מנחות יג, א - גמרא - ספריית פנימי

א

הָא תּוּ לְמָה לִי? אִי לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר (שאין) [שֶׁ]דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל קָא מַשְׁמַע לַן דְּמִצְטָרֵף, מֵרֵישָׁא דְּסֵיפָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, דְּקָתָנֵי: כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר פָּסוּל, הָא כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר – פִּיגּוּל.

ב

אִי לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר (דְּהִיא גּוּפַהּ קָא מַשְׁמַע לַן), מִדִּיּוּקָא דְּרֵישָׁא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ.

ג

דְּהַשְׁתָּא, מָה לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – אָמְרַתְּ לָא מִצְטָרֵף, לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר מִיבַּעְיָא?

ד

אִין, לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָתָם הוּא דְּלָא כִּי אוֹרְחֵיהּ קָמְחַשֵּׁב.

ה

אֲבָל הָכָא, דִּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ קָמְחַשֵּׁב, וּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ קָא מְחַשֵּׁב, אֵימָא לִצְטָרֵף, קָא מַשְׁמַע לַן.

ו

הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַמְּנָחוֹת.

ז

מַתְנִי׳ הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכוֹל שְׁיָרֶיהָ אוֹ לְהַקְטִיר קוּמְצָהּ לְמָחָר – מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בָּזֶה שֶׁהוּא פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. לְהַקְטִיר לְבוֹנָתָהּ לְמָחָר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת.

ח

אָמְרוּ לוֹ: מָה (שִׁינָּה) [שָׁנַת] זוֹ מִן הַזֶּבַח? אָמַר לָהֶן: שֶׁהַזֶּבַח דָּמוֹ וּבְשָׂרוֹ וְאֵימוּרָיו אֶחָד, וּלְבוֹנָה אֵינָהּ מִן הַמִּנְחָה.

ט

גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמִיתְנֵא ״מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בָּזוֹ״?

י

מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא, לְהַקְטִיר לְבוֹנָתָהּ לְמָחָר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת.

יא

מַהוּ דְּתֵימָא: טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דְּקָסָבַר אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר, וַאֲפִילּוּ רֵישָׁא נָמֵי,