמה ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
42 היש מספר לגדודין : איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
10 המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו : איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
16 ע"פ המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו : איוב כה, ב. ראה במדבר רבה פי"ב, ח. מאמרי אדה"ז פרשיות התורה ח"ב ע' תרמה ובהנסמן לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע שס, וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
11 היש מספר לגדודיו : איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כה תברכו את בנ"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
66 עושה שלום במרומיו. . מיכאל. . לגבריאל : איוב כה, ב. במדב"ר פי"ב, ח. זח"ג יב, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
33 עושה שלום במרומיו : איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
55 עושה השלום במרומיו מיכאל וגבריאל : איוב כה, ב. במדבר רבה פי"ב, ח.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: לתת נקמת הוי' במדין
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
16 עושה שלום במרומיו בין שר של מים : איוב כה, ב. במדבר רבא פי"ב ח. תנחומא ויגש ו. זח"א השמטות רסג, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
28 עושה השלום במרומיו בין מיכאל וגבריאל : איוב כה, ב. ראה במדב"ר פי"ב, ח. תנחומא ויגש ו. זח"א השמטות רסג, א. מגלה עמוקות אופן קעז. אגרת הקדש סי"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יסובבנהו יבוננהו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
47 היש מספר לגדודיו אלף אלפי' ישמשוני' : איוב כה, ג. דניאל ז, יו"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
11 עושה השלום במרומיו כמיכאל וגבריאל : איוב כה, ב. במדב"ר פי"ב, ח. זח"ג יב, ב. וראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ ר"פ לך לך.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שרשי הדברים ע"פ ביום השמע"צ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
6 עושה שלום במרומיו שר של מים ואש .ֿ. המשל ופחד עמו : איוב כה, ב. במדב"ר פי"ב, ח. ובכ"מ. והובא ג"כ (בשם הה"מ): בס' מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' יב. תקס"ב ח"ב ע' תמ. תקס"ג ח"א ע' נב. ביאוה"ז לאדהאמ"צ ח, ג. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תנד. פלח הרמון בראשית לד, ג. שמות ע' רסא. וראה בהנסמן עוד בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלה. סה"מ תר"מ ח"א ע' רלא.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
4 המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו .ֿ. בין שר של מים ושר של אש : איוב כה, ב. במד"ר פי"ב, ח.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
5 היש מספר לגדודיו : איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
32 כידוע בענין עושה שלום במרומיו : איוב כה, ב. במדב"ר פי"ב, ח. וראה לעיל בהביאור על ד"ה ביום השמע"צ. וש"נ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
4567 כמ"ש היש מספר: איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
5649 על פסוק: איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
614 עושה השלום במרומיו : איוב כה, ב [ושם: שלום — ראה לקמן פ' בשלח ריב, ד. יתרו ערה, ג. משפטים רצ, ד. הנסמן במ"מ לשע"ת נב, ג].
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו ענין קין והבל ערה, ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
15 היש מספר לגדודיו : איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו ענין קין והבל ערה, ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
23 עושה השלום במרומיו : איוב כה, ב (ושם שלום — ראה לעיל פ' שמות יג, ד. וש"נ. ד: ובתקס"ה כאן: שלום]. ראה במדב"ר פי"ב, ח. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תרמה ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שס. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
62 היש מספר לגדודיו : איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
94 היש מספר לגדודיו : איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
209 עושה השלום במרומיו : איוב כה, ב [ושם: שלום — ראה לעיל יג, ד. וש"נ. ד: שלום].
