הלכות פסולי המוקדשין

הלכה א כל הפסולין לעבודה מותרין לשחוט קדשים לכתחלה ואפילו קדשי קדשים חוץ מן הטמא שאינו …

• ברכות לא ע"ב · כא אלא, אמר להן עלי: קראו כהן, ליתי ולשחוט. חזנהו שמואל דהוו מהדרי …
• זבחים לא ע"ב · יד מתני׳ כל הפסולין ששחטו – שחיטתן כשרה, שהשחיטה כשרה בזרים ובנשים ובעבדים …
• זבחים לב ע"א · ח הוא הדין דאפילו לכתחילה נמי; ומשום דקא בעי למיתנא טמאים – דלכתחילה …
• חולין ב ע"ב · יב האי טמא במוקדשים, מהכא נפקא? מהתם נפקא: כל הפסולין ששחטו – שחיטתן …

הלכה ג השוחט את הקדשים ולא נתכוין לשחיטה אלא כמתעסק הרי אלו פסולין עד שיתכוין לשחיטה:

• זבחים מז ע"א · א מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול? שנאמר ״ושחט את בן הבקר לפני ה׳״ …
• מנחות קי ע"א · כב כדבעא מיניה שמואל מרב הונא: מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול? שנאמר: ״ושחט …
• חולין יג ע"א · יא בעא מיניה שמואל מרב הונא: מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול? שנאמר: ״ושחט …

הלכה ד ולא ישחוט שני ראשים כאחד בקדשים ואם שחט הרי אלו כשרים:

• חולין כט ע"א · כ אי אמרת בשלמא בקדשים – היינו דלכתחלה לא, משום דתני רב יוסף: …

הלכה ה אבל שנים שוחטין בהמה אחת בקדשים כחולין:

• חולין ל ע"א · א סתימתאה, אבל חכמים אומרים שנים שוחטים זבח אחד.

הלכה ו הקטן אינו שוחט קדשים אף על פי שהגדול עומד על גביו שהקדשים צריכין מחשבה …

• חולין יב ע"ב · ז אמר ליה רבי אמי: ותיבעי ליה מעשה? מאי שנא מעשה דלא קא …
• חולין יג ע"א · ג כגון דהוה קיימא עולה בדרום, ואתייה בצפון ושחטה, מאי? מדאתייה בצפון ושחטה …
• חולין יג ע"א · י הכי קא מיבעיא ליה: דאורייתא או דרבנן? ופשיט: יש להן מעשה, ואפילו …

הלכה ז קדשי קדשים שנשחטו בדרום או שנתקבל דמם בדרום פסולין:

• זבחים כו ע"א · ט תנו רבנן: קדשי קדשים – שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון. …

הלכה ח היה עומד בדרום והושיט ידו לצפון ושחט שחיטתו כשירה:

• זבחים כו ע"א · ט תנו רבנן: קדשי קדשים – שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון. …
• זבחים מח ע"ב · יד לפי שמצינו עומד בצפון ומקבל בצפון, ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול; …
• מנחות נו ע"א · ז לפי שמצינו במקבל, שעומד בצפון ומקבל בצפון, ואם עמד בדרום וקיבל בצפון …

הלכה ט היה עומד בדרום והושיט ידו וקיבל הדם בצפון קבלתו פסולה:

• זבחים כו ע"א · ט תנו רבנן: קדשי קדשים – שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון. …
• זבחים מח ע"ב · יד לפי שמצינו עומד בצפון ומקבל בצפון, ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול; …
• מנחות נו ע"א · ז לפי שמצינו במקבל, שעומד בצפון ומקבל בצפון, ואם עמד בדרום וקיבל בצפון …

הלכה י הכניס ראשו ורובו לצפון הרי הוא כעומד בצפון:

• זבחים כו ע"א · ט תנו רבנן: קדשי קדשים – שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון. …

הלכה יא שחטה בצפון ופרכסה ויצאת לדרום אפילו הוציאה לדרום כשירה פרכסה ויצאת לדרום וחזרה לצפון …

• זבחים כו ע"א · ט תנו רבנן: קדשי קדשים – שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון. …
• זבחים כו ע"א · י קדשים קלים – שחיטתן בפנים, וקיבול דמן בכלי שרת בפנים. עמד בחוץ, …
• זבחים צב ע"ב · יג וליטעמיך, גבי קדשי קדשים דקתני: פירכסה ויצאה לדרום וחזרה – כשרה; הא …

הלכה יב הכניס ידו וקיבל קבלתו פסולה אפילו הכניס ראשו ורובו אפילו היה העובד כולו בפנים …

• זבחים כו ע"א · י קדשים קלים – שחיטתן בפנים, וקיבול דמן בכלי שרת בפנים. עמד בחוץ, …
• זבחים כו ע"א · כא בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא: הוא בפנים וציציתו בחוץ, מהו? אמר …

הלכה יג פרכסה הבהמה ויצאת לחוץ אחר קבלת דמה כשירה שאפילו יצאו האימורין והבשר קודם זריקה …

• זבחים כו ע"א · י קדשים קלים – שחיטתן בפנים, וקיבול דמן בכלי שרת בפנים. עמד בחוץ, …

הלכה יד היתה הבהמה כולה בפנים ורגליה בחוץ ושחטה הזבח פסול שנאמר והביאום לה' עד שתהיה …

• זבחים כו ע"א · יג אמר ליה: כתיב ״והביאום לה׳״ – עד שתהא כולה לפנים.

הלכה טו שחטה והיא כולה בפנים ואח"כ הוציאה רגלה לחוץ חותך הבשר עד שהוא מגיע לעצם …

• זבחים כה ע"ב · כ אמר רבי אמי אמר רבי אלעזר: היא בפנים ורגליה בחוץ; חתך ואחר …
• זבחים כו ע"א · ב חתך ואחר כך שחט – כשרה?! בעל מום קא מקריב! אלא אימא: …
• זבחים כו ע"א · ד אמר רב חסדא אמר אבימי: חותך באבר עד שמגיע לעצם.

הלכה טז תלה הבהמה ושחטה באויר העזרה פסולה שנאמר על ירך המזבח עד שישחוט בארץ:

• זבחים כו ע"א · יד תלה ושחט, מהו? אמר ליה: כשרה. אמר ליה: אישתבשת; בעינן שחיטה על …

הלכה יז היתה הבהמה בארץ ונתלה ושחט והוא תלוי באויר בקדשי קדשים פסול בקדשים קלים כשר:

• זבחים כו ע"א · טו נתלה ושחט, מהו? אמר ליה: פסולה. אמר ליה: אישתבשת; שחיטה על ירך, …
• זבחים כו ע"א · כ אלא אמר רבא: בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים – כשרות; בר …

הלכה יח שחט מיעוט סימנים בחוץ וגמרן בפנים או ששחט מיעוטן בדרום וגמרן בצפון פסולין שישנה …

• חולין כט ע"ב · ג אמר רבי שמעון בן לקיש משום לוי סבא: אינה לשחיטה אלא בסוף, …
• חולין כט ע"ב · ח לא נחלקו אלא כגון ששחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרו בפנים, למאן דאמר …

הלכה יט נתלה וקיבל הדם מצואר בהמה המונחת בקרקע פסול שאין דרך שירות בכך:

• זבחים כו ע"א · כ אלא אמר רבא: בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים – כשרות; בר …

הלכה כא נתן מזרק לתוך מזרק וקיבל כשר מין במינו אינו חוצץ הניח סיב בתוך המזרק …

• יומא נח ע"א · ד נתן את המלא בריקן וכו׳. בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: …
• יומא נח ע"א · יא איכא דאמרי, הכי פשט ליה: בדם — כשר. בקומץ — פסול.

הלכה כב קבלת הדם והולכתו למזבח וזריקתו וכן הולכת איברים לכבש כל אחת מאלו אינה כשירה …

• פסחים סה ע"ב · ה ולא? והא מדבעי כהונה — עבודה היא! דתניא: ״והקריב הכהן את הכל …
• זבחים יג ע"א · יא והתניא: ״והקריבו״ – זו קבלת הדם. אתה אומר קבלת הדם, או אינו …
• זבחים יד ע"ב · י והרי הולכת אברים לכבש, דעבודה שאפשר לבטלה היא – ופסולה בזר; דכתיב: …

הלכה כג והולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך כהן גדול שקיבל את הדם ועמד במקומו וזרקו …

• זבחים יד ע"ב · כא איתמר, אמר עולא אמר רבי יוחנן: הולכה שלא ברגל – לא שמה …

הלכה כד קיבל בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו קיבל בכלי חול נפסל הזבח קיבל בכלי קודש …

• זבחים לב ע"א · ב קיבל הכשר ונתן לפסול – יחזיר לכשר. קיבל בימינו ונתן לשמאלו – …

הלכה כה נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר אבל אם נשפך מצואר הבהמה על הרצפה …

• יומא מח ע"א · ד תנן התם: נשפך הדם על הרצפה ואספו פסול. מן הכלי על הרצפה …
• זבחים כה ע"א · ה מתני׳ נשפך הדם על הרצפה, ואספו – פסול.
• זבחים לב ע"א · ב קיבל הכשר ונתן לפסול – יחזיר לכשר. קיבל בימינו ונתן לשמאלו – …
• מנחות כו ע"ב · ג וחכמים אומרים: כיון שנתנו לשמאל – פסלתו מתנתו, מאי טעמא? משום דבעי …

הלכה כו נשפך מקצת הדם מצואר בהמה על הארץ ולא אספו וקבל מקצתו מצואר בהמה הרי …

• יומא מח ע"א · ה מנא הני מילי? תנו רבנן: ״ולקח מדם הפר״, מדם הנפש, ולא מדם …
• כריתות כב ע"א · כ מתני׳ רבי עקיבא מחייב על ספק מעילה אשם תלוי, וחכמים פוטרים. ומודה …

הלכה כז כל הזבחים שקיבל דמם אחד מן הפסולין לעבודה או שהוליך את הדם למזבח או …

• זבחים יד ע"א · כא מתיב רב ששת: זר, ואונן,
• זבחים יד ע"ב · ג דעביד מעשה אצטבא.
• זבחים טו ע"א · ה איתמר, אמר עולא אמר רבי יוחנן: הולכה שלא ברגל – פסולה. אלמא …
• זבחים טו ע"א · טו אלא בהולכה זוטרתי – כולי עלמא לא פליגי דלא פסלה; כי פליגי …
• זבחים טו ע"א · יח רבא אמר: אף לדברי הפוסל פסול; מאי טעמא? דהא צריך
• זבחים לב ע"א · ב קיבל הכשר ונתן לפסול – יחזיר לכשר. קיבל בימינו ונתן לשמאלו – …

הלכה כח קיבל הפסול אם נשאר דם הנפש חוזר הכשר ומקבל ומוליך וזורק שאין הפסולין לעבודה …

• זבחים לד ע"ב · ג אמר ליה: אין עושה שירים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו, הואיל ומרצה …
• מעילה ה ע"ב · ו ואמר ליה: אין לך דבר שיעשה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו, …
• מעילה ה ע"ב · ט הכי קתני: אין לך דבר שאינו מרצה בציבור ועושה שיריים אלא חוץ …

הלכה כט בהמה שחסר מאיבריה כל שהוא אחר שחיטה קודם קבלת הדם נפסלה אפילו צרם באזנה …

• זבחים כה ע"ב · יג אמר רבי זירא אמר רבי: הצורם אזן הפר, ואחר כך קיבל דמו …
• בכורות לט ע"ב · א והאמר רבי זירא אמר רב: הצורם אזן הפר ואחר כך קיבל דמו …

הלכה ל אבל אם חסרה אחר קבלה קודם זריקה אפילו אבד הבשר קודם זריקת הדם או …

• פסחים עט ע"א · ה רבי יהושע היא. דתניא, רבי יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן …
• זבחים כה ע"ב · טז איתיביה אביי, רבי יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר …
• זבחים קט ע"ב · א וכזית חלב – זורק את הדם.
• זבחים קט ע"ב · ב חצי זית בשר וחצי זית חלב – אינו זורק את הדם. ובעולה, …
• מנחות ט ע"א · יג דתניא: רבי יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהם כזית בשר או …
• מנחות כו ע"א · ו כדתניא, רבי יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או …
• מנחות כו ע"א · ז כחצי זית בשר וכחצי זית חלב – אינו זורק את הדם, ובעולה …
• בכורות לט ע"ב · ד תרגמה אבן שנה, הכי נמי מסתברא, דתניא: רבי יהושע אומר: כל הזבחים …
• מעילה טו ע"ב · ח ומאן קתני לה? רבי יהושע היא, דתניא: רבי יהושע אומר: כל הזבחים …
• מעילה טו ע"ב · ט ובעולה, אפילו כחצי זית בשר וכחצי זית חלב – זורק את הדם, …

הלכה לא נשאר פחות מכזית לא יזרוק ואם זרק לא הורצה נפסל הבשר קודם זריקה או …

• פסחים לד ע"ב · ב איתיביה: נטמא או שנפסל הבשר, או שיצא חוץ לקלעים, רבי אליעזר אומר: …
• פסחים עז ע"ב · כ ומנא תימרא דשני ליה לרבי יהושע בין לכתחלה לדיעבד — דתניא: נטמא …
• פסחים עח ע"ב · ג הא בטומאה, הא באבוד ושרוף. כי קתני: מודה רבי יהושע שאם זרק …
• זבחים קד ע"א · ד לימא בדרבי אליעזר ורבי יהושע קמיפלגי? ״ועשית עלתיך הבשר והדם״ – רבי …
• זבחים קד ע"א · ט מידי דהוה אדיעבד; דתנן: נטמא בשר או נפסל, או שיצא חוץ לקלעים …
• מנחות ט ע"א · יג דתניא: רבי יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהם כזית בשר או …
• מנחות כו ע"א · ב מתני׳ נטמאו שיריה, נשרפו שיריה, אבדו שיריה – כמדת רבי אליעזר כשירה, …
• מנחות כו ע"א · ג גמ׳ אמר רב: והוא שנטמאו כל שיריה, אבל מקצת שיריה – לא.
• מנחות כו ע"א · ה לעולם קסבר: שיורא מילתא היא, ונטמא – והוא הדין לאבוד ושרוף, והאי …
• מעילה טו ע"ב · ח ומאן קתני לה? רבי יהושע היא, דתניא: רבי יהושע אומר: כל הזבחים …

הלכה לב בשר קדשים קלים שיצא חוץ לעזרה קודם זריקת דמים אע"פ שנזרק הדם והבשר בחוץ …

• זבחים פט ע"ב · כח נימא מסייע ליה: בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים – רבי …
• מעילה ז ע"ב · יט כי אמר רבי עקיבא זריקה מועלת, ליוצא לשריפה,
• מעילה ח ע"ב · ו אמר רבי חנינא: ליוצאין, ורבי עקיבא היא, דאמר זריקה מועלת ליוצא, דלאו …

הלכה לג וכן אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים ונזרק הדם והם בחוץ לא נפסל …

• זבחים פט ע"ב · ל הוא הדין דבאימורין נמי פליגי; והא דקא מיפלגי בבשר – להודיעך כחו …
• זבחים צ ע"א · א ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא; רבי עקיבא אומר: מועלין בהן, …
• זבחים צ ע"א · ג אמר רב פפא: בדהדר עיילינהו – כולי עלמא לא פליגי; והכא בדאיתנהו …
• מנחות מז ע"ב · ב רבי עקיבא אומר: מועלין בהן, וחייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא.
• מעילה ו ע"ב · ח רבי אליעזר אומר: אין מועלין בהן, ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר …

הלכה לד כל הזבחים של יחיד בין שנטמא בשר והחלב קיים בין שנטמא חלב והבשר קיים …

• פסחים עז ע"א · טז נימא מתניתין דלא כרבי יהושע, דתניא: ״ועשית עלתיך הבשר והדם״, רבי יהושע …
• פסחים עז ע"ב · יח ועוד, תניא רבי יהושע אומר: כל זבחים שבתורה, בין שנטמא בשר וחלב …
• פסחים עח ע"א · א אלא, לא קשיא: כאן — ביחיד, כאן — בציבור.
• פסחים עח ע"ב · ד מתני׳ נטמא בשר וחלב קיים — אינו זורק את הדם. נטמא החלב …
• יומא ז ע"א · ח תא שמע: על מה הציץ מרצה, על הדם ועל הבשר ועל החלב …
• יומא ז ע"ב · א הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור. וקשיא לרב ששת! …
• זבחים כג ע"ב · ב הא אינו נושא אלא עון טומאה, שהותרה מכללה בצבור.
• זבחים מה ע"א · יז תנו רבנן: דם שנטמא וזרקו, בשוגג – הורצה,
• זבחים פב ע"א · טז כל הדמים פסולין שנתנו על גבי המזבח – לא הרצה הציץ אלא …
• מנחות כה ע"א · יא תנו רבנן: דם שנטמא וזרקו בשוגג – הורצה, במזיד – לא הורצה. …
• מנחות כה ע"ב · ב ורמינהי: על מה הציץ מרצה? על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא, …

הלכה לה דם קדשים שיצא חוץ לעזרה נפסל הזבח ואע"פ שחזר והכניסו וזרקו על המזבח לא …

• זבחים פב ע"א · טז כל הדמים פסולין שנתנו על גבי המזבח – לא הרצה הציץ אלא …

הלכה לו וכל דם הקדשים אינו מקבל טומאה כלל שנאמר בדם על הארץ תשפכנו כמים דם …

• פסחים טז ע"א · יז תירגמא על דם, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין …

הלכה לז ודם ששקעה עליו חמה ולא נזרק נפסל הזבח ואם זרקו לא הורצה:

• זבחים נו ע"א · יג אמר רב יצחק בר אבודימי: מנין לדם – שנפסל בשקיעת החמה? שנאמר: …
• מעילה ח ע"א · ג חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה, נמלקה – הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר …
• מעילה ט ע"א · ז מתני׳ עולת העוף – מועלין בה משהוקדשה. נמלקה – הוכשרה ליפסל בטבול …

הלכה א כל הדמים הניתנין על מזבח החיצון אם נתן מתנה אחת בלבד כיפר ואפילו בחטאת …

• פסחים פט ע"א · יב מאי נפקא מינה? והא תנן: כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתן …
• סנהדרין ד ע"א · ז בית שמאי, דתנן: בית שמאי אומרים, כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן …
• זבחים לו ע"ב · טז מתני׳ בית שמאי אומרים: כל הניתנין על מזבח החיצון, שנתן במתנה אחת …
• זבחים לח ע"ב · ה בית הלל אומרים: אחת שבחטאת ואחת שבכל הזבחים – מתרת ומפגלת.
• זבחים נב ע"ב · ג אמרת: וכי מאין באתה? מכלל שנאמר: ״ודם זבחיך ישפך על מזבח וגו׳״ …
• מנחות מד ע"ב · ב מתני׳ הסולת והשמן אין מעכבין את היין, ולא היין מעכבן. המתנות שעל …
• מנחות מד ע"ב · יא תנו רבנן: מנין לכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת שכיפר? …

הלכה ב וכל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא שנאמר ודם זבחיך ישפך:

• פסחים פט ע"א · יד מאי נפקא מינה? והא תניא: כל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא. אימר …
• זבחים לז ע"א · ג ואכתי להכי הוא דאתא?! מיבעי ליה לכדתניא: מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה …

הלכה ג כל הדמים הניתנין על מזבח הפנימי אם חסר אחת מהן לא כיפר אלא כולן …

• זבחים לו ע"ב · יט כל הניתנין על המזבח הפנימי – שאם חיסר אחת מן המתנות, כאילו …
• זבחים נב ע"ב · יב אלא אין מזבח הפנימי ממרקן בלבד, אלא פרוכת.
• מנחות כז ע"א · יד שבע הזאות שבפרה מעכבות זו את זו, שבע הזיות שעל בין הבדים, …

הלכה ד חטאת שנתן ממנו מתנה אחת ומתו הבעלים ישלים ארבע מתנות לאחר המיתה:

• זבחים לח ע"ב · ו מתקיף לה רב אושעיא: אם כן, ליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי …

הלכה ה אבל אם נתן האחת ביום לא יתן השלש בלילה:

• זבחים לח ע"ב · ו מתקיף לה רב אושעיא: אם כן, ליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי …

הלכה ו ואם נתן אחת בפנים והשלימן בחוץ חייב משום מעלה בחוץ:

• זבחים לח ע"ב · ו מתקיף לה רב אושעיא: אם כן, ליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי …

הלכה ז היה מזה ונקטעה ידו של מזה קודם שיגיע דם לאויר המזבח לא עלתה לו …

• זבחים טו ע"א · יג דהא בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא: היה מזה, ונקטעה ידו של …

הלכה ח שינה מתן קרבנות בחטאת בין בחטאת הנעשית בפנים בין בחטאת הנעשית בחוץ נפסל אבל …

• זבחים נב ע"ב · ד ודין הוא – נאמרו דמים למעלה, ונאמרו דמים למטן; מה דמים האמורים …

הלכה י דם שמצותו ליתן אותו למעלה מחצי המזבח שנתנו למטה או שמצותו ליתנו למטה ונתנו …

• זבחים כו ע"א · כב מתני׳ נתנו על גבי הכבש; שלא כנגד היסוד; נתן את הניתנין למטה …
• זבחים כו ע"ב · א גמ׳ אמר שמואל: פסול בשר, אבל בעלים נתכפרו. מאי טעמא? דאמר קרא: …
• זבחים כו ע"ב · ג אלמא קסבר: שלא במקומו – כמקומו דמי. תנן באידך פירקין: נתנו על …
• זבחים כו ע"ב · ה אי דיהביה כשר – הכי נמי; הכא במאי עסקינן – דיהביה פסול.
• זבחים לב ע"א · ג נתנו על גבי הכבש; שלא כנגד היסוד; נתן את הניתנין למטה – …

הלכה יא דמי קדשים שנתערבו בין דם בדם בין כוסות בכוסות אם נתערבו הניתנין מתנה אחת …

• עירובין ק ע"א · טז אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כתנאי. הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין …
• ראש השנה כח ע"ב · יד ומנא תימרא — דתנן: הניתנין במתנה אחת, שנתערבו בניתנין מתנה אחת — …
• ראש השנה כח ע"ב · טו מתן ארבע במתן אחת, רבי אליעזר אומר: ינתנו במתן ארבע, רבי יהושע …
• זבחים עט ע"ב · יב הניתנין למטה שנתערבו בניתנין למעלה – רבי אליעזר אומר: יתן למעלה, ורואה …
• זבחים פ ע"א · א הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת – ינתנו במתנה אחת. (מהן) …
• זבחים פ ע"א · ב מתן ארבע במתנה אחת – רבי אליעזר אומר: ינתנו במתן ארבע, רבי …
• זבחים פא ע"א · ז וכן אמר רבי שמעון: לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה, אבל סוף …
• תמורה ה ע"ב · י ואביי, האי סברא מנא ליה? מ״ולקח מדם הפר ומדם השעיר״, והלא דם …

הלכה יב ואם לא שאל אלא נתן מן התערובות למעלה ולמטה הרי זה כשר נתן למעלה …

• זבחים עט ע"ב · יב הניתנין למטה שנתערבו בניתנין למעלה – רבי אליעזר אומר: יתן למעלה, ורואה …
• זבחים פ ע"ב · ז תא שמע: נתנן למעלה ולא נמלך – אלו ואלו מודים שיחזור ויתן …

הלכה יג נתערבו הניתנין בפנים בניתנין בחוץ ישפוך הכל לאמה ואם לא שאל ולקח דם התערובת …

• זבחים פא ע"ב · יד מתני׳ הניתנין בפנים שנתערבו בניתנין בחוץ – ישפכו לאמה. נתן בחוץ וחזר …
• זבחים פא ע"ב · טו בפנים, וחזר ונתן בחוץ – רבי עקיבא פוסל, וחכמים מכשירים. שרבי עקיבא …

הלכה יד פר העלם ושעיר ע"ז שדמם נכנס להיכל אם הכניסו לקודש הקדשים נפסל שבמקום זה …

• זבחים פב ע"ב · יח ואם תימצי לומר שלא במקומן הוא – פר ושעיר של יום הכיפורים …
• זבחים פב ע"ב · כ ואם תימצי לומר הואיל ונפק נפק – הזה מדמן על הפרכת,
• זבחים פג ע"א · ב הכא ודאי חד מקום הוא, או [דילמא] יציאה קרינא ביה? תיקו.

הלכה טו חטאת שקיבל דמה בשני כוסות ויצא אחד מהם לחוץ הפנימי כשר ויזה ממנו נכנס …

• זבחים פב ע"א · יג מתני׳ חטאת שקבל דמה בשני כוסות, יצא אחד מהן לחוץ – הפנימי …

הלכה טז דם חטאת שהכניסו לכפר בו בפנים ולא כיפר אלא הוציאו ולא הזה ממנו בפנים …

• זבחים פב ע"א · טו נכנס לכפר, אף על פי שלא כפר – פסול. דברי רבי אליעזר. …

הלכה יח חטאת העוף שפרכסה ונכנסה להיכל כשירה:

• זבחים צב ע"ב · יב או דלמא כצואר בהמה – ״מדמה״ אמר רחמנא, ולא בשרה? תא שמע: …

הלכה יט הכניס דם חטאת העוף להיכל בצוארה הרי זה ספק אם הצואר חשוב ככלי:

• זבחים צב ע"ב · יא בעי רבי אבין: חטאת העוף שהכניס דמה בצוארה בפנים, מהו? צוארה ככלי …

הלכה כ נפשך דם חטאת העוף ואספו הרי זה ספק אם הכלי פוסל בדמה או אינו …

• זבחים צב ע"ב · טו בעי רבי אבין: נשפך על הרצפה ואספה, מהו?

הלכה כא חטאת שקיבל דמה בארבעה כוסות ונתן מתנה אחת מכל כוס וכוס שיירי ארבעתן נשפך …

• יומא נז ע"ב · ט מניין לחטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן מזה אחת ומזה אחת, שכולן …
• יומא נז ע"ב · י יכול אפילו נתן ארבע מתנות מאחת מהן — תלמוד לומר: ״ואת דמו …
• זבחים לד ע"ב · ז מנין לחטאת שקיבל דמה בארבעה כוסות, ונתן מתנה אחת מזה ומתנה אחת …

הלכה כב דם שנפל לתוך המים או לתוך דמי חולין לא יזה ממנו ואם הזה פסול …

• זבחים עז ע"ב · י מתני׳ דם שנתערב במים, אם יש בו מראית דם – כשר. נתערב …
• זבחים עח ע"א · ג גמ׳ אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא …
• מנחות כב ע"א · ח גמ׳ תנן התם: דם שנתערב במים, אם יש בו מראית דם – …
• חולין פז ע"א · יד מתני׳ דם שנתערב במים, אם יש בו מראית דם – חייב לכסות. …
• חולין פז ע"ב · ד אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שנפלו …

הלכה כג דם הקדשים שנתערב בדם פסולי המזבח או בדם הקדשים שנפסלו בשחיטה ישפך הכל לאמה …

• זבחים עח ע"א · ב נתערב בדם פסולין – ישפך לאמה. בדם התמצית – ישפך לאמה; רבי …
• זבחים עט ע"ב · יא מתני׳ דם תמימים בדם בעלי מומין – ישפך לאמה. כוס בכוסות – …

הלכה כד האימורין ואיברי העולות והקמצים והלבונה ומנחות הנשרפות אחר שנתקדשו בכלי שרת אם זרק אחד …

• מנחות כו ע"א · טז מיתיבי: הקטר חלבים ואברים ועצים שהעלן, בין ביד בין בכלי, בין בימין …
• מנחות כו ע"א · כא אימא: כיון שקמצו וקדשו בכלי שרת, מעלו ומקטירו ודיו.

הלכה כו איברים שסידרן וכן קומץ שסידרו וסידר העצים של מערכה למעלה מהם או שסידרן מצדי …

• מנחות כו ע"ב · יח אמר רבי אסי: כי פשיט רבי אלעזר במנחות, בעי הכי – בעי …
• מנחות כו ע"ב · יט בעי חזקיה: אברין שסידרן וסידר עליהן את המערכה, מהו? ״על העצים״ אמר …
• מנחות כו ע"ב · כ בעי רבי יצחק נפחא: אברין שסידרן בצידי המערכה, מהו? אליבא דמאן דאמר …

הלכה א קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח כאילו שחטן בצפון שנאמר וזבחת עליו את עולותיך ואת …

• זבחים נח ע"א · א מתני׳ קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח – רבי יוסי אומר: כאילו נשחטו …

הלכה ב עולה ששחטה בראש המזבח או ששחטה למטה והעלה אותה לראש המזבח יפשיט אותה וינתחנה …

• זבחים פד ע"א · ט כשם שאם עלו לא ירדו, כך אם ירדו לא יעלו. וכולן שעלו …

הלכה ג וכן זבחים שחוטים שעלו לגבי המזבח מפשיטן ומנתחן במקומן ומוריד הקרבים ומדיחן במים וחוזר …

• סנהדרין לד ע"א · יד רבי יהושע אומר: כל הראוי לאשים, אם עלה – לא ירד, שנאמר: …
• זבחים פג ע"א · טז רבי יהושע אומר: כל הראוי לאישים – אם עלה לא ירד, שנאמר: …
• זבחים פג ע"ב · יב רבי יוסי הגלילי אומר: מתוך שנאמר ״כל הנגע במזבח יקדש״ – שומע …

הלכה ד עולה שהעלה חיה לראש המזבח תרד שעדיין אינה ראויה:

• זבחים פד ע"א · ט כשם שאם עלו לא ירדו, כך אם ירדו לא יעלו. וכולן שעלו …

הלכה ה וכן קומץ המנחה שלא נתקדש בכלי שרת וכל איסורי המזבח שעלו ירדו לפי שאינן …

• זבחים פג ע"ב · א גמ׳ ראוי לו אין, שאין ראוי לו לא; למעוטי מאי? אמר רב …
• זבחים פג ע"ב · טז מאי איכא בין הני תנאי להני תנאי דמתניתין? אמר רב פפא: קמצים …
• זבחים פד ע"א · ח ואלו שלא היה פסולן בקדש: הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד, והאתנן, והמחיר, והכלאים, …
• נדה מ ע"ב · ה יכול שאני מרבה את הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד, ואתנן, והמחיר, והכלאים, והטרפה, …

הלכה ו וכן בהמת קדשים שנשחטה בלילה או נשפך דמה או שיצאת חוץ לעזרה אם עלתה …

• זבחים כז ע"ב · ג אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא, רבי יהודה אומר: …
• זבחים פד ע"א · ז רבי יהודה אומר: שנשחט בלילה ונשפך דמה ויצא דמה חוץ לקלעים – …
• נדה מ ע"ב · א פרט לנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים שאם עלתה תרד.

הלכה ז אבל קדשים שלנו או שלן הדם או הבשר או האימורים וזבח שיצא חוץ לעזרה …

• זבחים כז ע"ב · ד רבי שמעון אומר: ״עולה״ – אין לי אלא עולה כשרה; מנין לרבות …
• זבחים פד ע"א · ו מתני׳ אלו אם עלו לא ירדו: הלן, והיוצא, והטמא, ושנשחט חוץ לזמנו …
• זבחים קכ ע"א · ב לאו היינו פלוגתא דרבה ורב יוסף? דתנן: קדשי קדשים ששחטן בדרום – …
• מנחות ו ע"ב · יד וכי תימא, מבמה לא ילפינן, והתניא: מנין ליוצא, שאם עלה לא ירד, …
• מנחות עט ע"א · י איתמר: חטאת ששחטה חוץ לזמנה, אם עלתה – לא תרד. חוץ למקומה, …
• מעילה ב ע"ב · א איבעיא להו: אי עלו, מהו שירדו? רבה אמר: אם עלו – ירדו, …
• נדה מ ע"ב · ב רבי שמעון אומר: עולה — אין לי אלא עולה כשרה, מנין לרבות …

הלכה ח כל שפיסולו בקודש הקדש מקבלו וכשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא …

• זבחים פד ע"א · ז רבי יהודה אומר: שנשחט בלילה ונשפך דמה ויצא דמה חוץ לקלעים – …
• זבחים פד ע"א · ט כשם שאם עלו לא ירדו, כך אם ירדו לא יעלו. וכולן שעלו …
• מעילה ג ע"א · ח וקתני: כל שהיה פסולו בקדש – אם עלו, לא ירדו. תיובתא דרבה! …

הלכה ט ואם משלה בהם האור אע"פ שירדו יעלו שנייה וישלים הקטרתן:

• זבחים פה ע"ב · יב כשם שאם עלה כו׳. אמר עולא: לא שנו אלא שלא משלה בהן …

הלכה י קומץ שנתפגל ומקצתו בארץ ומקצתו משלה בו האור יעלה כולו:

• זבחים מג ע"ב · ב אמר רב אחאי: הלכך, האי קומץ פיגול, דפלגיה מחית אארעא ופלגיה אסקיה …
• כריתות יד ע"א · ט אמר ליה: לא, אי רובא דמזבח – שדייה למזבח, רובא דבראי – …

הלכה יא איברים וחלבים וקמצים שלנו בראשו של מזבח כאילו לנו בעזרה ואם ירדו לא יעלו …

• פסחים נט ע"א · יד רב פפא אמר: אפילו תימא בחטאת בהמה, מעלה ומלינה בראשו של מזבח.
• זבחים פז ע"א · ט אמר ליה: אין לינה בראשו של מזבח. קיבלה מיניה, או לא? תא …
• זבחים פז ע"א · י ירדו – רבה אמר: יעלו, רבא אמר: לא יעלו. שמע מינה: לא …

הלכה יב ואויר מזבח כמזבח ואימורי קדשים קלים שהעלן קודם זריקת דמים לא ירדו שהרי נעשה …

• זבחים פג ע"ב · ב מתקיף לה רבינא: מאי שנא מדעולא? דאמר עולא: אימורי קדשים קלין שהעלן …
• זבחים פה ע"ב · ד רב נחמן בר יצחק מתני הכי: אמר רבי חייא בר אבא, בעי …
• זבחים פז ע"ב · יב להך גיסא מיהא תיפשוט – דאויר מזבח כמזבח דמי; דאי סלקא דעתך …
• מעילה ז ע"ב · ז ואי סלקא דעתך חד גופא הוא, אמאי אם עלו – ירדו? האמר …

הלכה יג הפריש שני אשמות לאחריות ושחט את שניהם וקדם והעלה אימורים של אחד מהם קודם …

• מעילה ז ע"ב · ו אילו הפריש שתי אשמות לאחריות, ושחט את שניהן, וקדם והעלה אימורין של …

הלכה יד הזבח הפסול והנסכים הפסולים שעלו למזבח הזבח לא ירד כמו שביארנו מפני שהוא ראוי …

• סנהדרין לד ע"א · יז והא התם מיפלג פליגי, דקתני סיפא: אין בין דברי רבן גמליאל לדברי …
• זבחים פג ע"א · יט רבי שמעון אומר: הזבח כשר ונסכים פסולין, הנסכים כשירים והזבח פסול, אפילו …
• זבחים פד ע"א · ב נסכים הבאין בפני עצמן – לדברי כולן ירדו, לדברי רבן גמליאל ורבי …

הלכה טו עוף שמלקו זר ועלה לא ירד וקומץ המנחה שקמצו ועלה ירד אף על פי …

• סנהדרין לד ע"ב · ג והאמר רב אדא בר אהבה: עולת העוף פסולה איכא בינייהו. מאן דמייתי …
• זבחים סט ע"א · ד אמר רבי יצחק: שמעתי שתים – אחת קמיצת זר, ואחת מליקת זר; …
• זבחים פג ע"ב · יג מאי בינייהו? אמר רב אדא בר אהבה: עולת העוף פסולה איכא בינייהו; …

הלכה טז ואלו אם יעלו ירדו:כל שאינו ראוי לאשים בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים מותר …

• זבחים פה ע"ב · טו מתני׳ ואלו אם עלו ירדו: בשר קדשי קדשים, ובשר קדשים קלים, ומותר …
• זבחים פה ע"ב · טז הצמר שבראשי כבשים, ושער שבזקן תישים, והעצמות והגידים והקרנים והטלפים; בזמן שהם …
• חולין צ ע"א · יא רב נחמן בר יצחק אמר: להעלותו פליגי, דתניא: ״והקטיר הכהן את הכל …

הלכה יז קומץ שמיצה שמנו על העצם וירד העצם יחזירו שהדבר ספק שמא חבורי עולין כעולין …

• מנחות כג ע"א · ז בעי רבא: קומץ שמיצה שמנו על גבי עצים, מהו? חיבורי עולין כעולין …

הלכה יח מזבח הפנימי מקדש פסולים בין ראויין לו בין שאינן ראויין לו אבל מזבח החיצון …

• פסחים יג ע"ב · יג אפילו תימא רבי אלעזר ברבי שמעון, הכא במאי עסקינן, כגון שנתקבל הדם …
• סנהדרין לד ע"ב · א ״כל הנוגע במזבח יקדש״ – שומע אני, בין ראוי בין שאינו ראוי? …
• זבחים כז ע"ב · ט אמר רבי אליעזר: מזבח הפנימי מקדש פסולין.
• זבחים כז ע"ב · יג תריץ הכי: קטרת זרה שעלתה למזבח החיצון – תרד; שאין מזבח החיצון …
• זבחים עז ע"א · י ורבי אליעזר – אותם הוא דרבאי לך כבש כמזבח, אבל מידי אחריני …
• זבחים פו ע"א · יד כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו, כך הכבש מקדש. כשם שהמזבח והכבש …
• זבחים פז ע"א · יג אמר ליה: לכתחילה ליקרב קמיבעי לי. הא נמי תנינא:
• מנחות ז ע"א · ג הא מדעת מקדשין? והא בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן: כלי שרת …
• מנחות ק ע"ב · ט מתני׳ המנחות והנסכים שנטמאו, עד שלא קדשו בכלי – יש להם פדיון; …

הלכה יט אין כלי הלח מקדשות את היבש ולא כלי היבש מקדשות את הלח בד"א במדות …

• זבחים פז ע"א · יג אמר ליה: לכתחילה ליקרב קמיבעי לי. הא נמי תנינא:
• זבחים פח ע"א · ה מתני׳ כלי הלח מקדשין את הלח, ומדות יבש מקדשות את היבש. אין …
• זבחים פח ע"א · ו גמ׳ אמר שמואל: לא שנו אלא מדות, אבל מזרקות – מקדשין, שנאמר: …
• מנחות ז ע"א · ג הא מדעת מקדשין? והא בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן: כלי שרת …
• מנחות ח ע"ב · ד ואף שמואל סבר לה להא דרב, דתנן: כלי הלח מקדשין את הלח, …
• מנחות ח ע"ב · ה ואמר שמואל: לא שנו אלא מדות, אבל מזרקות (של דם) מקדשות את …

