(ב)

הערות

1. לב. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
2. לג. שפוסק כרשב"א (בעבודת הקדש שער א סי' ה) שכל מקום שבורר חייב בשבת ביו"ט אסור.
3. לד. כלל הנזכר של הרשב"א אין לפרשו במשנה (יד, ב) אלא כו'.
4. לה. אולי כפל לשון ומיותר.
5. לו. שבת קמב, ב ד"ה שאוכל.
6. לז. הל' שבת פ"ח הי"ג.
7. לח. אוצ"ל: ורמ"א ושו"ע סי' שי"ט (ס"ד). והכי קיי"ל לעיל שם סוף ס"א. וראה פס"ד להצ"צ יג, ד ואילך.
8. לט. כמפורש במשנה שם (לבית הלל).
9. מ. פ"ג הט"ו.
10. מא. אלא שמה שהתירו כאן מלאכת בורר, מיירי דוקא כשלא היה אפשר לברור מערב יו"ט (כדלקמן ס"ה), דלענין כו'.
11. מב. ס"א. ולעיל שם ס"ה.
12. מג. רמב"ם פ"א ה"ה וה"ח. אור זרוע הל' יו"ט סוס"י רמח. הלכות ומנהגי מהר"ש סי' ל אות ד. מהרי"ל הל' יו"ט (ע' קסט).
13. מד. סעיף ב.
14. מה. סק"ב (דמותר אפילו אינו לאלתר).
15. מו. הלכה ה-ח (לענין תלישת פירות שבני יומן יפים יותר. וראה לעיל סי' תצה ס"ט שבמלאכות אלו אוסרים אפילו לא היה אפשר לעשותם מערב יו"ט).
16. מז. שאין מכשריה דוחים שבת אפילו אם לא היה אפשר להכינם מערב שבת, כדלעיל סי' שלא ס"ז וש"נ.
17. מח. (טו, ב) ד"ה דרש (וראה לעיל סי' תצה קו"א ריש ס"ק ה, דלא קיי"ל כוותיה בזה). ועד"ז היה אפשר לומר לדעת הט"ז גם לענין מלאכת אוכל נפש (בורר).
18. מט. ד"ה גרסינן.
19. נ. שמדבריו (משא"כ בבורר שאפשר מערב יו"ט) לא נתברר, אם הכוונה שכ"ה תמיד בבורר או רק כשהיה אפשר.
20. נא. שבת קלד, א.
21. נב. סק"ה. וכדלקמן בפנים סוס"ז.
22. נג. לדעת רש"י כח, ב ד"ה הלכה, וב"ח סד"ה אין מסננין (אבל במ"א ס"ק ו חלק עליו, ולא התיר בזה אלא בשינוי. ונתבאר לעיל סי' תצה קו"א ס"ק ה).
23. נד. אם אפשר לעשותן מערב יו"ט, וכדלעיל סי' תצה ס"ד.
24. נה. בשפוד שנעקב, וכדלעיל שם ס"א.
25. נו. בשפוד ארוך, וכדלעיל שם ס"ג.
26. נז. בטבילת כלים, וכדלעיל שם סט"ו.
27. נח. בדרכי משה סי' תקט אות ב (לענין הגעלה), וכדלעיל שם ס"י.
28. נט. פ"ב סי' יב. וכ"ה באור זרוע הל' יו"ט סי' שמה וסי' שנז (כדלקמן).
29. ס. ד"ה הלכה (לענין סכין) וד"ה ואחד (לענין גריפת תנור). וראה גם לעיל סי' תצה קו"א ס"ק ה.
30. סא. אוצ"ל: לד, א (ד"ה ואין מתקנין).
31. סב. כח, ב (שעכ"פ לענין נפגמה ביו"ט, לא דמי דין מכשירי מילה בשבת לדין מכשירי אוכל נפש ביו"ט. וא"כ מסתבר שכ"ה גם לענין אנוס או לא ידע, דלא קיי"ל כר"ן וסיעתו אלא כרש"י וסיעתו).