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
שמגיע עד אור הכתר דוקא שנק' עתיקא שכולו רחמים פשוטים בלי נטיה כלל לדין (וכמ"ש דלית שמאלא בהאי עתיקא כו' כמשי"ת) וכמ"ש בזהר ע"פ (שמות יז, ז) היש הוי"ה בקרבנו אם אין שהוא אין דכתר כמ"ש (איוב כח, יב) והחכמה מאין תמצא כידוע והענין הוא לפי שבחי' ת"ת הוא בבחי' קו האמצעי שנק' בריח התיכון שמבריח מן קצה התחתון לקצה העליון שהוא בחי' פנימית הכתר שלמעלה מהתחלקות לב' קוין דימין ושמאל שהן חו"ג בכלל ע"כ הוא שם בבחי' רחמים וחסדים פשוטים שאין שם נטיה לדין כלל (לפי שבחי' ת"ת כלול מדבר והפכו חו"ג שזה בא בהכרח מלמעלה מהתחלקות דחו"ג לגמרי ע"כ נכללין שניהם כאחד וכענין עושה שלום במרומיו כו' (איוב כה, ב) מצד האור העליון משניהם כו' והוא שם מ"ה מלגיו כו' ששרשו בפנימית הכתר דוקא שבו אא"ס עצמו שמושלל מכל הי"ס ולאו מכל אינון מדות כלל וזהו מי כמוך באלם הוי"ה דוקא (כמ"ש בפ' נח באריכות) וא"כ לפי זה גם שם הוי"ה שבבחי' ת"ת שכלול מחו"ג כמו שהוא בשרשו בכתר עצמו הרי הוא ג"כ כולו רחמים וחסדים פשוטים כמו אור הכתר עצמו ממש ולז"א להתיצב על הוי"ה בבחי' מנגד מכל צד לפי שאין בשם הוי"ה זה שום נטיה לדין כלל וזהו ג"כ מ"ש הכצעקתה הבאה אלי למנגד גמור מכל צד מן הקצה לקצה מטעם זה עצמו משום דאלי זה היינו אלי ממש שהוא בחי' שם הוי"ה שבפנימית הכתר ששם גלוי אא"ס עצמו כמ"ש בר"מ אא"ס מלגיו כ"ע מלבר כו' וכמו שאמר (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי אלי ממש לעצמות אא"ס שבכתר כנ"ל והוא לפי שבחי' הרחמים שבת"ת שנק' כנפי נשרים כידוע עולה למעלה ברחמים הגדולים הפשוטים שבעצמות אא"ס ממש שכולו רחמים פשוטים וד"ל):
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
(ח) ובאור הענין הוא ידוע שבסבת היחוד וההתכללות דב' הפכים כחו"ג הוא בא מב' טעמים א' לפי שכאו"א כלול מזולתו ההפכי דוקא ע"כ ימצא שלמותו בהתחברות עם זולתו ההפכי ממנו דוקא כמו מזיגות התכללות דאש ומים כאשר מתכללים יחד זהו לפי שיש מיסוד האש במים ומיסוד המים באש כמ"ש בס"י הוציא אש ממים ומים מאש כו' ע"כ יתמזגו יחד כמ"ש שם טרף אש ומים ובללן יחד כו' (כמו השמים שכלול מאש ומים יחד (חגיגה יב, א) וכן במלאכי' יש מבחי' החסד דמים ויש מבחי' הגבו' דאש כמיכאל וגבריאל של מטה שנק' שר של אש ושר של מים ואין מכבין זה את זה כלל כמ"ש (איוב כה, ב) עושה שלום במרומיו כידוע וכן יש מבחי' הממוצע שכלול מאש ומים שהוא הרוח כמ"ש (תהלי' קד, ד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט כו' ויש בכל א' התכללות מג' אלה אמ"ר הרי ג' מדרגות בכ"א וזהו חבור וקשר של ג' ג' יחד ואמנם בחי' הממוצע שהוא הרוח יש בו ב' מיני התכללות א' כמו שהמים כלול באש והב' כמו שהאש כלול במים וב' אלה כלולים במדרגת הרוח עצמו שכלול מב' האופנים אלה כמו שהוא במדרגת עצמו שנק' ממוצע כו' הרי כלול ד' מדרגות וכ"ה בענין המדות דחג"ת שהחסד כלול מן הדין ונק' גבו' שבחסד והדין כלול מן החסד ונק' חסד שבגבו' והת"ת בחי' ממוצע שכלול בו ב' אופנים דחו"ג הללו בדעת המכריע שבהכרח כולל ב' דעות דחו"ג עם התכללותם זע"ז והדעת הוא שמתפשט במדת הת"ת שיהיה במהות בפ"ע בדעה שלישית הגם שכולל בעצמו ב' אופנים דחו"ג כנ"ל ברוח וא"כ הרי שתים שהן ד' ויובן זה ג"כ במדת הרחמים שהוא בבחי' הת"ת שכלול מחסד ודין שמדת הרחמנות כולל ב' אופנים דחו"ג וחסד שבדין ודין שבחסד ומאמצעות שניהם יחד דוקא יבא למדה"ר לעשות אף לפנים משוה"ד לגבור על הדין מצד הרחמי' שנק' דין שבחסד לבד בב' אופנים אלה דחסד שבגבורה וגבורה שבחסד כמו ביסורים של אהבה לצדיקים ג"כ יעשה ברחמים לזכור עליו בחסד שבדין שהוא להיות הדין מלובש בחסד דוקא כמו לפרוע ממנו מעט מעט או לפוטרו בדין ועונש קל יותר כטרדת יסורים ופרנסה במקום גיהנם (כמ"ש בפ' נח):