הלכה כ כל כלי השרת אין מקדשין אלא במקדש ואין מקדשין אלא מדעת ואין מקדשין אלא …

• סוכה נ ע"א · א ואי מייתי במקודשת, איפסילו להו בלינה. חזקיה אמר: כלי שרת אין מקדשין …
• סוטה יד ע"ב · ח ונותנה לכלי שרת, ומקדשה בכלי שרת. שמעת מינה — כלי שרת אין …
• זבחים פח ע"א · ה מתני׳ כלי הלח מקדשין את הלח, ומדות יבש מקדשות את היבש. אין …
• זבחים פח ע"א · ח אמר שמואל: כלי שרת – אין מקדשין אלא שלימין, אין מקדשין אלא …
• זבחים פח ע"א · י אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין דעתו להוסיף, …
• זבחים פח ע"א · יב אין כלי הלח מקדש [וכו׳]. אמר רב, ואיתימא רב אסי: אין מקדשין …
• מנחות ז ע"א · ב אמר רבי יוחנן, זאת אומרת: כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת.
• מנחות צ ע"א · יג אמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב, זאת אומרת, כלי שרת מקדשין …

הלכה כא כלי שרת מקדשין שלא בזמנן להפסל אבל לא להקרב כיצד דבר שמצותו ביום שנתקדש …

• מנחות ק ע"א · יד מיתיבי: כל הקרב ביום – קדוש ביום, בלילה – קדוש בלילה, בין …
• מנחות ק ע"א · טו כל הקרב ביום – קדוש ביום; ״ביום״ – אין, ״בלילה״ – לא; …
• כריתות כד ע"ב · טז אימר דאמר רבי שמעון, במידי דעומד ליזרק, אבל האי, אין עומד ליזרק! …

הלכה כב מזבח שנפגם נפסלו כל הקדשים שהיו שם שחוטין במקדש שעדיין לא נזרק דמם שהרי …

• זבחים נט ע"א · י אמר רב: מזבח שנפגם – כל הקדשים שנשחטו שם פסולין. מקרא הוא …
• זבחים ס ע"א · יג אמר רבי אלעזר: מזבח שנפגם – אין אוכלים בגינו שירי מנחה, שנאמר: …
• זבחים ס ע"א · יד אשכחן שירי מנחה, קדשי קדשים מנלן? תלמוד לומר: ״קדש קדשים״.
• זבחים ס ע"א · טו קדשים קלים מנין? אמר אביי: אתיא מדרשא דרבי יוסי, דתניא: רבי יוסי …

הלכה כג אבל קדשים חיים שהיו שם בעזרה כשנפגם לא נפסלו אלא כשיבנה המזבח יקרבו שאין …

• זבחים נט ע"א · יב ורבי יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה פסולין. במאי פליגי? רב סבר: …
• כריתות כח ע"א · ה רבי שמעון אומר: הוא עצמו יקרב פסח. שמע מינה, בעלי חיים אינם …

הלכה כד הקדיש בהמות עד שלא נבנה המזבח כשיבנה מקריבין אותן שהדחוי מעיקרו אינו דיחוי:

• זבחים נט ע"א · יג מיתיבי: כל הקדשים שהיו עד שלא נבנה המזבח, ואחר כך נבנה המזבח …

הלכה כה וכן אין אוכלין קדשים והמזבח פגום שנאמר ואכלוה מצות אצל המזבח והוא הדין לקדשים …

• זבחים ס ע"א · יג אמר רבי אלעזר: מזבח שנפגם – אין אוכלים בגינו שירי מנחה, שנאמר: …
• זבחים ס ע"א · יד אשכחן שירי מנחה, קדשי קדשים מנלן? תלמוד לומר: ״קדש קדשים״.
• זבחים ס ע"א · טו קדשים קלים מנין? אמר אביי: אתיא מדרשא דרבי יוסי, דתניא: רבי יוסי …

הלכה א ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה וחטאת שאבדה ונמצאת אחר שכיפרו הבעלים הרי …

• יומא נ ע"א · ה ותיפוק ליה דחטאת שמתו בעליה היא, וחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא! אמר …
• יומא נ ע"ב · יב הכי נמי מסתברא, דאי סלקא דעתך דפרו, תמורה דפר שבת וטומאה הוא …
• יבמות עח ע"א · יז אלא אי אמרת עובר ירך אמו הוא, הוה ליה ולד חטאת, וולד …
• נזיר כא ע"ב · ט לעולם אימא לך בעל מיעקר עקר, והיינו טעמא: כיון דלא צריכה כפרה, …
• נזיר כה ע"ב · ב קתני: יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן — תלמוד לומר: ״רק״. …
• בבא קמא קי ע"ב · יט אלא מעתה, חטאת שמתו בעליה תיפוק לחולין – דאדעתא דהכי לא אפרשה! …
• הוריות ו ע"א · ה אמר רב פפא: כי גמירי חטאת שמתו בעליה במיתה – הני מילי …
• הוריות ו ע"ב · ז תא שמע, דתניא: רבי שמעון אומר, חמש חטאות מתות: ולד חטאת, ותמורת …
• הוריות ו ע"ב · ח שנתכפרו בעליה ושעברה שנתה – לא שמענו, יכול ימותו? אמרת: ילמוד סתום …
• מנחות פ ע"א · ח שמואל כרבי סבירא ליה, דאמר: אבודה בשעת הפרשה – מתה.
• בכורות טז ע"א · יא תניא נמי הכי: מנין לחמש חטאות מתות? תלמוד לומר: ״ממפריסי הפרסה... טמא״. …
• תמורה טו ע"א · ב מתני׳ חטאת היחיד שכפרו בעליה — מתה, ושל צבור — אינה מתה.
• תמורה טו ע"א · ג רבי יהודה אומר: תמות. רבי שמעון אומר: מה מצינו בולד חטאת, ובתמורת …
• תמורה טו ע"ב · ד אמר רב פפא: אפילו למאן דאמר חטאת צבור שכפרו בעליה מתה, חטאת …
• תמורה טז ע"א · כב אי אתה יכול לומר ולד חטאת בציבור — לפי שאין חטאת נקבה …
• תמורה יז ע"ב · כא אמר מר: יכול אף כל הקדשים כן? תלמוד לומר ״רק קדשיך״. ולד …
• תמורה כא ע"ב · טו מתני׳ ולד חטאת , ותמורת חטאת, וחטאת שמתו בעליה — ימותו, ושעיברה …
• תמורה כד ע"א · ט תנן: לפי שאין חטאת צבור מתה, הא דיחיד מתה.
• מעילה י ע"ב · ז ולד חטאת , ותמורת חטאת, וחטאת שמתו בעליה – ימותו,

הלכה ב פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן וכן שעירי ע"ז שאבדו והפריש …

• יומא נ ע"א · יג והתניא: פר של יום הכפורים ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים …
• שבועות יא ע"ב · א וכן שעירי עבודה זרה שאבדו והפריש אחרים תחתיהן – כולן ימותו. דברי …
• שבועות יב ע"א · יא ואמאי? נקרבו אינהו גופייהו עולה! אלא לאו שמע מינה: גזירה לאחר כפרה …
• הוריות ו ע"א · ה אמר רב פפא: כי גמירי חטאת שמתו בעליה במיתה – הני מילי …
• הוריות ו ע"א · יג אמר ליה אביי, שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר: חטאת שותפין אינה מתה, …

הלכה ג המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה והרי שתיהם עומדות משך אחת משתיהן …

• זבחים קיב ע"א · ו ״למה הדבר דומה״ למה לי? הא מני – רבי היא; דאמר: אבודה …
• מנחות פ ע"א · ז ואילו גבי חטאת כי האי גונא רועה, דתנן: הפריש חטאתו ואבדה, והפריש …
• בכורות לג ע"א · יד ולא בפסולי המוקדשין. מאן תנא? אמר רב חסדא: רבי אלעזר ברבי שמעון …
• תמורה טו ע"א · ד גמ׳ תנו רבנן: מהו אומר חטאת ״יביא״? מנין למקדיש חטאתו ואבדה, והפריש …
• תמורה טו ע"א · ה ואותה שניה מה תהא עליה? אמר רב המנונא, תניא: רבי יהודה אומר: …
• תמורה כב ע"ב · יד מתני׳ המפריש חטאת, ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת הראשונה — …
• תמורה כב ע"ב · כב גמ׳ טעמא דהקריב אחרת תחתיה, הא לא הקריב אחרת תחתיה — רועה. …
• תמורה כג ע"א · ו גופא, אמר רב הונא, אמר רב: הכל מודים שאם משך אחת והקריבה …
• תמורה כג ע"א · י ורבי אבא אמר רב: הכל מודים במתכפר בשאינה אבודה, שאבודה מתה. על …

הלכה ד הפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואבדה והפריש אחרת ונמצאו האובדות והרי שלשתן עומדות …

• גיטין כח ע"א · ו בת ישראל הנשואה לכהן, והלך בעלה למדינת הים – אוכלת בתרומה בחזקת …
• מנחות פ ע"ב · ה אמר רבי זירא: וכן לענין חטאות, הפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת תחתיה …

הלכה ה המפריש שתי חטאות לאחריות מתכפר באי זו שירצה והשנייה תרעה עד שיפול בה מום …

• פסחים צז ע"ב · א כדרבי אושעיא. דאמר רבי אושעיא: הפריש שתי חטאות לאחריות — מתכפר באחת …
• יומא סה ע"א · ב אלא לרב הוה ליה כמפריש שתי חטאות לאחריות, ואמר רבי אושעיא: הפריש …
• יבמות עח ע"א · טז אי אמרת בשלמא עובר לאו ירך אמו הוא — הוה ליה כמפריש …
• מנחות פ ע"א · ט אלא רועה, לרבי היכי משכחת לה? כדרבי אושעיא, דאמר רבי אושעיא: הפריש …
• תמורה כד ע"א · ב אמר רבי הושעיא: המפריש שתי חטאות לאחריות, מתכפר באחת מהן, וחבירתה רועה.

הלכה ו הפריש חטאת מעוברת וילדה הרי היא וולדה כשתי חטאות שנתפרשו לאחריות:

• יבמות עח ע"א · טו אמר ליה אביי: אלא הא דאמר רבי יוחנן: הפריש חטאת מעוברת וילדה …
• תמורה י ע"א · יב גמ׳ אתמר, בר פדא אמר: אין קדושה חלה על עוברין, רבי יוחנן …
• תמורה כה ע"א · יד גמ׳ אמר רבי יוחנן: הפריש חטאת מעוברת וילדה — רצה בה מתכפר, …
• תמורה כה ע"א · טז עובר לאו ירך אמו הוא, דהוה ליה כמפריש שתי חטאות לאחריות — …

הלכה ז המפריש חטאתו ועברה שנתה תרעה עד שיפול בה מום ותמכר ויביא בדמיה אחרת וכן …

• יומא סו ע"א · ב ומשום גזירה ימות?! ועוד, חטאת שעברה שנתה — לרעיה אזלא! דאמר ריש …
• תמורה כב ע"א · ד אמר ריש לקיש: חטאת שעיברה שנתה, רואין אותה כאילו עומדת בבית הקברות, …
• תמורה כב ע"ב · כא המפריש חטאת, והרי היא בעלת מום — מוכרה, ויביא בדמיה אחרת. רבי …

הלכה ח כל חטאת שאבדה ונמצאת קודם כפרה (אע"פ שנמצאת בעלת מום או שנמצאת אחר שעברה …

• פסחים צז ע"א · ז ואבוד מי משכחת לה? והרי אבודה בשעת הפרשה, לרבנן, דלרעיה אזלא. דתנן: …
• תמורה כא ע"ב · טו מתני׳ ולד חטאת , ותמורת חטאת, וחטאת שמתו בעליה — ימותו, ושעיברה …
• תמורה כב ע"א · י אלא אמר רבא: הכי קתני, עברה שנתה ואבדה, או אבדה ונמצאת בעלת …

הלכה ט היתה גנובה או גזולה בשעת כפרה ואח"כ חזרה אינה מתה אלא תרעה לא שמעו …

• פסחים צז ע"א · ט והא כל אבודה לרבי מתה, ואילו בפסח היכא דאבד קודם חצות ונמצא …
• תמורה יח ע"א · ה אין הכי נמי, אלא קרא למה לי? מיבעי ליה לכדרב הונא, דאמר …
• תמורה כב ע"ב · ג איבעית אימא: לעולם אליבא דרבנן, והכא במאי עסקינן — באבדה בשעת כפרה. …
• תמורה כב ע"ב · ד אמר אביי: נקטינן, אבידה ולא גנובה, אבידה ולא גזולה.

הלכה י אבדה ממנו ולא מן הרועה או שאבדה מן הרועה ואינה אבודה מבעליה אינה מתה …

• תמורה כב ע"ב · ז אמר רב פפא: גמרינן אבודה ממנו ולא מרועה — לא הויא אבודה, …

הלכה יב היתה אבודה ממנו ומן הרועה ואחד מכירה אפילו בסוף העולם הרי זו ספק לפיכך …

• תמורה כב ע"ב · ז אמר רב פפא: גמרינן אבודה ממנו ולא מרועה — לא הויא אבודה, …

הלכה יג היתה נחבאת אחורי הדלת או בסתר המדרגה הרי זו אבודה שהרי אין אדם רואה …

• תמורה כב ע"ב · ו איבעיא להו: היכי קאמר? אחורי הדלת הוא דליכא דקא חזי לה, אבל …

הלכה יד השולח חטאתו ממדינת הים מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים במה דברים אמורים בחטאת העוף …

• פסחים עג ע"א · יב ומנא תימרא, דתנן: אשם שמתו בעליו או שנתכפרו בעליו — ירעה עד …
• יומא נה ע"ב · ד כי אתא רב דימי, אמר: אמרי במערבא, גזירה משום חטאת שמתו בעליה. …
• נזיר כה ע"ב · ג אשם נמי הילכתא גמירי לה: כל שאילו בחטאת מתה, באשם רועה!
• גיטין כח ע"א · ו בת ישראל הנשואה לכהן, והלך בעלה למדינת הים – אוכלת בתרומה בחזקת …
• גיטין כח ע"ב · ד השולח חטאתו ממדינת הים וכו׳: והא בעינא סמיכה! אמר רב יוסף: בקרבן …
• בבא קמא קי ע"ב · כ אלא מעתה, אשם שמתו בעליו ליפוק לחולין – דאדעתא דהכי לא אפרשיה! …
• שבועות יב ע"א · יד אמר רבינא, אף אנן נמי תנינא: אשם שמתו בעליו או שנתכפרו בעליו …
• בכורות טז ע"א · יב תמורת אשם נמי הילכתא היא, כל שבחטאת מתה — באשם רועה!
• תמורה יח ע"א · א אי דאשם — גמירי לה דלרעייה אזלא, דכל שבחטאת מתה באשם רועה. …
• תמורה כ ע"ב · ה אשם שמתו בעליו, ושכיפרו בעליו — ירעו עד שיסתאבו, וימכרו, ויפלו דמיו …

הלכה טו כל אשם שניתק לרעייה אם הקריבו עולה כשר ולמה לא יקרב בעצמו עולה לכתחילה …

• פסחים עג ע"ב · ד אלא לא תימא שחטו סתם — כשר לשום עולה, אלא אימא שחטו …
• נזיר כה ע"ב · ו הכי נמי, וכי אתא קרא — לדרב. דאמר רב הונא אמר רב: …
• שבועות יב ע"א · טו וליקרב הא גופא עולה! אלא לאו גזירה לאחר כפרה אטו לפני כפרה? …
• זבחים ה ע"ב · יג ואלא ״הוא״ למה לי? לכדרב הונא אמר רב – דאמר רב הונא …
• זבחים קיב ע"א · ח וכדרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעייה, …
• מנחות ד ע"א · יט ואלא ״הוא״ למה לי? לכדרב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעייה, ושחטו …

הלכה טז המפריש נקבה לאשמו תרעה עד שיפול בה מום ותמכר ויביא בדמיה אשם אם הקריב …

• תמורה יט ע"ב · ה מתני׳ המפריש נקבה לאשם, תרעה עד שתסתאב, ותימכר, ויביא בדמיה אשם. ואם …
• תמורה כז ע"ב · יז ״הרי אלו לעולה״ — ימכרו ויביא בדמיהן עולה. טעמא דבהמה טמאה ובעלת …

הלכה יז הפריש נקבה לעולתו וילדה זכר ירעה עד שיפול בו מום ויביא בדמיו עולה:

• תמורה יח ע"ב · יד מתני׳ תמורת עולה, ולד תמורה, ולד ולד ולדה עד סוף כל העולם …

הלכה יט הביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא או שחטא ודאי אם עד שלא נשחט …

• מנחות קב ע"ב · א ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. רבי אליעזר אומר: יקריב, שאם …
• כריתות כג ע"ב · יג וחכמים אומרים: ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. רבי אליעזר אומר: …
• כריתות כג ע"ב · יד אם משנשחט נודע לו – ישפך הדם, והבשר יצא לבית השריפה. נזרק …
• כריתות כג ע"ב · יח גמ׳ במאי פליגי? רבי מאיר סבר: כיון דלא צריך ליה, לא מקדיש …

הלכה כ אשם ודאי אינו כן אם עד שלא נשחט נודע לו שלא חטא יצא וירעה …

• כריתות כג ע"ב · טו אשם ודאי אינו כן, עד שלא נשחט – יצא וירעה בעדר. משנשחט …

הלכה כא מי שנתחייב באשם תלוי והפריש שנים לאחריות מתכפר באחד והשני ירעה עד שיפול בו …

• כריתות כד ע"א · א במפריש שני אשמות לאחריות ונתכפר באחת מהן, דשני ירעה עד שיסתאב וימכר …

הלכה כב כל האשמות שבתורה באין בני שתים ובאים בכסף שקלים חוץ מאשם מצורע ואשם נזיר …

• שבועות לו ע"ב · ח וחייב על זדון השבועה, ועל שגגתה עם זדון הפקדון; ואינו חייב על …
• זבחים צ ע"ב · יא כל האשמות שבתורה באין בני שתים ובאין בכסף שקלים, חוץ מאשם נזיר …
• כריתות כב ע"ב · יא ורבנן סברי: תחתון הוא דגמר מעליון לאשם בכסף שקלים.

הלכה כג הוזלו אילים ולא ימצא איל בשתי סלעים אין לו תקנה אלא ישהא עד שיוקרו …

• כריתות כז ע"א · כב בעי רבי אלעזר: הוזלו טלאים בעולם, מהו? מי אמרינן ״מבחר נדריכם״ בעינן, …

הלכה כד הפריש אשמו והיה בשעת הפרשה יפה סלע ובשעת כפרה יפה שתים כשר שהדחוי מעיקרו …

• כריתות כז ע"א · יד מאי הוי עלה? תא שמע: בשעת הפרשה יפה סלע, בשעת כפרה יפה …
• כריתות כז ע"א · טז מכלל דאמרה רבי יוחנן? אין, ועל הדא אמרה, דתנן: ולד תודה ותמורתה, …
• כריתות כח ע"א · ה רבי שמעון אומר: הוא עצמו יקרב פסח. שמע מינה, בעלי חיים אינם …

הלכה כה הפריש שתי סלעים לאשם ולקח בהם שני אילים לאשם אם היה אחד מהן יפה …

• כריתות כו ע"ב · יד מתני׳ המפריש שני סלעים לאשם ולקח בהן שני אילים לאשם, אם היה …

הלכה כו היה חייב באשם בן שנה והביא בן שתים או בבן שתים והביא בן שנה …

• מנחות מח ע"ב · ו מיתיבי: אשם בן שנה והביא בן שתים, בן שתים והביא בן שנה …
• מנחות מח ע"ב · ז אבל עולת נזיר, ועולת יולדת, ועולת מצורע, שהיו בני שתי שנים, ושחטן …
• תמורה יט ע"ב · יב רבי שמעון אומר: כל עצמן אינן קדושין.