32. סג. כדלעיל סי' שלא ס"ז.
33. סד. שבת (נג, א).
34. סה. שם קלד, ב ד"ה הלכה.
35. סו. לבוש וב"ח יו"ד סי' רסו. ראה ש"ך שם ס"ק ו.
36. סז. כדלעיל שם סוס"א.
37. סח. שאחר המילה יתירו חילול שבת מפני הסכנה, וכדלעיל שם.
38. סט. כדלעיל שם ס"א וס"ז.
39. ע. (נג, א) ד"ה ואינו כן.
40. עא. יו"ד סי' רסו ד"ה אין שוחקין.
41. עב. ולעיל סי' שלא ס"ז.
42. עג. כשאי אפשר לעשותה מערב יו"ט.
43. עד. שצויינו לעיל. וכן הוכיח לעיל סי' תצה ס"ק ה, דקיי"ל כוותייהו, דלא כר"ן וסיעתו.
44. עה. (יח, א), שהתיר בסתם בגריפת התנור, כשאי אפשר לאפות אלא אם כן גורפו.
45. עו. פ"ג ה"י.
46. עז. פ"ד סי' ח.
47. עח. סי' תקז.
48. עט. שם (שדייק מלשון הרמב"ם שהתיר ולא חילק בין נפל ביו"ט לנפל בערב יו"ט). ודייק הרש"ל, שכל אלו לא חילקו, כי גם כשנפל קודם יו"ט ולא ידע מותר (דלא כהר"ן).
49. פ. דמיירי בתנור חדש ועדיין יש בו אבנים ועפר שלא פינו (ראה לעיל סי' תצה ס"ד וקו"א שם ס"ק ה, שבזה אסור אפילו היה אנוס בערב יו"ט. וראה רא"ש שם שפירש דמיירי לענין איסור טלטול הטיח שהוא מוקצה).
50. פא. רי"ף (טו, ב), ורא"ש פ"ג סי' יא, שרק מכשירין שא"א לעשותן מערב יו"ט מותר לעשותן ביו"ט לרבי יהודה (דהיינו שנפלו ביו"ט).
51. פב. הטור הביא מדברי הרא"ש, ובהם אנו דנים.
52. פג. שאין הרמב"ם מחלק בין נפל ביו"ט לבין נפל מערב יו"ט.
53. פד. ראה לעיל סי' תקט קו"א סק"ב (שהוכיח שהרמב"ם פוסק כרבנן). ואוצ"ל: כרבנן (שאסר מכשירין, וכאן שהתירו, אפשר דמיירי רק באיסור טלטול).
54. פה. ס"ב, שהתיר לברור לבו ביום, אפילו אינו לאלתר.
55. פו. (ט, ב) סוד"ה ומיהא (שמטעם זה אינו דומה לפקוח נפש בשבת שהיא דחויה ולא הותרה, כדלעיל סי' שכח סי"ג, וש"נ), לענין אוכל נפש (וראה לקמן בסמוך לענין מכשירי אוכל נפש).
56. פז. ראה תוס' שבת קלב, ב ד"ה האי. זבחים לג, ב ד"ה לענין. לעיל סי' תצח קו"א סק"ה.
57. פח. ראה גם לעיל סי' תצה סעי' ב-ג (שהתורה התירה כו' הותרו לגמרי). לקמן קו"א סק"ג.
58. פט. ראה ארץ צבי ח"א סי' סו. העו"ב תשפג ע' 79.
59. צ. ו, ב.
60. צא. הלכה ה. וכדלעיל סי' תצה ס"ז.
61. צב. כב, א (לענין מכשירין).
62. צג. ולדידן, ראה לעיל סי' תקט ס"א וס"ד, ולקמן סי' תקיד ס"ב (שאסרו מכשירין כשיכול לשאול מחברו בלא מלאכה).
63. צד. לשמש מטתו (רש"י). אלא דאנן לא קיי"ל בזה כרבי יהודה, כדלקמן סי' תקיד ס"ה.
64. צה. הראיה מכיבוי הנר.