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
(יא) והנה כל הנ"ל בבחי' ההתכללות דמרכבה עליונה זה מזה היינו מצד בחי' פני אדם שבכ"א שנמשך בבחי' הארה בעלמא לבד מבחי' אדם העליון שעל הכסא כו' (ונק' מ"ה דב"ן וזהו בהמה בה מה העליון כו') וכמו נפש השכלית שבאדם שנק' נפש החיונית ששרשה מפני אדם שבפני שור כו' וע"כ הגם שהן בחי' בהמות וחיות ששרשן מבחי' התהו בבחי' ב"ן יש להם ג"כ בחי' התכללות זע"ז כמו שאנו רואים שיש בחי' רבוי ההתכללות גם בד"י הטבעיי' דארמ"ע ודצח"מ כו' אבל אין להם ערך כלל לגבי אדם שעל הכסא שהוא בחי' המל' שמשם מקור חוצבם מאין ליש וכאשר מאיר עליהם מבחי' המל' מתבטלים ממציאותם לגמרי בבטול היש לאין ממש ואז נעשה בהן בחי' ההתכללות וחבור זע"ז בתכלית האחדות וההתכללות מצד בחי' הבטול שלהם בתכלית בבטול הרצון שלמעלה מן השכל וטעם ע"כ הגם שהן ב' הפכים כאש ומים יתכללו יחד כענין (איוב כה, ב) עשה שלום במרומיו בין מיכאל וגבריאל כו' דשלום זה בא מלמעלה למטה מצד אימת מלכות כמו שא' ואימתך עליהם כמו משל ב' שרים גדולים שהן מנגדיים כאשר באים לפני המלך מתבטל כ"א ממציאותו ומתכללים יחד כאלו הן אחד ממש ואינם ב' הפכים כלל וכן ב' תלמידים זה אוסר וזה מתיר לפי שזה שכלו נוטה לחסד וזה לדין כאשר באים לפני רבן שלמעלה הרבה מהשגת שניהם יתבטלו ממציאותם ויתכללו יחד כו' וכן בבטול העבדים לפני המלך מצד שרצון אחד להם לעבודת המלך אע"פ שזה אהבתו מצד האהבה וזה מצד היראה מתכללים יחד בעבודה זאת כאיש אחד ממש בבטול רצון אחד וכך או' והחיות נושאות את הכסא שנושאים יחד בהתכללות כאחד ממש בלי התחלקו' ב' הפכים דחו"ג כלל מצד בטול הרצון שהוא א' בכולם והיינו מצד בחי' אימת מלכות שמים שנק' כסא הכבוד והוא בחי' שם אלקים כס א' ל' הסתר כמו (משלי כה, ב) כבוד אלקים הסתר דבר והוא בחי' לבוש המעלים לאור שם הוי"ה שנק' אדם העליון שעל הכסא כנ"ל וע"כ נק' כסא הכבוד או כסא
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
כמו (איוב כה, ב) עשה שלום במרומיו כו' כידוע).
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
והנה יש להקדים תחלה ענין אחד הידוע שיש ב' מיני התכללות בדבר מהפוכו אחד מצד בחי' הבטול בעצמיות שאינו ניכר במציאות כלל וכלל והוא מצד הארת אור העצמות דא"ס ב"ה דלאו מכל אינון מדות כלל כנ"ל ונק' ע"ס בלימה וע"כ מתכללים דבר והפוכו (כמו (איוב כה, ב) עשה שלום במרומיו כמו אש ומים ואין מכבין זא"ז מצד בטולם במציאותם לגמרי לגבי אור האלקי הנבדל בערך לגמרי כו' וכמו בשרים גדולים מנגדיים בתכלית כשבאים לפני המלך יתכללו יחד ואינם ב' הפכים כלל וכן ב' תלמידים הפכיים בבואם לפני רבם כו' וכה"ג) וזהו מלך שהשלום שלו כו' והוא בחי' התכללות דע"ס שבכתר ששם גלוי עצמות א"ס שנק' ע"ס הגנוזות בעצמות המאציל בדרך כלל כנ"ל ומשם נמשך שרש התו"מ שהן בבחי' מקיף דאור העצמות אע"פ שמתחלק אור דתו"מ בחילוק מדרגות דע"ס בחכ' ומדות דחו"ג וברבוי הכלים שהן המצו' כמ"ש (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור כו' מ"מ שרשן בעצם הוא מבחי' המקיפין דפנימית הכתר שזהו בחי' פנימיות ועצמיות דתענוג הפשוט ופנימיות רצה"ע שנק' מצותיו ממש כידוע (כמו הקב"ה מניח תפילין בד"פ ע"ג הראש וכתיב בהו ומי כעמך ישראל כו' שזהו כמו המקיף דד' מוחין באדם שמניח תפלין דכתיב בהו (דברים כח, י) כי שם הוי"ה נקרא עליך ונק' (יחזקאל כד, יז) פאר וכן ציצית או"מ כללי בהמשכת ל"ב חוטין כמו (דניאל ז, ט) לבושה כתלג חור וכה"ג וכמו במצות שלנו שע"ז אמר (ש"ה ב, יד) ומראך נאוה במראה דאו"מ דוקא כמו מראה הגוונין שש משזר וארגמן כו' שהיה