הלכה כז עולת נזיר עולת יולדת עולת מצורע ששחטן בני שנים עשר חדש ויום אחד או …

• מנחות מח ע"ב · ו מיתיבי: אשם בן שנה והביא בן שתים, בן שתים והביא בן שנה …
• מנחות מח ע"ב · ז אבל עולת נזיר, ועולת יולדת, ועולת מצורע, שהיו בני שתי שנים, ושחטן …

הלכה א המפריש מעות לחטאתו ומת ילכו המעות לים המלח וכן המפריש מעות לחטאתו ואבדו והקריב …

• נזיר כד ע"ב · ז מת, והיו לו מעות סתומים — יפלו לנדבה. מעות מפורשין, דמי חטאת …
• תמורה כב ע"ב · טו המפריש מעות לחטאתו, ואבדו, והפריש חטאת תחתיהם, ואחר כך נמצאו המעות — …
• תמורה כב ע"ב · כב גמ׳ טעמא דהקריב אחרת תחתיה, הא לא הקריב אחרת תחתיה — רועה. …

הלכה ב הפריש מעות לחטאתו ואבדו והפריש מעות אחרות תחתיהן ולא הספיק ליקח בהן חטאת עד …

• תמורה כב ע"ב · טז המפריש מעות לחטאת, ואבדו, והפריש מעות אחרות תחתיהן, ולא הספיק ליקח חטאת …

הלכה ג הפריש מעות לחטאתו ואבדו והפריש חטאת תחתיהן ולא הספיק להקריבה עד שנמצאו המעות והרי …

• תמורה כב ע"ב · יז המפריש מעות לחטאתו ואבדו, והפריש חטאת תחתיהן, לא הספיק להקריבה עד שנמצאו …

הלכה ד הפריש חטאתו ואבדה והפריש מעות תחתיה ולא הספיק ליקח בהם עד שנמצאת חטאתו והרי …

• תמורה כב ע"ב · יח המפריש חטאת ואבדה, והפריש מעות תחתיה, ולא הספיק ליקח מהן חטאת עד …

הלכה ה הפריש שני צבורי מעות לאחריות מתכפר באחד מהם והשני יפול לנדבה:

• תמורה כג ע"ב · ט אמר רבי אמי: המפריש שני ציבורי מעות לאחריות, מתכפר באחד מהן, ושני …

הלכה ח המפריש מעות למנחת חוטא והביא מהם מנחתו או שהפריש מנחת חוטא והותירה המותר יביא …

• נזיר כח ע"א · א בזמן שהן סתומין ולא בזמן שהן מפורשין — תלמוד לומר: ״קרבנו״. בקרבנו …
• מנחות ד ע"א · ז דתני תנא קמיה דרב נחמן: מנחת קנאות מותרה נדבה.
• מנחות קח ע"א · יב מאי קאמר? אמר רב חסדא: הכי קאמר – מותר מנחת חוטא נדבה, …
• מנחות קח ע"א · יג רבה אמר: אפילו מותר עשירית האיפה של כהן גדול – נמי נדבה, …
• מנחות קח ע"א · טו מיתיבי: מותר שקלים – חולין, ומותר עשירית האיפה, ומותר קיני זבין וקיני …
• מנחות קח ע"א · יח אמר רב נחמן בר רב יצחק: מסתברא כמאן דאמר מותר עשירית האיפה …

הלכה ט מותר קיני זבים קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות מותריהם יפלו לנדבה ויקרבו עולות …

• זבחים קג ע"א · יב אמר לו רבי נחמיה, ואמרי לה רבי שמעון: אם כן, ביטלת מדרשו …
• מנחות פג ע"ב · א מאי עביד ליה? מבעי ליה לכדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר רבה …
• מנחות קח ע"א · טו מיתיבי: מותר שקלים – חולין, ומותר עשירית האיפה, ומותר קיני זבין וקיני …
• תמורה יג ע"ב · ט מאי קסבר? אי קסבר לה כמאן דאמר מותרות לנדבת צבור אזלי — …
• תמורה כ ע"א · ה ולימא: אין אני רואה דבריו של רבי שמעון באשם, הואיל ומותר אשם …
• תמורה כג ע"ב · טו אמר לו רבי נחמיה, ואמרי לה רבי שמעון: אם כן, בטלה מדרשו …
• כריתות כז ע"ב · יג כיצד? הפריש לכשבה או לשעירה, העני – יביא עוף, העני – יביא …

הלכה י הפריש בהמה ונפל בו מום תמכר ויביא בדמיה עוף אבל אם הפריש עוף ונפסל …

• יומא מא ע"ב · ג דפריק ליה. והא אין פדיון לעוף!
• כריתות כז ע"ב · יז הפריש כשבה או שעירה ונסתאבו – יביא בדמיהן עוף, הפריש עוף ונסתאב …

הלכה יא כל חייבי קינין שבתורה שהפרישו מעות לקיניהן רצה להביא בכל המעות חטאת העוף לבדה …

• יומא מא ע"א · ב אמר רב חסדא: אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים, או בעשיית …
• נזיר כה ע"ב · ח אמר מר: הלכה היא בנזיר. ותו ליכא? והתניא: ושאר חייבי קינין שבתורה,
• נזיר כו ע"ב · ו וכי תימא הכי נמי, אלא הא דאמר רב חסדא: אין הקינין מתפרשות, …
• כריתות כח ע"א · ט אמר רב חסדא: אין הקינין מתפרשות, אלא אי בלקיחת בעלים, אי בעשיית …

הלכה יב לפיכך אם הפריש מעות לקינין סתם ומת יפלו כל אותן המעות הסתומין לנדבה שהרי …

• נזיר כו ע"א · א שהפרישו מעות לקיניהם, רצה להביא בהן חטאת בהמה — יביא, עולת בהמה …

הלכה יג מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר אלו לחובתי רצה …

• נזיר כו ע"א · ב תנא נזיר וחייבי קינין דדמו ליה, ולאפוקי מהא דתניא: מי שהיה מחוייב …

הלכה א כל הזבחים שנתערב בהן אחת מחטאות המתות או שור הנסקל אפילו אחד ברבוא כולן …

• יומא סד ע"א · ה במאי קא מיפלגי? רב סבר: בעלי חיים אינן נידחין, ורבי יוחנן סבר: …
• זבחים ע ע"ב · טו מתני׳ כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל, אפילו אחת בריבוא …
• זבחים עג ע"א · ח רב אשי אמר: אפילו תימא רבנן, בעלי חיים חשיבי ולא בטלי.
• תמורה כח ע"א · ג גמ׳ אמר מר: אוסרין בכל שהן, דלא בטלי ברובא. תנינא: כל הקדשים …
• כריתות כח ע"א · ה רבי שמעון אומר: הוא עצמו יקרב פסח. שמע מינה, בעלי חיים אינם …

הלכה ב נתערב בהן אחד מאיסורי המזבח ירעו כלם עד שיפול בהן מום וימכור ויביא בדמי …

• זבחים ע ע"ב · טו מתני׳ כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל, אפילו אחת בריבוא …
• תמורה כח ע"א · ז ורובע ונרבע נמי תנינא: נתערבו רובע ונרבע — ירעו עד שיסתאבו, וימכרו, …

הלכה ד נתערב שור הקדש בשוורים של חול גדול שבכולן הקדש וימכרו השאר לצרכי אותו המין …

• זבחים עד ע"ב · יח אמר רב יוסף: בקרבן נשים; אבל בקרבן אנשים – לא.
• מנחות קח ע"ב · כה מיתיבי: ״שור בשוורי הקדש״, וכן שור של הקדש שנתערב באחרים – הגדול …

הלכה יב בכור שנתערב בפסח שניהם ירעו עד שיפול בהם מום ויאכלו כבכור ולמה לא יקרבו …

• פסחים צח ע"ב · ד ורבנן, היכי עבדינן? אמר רבא: נמתין לו עד שיוממו, ויביא בהמה שמינה, …
• בכורות ס ע"ב · כא לא קשיא, הא דתניא ירעו — רבנן היא, דאמרי: אין מביאין קדשים …

הלכה טו אשם שנתערב בשלמים אע"פ שאין מקריבין משניהן אלא האימורין אבל הבשר נאכל לא יקרבו …

• פסחים צח ע"ב · ג אמרו לו: אין מביאין קדשים לבית הפסול.
• זבחים עה ע"ב · יד אמרו לו: אין מביאין קדשים לבית הפסול.

הלכה יז וכל אלו המתערבין בחיים אם הקריב הורצה שאין בעלי חיים נדחין:

• זבחים עג ע"ב · ח אלא הא כמאן דאמר בעלי חיים נדחין, הא כמאן דאמר בעלי חיים …

הלכה יח בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר וכמדתה לכל רוח אם נקבה בת שנתה היא …

• קידושין נה ע"א · א תנן התם: בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר וכמדתה לכל רוח, זכרים – …
• קידושין נה ע"ב · א תהי בה רבי יוחנן: וכי אומרים לו לאדם: עמוד וחטא בשביל שתזכה? …
• קידושין נה ע"ב · ב אמר מר: זכרים – עולות. דילמא תודה היא? דמייתי נמי תודה. והא …
• קידושין נה ע"ב · ג ודילמא אשם הוא? אשם בן שתי שנים, ואישתכח בן שנה. ודילמא אשם …
• קידושין נה ע"ב · ה ודילמא בכור ומעשר נינהו? למאי הילכתא, למיכלינהו במומן? הכי נמי במומן מתאכלי!
• קידושין נה ע"ב · ו אמר מר: נקבות – זבחי שלמים. דילמא תודה היא? דמייתי תודה. והא …
• קידושין נה ע"ב · ז ודילמא חטאת היא? חטאת בת שנתה, ואישתכח בת שתי שנים. ודילמא חטאת …
• קידושין נה ע"ב · ח אשתכח בת שנתה, מאי? תניא, חנניא בן חכינאי אומר: עז בת שנתה …

הלכה כ איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה מניחין הכל עד שיפסדו ותעובר צורתן ושורפין אותן בעזרה …

• זבחים עז ע"א · ז מתני׳ איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה – רבי אליעזר אומר: יתן למעלה, …
• מנחות מח ע"א · יב והתנן: אברי חטאת שנתערבו באברי עולה, רבי אליעזר אומר: יתנו למעלה, ורואה …

הלכה כא אבר של בעלי מומין שנתערב באיברי קדשים אפילו אבר באלף איברים יצאו הכל לבית …

• יומא סד ע"א · יא כדתנן: איברים תמימים באיברים בעלי מומין. רבי אליעזר אומר: אם קרב הראש …
• זבחים עז ע"א · יג על מה נחלקו? על איברי עולה תמימה שנתערבו באיברי בעלת מום, שרבי …
• זבחים עז ע"ב · ז מתני׳ אברין באברין בעלי מומין – רבי אליעזר אומר: אם קרב ראש …

הלכה כב חתיכות קדשי קדשים שנתערבו בחתיכות קדשים קלים או הנאכלין ליום אחד בנאכלין לשני ימים …

• זבחים עה ע"ב · טו נתערבו חתיכות בחתיכות – קדשי קדשים בקדשים קלים, הנאכלין ליום אחד בנאכלין …

הלכה כג חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאת טהורה וכן פרוסה של לחם …

• יבמות פא ע"ב · ד מאי חתיכה — דתניא: חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של …

הלכה כד אבל חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולין וכן פרוסה של לחם הפנים …

• יבמות פא ע"ב · ד מאי חתיכה — דתניא: חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של …

הלכה א כל הפסולין לעבודה שמלקו מליקתן פסולה ואף על פי שאותו העוף פסול אינו כנבלת …

• זבחים סו ע"ב · יג מתני׳ וכולן אין מטמאין בבית הבליעה, ומועלים בהן; חוץ מחטאת העוף שעשאה …
• זבחים סח ע"א · ז מתני׳ כל הפסולין שמלקו – מליקתן פסולה, ואינן מטמאות בבית הבליעה. מלק …
• זבחים קכ ע"ב · ב מה לעופות – שכן אין הזר כשר בהן; תאמר בבמה קטנה, שהזר …

הלכה ב מלק תורים שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנם ושיבש גפה ושנסמית עינה ושנקטעה …

• זבחים סח ע"ב · א תורין שלא הגיע זמנן, ובני יונה שעבר זמנן; שיבשה גפה, שנסמית עינה …
• זבחים סח ע"ב · ב זה הכלל: כל שפסולו בקודש – אינו מטמא בבית הבליעה; לא היה …

הלכה ג לפיכך המולק ונמצאת טריפה או שמלק בסכין או שמלק חולין בפנים וקדשים בחוץ הרי …

• זבחים נ ע"ב · יב דבר הלמד בקל וחומר, מהו שילמד בבנין אב? אמר רבי ירמיה, תא …
• זבחים סח ע"א · ז מתני׳ כל הפסולין שמלקו – מליקתן פסולה, ואינן מטמאות בבית הבליעה. מלק …
• זבחים סט ע"ב · א רבי יהודה אומר: מטמא.
• חולין כ ע"ב · ו אמר רב חסדא: אף אנן נמי תנינא, מלק בסכין – מטמא בגדים …

הלכה ד אבל הנרבע והמוקצה והנעבד והאתנן והמחיר והטומטום והאנדרוגינוס שנמלקו הרי אלו נבלה לכל דבר …

• יבמות פג ע"ב · יד ומנלן דלא קדש — דתנו רבנן: הנרבע והמוקצה והנעבד והאתנן ומחיר וטומטום …
• בכורות מב ע"א · ה תא שמע: הנעבד, והמוקצה, והאתנן, והמחיר, וטומטום ואנדרוגינוס — כולן מטמאין בגדים …

הלכה ה כבר ביארנו במעשה הקרבנות שחטאת העוף נעשית למטה ועולת העוף למעלה חטאת העוף שעשאה …

• זבחים סו ע"א · ב הכי השתא?! התם, כיון דכתיב ״בעל הבור ישלם״ – עלויה הוא דרמי …

הלכה ו וכן עולת העוף שעשאה למטה אפילו מלק סימן אחד למטה וסימן אחד למעלה פסולה …

• זבחים סו ע"א · י כמעשה חטאת לשם עולה, כמעשה חטאת לשם חטאת – פסולה. עשאה למטה; …
• זבחים סו ע"ב · יב אין; רישא וסיפא במליקה, ומציעתא במיצוי.
• זבחים סז ע"א · ח מדלא קאמר ליה הכי, שמע מינה: נחית רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע …

הלכה ז חטאת העוף שמלקה למטה כמליקת עולה לשם חטאת או כמעשה חטאת לשם עולה או …

• זבחים סו ע"א · ב הכי השתא?! התם, כיון דכתיב ״בעל הבור ישלם״ – עלויה הוא דרמי …
• זבחים סו ע"ב · יב אין; רישא וסיפא במליקה, ומציעתא במיצוי.

הלכה ח וכן עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה חטאת לשם עולה או כמעשה חטאת לשם חטאת …

• זבחים סו ע"א · ט עולת העוף שעשאה למעלה; כמעשה עולה לשם עולה – כשירה. כמעשה עולה …
• זבחים סו ע"א · י כמעשה חטאת לשם עולה, כמעשה חטאת לשם חטאת – פסולה. עשאה למטה; …

הלכה ט כל אלו העופות שנפסלו מפני מקום עשייתן או מפני שינוי מעשיהן או שינוי שמם …

• זבחים סו ע"ב · יג מתני׳ וכולן אין מטמאין בבית הבליעה, ומועלים בהן; חוץ מחטאת העוף שעשאה …
• זבחים סח ע"א · ז מתני׳ כל הפסולין שמלקו – מליקתן פסולה, ואינן מטמאות בבית הבליעה. מלק …
• זבחים סט ע"א · ג תניא כוותיה דרבי יוחנן: מלקה זר, מלקה פסול, הפיגול והנותר והטמא – …
• מעילה ג ע"א · ה וכולן, אין מטמאים בגדים אבית הבליעה ומועלין בהן,
• מעילה ג ע"א · ז וקתני עילויה: כל שהיה פסולו בקדש – אינו מטמא בגדים אבית הבליעה, …

הלכה י חטאת העוף הבאה על הספק נעשית כמצותה ואינה נאכלת אלא תשרף ככל פסולי המוקדשין …

• נזיר כט ע"א · טו וסבר רבי יוסי הכי? והתניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מנין לחטאת …
• חולין כט ע"ב · ה בעולת העוף נמי, היכא דמלק סימן אחד למטה וסימן אחד למעלה – …

הלכה יא חטאת העוף הבאה על הספק ונודע שהיא חייבת בה ודאי אם עד שלא נמלקה …

• כריתות כב ע"ב · כד מתני׳ האשה שהביאה חטאת העוף, עד שלא נמלקה נודע לה שילדה ודאי …
• כריתות כו ע"ב · ט וכי איתמר דרב, על האשה שהביאה חטאת העוף בספק, אם עד שלא …

הלכה יב נודע לה שאינה חייבת בה מאחר שנמלקה הרי זו תקבר:

• כריתות כה ע"א · טז האשה שיש עליה חטאת העוף ספק, ועבר עליה יום הכפורים – חייבת …

הלכה א חטאת העוף שנתערבה בעולת העוף או עולת העוף שנתערבה בחטאת העוף אפילו אחת ברבוא …

• זבחים עג ע"ב · ה אמר רבא: השתא דאמרי רבנן לא נקריב, אי (נקריב) [מקריב] – לא …

הלכה ח שנים שלקחו קיניהן בעירוב או שנתנו דמי קיניהן לכהן לאיזה שירצה הכהן יקריב חטאת …

• עירובין לז ע"א · ד וסבר רבי יוסי אין ברירה? והתנן: רבי יוסי אומר: שתי נשים שלקחו …
• עירובין לז ע"א · ו אי הכי, מאי למימרא? קא משמע לן כדרב חסדא, דאמר רב חסדא: …
• נזיר כו ע"ב · ו וכי תימא הכי נמי, אלא הא דאמר רב חסדא: אין הקינין מתפרשות, …

הלכה ט היו לפני הכהן חטאות ועולות עשה שתיהן למעלה או שתיהן למטה מחצה כשר ומחצה …

• זבחים סז ע"ב · א תא שמע: חטאת לזו ועולה לזו;

הלכה י היו לפניו שלשה צבורי עופות אחד חטאות ואחד עולות והאחד סתום חציו עולות וחציו …

• זבחים סז ע"ב · ה תא שמע: חטאת ועולה, וסתומה, ומפורשת –

הלכה יא עשה חציין למעלה וחציין למטה אין הכשר אלא הסתום בלבד שעשה חציו למעלה וחציו …

• זבחים סז ע"ב · ו עשה כולן למעלה – מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטה – מחצה …

הלכה א קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאויר או שפרח לבין העופות שימותו כולן או שמת …

• נזיר יב ע"א · ב איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן: קן סתומה שפרחה גוזל אחד מהן לאויר …

הלכה א האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר ילדה זכר מביאה ארבעה עופות שנים לנדרה …

• זבחים סז ע"ב · ט תא שמע, האשה שאמרה: ״הרי עלי קן אם אלד זכר״; ילדה זכר …

הלכה ב פירשה נדרה ואמרה לכהן אלו לנדרי ואלו לחובתי ועשאם הכהן שתים למעלה ושתים למטה …

• זבחים סז ע"ב · יג פרשה נדרה – [צריכה] להביא עוד שלש פרידין.

הלכה ג קבעה נדרה ואמרה אם אלד זכר הרי עלי שתי תורים וילדה והביאה ארבעה עופות …

• זבחים סז ע"ב · טו קבעה נדרה –
• זבחים סח ע"א · ג נתנתן לכהן, ואינה יודעת מה נתנה; הלך הכהן ועשה, ואינו יודע מה …

הלכה א כל המנחות שקמצן אחד מן הפסולין לעבודה הרי הם פסולות וכן אם לקט הלבונה …

• מנחות ו ע"א · יט מתני׳ אחד מנחת חוטא ואחד כל המנחות, שקמצן זר, אונן, טבול יום, …
• מנחות יג ע"ב · ח אמר רבי ינאי: ליקוט לבונה בזר – פסול. מאי טעמא? אמר רבי …

הלכה ב קמץ הכשר ונתן לפסול קמץ בימינו ונתן לשמאלו ואחר כך נתנו לכלי קמץ מכלי …

• זבחים כד ע"ב · ה קא סלקא דעתין תרתי בעינן – כדכתיב: ״ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו״, …
• זבחים לב ע"א · ב קיבל הכשר ונתן לפסול – יחזיר לכשר. קיבל בימינו ונתן לשמאלו – …
• מנחות כו ע"ב · ג וחכמים אומרים: כיון שנתנו לשמאל – פסלתו מתנתו, מאי טעמא? משום דבעי …

הלכה ג קמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלח או קורט לבונה פסול:

• סוטה יד ע"ב · יח ומסלק את לבונתה לצד אחד. כי היכי דלא תקמוץ בהדי מנחה, כדתנן: …
• מנחות ו ע"א · כא קמץ ועלה בידו צרור, או גרגר מלח, או קורט של לבונה – …

הלכה ו היתה המנחה שלא בכלי שרת או שהיתה קומצה שלא בכלי שרת או שהעלהו למזבח …

• פסחים לו ע"א · טז לישה, נהי דבזריזין ליתא, במקום זריזין איתא. דאמר מר: בלילה כשירה בזר, …
• זבחים יא ע"א · טו לכי אידך דרבי שמעון, דתנן: שלא בכלי שרת – פסולה. ורבי שמעון …
• מנחות ו ע"ב · כג הדר אמר רב נחמן: לעולם עבודה היא, ולא גמרה עבודתה עד דעביד …
• מנחות ט ע"א · ד איתמר: בללה חוץ לחומת עזרה, רבי יוחנן אמר: פסולה, ריש לקיש אמר: …
• מנחות כו ע"א · יג מתני׳ שלא בכלי שרת – פסול, ורבי שמעון מכשיר. הקטיר קומצה פעמים …

הלכה ז כל המנחות שיצק עליהן השמן פסול לעבודה כגון הזר וכיוצא בו או שבללן או …

• פסחים לו ע"א · טו ולישה מי איתא בזריזין? והכתיב: ״ויצק עליה שמן וגו׳ והביאה אל הכהן״ …
• מנחות ט ע"א · ה מקמיצה ואילך מצות כהונה, לימד על יציקה ובלילה שכשרין בזר, ומדכהונה לא …
• מנחות יח ע"ב · יד מאי טעמא דרבנן? אמר קרא: ״ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה והביאה …

הלכה ח מנחה שנפל לתוכה שמן מנחה אחרת או שמן חולין כל שהוא נפסלה חיסר שמנה …

• מנחות יא ע"א · כב ורבי אליעזר לא מיבעיא קאמר: לא מיבעיא דחולין ודחבירתה דפסיל, אבל הפריש …
• מנחות יא ע"א · כד חיסר לבונתה. תנו רבנן: חסרה ועמדה על קורט אחד – פסולה, על …
• מעילה ט ע"א · א והתניא: ״מסלתה ומשמנה על כל לבנתה״ – פרט שחסרה סלתה וחסרה שמנה …

הלכה ט ריבה שמנה ולבונתה עד שני לוגין לכל עשרון ושני קומצי לבונה לכל מנחה כשירה …

• מנחות יא ע"א · יט גמ׳ היכי דמי ריבה שמנה? אמר רבי אליעזר: כגון שהפריש לה שני …
• מנחות יא ע"ב · ח חיסר לבונתה – הא יתיר כשרה, והתניא: יתיר פסולה! אמר רמי בר …

הלכה י מנחת חוטא שנתן עליה שמן או על הקומץ שלה נפסלה נתן עליה לבונה ילקטנה …

• מנחות כג ע"א · ב איתמר: קומץ דמנחת חוטא ששמנו, רבי יוחנן אומר: פסול, וריש לקיש אמר: …
• מנחות נט ע"ב · ה מתני׳ וחייב על השמן בפני עצמו, וחייב על לבונה בפני עצמה. נתן …
• מנחות נט ע"ב · י בעא רבה בר רב הונא מרבי יוחנן: נתן עליה לבונה שחוקה, מהו? …

הלכה יא נתן שמן על שיריה אחר שקמץ אינו לוקה ולא פסלה שהרי הקומץ כשר:

• מנחות נט ע"ב · ה מתני׳ וחייב על השמן בפני עצמו, וחייב על לבונה בפני עצמה. נתן …
• מעילה טו ע"ב · יא מתני׳ התרומה, ותרומת מעשר, ותרומת מעשר של דמאי, והחלה, והביכורים – מצטרפין …

הלכה יב נתן משהו שמן על גבי כזית מן המנחה פסלה מספק אבל אם נתן השמן …

• מנחות נט ע"ב · כב אמר רב יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: נתן משהו שמן על …

הלכה יג אפילו נתן הלבונה על כל שהוא מן המנחה פסל עד שילקט:

• מנחות נט ע"ב · כג ואמר רב יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: נתן כזית לבונה על …

הלכה יד גבלה במים וקמץ כשירה לא נאמר חריבה אלא משמן:

• מנחות נד ע"א · ו לא, דכולי עלמא כמות שהן משערינן, ובהא קא מיפלגי: דמר סבר מאי …

הלכה טו מנחה שקמצה פעמים כשירה אפילו פעמים רבות והוא שיקטיר כזית בבת אחת שאין הקטרה …

• מנחות כו ע"ב · ז הקטיר קומצה פעמים – כשרה. אמר רבי יהושע בן לוי: ״פעמים״ – …
• מנחות כו ע"ב · ט רבי יהושע בן לוי סבר: אין קומץ פחות משני זיתים, ואין הקטרה …

הלכה טז הקריב הקומץ בלא מלח פסולה שהמלח מעכב במנחה כמו שביארנו מנחה שחסרה קודם קמיצה …

• מנחות ט ע"א · ז איתמר: מנחה שחסרה קודם קמיצה, רבי יוחנן אמר: יביא מתוך ביתו וימלאנה, …
• מנחות יט ע"ב · ב גופא, אמר רב: כל מקום שהחזיר לך הכתוב בתורה מנחה, אינו אלא …
• מנחות כ ע"א · ט ואין לי אלא קומץ מנחה, מנין לרבות את הלבונה? מרבה אני את …
• מעילה ט ע"א · א והתניא: ״מסלתה ומשמנה על כל לבנתה״ – פרט שחסרה סלתה וחסרה שמנה …

הלכה יז התנדב קומץ לבונה בפני עצמו אם חסר כל שהוא פסול וכן שני בזיכי לבונה …

• מנחות יא ע"ב · ד ואמר רבי יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: מחלוקת בלבונה הבאה עם …
• מנחות יא ע"ב · ה ואמר רבי יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: מחלוקת בלבונה הבאה עם …
• מנחות קו ע"ב · טו חמשה קמצים הם: האומר ״עלי לבונה״ – לא יפחות מקומץ, המנדב מנחה …
• מעילה ט ע"א · א והתניא: ״מסלתה ומשמנה על כל לבנתה״ – פרט שחסרה סלתה וחסרה שמנה …

הלכה יח הפריש שני קמצין למנחה אחת ואבד אחד מהן קודם קמיצה לא הוקבע לאחר קמיצה …

• מנחות יא ע"ב · ט ואמר רמי בר חמא: הפריש לה שני קמצין, ואבד אחד מהן קודם …
• מנחות יא ע"ב · י ואמר רמי בר חמא: הפריש ארבעה קמצין לשני בזיכין, ואבדו שנים מהן …

הלכה יט קומץ מנחה שנטמא והקטירו הציץ מרצה שנאמר ונשא אהרן יצא הקומץ חוץ לעזרה והכניסו …

• יומא ז ע"ב · א הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור. וקשיא לרב ששת! …
• זבחים כג ע"ב · ב הא אינו נושא אלא עון טומאה, שהותרה מכללה בצבור.
• מנחות כה ע"א · א מתני׳ נטמא הקומץ והקריבו – הציץ מרצה, יצא והקריבו – אין הציץ …

הלכה כ קמץ את המנחה ואח"כ נטמאו שיריה כולן או נשרפו או יצאו חוץ לעזרה או …

• פסחים עז ע"ב · יא ובמנחות לא אמר? והתנן: נטמאו שיריה, אבדו שיריה, כמדת רבי אליעזר — …
• יומא מז ע"ב · ד היכי עביד? אמר רבי חנינא: מקטיר קומץ לחודיה תחלה, והדר בין הבינים. …
• מנחות ח ע"א · ז אלא מעתה, תיהוי כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה, דאין מקטירין קומץ עליהן! …
• מנחות ט ע"א · י איתמר: שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה, רבי יוחנן אמר: מקטיר קומץ עליהן, …
• מנחות ט ע"א · יא דתנן: נטמאו שיריה, נשרפו שיריה, אבדו שיריה – כמדת רבי אליעזר כשרה, …
• מנחות ט ע"ב · יד לא, חד למנחה שחסרה קודם קמיצה, דאי מביא מביתו וימלאנה – אין, …
• מנחות כו ע"א · ב מתני׳ נטמאו שיריה, נשרפו שיריה, אבדו שיריה – כמדת רבי אליעזר כשירה, …
• מנחות כו ע"א · ג גמ׳ אמר רב: והוא שנטמאו כל שיריה, אבל מקצת שיריה – לא.
• מנחות כו ע"א · ה לעולם קסבר: שיורא מילתא היא, ונטמא – והוא הדין לאבוד ושרוף, והאי …

הלכה כג חלק העשרון בכלי אחד ואין חלקיו נוגעין זה בזה ואין ביניהן מחיצה הרי זה …

• מנחות כד ע"א · ה הדר איהו בעא מינייהו: מהו לקמוץ מזה על זה? צירוף דאורייתא או …

הלכה כד קמץ ונתן הקומץ למעלה על השלחן כנגד גובה מערכת לחם הפנים קדשו השלחן להפסל …

• מנחות פז ע"ב · יח אמר ליה: אינו מקדש ליקרב, אבל מקדש ליפסל.

הלכה כה הדביק הקומץ לדופן הכלי וקמץ או שהפך הכלי על ידו וקמץ מתוכו ופיו למטה …

• יומא מח ע"א · א רב פפא: דבקיה לקומץ בדופניה דמנא, מאי? תוך כלי בעינן — והא …
• יומא מח ע"א · ב בעי מר בר רב אשי: אפכיה למנא ודבקיה לקומץ בארעיתיה דמנא, מהו? …
• מנחות יא ע"א · טז בעי רב פפא: דבקיה לקומץ בדפניה דמנא, מאי? תוך כלי בעינן, והאיכא, …
• מנחות יא ע"א · יז בעי מר בר רב אשי: הפכיה למנא, ודבקיה לקומץ בארעיתא דמנא, מאי? …

הלכה כו עשרון שחלקו ואבד אחד מחלקיו והפריש חלק אחר תחתיו ונמצא האבוד והרי שלשתן מונחין …

• מנחות כד ע"ב · ח אמר רבא: עשרון שחלקו, ואבד אחד מהן, והפריש אחר תחתיו, ונמצא הראשון, …

הלכה כז וכן לענין קמיצה קמץ מן הנמצא שיריו עם החלק הראשון נאכלין והמופרש אינו נאכל …

• מנחות כד ע"ב · יא וכן לענין קמיצה, קמץ מן האבוד – שיריו וראשון נאכלין, מופרש אינו …
• מנחות כד ע"ב · טז רב אשי אמר: קומץ בדעתא דכהן תליא מילתא, וכהן כי קמיץ – …

הלכה כח קומץ מנחה שנתערב בקומץ מנחה אחרת מקטיר שניהן כאחת והן כשירות וכן אם נתערב …

• מנחות כב ע"א · ו מתני׳ נתערב קומצה בקומץ חבירתה, במנחת כהנים, במנחת כהן משיח, במנחת נסכים …

הלכה כט שתי מנחות שלא נקמצו שנתערבו זו בזו אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמו ומזו …

• מנחות כג ע"א · ה לא, מנחת פרים ואילים במנחת כבשים.
• מנחות כג ע"א · יב מתני׳ שתי מנחות שלא נקמצו ונתערבו זו בזו, אם יכול לקמוץ מזו …

הלכה ל קומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה לא יקטיר ואם הקטיר הכל זו שנקמצה עלתה לבעלים …

• מנחות כג ע"א · יג קומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה – לא יקטיר, ואם הקטיר – זו …

הלכה לא נתערב קומצה בשיריה או שנתערבו שיריה בשירי חברתה לא יקטיר ואם הקטיר עלתה לבעלים:

• מנחות כג ע"א · יד נתערב קומצה בשיריה, או בשיריה של חבירתה – לא יקטיר, ואם הקטיר …

הלכה ו נסכים שקדשו בכלי שרת ונפסל הזבח אם נפסל בשחיטה לא קדשו הנסכים ליקרב נפסל …

• זבחים ו ע"ב · יב אמר רב פפא: קרבנות צבור קאמרת?! שאני קרבנות צבור – דלב בית …
• מנחות מד ע"ב · ה ורבנן נמי, הכתיב ״זבח ונסכים״? ההוא מיבעי ליה לכדזעירי, דאמר זעירי: אין …
• מנחות עט ע"א · טו מתני׳ הנסכים שקדשו בכלי ונמצא זבח פסול, אם יש זבח אחר – …
• מנחות עט ע"א · טז גמ׳ אמר זעירי: אין הנסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח. מאי טעמא? אמר …
• מנחות עט ע"א · יח מאי לאו דאיפסיל בשחיטה? לא, דאיפסיל בזריקה.
• מנחות עט ע"ב · ב אמר מר: אם יש זבח אחר יקרבו עמו, והא אמר רב חסדא: …

הלכה ז וכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן יקרבו נסכיהם:

• מנחות צא ע"א · יג ואשם שניתק לרעיה, וכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן.

הלכה ח ולד תודה ותמורתה והמפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה אם הביאן לאחר שכפר בתודה …

• מנחות עט ע"ב · יב מתני׳ ולד תודה ותמורתה, הפריש תודה ואבדה והפריש אחרת תחתיה – אינה …
• מנחות עט ע"ב · יג גמ׳ תנו רבנן: מהו אומר ״תודה יקריב״? ״אם על תודה יקריב״ – …
• מנחות עט ע"ב · טו שלח רב חנינא משמיה דרבי יוחנן: לא שנו אלא לאחר כפרה, אבל …
• מנחות פ ע"א · א אלא אחליפי תודה נדבה, בין לפני כפרה בין לאחר כפרה טעונות לחם …
• מנחות פ ע"א · ב אלא, אולד תודה נדבה – בין לפני כפרה בין לאחר כפרה אין …
• כריתות כז ע"א · טז מכלל דאמרה רבי יוחנן? אין, ועל הדא אמרה, דתנן: ולד תודה ותמורתה, …

הלכה ט הפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאו הראשונות והרי שלשתן …

• מנחות פ ע"ב · ג ואמר רבא: הפריש תודתו ואבדה, וחזר והפריש אחרת תחתיה, ואבדה, וחזר והפריש …
• תמורה יח ע"ב · יב מפריש תודה, ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ונמצאת הראשונה, והרי שתיהן עומדות. מנין …

הלכה יא האומר הרי זו תודה והרי זה לחמה אבד הלחם מביא לחם אחר אבדה התודה …

• פסחים יג ע"ב · ח ונייתי זבח אחר ונשחוט! דאמר: ״זו תודה וזו לחמה״, וכדרבה. דאמר רבה: …
• מנחות פ ע"א · יג אמר רבי אבא: זו תודה וזו לחמה, אבד הלחם – מביא לחם …

הלכה יב הפריש מעות לתודתו ונותרו מביא בהן לחם הפריש ללחם והותיר אינו מביא בהן תודה:

• מנחות פ ע"א · יד ואמר רבא: הפריש מעות לתודתו

הלכה יג האומר הרי זו תודה ונתערבה בתמורתה ומתה אחת מהן ואין ידוע אי זו היא …

• ראש השנה ה ע"ב · ח דתני רבי חייא: תודה שנתערבה בתמורתה, ומתה אחת מהן — חברתה אין …
• מנחות פ ע"ב · ח תני רבי חייא: תודה שנתערבה בתמורתה, ומתה אחת מהן – חבירתה אין …

הלכה יד תודה שנפרסה חלה מחלותיה כולן פסולות יצאת החלה או נטמאה שאר החלות כשירות נפרס …

• מנחות יב ע"ב · ז הדר אמר רבא: לאו מילתא היא דאמרי, דתניא: ״קדש קדשים הוא״, שאם …
• מנחות מו ע"א · ח ושחיטה עושה זיקה? ורמינהי: עד שלא שחטה נפרס לחמה – יביא לחם …
• מנחות מו ע"א · יא עד שלא שחטה יצא לחמה – מכניסה ושוחט.
• מנחות פח ע"ב · ג חצי לוג, מה היה משמש? יתיב רבי וקא קשיא ליה: חצי לוג …

הלכה טו תודה שנשחטה על שמונים חלות לא קדשו ארבעים מתוך שמונים ואם אמר יקדשו ארבעים …

• עירובין נ ע"א · יג והרי תודה, דליתה בטעות, וליתה בזה אחר זה, ואיתמר: תודה שנשחטה על …
• עירובין נ ע"א · יד הא איתמר עלה, אמר רבי (זירא): הכל מודים היכא דאמר ״ליקדשו ארבעים …
• קידושין נא ע"א · ה הרי תודה, דליתה בטעות, וליתה נמי בזה אחר זה, ואיתמר: תודה שנשחטה …
• קידושין נא ע"א · ו לאו איתמר עלה, אמר רבי יהושע בן לוי: הכל מודים כל היכא …
• מנחות מח ע"א · ז אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: לימא תיהוי תיובתיה דרבי …
• מנחות מח ע"א · ח ולאו מי איתמר עלה, אמר רבי זירא: הכל מודים היכא דאמר ״ליקדשו …
• מנחות עח ע"ב · טו איתמר, תודה ששחטה על שמונים חלות: חזקיה אמר: קדשו ארבעים מתוך שמונים, …
• מנחות עח ע"ב · טז אמר רבי זירא: הכל מודים, היכא דאמר ״ליקדשו ארבעים מתוך שמונים״ – …