ביריעות שהגם שכ"א חלק מדרגה בפ"ע מ"מ כלולים זע"ז בתכלית ביריעות שהן בחי' מקיפין בהתכללות אוי"ר במח' ושכל ורצון ותענוג העצמי כנ"ל כו' וכן קולך ערב כו' (שם) קול דתורה דוקא דאע"פ שכלול משיר משולש ומרובע כנגינות וטעמי תורה זרקא מקף כו' בחי' שיר פשוט וכפול ומשולש מ"מ הכל בבחי' מקיף דשיר פשוט בתענוג העצמי כמ"ש (מ"א ה, יב) ויהי שירו ונק' שיר השירים אשר לשלמה מלך שהשלום שלו מטעם הנ"ל ואע"פ שגם התו"מ הן בבחי' התכללות דחו"ג במ"ע ול"ת בציור אדם דוקא בשם מ"ה דתקון וכמ"ש (ש"ב ז, יט) וזאת תורת האדם כו' מ"מ עיקר שרשם הוא במקיף דכתר שנק' תר"ך עמודי אור (וכמו תרי"ג ארחין דגלגלתא כו') וזהו שנק' יעקב יושב אהלים אהל דתורה שבכתב ובע"פ שהוא בחי' מקיף העליון ששם כלולים הע"ס גם באו"כ בתכלית הבטול (והוא לפי שהתו"מ נמשך מעצמות א"ס ב"ה
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכה, ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
40 מיכאל וגבריאל. . עושה השלום : איוב כה, ב [ושם: שלום ? ראה הנסמן במ"מ לשע"ת נב, ג]. ראה במד"ר פי"ב, ח. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תרמה ובהנסמן לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שס. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וידבר כו' ויצוום כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
22 היש מספר לגדודיו : איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מונה מספר כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
173 היש מספר לגדודיו : איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום כו' והנה בענין מיכאל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
422 היש מספר לגדודיו : איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
667 עושה שלום במרומיו : איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ומקנה רב כו' מרגלים כו' והארץ הדום רגלי כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
47 בביאור והניף בפ' אמור : לקו"ת שם לז, ד ואילך.
48)המשל ופחד עמו: איוב כה, ב. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה מקום שאמרו ובהערה 31.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכמו כו' במצות עירובין
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1510 המשל ופחד. . שלום במרומיו : איוב כה, ב. ראה במד"ר פי"ב, ח. וש"נ. הובא בכ"מ בשם המגיד[ednref_158_א].
ראה אגה"ק סי"ב. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תרמה הערה ד"ה עושה שלום. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קפה. ח"ד ע' א'שיא. במדבר ח"ב ע' תרצט ואילך. נ"ך ע' תקנ ובהנסמן בהנ"ל. קונטרסים ס"ע שס ואילך. לקו"ש ויגש כרך כה ע' 260 ואילך ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
27 היש מספר לגדודי' : איוב כה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ולקחתם לכם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
11 עושה שלום במרומיו : איוב כה, ב. ראה במד"ר פי"ב, ח. וש"נ. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"נ. וש"נ.
[edn_126_א] בס' התולדות שם (מהדורת תש"ז ע' 53) ברשימת מאמרי שנה זו כתב כ"ק אדמו"ר אודות מאמר זה רק מספר הפרקים, ובהערה 5 שם רשם: הוא הדרוש דשנת תרל"ד. בשנה הנ"ל (בס' התולדות שם ע' 39) נרשם ע"ד המאמר — הלשון שבפנים.
[edn_127_ב] בוך 1116 ח, ב.
[edn_128_ג] נדפס גם במאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תמז-ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
יד שהמשל ופחד . . שלום : איוב כה, ב.
פתיחה בהקשר