הלכה טז השוחט את התודה והיה לחמה חוץ לחומת בית פגי לא קדש הלחם אבל אם …

• פסחים סג ע"ב · ב דתנן: השוחט תודה לפנים ולחמה חוץ לחומה — לא קדש הלחם.
• פסחים סג ע"ב · ג מאי חוץ לחומה? רבי יוחנן אמר: חוץ לחומת בית פאגי, אבל חוץ …
• מנחות עח ע"ב · א מתני׳ השוחט את התודה לפנים ולחמה חוץ לחומה – לא קדש הלחם. …
• מנחות עח ע"ב · ב גמ׳ מאי ״חוץ לחומה״? רבי יוחנן אמר: חוץ לחומת בית פאגי, וריש …
• מעילה ג ע"ב · ט יתיב אביי וקאמר לה להא שמעתא, איתיביה רב פפא לאביי: השוחט את …

הלכה יז שחטה עד שלא קרמו פני הלחם בתנור ואפילו קרמו כולן חוץ מאחת מהן לא …

• פסחים לז ע"א · יז מאי מצה הינא? אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שפורסה ואין חוטין …
• מנחות עח ע"ב · א מתני׳ השוחט את התודה לפנים ולחמה חוץ לחומה – לא קדש הלחם. …
• מעילה ג ע"ב · י שחטה עד שלא קרמו פניה בתנור, ואפילו קרמו כולן חוץ מאחת מהן …
• מעילה ט ע"א · יא שתי הלחם – מועלין בהן משהוקדשו. קרמו בתנור – הוכשרו ליפסל בטבול …

הלכה יח שחטה ונפסלה בשחיטתה במחשבת זמן או במחשבת מקום קדש הלחם נמצאת בעלת מום או …

• מנחות מו ע"ב · יא והתם מנלן? דתניא: ״ואת האיל יעשה זבח שלמים לה׳ על סל המצות״ …
• מנחות עח ע"ב · יא מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על …
• מנחות עח ע"ב · כ מתני׳ שחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה – קדש הלחם, שחטה ונמצאת טריפה …
• מנחות עט ע"א · יד שחטה שלא לשמה [וכו׳]. אמר רב פפא: שבק תנא דידן איל נזיר …
• מעילה ג ע"ב · י שחטה עד שלא קרמו פניה בתנור, ואפילו קרמו כולן חוץ מאחת מהן …

הלכה א שלש מחשבות הן שפוסלין את הקרבנות ואלו הן:מחשבת שינוי השם ומחשבת המקום ומחשבת הזמן …

• פסחים נט ע"ב · יא מתני׳ הפסח ששחטו שלא לשמו, וקבל והלך וזרק שלא לשמו, או לשמו …
• יבמות עג ע"ב · יב פגול, נותר, קרבן, מעילה, כרת, ואסור לאונן.
• זבחים ד ע"א · א מנלן דבעינן זביחה לשמה? דאמר קרא: ״ואם זבח שלמים קרבנו״ – שתהא …
• זבחים ד ע"א · יז ואשכחן שנוי קודש, שנוי בעלים מנלן?
• זבחים יג ע"א · ה מתני׳ הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן, קבל והלך וזרק שלא לשמן; או …
• זבחים כז ע"ב · יד מתני׳ השוחט את הזבח לזרוק דמו בחוץ או מקצת דמו בחוץ, להקטיר …
• זבחים כז ע"ב · טו לזרוק דמו למחר, מקצת דמו למחר, להקטיר אימוריו למחר או מקצת אימוריו …
• מנחות יא ע"ב · יג מתני׳ הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ, או כזית משיריה בחוץ, להקטיר …
• מנחות יג ע"א · ז מתני׳ הקומץ את המנחה לאכול שיריה או להקטיר קומצה למחר – מודה …

הלכה ב מפי השמועה למדו שזה שנאמר בתורה ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו אינו מדבר …

• זבחים יג ע"ב · ד לא קשיא; הא דאמר: ״הריני זורק על מנת לשפוך שירים למחר״, הא …
• זבחים כח ע"ב · ג מסתברא נותר הוה ליה לאוקומי בכרת – למגמר ״עון״–״עון״ לחוץ לזמנו, דדמי …
• זבחים כח ע"ב · יג ״לא ירצה״ – כהרצאת כשר, כן הרצאת פסול; ומה הרצאת כשר – …

הלכה ג אבל קרבן שלא נפסדה מחשבתו אלא נזרק דמו על המזבח כהלכתו ונשאר ממנו לאחר …

• יבמות עג ע"ב · יב פגול, נותר, קרבן, מעילה, כרת, ואסור לאונן.
• זבחים יג ע"א · יז דיקא נמי, דקתני ״שהזבח נפסל״, ולא קתני ״מתפגל״; שמע מינה.
• זבחים כח ע"ב · יד ״המקריב״ – בהקרבה הוא נפסל, ואינו נפסל בשלישי. ״אותו״ – בזבח הכתוב …

הלכה ד נמצאת למד שבארבע עבודות הזבח נפסל במחשבה:בשחיטה ובקבלה ובהולכת הדם ובזריקתו על המזבח:

• זבחים יג ע"א · ז שהזבח נפסל בארבעה דברים: בשחיטה, ובקבול, ובהילוך, ובזריקה.

הלכה ה והעוף בשני דברים:במליקה ובמצוי הדם:

• זבחים סד ע"ב · טז חטאת העוף שמלקה שלא לשמה; מיצה דמה שלא לשמה; לשמה ושלא לשמה; …
• מעילה ט ע"א · ג מתיב אבוה דשמואל לרב הונא: אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף שמלקן …
• מעילה ט ע"א · ז מתני׳ עולת העוף – מועלין בה משהוקדשה. נמלקה – הוכשרה ליפסל בטבול …

הלכה ו והמנחות הנקמצות בארבעה:בקמיצה ובנתינת הקומץ בכלי שרת ובהולכת הקומץ למזבח ובזריקתו על האש:

• זבחים יג ע"ב · טו אמר רב מרי: אף אנן נמי תנינא – זה הכלל: כל הקומץ, …
• זבחים מב ע"ב · ח מיתיבי: במה דברים אמורים – בקמיצה, במתן כלי ובהילוך;
• מנחות יב ע"א · ב זה הכלל: כל הקומץ [או] נותן בכלי, המוליך, המקטיר, לאכול דבר שדרכו …
• מנחות יג ע"א · ז מתני׳ הקומץ את המנחה לאכול שיריה או להקטיר קומצה למחר – מודה …
• מעילה ט ע"א · טו קרב הקומץ – חייבין עליו משום פיגול, נותר, וטמא. ואין מועלין בשירים, …

הלכה ז אבל אם חשב בדברים אחרים חוץ מאלו כגון שחשב בשעת הפשט או בשעת ניתוח …

• זבחים יג ע"ב · ד לא קשיא; הא דאמר: ״הריני זורק על מנת לשפוך שירים למחר״, הא …
• מעילה ז ע"א · ה הני נשפכין נמי, כיון דלאיבוד אזלי – בהו מחשבה לא מהניא!

הלכה ח וכן המחשב באחת מארבע עבודות אלו או בכולן מחשבה אחרת חוץ משלש מחשבות אלו …

• זבחים לה ע"ב · כא מתני׳ שחטו על מנת להניח את דמו או אימוריו למחר, או להוציאן …
• זבחים לו ע"א · א בפנים – בחוץ; ואת הניתנין בחוץ – בפנים; שיאכלוהו טמאים; שיקריבוהו טמאים; …

הלכה ט כבר ביארנו שהולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך אין המחשבה פוסלת בה והמהלך במקום …

• זבחים יג ע"א · ז שהזבח נפסל בארבעה דברים: בשחיטה, ובקבול, ובהילוך, ובזריקה.

הלכה א אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד אבל מחשבת בעל הקרבן אינה מועלת כלום אפילו …

• זבחים מז ע"א · ג שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד. מתניתין דלא כי האי תנא – …
• חולין לח ע"ב · ח אמר רבי יוסי: קל וחומר הדברים, ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין – …

הלכה ב ואין המחשבה מועלת אלא ממי שהוא ראוי לעבודה ובדבר הראוי לעבודה ובמקום ראוי לעבודה …

• זבחים כו ע"ב · ח אי הכי, קבלה נמי! ועוד, מי פסלה מחשבה?! והאמר רבא: אין מחשבה …
• זבחים כו ע"ב · יא הא קא משמע לן – דמקבלה ואילך לא פסלה מחשבה. מאי טעמא? …
• זבחים לא ע"ב · יד מתני׳ כל הפסולין ששחטו – שחיטתן כשרה, שהשחיטה כשרה בזרים ובנשים ובעבדים …
• זבחים לב ע"א · א וכולן שקיבלו את הדם חוץ לזמנו וחוץ למקומו – אם יש דם …
• מנחות ה ע"ב · ה ורבא אמר: מנחת העומר שקמצה שלא לשמה – כשירה, ושיריה נאכלין, ואינה …

הלכה ג בדבר הראוי לעבודה כיצד מנחת העומר שקמצה שלא לשמה הרי זו כמי שנעשית לשמה …

• מנחות ה ע"א · ג ורבי שמעון בן לקיש אמר: מנחת העומר שקמצה שלא לשמה – כשירה, …
• מנחות ה ע"ב · ה ורבא אמר: מנחת העומר שקמצה שלא לשמה – כשירה, ושיריה נאכלין, ואינה …

הלכה ז ואלו דברים שאינן ראויין לא לאכילה ולא להקטרה:בשר חטאת הנשרפת והעור של בהמה כולו …

• זבחים כז ע"ב · טז גמ׳ סברוה: עור אליה –
• זבחים לה ע"א · יג השוחט את הזבח לאכול כזית מן העור, ומן הרוטב, ומן הקיפה, ומן …
• זבחים לה ע"א · יד השוחט את המוקדשין לאכול שליל או שיליא בחוץ – לא פיגל. המולק …
• חולין נה ע"ב · כא דתניא: השוחט את העולה להקטיר כזית מעור של תחת האליה חוץ למקומו …
• מעילה ז ע"א · ד אמר ליה רבי זירא: כבר שנית לנו אלל! אלמא האי אלל, כיון …

הלכה ח ומחשבין על דבר העומד לאבוד או על דבר העומד לשריפה המחשב באחת מאותן ארבע …

• זבחים כט ע"ב · י מתני׳ זה הכלל: כל השוחט, והמקבל, והמהלך, והזורק; לאכול דבר שדרכו לאכול, …
• זבחים לה ע"א · יא מתני׳ השוחט את הזבח לאכול דבר שאין דרכו לאכול, ולהקטיר דבר שאין …
• זבחים לה ע"א · יח לימא מסייע ליה: ושוים שאם חישב באכילת פרים ובשריפתן – לא עשה …
• זבחים קד ע"ב · ז אמר רבא: הא מילתא איבעיא ליה לאביי, ופשטנא ליה מהא: ושוין שאם …
• מנחות יז ע"א · יז לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר פחות מכזית – כשר. …
• מנחות יז ע"ב · ו דתניא: השוחט את הזבח לשתות מדמו למחר, להקטיר מבשרו למחר, לאכול מאימוריו …
• מעילה ז ע"א · א מחשבין על האבוד ועל השרוף.

הלכה ט חשב שיאכלו הטמאים או הפסולין מדבר הראוי לאכילה או שיקטירו הטמאים או הפסולין מדבר …

• זבחים לו ע"ב · ח אמר רב חסדא אמר רבינא בר סילא: חישב שיאכלוהו טמאים למחר – …

הלכה י אין אכילה פחותה מכזית ולא הקטרה פחותה מכזית לפיכך המחשב לאכול מדבר הראוי לאכילה …

• זבחים כז ע"ב · יד מתני׳ השוחט את הזבח לזרוק דמו בחוץ או מקצת דמו בחוץ, להקטיר …
• זבחים כט ע"ב · טו אמר רבי יהודה, זה הכלל: כל שמחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום – …
• זבחים לא ע"א · יב אמר רבי ינאי: חישב שיאכלוהו כלבים למחר – פיגול; דכתיב: ״ואת איזבל …
• זבחים לא ע"א · יג מתקיף לה רבי אמי: אלא מעתה, חישב שתאכלהו אש למחר, דכתיב: ״תאכלהו …
• זבחים לא ע"א · יד אי דאפקה בלשון אכילה – הכי נמי; הכא במאי עסקינן – דאפקה …
• זבחים לא ע"ב · א הא לאכול ולאכול דומיא דלאכול ולהקטיר, והיכי דמי – בשני בני אדם; …
• זבחים לא ע"ב · ג אמר אביי, תא שמע: לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית – כשר, …
• זבחים לה ע"א · יב לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר – פחות מכזית; כשר. …
• מנחות יב ע"ב · יב מתני׳ לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית – כשר, שאין אכילה והקטרה …
• מנחות יד ע"ב · ה תנו רבנן: בשעת שחיטה חישב לאכול חצי זית, ובשעת זריקה חישב לאכול …
• מנחות יד ע"ב · ו איכא דאמרי: שחיטה וזריקה, דתרווייהו מתירין – אין, קבלה והולכה – לא. …
• מנחות יז ע"א · יז לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר פחות מכזית – כשר. …

הלכה א כל הזבחים שנשחטו במחשבת שינוי השם בין בקרבנות יחיד בין בקרבנות צבור כשרים אלא …

• פסחים ס ע"א · ד אלא לאו, הכי קתני: הפסח ששחטו שלא לשמו, אי נמי שחטו לשמו …
• פסחים עב ע"א · ג אלא פשיטא בטועה. רישא בעוקר וסיפא בטועה! אמר רבי אבין: אין, רישא …
• זבחים ב ע"א · א מתני׳ כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן – כשרים, אלא שלא עלו לבעלים …
• זבחים ד ע"א · כז וישנו לאחר מיתה, וישנו בציבור כביחיד!
• זבחים ז ע"ב · י חוץ מן הפסח והחטאת כו׳. פסח מנלן?
• זבחים יג ע"א · ה מתני׳ הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן, קבל והלך וזרק שלא לשמן; או …
• זבחים יג ע"א · ז שהזבח נפסל בארבעה דברים: בשחיטה, ובקבול, ובהילוך, ובזריקה.
• זבחים לו ע"א · ב שאין מחשבה פוסלת אלא בחוץ לזמנו וחוץ למקומו, והפסח והחטאת שלא לשמן.
• זבחים סד ע"ב · טז חטאת העוף שמלקה שלא לשמה; מיצה דמה שלא לשמה; לשמה ושלא לשמה; …
• מנחות ד ע"ב · ו תנן: כל הזבחים ששחטן שלא לשמן כשרין, אלא שלא עלו לבעלים לשום …

הלכה ב וכן כל המנחות שנעשו במחשבת שינוי השם כשירות ולא עלו לבעלים חוץ ממנחת חוטא …

• זבחים יא ע"א · יג דתניא, רבי שמעון אומר: ״קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם״ – מנחת חוטא …
• מנחות ב ע"א · א מתני׳ כל המנחות שנקמצו שלא לשמן – כשירות, אלא שלא עלו לבעלים …

הלכה ג אסור לחשב בקדשים מחשבה שאינה נכונה כמו שיתבאר לפיכך זבח ששחטו שלא לשמו או …

• פסחים נט ע"ב · יא מתני׳ הפסח ששחטו שלא לשמו, וקבל והלך וזרק שלא לשמו, או לשמו …
• זבחים ב ע"א · ח וכדרבא, דאמר רבא: עולה ששחטה שלא לשמה – אסור לזרוק דמה שלא …
• מנחות ב ע"א · ה הא קא משמע לן: לבעלים הוא דלא עלו לשום חובה, הא מנחה …
• מנחות יב ע"א · ה מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן, נתן בכלי והוליך והקטיר חוץ …
• מנחות קא ע"ב · כד והא פיגל, בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים, מצוה למיזרקיה,

הלכה ד חטאת ששחטה לשם זבח אחר כגון ששחטה לשם עולה או לשם אשם או לשם …

• זבחים ג ע"א · ח תו רמי מילתא אחריתי – מי אמר רב יהודה אמר רב: חטאת …
• זבחים ז ע"ב · י חוץ מן הפסח והחטאת כו׳. פסח מנלן?
• זבחים יג ע"א · ה מתני׳ הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן, קבל והלך וזרק שלא לשמן; או …
• זבחים מו ע"ב · טו אמר רב יהודה אמר רב: חטאת ששחטה לשם עולה – פסולה. לשם …

הלכה ו שחטה לשם חטא אחר כגון שבאה על אכילת חלב ושחטה על אכילת דם פסולה:

• זבחים ט ע"ב · כב אמר ליה: אנן בשינוי בעלים מתנינן לה [והכי מתנינן לה], אמר רבא: …
• זבחים ט ע"ב · כג ובעיין לה הכי – בעי רבא: חטאת חלב ששחטה על מי שמחוייב …
• מנחות ג ע"ב · ט רב אחא בריה דרבא מתני ליה לכולהו לפסולא, ״ושחט אותה לחטאת״ – …

הלכה ז שחטה לשם אדם אחר שהוא מחוייב חטאת אפילו חטאת שאינה קבועה הרי זו פסולה:

• נדרים לו ע"א · ו גופא, אמר רבי יוחנן: הכל צריכין דעת חוץ ממחוסר כפרה, שהרי אדם …
• נזיר כז ע"ב · ז אבל יוצא בקרבן שהפריש אביו מן הקלה על הקלה או מן החמורה …
• נזיר כח ע"א · ד שכן אם הפריש בהמה על החלב והביא על הדם, או על הדם …
• זבחים ז ע"א · יא שלמים לשם תודה דידיה איצטריך ליה; סלקא דעתך אמינא: מדתודה קרויה ״שלמים״, …
• זבחים ט ע"ב · כ רב אחא בריה דרבא מתני כולהו לפסולא, מאי טעמא? ״ושחט אותה לחטאת״ …

הלכה ח אבל אם שחטה לשם אחד שהוא מחוייב עולה הרי זו כשירה ולא עלתה לבעלים …

• פסחים סב ע"א · א בהאי קרא קמיפלגי: ״ונרצה לו לכפר עליו״ — עליו ולא על חבירו. …
• זבחים ז ע"א · יא שלמים לשם תודה דידיה איצטריך ליה; סלקא דעתך אמינא: מדתודה קרויה ״שלמים״, …

הלכה ט שחטה לשם מת כשירה ולא עלתה לבעלים שאין כפרה למתים שחטה לשם מי שאינו …

• זבחים ז ע"א · טז ואמר רבא: חטאת ששחטה על מי שאינו מחוייב כלום – פסולה, שאין …
• זבחים ט ע"ב · ט אלא אי איתמר, הכי איתמר: אמר רב משמיה דמבוג: חטאת ששחטה על …

הלכה י שחטה לשמה וחשב בשעת השחיטה לזרוק דמה שלא לשמה הרי זו פסולה לפי שמחשבין …

• פסחים ס ע"א · ז סיפא — דקאי בשחיטה וקחשיב בזריקה, דאמר: הריני שוחט את הפסח לשמו …
• זבחים ט ע"ב · כה איתמר: שחטה לשמה, לזרוק דמה שלא לשמה – רבי יוחנן אמר: פסולה, …
• חולין לט ע"א · ג רבי יוחנן אמר פסולה: מחשבין מעבודה לעבודה, וילפינן חוץ מפנים.
• חולין לט ע"א · ה ואזדו לטעמייהו, דאתמר: שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה – רבי יוחנן …

הלכה יא הפסח ששחטו במחשבת שינוי השם בין ששינה שמו לשם זבח אחר בין ששינהו לשם …

• פסחים סא ע"א · ד אלא, אמר רבא: פסח ששחטו בשאר ימות השנה בשינוי בעלים — נעשה …
• זבחים ז ע"ב · י חוץ מן הפסח והחטאת כו׳. פסח מנלן?
• זבחים ח ע"ב · ג תנו רבנן: פסח בזמנו – לשמו כשר, שלא לשמו פסול; ובשאר ימות …
• זבחים יא ע"ב · טז מתני׳ הפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר שלא לשמו – רבי יהושע מכשיר, …
• זבחים יג ע"א · ה מתני׳ הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן, קבל והלך וזרק שלא לשמן; או …
• זבחים קטו ע"א · א פסח בשאר ימות השנה – דאינו כשר לשמו, וכשר שלא לשמו! פסח …
• מנחות מז ע"ב · טו אמר ליה: יש לך דבר שאינו כשר לשמו, וכשר שלא לשמו?! ולא?! …

הלכה יב פסח ששחטו לשמו בארבעה עשר קודם חצות פסול לפי שאינו זמנו עברה שנתו ושחט …

• פסחים סא ע"א · ו שחטו קודם חצות — פסול, משום שנאמר ״בין הערבים״. שחטו קודם לתמיד …
• פסחים סב ע"ב · ד מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: הפסח שעברה שנתו, ושחטו בזמנו לשמו, …
• פסחים עא ע"ב · ח ושאר כל הזבחים ששחטן לשם פסח, אם אינן ראויין — חייב, ואם …
• זבחים ח ע"ב · ג תנו רבנן: פסח בזמנו – לשמו כשר, שלא לשמו פסול; ובשאר ימות …
• זבחים יא ע"א · כב דתניא: הפסח שעברה שנתו, ושחטו בזמנו לשמו; וכן השוחט אחרים לשם פסח …
• זבחים יב ע"א · ט אלא אמר רבי יוחנן: פוסל היה בן בתירא בפסח ששחטו בארבעה עשר …

הלכה יג תודה ששחטה לשם שלמים עלתה לבעלים ושלמים ששחטן לשם תודה לא עלו לבעלים לפי …

• זבחים ז ע"א · ז אמר רבה: מנא אמינא לה? דתניא: ״ובשר זבח תודת שלמיו ביום הקריבו …

הלכה יד עולה ששחטה על מי שאינו מחוייב קרבן כלל לא עלתה לבעלים שהרי שחטה שלא …

• זבחים ז ע"א · טז ואמר רבא: חטאת ששחטה על מי שאינו מחוייב כלום – פסולה, שאין …

הלכה טו עולה הבאה לאחר מיתה שעשאה שלא לשם בעליה עלתה לבעלים לשם חובה שאין בעלים …

• זבחים ז ע"ב · ד ואמר רבא: עולה הבאה לאחר מיתה; שחטה בשינוי קודש – פסולה, בשינוי …

הלכה טז שני כבשי עצרת ששחטן לשם אילים לא עלו לצבור לשם חובה ואם דימה שהן …

• מנחות מט ע"א · ב תני רבה בר בר חנה קמיה דרב: כבשי עצרת ששחטן לשום אילים …
• מנחות מט ע"א · ד אבל כסבור אילים, ושחטן לשום אילים – לא. עקירה בטעות הויא עקירה; …

הלכה יז אשם מצורע ששחטו שלא לשמו או שלא נתן מדמו על גבי בהונות טעון נסכים …

• מנחות ה ע"א · ב מיתיבי: אשם מצורע שנשחט שלא לשמו, או שלא ניתן מדמו על גבי …

הלכה יח כבש הבא עם העומר ששחטו שלא לשמו לא יביא מנחת נסכים שלו שני עשרונים …

• פסחים נט ע"ב · יא מתני׳ הפסח ששחטו שלא לשמו, וקבל והלך וזרק שלא לשמו, או לשמו …

הלכה יט שני כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנן …

• ביצה כ ע"ב · יד מיתיבי: כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן, או ששחטן בין לפני זמנן בין …
• נזיר כח ע"ב · ב מתקיף לה רבי זירא: ואמאי? לזרוק דמן שלא לשמן, ויתיר בשר באכילה! …
• מנחות מח ע"א · טו ובחדא מילתא מי אמר? והא תניא: כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן, או …

הלכה כ וכן שלמי נזיר ששחטן שלא לשמן אע"פ שלא עלו לבעלים הרי הן נאכלין ליום …

• נזיר כד ע"ב · ט ותו ליכא? והאיכא: ושאר כל שלמי נזיר ששחטן שלא כמצותן — כשרים, …
• זבחים קטו ע"א · יד אמר רב נחמן: משום דרמי דתנא דבי רבי ליואי אדתני לוי: אשם …
• מנחות מח ע"ב · ה דתני לוי: ושאר שלמי נזיר ששחטן שלא כמצותן – כשרין, ולא עלו …
• מנחות מח ע"ב · י תא שמע, דתני לוי: אשם נזיר ואשם מצורע, ששחטן שלא לשמן – …

הלכה א כבר ביארנו שהמחשב באחת מארבע העבודות מחשבת המקום הקרבן פסול ואינו פגול ואם חשב …

• פסחים פט ע"א · יב מאי נפקא מינה? והא תנן: כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתן …
• זבחים כז ע"ב · יד מתני׳ השוחט את הזבח לזרוק דמו בחוץ או מקצת דמו בחוץ, להקטיר …
• זבחים כז ע"ב · טו לזרוק דמו למחר, מקצת דמו למחר, להקטיר אימוריו למחר או מקצת אימוריו …
• זבחים כט ע"ב · י מתני׳ זה הכלל: כל השוחט, והמקבל, והמהלך, והזורק; לאכול דבר שדרכו לאכול, …
• זבחים סד ע"ב · יז אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף, שמלקן ושמיצה את דמן – לאכול …
• מנחות יא ע"ב · יג מתני׳ הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ, או כזית משיריה בחוץ, להקטיר …
• מנחות יב ע"א · ג כיצד קרב המתיר כמצותו? קמץ בשתיקה, נתן בכלי והוליך והקטיר חוץ לזמנו; …
• מנחות יב ע"א · ד כיצד לא קרב המתיר כמצותו? קמץ חוץ למקומו, נתן בכלי והוליך והקטיר …

הלכה ב המחשב באחת מארבע העבודות או בכולם לאכול כזית מדבר הראוי לאכילה בחוץ וכזית למחר …

• זבחים כט ע"ב · יד לאכול כזית בחוץ כזית למחר; כזית למחר כזית בחוץ; כחצי זית בחוץ …
• זבחים כט ע"ב · טו אמר רבי יהודה, זה הכלל: כל שמחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום – …
• זבחים סה ע"א · ב לאכול כזית בחוץ כזית למחר, כזית למחר כזית בחוץ, כחצי זית בחוץ …
• זבחים סה ע"א · ג אמר רבי יהודה, זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום – …
• זבחים סה ע"א · ד לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית – כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין.
• מנחות יב ע"א · ו לאכול כזית בחוץ כזית למחר, כזית למחר כזית בחוץ, כחצי זית בחוץ …
• מנחות יב ע"א · ז אמר רבי יהודה, זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום – …

הלכה ד חשב על חצי זית במחשבת הזמן ועל חצי זית במחשבת המקום וחזר וחשב על …

• זבחים לא ע"א · ג איתמר: חצי זית חוץ לזמנו, חצי זית חוץ למקומו, וחצי זית חוץ …
• זבחים לא ע"א · יא רב אשי מתני הכי: חצי זית חוץ לזמנו, וכזית – חציו חוץ …

הלכה ה חשב על הדמים הניתנין למטה ליתן אותם למעלה או על הניתנין למעלה לתתם למטה …

• זבחים כז ע"א · א חוץ למקומו – פסול, ואין בו כרת. חוץ לזמנו – פיגול, וחייבין …

הלכה ו חשב על הדם הניתן למעלה לתתו למחר למטה או על הדם הניתן למטה לתתו …

• זבחים כז ע"א · ב למחר – פסול. חזר וחישב בין חוץ לזמנו בין חוץ למקומו – …
• זבחים כז ע"א · ד אמר מר זוטרא: זריקה דשריא בשר באכילה – מייתיא לידי פיגול, זריקה …

הלכה ז חשב מחשבת זמן בשעת קמיצה אבל לא בשעת ליקוט הלבונה או שחשב מחשבת הזמן …

• זבחים מא ע"ב · ו וחכמים אומרים: אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר.
• זבחים מב ע"א · א אבל דמים הניתנין על המזבח הפנימי – כגון ארבעים ושלש של יום …
• זבחים מב ע"ב · ט אבל בא לו להקטרה – נתן את הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה, …
• מנחות טז ע"א · א מתני׳ פיגל בקומץ ולא בלבונה, בלבונה ולא בקומץ – רבי מאיר אומר: …

הלכה ח חשב בשעת הקטרת הקומץ שיקטיר הלבונה למחר אינה פגול שאין הקטרת מפלגת הקטרה וכן …

• פסחים סג ע"א · ו ורבי מאיר לטעמיה, דאמר: מפגלין בחצי מתיר. ורבנן לטעמייהו, דאמרי: אין מפגלין …
• זבחים קי ע"א · כא שני בזיכי לבונה, שהקריב את אחד מהם בחוץ – חייב. רבי אליעזר …
• מנחות יג ע"א · ז מתני׳ הקומץ את המנחה לאכול שיריה או להקטיר קומצה למחר – מודה …
• מנחות טז ע"א · ח בא לו להקטרה, נתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה, את הקומץ …
• מנחות יז ע"א · ה יתיב רב מנשיא בר גדא קמיה דאביי, ויתיב וקא אמר משמיה דרב …
• מנחות יז ע"א · י אמר רב המנונא: הא מילתא אבלע לי רבי חנינא, ותקילא לי ככוליה …
• מנחות יז ע"א · יב אמר רב אדא בר אהבה: לעולם קסבר אין הקטרה מפגלת הקטרה, ואין …
• מנחות יז ע"א · טז מתני׳ הקומץ את המנחה לאכול דבר שאין דרכו לאכול, ולהקטיר דבר שאין …

הלכה ט הקטיר כדי שומשום מן הקומץ עם הלבונה והוא מחשב שיאכל כדי שומשום מן השירים …

• מנחות טז ע"ב · כג הקטיר שומשום לאכול שומשום, עד שכלה קומץ כולו – רב חסדא ורב …

הלכה י מנחת חוטא או מנחת קנאות שהיה עליה לבונה וחשב בה מחשבת הזמן קודם שילקט …

• מנחות טז ע"א · ג שחט אחד מן הכבשים לאכול שתי חלות למחר, הקטיר אחד מן הבזיכין …
• מנחות נט ע"ב · יד מאי הוי עלה? אמר רב נחמן בר יצחק: תניא, מנחת חוטא ומנחת …

הלכה יא שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה והקטיר הקומץ במחשבת הזמן הרי זה ספק אם נקבעו …

• מנחות יב ע"א · ח גמ׳ איבעיא להו, לדברי האומר: שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה מקטיר קומץ …

הלכה א כל הדמים הניתנין על מזבח החיצון שנתן מהם מתנה ראשונה במחשבה נכונה ונתן ממתנה …

• זבחים לו ע"ב · יז לפיכך אם נתן את הראשונה כתיקנה ואת השניה חוץ לזמנה – כיפר.
• זבחים לו ע"ב · יט כל הניתנין על המזבח הפנימי – שאם חיסר אחת מן המתנות, כאילו …
• זבחים לח ע"ב · ה בית הלל אומרים: אחת שבחטאת ואחת שבכל הזבחים – מתרת ומפגלת.
• מנחות טז ע"א · יב תא שמע: במה דברים אמורים? בדמים הניתנין על מזבח החיצון.
• מנחות טז ע"א · יג אבל דמים הניתנין על מזבח הפנימי, כגון ארבעים ושלש של יום הכיפורים, …

הלכה ב חשב בראשונה מחשבת הזמן ושתק בשאר או שנתן כולן כתקנן חוץ מן האחרונה שנתן …

• מנחות טז ע"א · יב תא שמע: במה דברים אמורים? בדמים הניתנין על מזבח החיצון.
• מנחות טז ע"א · יג אבל דמים הניתנין על מזבח הפנימי, כגון ארבעים ושלש של יום הכיפורים, …

הלכה ג טבילת אצבע בדם החטאות הפנימיות מפגלת כיצד חשב בשעת טבילת אצבע בדם מחשבת הזמן …

• זבחים יג ע"ב · ה אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא: שמעתי שטבילת אצבע מפגלת בחטאת פנימית.

הלכה ד היה עומד בעזרה וחשב מחשבת הזמן בחטאות הנעשות בפנים בדבר הנעשה בפנים אינו פגול …

• זבחים מד ע"ב · יא תניא, רבי אלעזר אומר משום רבי יוסי הגלילי: פיגל בדבר הנעשה בחוץ …
• מנחות יד ע"א · ט ועוד, הא אמר רב אשי: תא שמע, רבי אומר משום רבי יוסי: …

הלכה ה כיצד היה עומד בעזרה ואמר הריני שוחט להזות דמו למחר אינו פגול שההזיה לפנים …

• זבחים מד ע"ב · יא תניא, רבי אלעזר אומר משום רבי יוסי הגלילי: פיגל בדבר הנעשה בחוץ …
• מנחות יד ע"א · ט ועוד, הא אמר רב אשי: תא שמע, רבי אומר משום רבי יוסי: …

הלכה ו היה עומד בהיכל ואמר הרי אני מזה לשפוך שירים למחר אינו פגול שהרי חשב …

• זבחים יג ע"ב · ד לא קשיא; הא דאמר: ״הריני זורק על מנת לשפוך שירים למחר״, הא …
• זבחים מד ע"ב · יא תניא, רבי אלעזר אומר משום רבי יוסי הגלילי: פיגל בדבר הנעשה בחוץ …
• מנחות יד ע"א · ט ועוד, הא אמר רב אשי: תא שמע, רבי אומר משום רבי יוסי: …

הלכה ז התודה מפגלת את הלחם והלחם אינו מפגל את התודה כיצד השוחט את התודה והוא …

• מנחות טו ע"א · ז מתני׳ התודה מפגלת את הלחם, והלחם אינו מפגל את התודה. כיצד? שחט …

הלכה ח וכן הדין בשני כבשי עצרת עם שתי לחם הבאות עמהן שאם חשב מחשבת זמן …

• מנחות טו ע"א · ח הכבשים מפגלין את הלחם, והלחם אינו מפגל את הכבשים. כיצד? השוחט את …
• מנחות טו ע"ב · ה אמר ליה: אף בזו, הלחם מפוגל והכבשים אינן מפוגלין. ואמאי? לימא קל …
• מעילה ט ע"א · יא שתי הלחם – מועלין בהן משהוקדשו. קרמו בתנור – הוכשרו ליפסל בטבול …

הלכה י השוחט שני כבשי עצרת וחשב לאכול אחת משתי החלות למחר שתיהם פגול:

• מנחות יג ע"ב · טו מתני׳ שחט שני כבשים לאכול אחת מן החלות למחר, הקטיר שני בזיכין …

הלכה יא הקטיר שני הבזיכים והוא מחשב לאכול אחד משני הסדרים למחר שני הסדרים פגול:

• מנחות יג ע"ב · טו מתני׳ שחט שני כבשים לאכול אחת מן החלות למחר, הקטיר שני בזיכין …

הלכה יב וכן אם חשב מחשבת הזמן באחת מחלות התודה או באחת מחלות מנחת מאפה התנור …

• מנחות יד ע"ב · ד בעי רבי יוחנן: פיגל בלחמי תודה מהו, במנחת מאפה מהו? תנא ליה …

הלכה יד חשב בעבודת אחד משני הכבשים שיאכל כזית משתי הלחם למחר וכן אם חשב בהקטרת …

• מנחות טז ע"א · ד שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר – הוא פיגול, וחבירו כשר; …

הלכה טו שחט אחד וחשב לאכול חצי זית מחלה זו למחר ושחט השני וחשב לאכול חצי …

• מנחות יד ע"א · ב הא מני? רבי היא, דתניא: השוחט את הכבש לאכול חצי זית מחלה …

הלכה טז חשב באחד משני הכבשים מחשבת הזמן ועשה השני במחשבה נכונה זה שעשאוהו במחשבת הזמן …

• מנחות טז ע"א · ד שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר – הוא פיגול, וחבירו כשר; …

הלכה יז שחט אחד מהן וחשב בשעת שחיטתו שיאכל מבשר השני למחר שניהן כשירים שאין מחשבין …

• מנחות טו ע"ב · י אמר ליה: תניתוה, שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר – הוא …
• מנחות טז ע"א · ד שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר – הוא פיגול, וחבירו כשר; …

הלכה יח שני כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה כיצד שחטם וזרק דמם במחשבת …

• פסחים יג ע"ב · י וכמאן — כרבי. דאמר רבי: שני דברים המתירין — מעלין זה בלא …
• יבמות קד ע"ב · טו אלא כרבי. דתניא: כבשי עצרת — אין מקדשין הלחם אלא בשחיטה.
• מנחות מו ע"א · א שאם הוזקקו זה לזה שמעכבין זה את זה. (ואיזה הוא) [ואיזו היא] …
• מנחות מז ע"א · א תנו רבנן: כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה.
• מנחות עב ע"ב · יד וסבר רבי תנור מקדש? והתניא: כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא …

הלכה יט שתי הלחם שיצאו בין שחיטה לזריקה וזרק דם הכבשים במחשבת הזמן נתפגלו שתי הלחם …

• זבחים צ ע"א · ה הני מילי גבי שתי לחם – דלאו גופיה דזיבחא; אבל אימורין, דגופיה …
• מנחות מז ע"א · יד אלא, אליבא דהאי תנא, דתני אבוה דרבי ירמיה בר אבא: שתי הלחם …

הלכה כ כבשי עצרת ששחטן לשמן ואבד הלחם אם זרק דמן לשמן הרי אלו פסולין זרק …

• מנחות מז ע"ב · יד בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא: כבשי עצרת ששחטן לשמן, ואבד הלחם …

הלכה א כל המחשב מחשבה שאינה נכונה בקדשים הרי זה עובר בלא תעשה שהרי הוא אומר …

• זבחים כט ע"א · א לא יערב בו מחשבות אחרות.

הלכה ג כל קרבן שנאמר שהוא פסול בין שנפסל במחשבה בין במעשה בין שאירע בו דבר …

• פסחים כד ע"א · ו והאי ״לא יאכל״ להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה לכדרבי אלעזר. דאמר …
• מכות יח ע"ב · א כל שבקדש פסול – בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו! הני …

הלכה ד מפי השמועה למדו שאין הכתוב מזהיר אלא על פסולי המוקדשין:

• פסחים כד ע"א · ו והאי ״לא יאכל״ להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה לכדרבי אלעזר. דאמר …

הלכה ו כל קרבן שנתפגל במחשבת הזמן כמו שביארנו כל האוכל ממנו כזית במזיד חייב כרת …

• זבחים כז ע"ב · טו לזרוק דמו למחר, מקצת דמו למחר, להקטיר אימוריו למחר או מקצת אימוריו …
• כריתות ה ע"א · יא דאמר רבי יוחנן, תני זבדא בר לוי: נאמר להלן: ״ואוכליו עונו ישא״, …

הלכה ז אין חייבין כרת אלא על אכילת דברים שהותרו בין לאדם בין למזבח אבל אם …

• יומא ס ע"א · ח אבל מפיגול לא צריך למעוטי קרא, דתנן: כל שיש לו מתירין, בין …
• זבחים מג ע"א · ג העולה – דמה מתיר את בשרה למזבח ועורה לכהנים. עולת העוף – …
• זבחים קכ ע"ב · א מה עופות, שאין המום פוסל בהן – זמן פוסל בהן; קדשי במה …
• מנחות יג ע"ב · ו מאי ״אינה מן המנחה״? אינה בעיכוב מנחה, דלאו כי היכי דמעכב להו …
• חולין קיז ע"א · א מועלין בו, וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא, מה שאין כן בדם.
• חולין קיז ע"ב · ד אבל מפגול לא צריך קרא, דתנן: כל שיש לו מתירין, בין לאדם …
• מעילה ז ע"ב · יא ועל זה ועל זה – חייב משום פיגול, נותר, וטמא. נמצא, מעשה …
• מעילה ז ע"ב · יג על זה ועל זה חייבין עליו משום פיגול, נותר, וטמא. נמצא מעשה …
• מעילה ט ע"א · ח פרים הנשרפים, ושעירים הנשרפים – מועלין בהן משהוקדשו. נשחטו – הוכשרו ליפסל …

הלכה ח ואלו דברים שאין חייבין עליהן משום פגול לעולם:הקומץ והלבונה והקטרת והדם והיין בין יין …

• זבחים מב ע"ב · יב מתני׳ ואלו דברים שאין חייבין עליהם משום פיגול – הקומץ, והקטרת, והלבונה,
• זבחים מג ע"א · א ומנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, והדם, והנסכים הבאין בפני עצמן. דברי רבי …
• זבחים מג ע"א · ב לוג שמן של מצורע – רבי שמעון אומר: אין חייבין עליו משום …
• זבחים מד ע"ב · ב אמרו לו לרבי מאיר: והלא אדם מביא אשמו עכשיו, ולוג מיכן ועד …
• מנחות יד ע"א · יב לשפוך שיריים, לאיפגולי מאי? אילימא לאיפגולי דם – דם מי מיפגל? והתנן: …
• מנחות טו ע"ב · טו תנו רבנן: לוג שמן של מצורע חייבין עליו משום פיגול, מפני שדם …
• מעילה י ע"א · ז קדשן בכלי – הוכשר ליפסל בטבול יום, ובמחוסר כפורים, ובלינה, וחייבין עליו …

הלכה ט אסור להותיר מבשר הקדשים לאחר זמן אכילתן שנאמר בקרבן תודה לא תותירו ממנו עד …

• מכות טז ע"א · ב ותרוייהו אליבא דרבי יהודה. דתניא: ״ולא תותירו ממנו עד בקר, והנתר ממנו …
• שבועות ג ע"ב · יג דתניא: ״לא תותירו ממנו עד בקר, והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו״ …
• חולין פג ע"א · א בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו, דברי …

הלכה י האוכל כזית מבשר קדשים שנותר במזיד חייב כרת בשוגג מביא חטאת קבועה שנאמר ואוכליו …

• זבחים נו ע"ב · ה תניא כוותיה דרבי יוחנן: קדשים הנאכלין ליום אחד – מחשבין בדמן משתשקע …
• כריתות ה ע"א · יב אמר רבי סימאי: לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי נותר …

הלכה יא והפגול והנותר מצטרפין זה עם זה לכזית וכל הפוגלים והנותרין מצטרפין:

• זבחים קט ע"א · יד ומני? רבי יהושע היא; דתניא, רבי יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה שנשתייר …
• מעילה טו ע"א · א קדשי מזבח , מצטרפין זה עם זה למעילה ולחייב עליהם משום פיגול …
• מעילה יז ע"ב · ט גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא לטומאת הידים, דמדרבנן …

הלכה יב אסור לטמא את הקדשים או לסבב להם טומאה שהרי פוסלן והמטמא את הקדשים אינו …

• פסחים כד ע"ב · ב ״והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל״ דרישיה למה לי? לרבות עצים …
• פסחים כד ע"ב · ד התם טומאת הגוף — בכרת, הכא טומאת בשר — בלאו.
• מכות יד ע"ב · יא וריש לקיש, האי ״בכל קדש לא תגע״ להכי הוא דאתא? ההוא מיבעי …
• זבחים לג ע"ב · ג דאיתמר: טמא שנגע בקודש – ריש לקיש אמר: לוקה, רבי יוחנן אמר: …
• זבחים לד ע"א · ג ריש לקיש אמר לוקה – ״בכל קדש לא תגע״, לא שנא לפני …
• זבחים לד ע"א · ז ורבא אמר: מחלוקת בטומאת הגוף, אבל בטומאת בשר – דברי הכל אינו …
• זבחים קו ע"א · יב וטהור שאכל טמא – פטור, שאינו חייב אלא על טומאת הגוף.

הלכה יג כל אדם שנטמא טומאה שחייבין עליה כרת על ביאת המקדש ואכל כזית מן הקדשים …

• יבמות עג ע"ב · יב פגול, נותר, קרבן, מעילה, כרת, ואסור לאונן.
• מכות יד ע"ב · ז ריש לקיש אומר: ״בכל קדש לא תגע״.
• זבחים לג ע"ב · ז תניא כוותיה דריש לקיש: ״בכל קדש לא תגע״ – אזהרה לאוכל. אתה …
• זבחים מג ע"ב · ז גופא: ״וטמאתו עליו״ – בטומאת הגוף הכתוב מדבר.
• זבחים קו ע"א · יא הטמא שאכל בין קדש טמא בין קדש טהור – חייב. רבי יוסי …
• חולין קא ע"א · ז אמר רבא: רבי יוסי הגלילי היא, דתנן: טמא שאכל קדש, בין קדש …
• כריתות ב ע"ב · כב כיצד? ״והנפש אשר תאכל בשר וגו׳״, והלא שלמים בכלל הקדשים היו. למה …

הלכה יד מפי השמועה למדו שזו אזהרה לטמא שלא יאכל קדש קודם שיטבול והאוכל קדש אחר …

• יבמות עד ע"ב · ו ותו, הא דתנן: טבל ועלה — אוכל במעשר, העריב שמשו — אוכל …
• זבחים יז ע"ב · ב ומחוסר כפורים דזב כזב דמי – תנאי היא; דתניא: שרפה אונן ומחוסר …

הלכה טז אינו חייב כרת על קדש שיש לו מתירין עד שיאכל ממנו אחר שקרבו מתיריו …

• מכות יד ע"ב · יג ואכתי, להכי הוא דאתא? ההוא מיבעי ליה לטמא שאכל בשר קדש לפני …
• זבחים כח ע"ב · יג ״לא ירצה״ – כהרצאת כשר, כן הרצאת פסול; ומה הרצאת כשר – …
• זבחים לד ע"א · י דתנן: כל שיש לו מתירים – משקרבו מתיריו. כל שאין לו מתירין …
• זבחים מו ע"ב · ב ולרבי שמעון דאמר: דברים שאין נאכלין – אין חייבין עליהם משום טומאה, …
• מנחות כה ע"ב · ח ושאינו ניתר לטהורין, אין חייבין עליו משום טומאה.
• מעילה ב ע"א · יד הואיל ומרצין לפיגולין.
• מעילה ו ע"ב · ב רבי אליעזר אומר: מועלין בו, ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא.
• מעילה י ע"א · ח זה הכלל: כל שיש לו מתירין – אין חייבין עליו משום פיגול …

הלכה יז כבר נתבאר לך שאף דברים שאין חייבין עליהן משום פגול חייבין עליהן משום נותר …

• יומא ס ע"א · ז חד למעוטי מנותר, וחד למעוטי ממעילה, וחד למעוטי מטומאה.
• זבחים מה ע"ב · ו מתני׳ דברים שאין חייבים עליהם משום פיגול, חייבין עליהן משום נותר ומשום …
• חולין קיז ע"א · א מועלין בו, וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא, מה שאין כן בדם.
• חולין קיז ע"ב · ג חד למעוטי מנותר, וחד למעוטי ממעילה, וחד למעוטי מטומאה.
• מעילה י ע"א · ז קדשן בכלי – הוכשר ליפסל בטבול יום, ובמחוסר כפורים, ובלינה, וחייבין עליו …
• מעילה י ע"א · ח זה הכלל: כל שיש לו מתירין – אין חייבין עליו משום פיגול …

הלכה יח טמא שאכל אימורין חייב כרת:

• פסחים כד ע"ב · ד התם טומאת הגוף — בכרת, הכא טומאת בשר — בלאו.
• זבחים לו ע"ב · יא אמר רבא: תדע, דתניא: ״אשר לה׳״ – לרבות אימורי קדשים קלים לטומאה.
• כריתות כג ע"ב · א דתניא: ״אשר לה׳״ – לרבות את האימורין.

הלכה יט אכל פסח שלא נצלה ולחמי תודה שלא הורמה חלתן הרי זה חייב כרת משום …

• זבחים לו ע"ב · י אמר רב חסדא, מרגלא בפומיה דרב דימי בר חיננא: בשר פסח שלא …

הלכה כ הפגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן חייב אף על פי שריבה מין על …

• זבחים עט ע"א · ה ופליגא דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: כשם שאין מצות מבטלות זו את …

הלכה כא ופגול או נותר או טמא שהעלן לראש המזבח משמשלה האור ברובן פקע איסורן מהן …

• זבחים מג ע"ב · ג אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: הפיגול והנותר והטמא שהעלן לגבי מזבח …
• כריתות יד ע"א · ו אלמה לא? משכחת לה כגון שהעלה אבר פיגול לגבי מזבח, דפקע פיגוליה …

הלכה כב זבח שנתפגל או שנותר לאחר זמנו ואכל ממנו מן העור או מן המרק או …

• זבחים לה ע"א · יג השוחט את הזבח לאכול כזית מן העור, ומן הרוטב, ומן הקיפה, ומן …
• זבחים לה ע"א · טו חלב מוקדשין וביצי תורין – אין חייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא.

הלכה כג אכל מן השליל או מן השליא חייב משום פגול ונותר וטמא כאוכל משאר בשר …

• זבחים לה ע"א · טז גמ׳ אמר רבי אלעזר: פיגל בזבח – נתפגל השליל. בשליל – לא …

הלכה כד קדשי עכו"ם אין חייבין עליהם משום פגול ונותר וטמא וכן דם הקדשים כמו שביארנו …

• שבועות ז ע"א · יג ולרבי שמעון דאמר: דברים שאינן נאכלין אין חייבין עליהן כרת משום טומאה; …
• זבחים מה ע"א · ב מתני׳ קדשי גוים – אין חייבין עליהם משום פיגול, נותר וטמא; והשוחטן …
• זבחים מה ע"ב · ו מתני׳ דברים שאין חייבים עליהם משום פיגול, חייבין עליהן משום נותר ומשום …
• חולין קיז ע"א · א מועלין בו, וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא, מה שאין כן בדם.
• תמורה ב ע"ב · ט אמר רבא: תא שמע, דתניא: קדשי גוים — לא נהנין ולא מועלין, …

הלכה א מצות עשה לשרוף כל הקדשים שנטמאו שנאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל …

• פסחים כד ע"א · ג והאי ״בקדש ... באש תשרף״ להכי הוא דאתא?! האי מיבעי ליה לכדרבי …
• פסחים פב ע"ב · ד אשכחן קדשי קדשים, קדשים קלים מנלן? אלא: כל פסולו בקדש בשריפה, לא …
• תמורה לג ע"ב · יז ואלו הן הנשרפין: חמץ בפסח — ישרף, ותרומה טמאה, והערלה, וכלאי הכרם, …
• מעילה י ע"א · ד מהו דתימא בשר קדשי קדשים שנטמא – אית ליה מצות שריפה לכהנים, …

הלכה ב קרבן שנתפגל או נפסל ישרף במקדש מיד וכל שפיסולו מספק תעובר צורתו ואחר כך …

• פסחים כד ע"א · ג והאי ״בקדש ... באש תשרף״ להכי הוא דאתא?! האי מיבעי ליה לכדרבי …
• פסחים פא ע"ב · כא מתני׳ נטמא שלם או רובו — שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה. …
• פסחים פב ע"א · יא מתני׳ הפסח שיצא או שנטמא — ישרף מיד. נטמאו הבעלים או שמתו …

הלכה ג פרים ושעירים הנשרפים יש בהם ספק אם הלינה והיציאה קודם שיגיע זמנם לצאת פוסלת …

• זבחים קד ע"ב · ו בעי רבי ירמיה: לינה מהו שתועיל בפרים הנשרפים ובשעירים הנשרפים? מי אמרינן: …
• זבחים קד ע"ב · יג בעי רבי אלעזר: יציאה, מהו שתועיל בפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים?
• זבחים קד ע"ב · יח פשיטא דלא שבקינן רובא דבהמה ואזלינן בתר רובא דאברים! אלא שיצא חציו …
• זבחים קה ע"א · ב רבה בר רב הונא מתני לה בגברי, במתעסקין בו חמשה בני אדם, …
• מעילה ט ע"א · ח פרים הנשרפים, ושעירים הנשרפים – מועלין בהן משהוקדשו. נשחטו – הוכשרו ליפסל …

הלכה ד בשר הנמצא בעזרה איברים עולות וחתיכות חטאות והנמצא בירושלים שלמים הכל תעובר צורתן ויצאו …

• פסחים ג ע"א · ו תלמוד לומר: ״והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף״ — ביום אתה …
• פסחים לד ע"א · ז דאתמר: היסח הדעת, רבי יוחנן אמר: פסול טומאה הוי, ורבי שמעון בן …
• יבמות עב ע"ב · ה ואיתיביה רבי אלעזר לרבי יוחנן: אין לי אלא נימול לשמיני שאין נימול …
• זבחים נו ע"ב · ט תלמוד לומר: ״ביום השלישי באש ישרף״ – ביום אתה שורפו, ואי אתה …
• חולין צה ע"א · י תא שמע: נמצא בגבולין, אברים – נבלות, חתיכות – מותרות. וכי תימא: …

הלכה ה אע"פ שהשלמים אסורין באכילה מתחילת ליל שלישי אין שורפין אותן אלא ביום בין בזמנו …

• פסחים טו ע"ב · א הפיגול והנותר והטמא — בית שמאי אומרים: אין נשרפין כאחת. ובית הלל …
• פסחים פג ע"א · ד מתני׳ העצמות והגידין והנותר — ישרפו בששה עשר. חל ששה עשר להיות …
• יבמות עב ע"ב · ה ואיתיביה רבי אלעזר לרבי יוחנן: אין לי אלא נימול לשמיני שאין נימול …
• מנחות מו ע"ב · כב רב יוסף אמר: לעולם לשריפה אתיין, והיינו טעמא דלא שרפינן – לפי …
• חולין צ ע"ב · יח תא שמע: העצמות והגידים והנותר ישרפו לששה עשר. והוינן בה: הני גידי …
• תמורה ד ע"ב · יב מיבעי ליה לכדתנן: העצמות, והגידין, והנותר — ישרפו בששה עשר. חל ששה …

הלכה ו בשר קדשי קדשים שנטמא בפנים שורפין אותו בפנים ואם נטמא בחוץ שורפין אותו בחוץ …

• פסחים יד ע"א · ב מתני׳ רבי חנינא סגן הכהנים אומר: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף …
• פסחים יד ע"א · ח אמר רב יהודה: הכא בוולד וולד עסקינן, דהוי ליה שלישי, וקסבר שלישי …
• פסחים יד ע"א · טז מאי קא משמע לן — שלישי מותר לעשותו שני, היינו הך?! אמר …

הלכה ז נותר של קדשים קלים שורפין אותו בעליו בבתיהן:

• פסחים פא ע"ב · כא מתני׳ נטמא שלם או רובו — שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה. …

הלכה ח מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש אם עבר הצופין שורפו במקומו ואם …

• ברכות מט ע"ב · ז למימרא דרבי מאיר חשיב ליה כזית, ורבי יהודה כביצה? והא איפכא שמעינן …
• ברכות מט ע"ב · ח עד כמה הם חוזרים? רבי מאיר אומר: זה וזה בכביצה. ורבי יהודה …
• פסחים מט ע"א · ה וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש, אם עבר צופים …
• פסחים פב ע"א · ב אמר רב חמא בר עוקבא: לא קשיא, כאן — באכסנאי. כאן — …

הלכה ט כל עצמות הקדשים שאין בהן מוח אינן טעונין שריפה חוץ מעצמות הפסח כבר ביארנו …

• פסחים פג ע"א · יא מיתיבי: כל עצמות הקדשים אין טעונין שריפה, חוץ מעצמות הפסח מפני התקלה. …
• זבחים קג ע"א · ב עולה שנשחטה שלא לשמה – אף על פי שלא עלתה לבעלים, עורה …
• זבחים קג ע"ב · יד אמר רבי עקיבא: מדבריו למדנו, שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה – שיאותו …

הלכה י אלו הן הנשרפים:בשר קדש שנטמא או נותר או נפסל וכן המנחה שנטמא או נפסלה …

• נזיר כט ע"א · טו וסבר רבי יוסי הכי? והתניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מנין לחטאת …
• תמורה לד ע"א · א אשם תלוי — ישרף, רבי יהודה אומר: יקבר. חטאת העוף הבאה על …

הלכה יא ואלו הם הנקברים:קדשים שמתו בין קדשי מזבח בין קדשי בדק הבית וקדשים שהפילו נפל …

• תמורה לג ע"ב · טו מתני׳ ואלו הן הנקברין: קדשים שהפילו — יקברו, הפילה שליא — תקבר, …

הלכה יב האורג מלא הסיט משער נזיר ומפטר חמור בשק ידלק:

• תמורה לד ע"א · ג גמ׳ שער הנזיר יקבר. רמי ליה טבי לרב נחמן: תנן שער הנזיר …

הלכה יג כל הנקברין אפרן אסור וכל הנשרפין של הקדש אפרם מותר חוץ מדשן המזבח החיצון …

• פסחים כז ע"ב · ו וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין? והא תניא: כל הנשרפין — אפרן …
• פסחים כז ע"ב · ז אמר רמי בר חמא: כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש, דליכא אינש …
• תמורה לד ע"א · יג כל הנקברין לא ישרפו כו׳. מאי טעמא? משום דנקברין אפרן אסור, ונשרפין …
• תמורה לד ע"א · טז ונשרפין דהקדש אפרן מותר? והא תניא: כל הנשרפין אפרם מותר, חוץ מאפר …

הלכה יד כל הנשרפין לא יקברו וכן כל הנקברים לא ישרפו שאע"פ שהוא מחמיר בשריפתו הרי …

• תמורה לד ע"א · ב כל הנקברין — לא ישרפו, וכל הנשרפין — לא יקברו. רבי יהודה …

הלכה טו היה מקריב עמו בזבחים ואמר לו נתפגלו עושה עמו בטהרות ואמר לו נטמאו נאמן …

• גיטין נד ע"ב · ז גמ׳ תנו רבנן: היה עושה עמו בטהרות, ואמר לו: טהרות שעשיתי עמך, …
• גיטין נד ע"ב · ט רבא אמר: כגון דאשכחיה ולא אמר ליה ולא מידי, ולבתר הכי אשכחיה …