210

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שירצה להתנחל עמהם, והיו אנשים משבט מנשה שרצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם".

אך לכאורה, אין הדבר מובן. הרי משה רבינו לא היה מרוצה כלל מבקשת בני גד ובני ראובן "יותן את הארץ הזאת .. לאחוזה"11, ולא "הארץ אשר נתן להם ה'"12, עד כדי השוואתם למרגלים13! ורק לאחר שהבטיחו "ואנחנו נחלץ חושים..."14 וקבלו זאת בתנאי כפול15 וכו', הסכים לכך משה רבינו –

ואם כך, תמוה מאוד: כיצד ייתכן שמשה רבינו יחפש מלכתחלה ויציע – "בקש מי שירצה להתנחל עמהם", ולא לנחול ב"ארץ אשר נתן להם ה'"16, וזאת – מפני ש"היא ארץ גדולה יותר מן הראוי"17 עבור בני גד ובני ראובן18?!

ועוד: מכך שבפסוק אין מוזכר כלל שחצי שבט המנשה רצו להתנחל בעבר הירדן, והם נזכרים רק בפסוק "ויתן להם משה..."19, מובן שהיה זה מצד משה בלבד20, כנאמר בפשטות בתלמוד ירושלמי, כדלעיל, "לא נטלו מעצמן".

ב. נחלה בעבר הירדן –

חיוב או שלילה?

כדי להבין זאת יש להקדים ולציין שאנו מוצאים במדרש21 אודות הרמזים בקרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח, שפרטים רבים בקרבן מנשה היו קשורים לירושת הארץ, ואחד מהם הוא: ולזבח השלמים בקר שנים, כנגד שבט מנשה שנחלק לשנים ולקח ב' חלקים בארץ, חציו בעבר הירדן וחציו בארץ כנען.

מכך מובן, שנטילת חלק בעבר הירדן על ידי חצי שבט המנשה נחשבת למעלה, כפי שרואים ששאר הרמזים בקרבנות הנשיאים22 מצביעים על

הערות

  1. 11. פרשתנו שם, ה.
  2. 12. שם, ז.
  3. 13. שם, ח ואילך.
  4. 14. שם, יז ואילך.
  5. 15. שם, כט־ל. קידושין סא, א (במשנה). ובכ"מ.
  6. 16. ובפרט ע"פ דברי הרמב"ן עצמו (חקת כא, כא) "שאם לא בקשוהו ממנו בני גד ובני ראובן לא הי' מניח שם אדם אלא שתהי' לחרבה". ע"ש.
  7. 17. אף שהי' צ"ל "חלקים שווים" (רמב"ן שם. ובארוכה רמב"ן פינחס כו, נד) – למה יגרע מנשה שלאלנחולכולובארץכנען,והריהייתהארץהצבי מה צבי כו' (כתובות קיב, א)?! ויתרה מזה – לכתחילה–היוגםלבניגדולבניראובןחלקבארץ.
  8. 18. בצרור המור מבאר שזה הי' "להגין עליהם (בני גד ובני ראובן) ולהצילם מצרתם" (כי זכות יוסף הי' עם כל השבטים. ע"ש) – וצריך ביאור, דאיך יתכן לצוותם שלא להכנס "לארץ כנען לגבולותי'" כדי להגין על בני גד כו' שרצו מעצמם להשאר בעבר הירדן? וראה לקמן סעיף ח ואילך ע"ד ערי הלוים בעבר הירדן.
  9. 19. וראה פרשתנו שם, לט־מ: וילכו בני מכיר .. הגלעדה וילכדוה ויורש גו' ויתן משה את הגלעד למכיר גו'.
  10. 20. ולהעיר גם מרלב"ג פרשתנו כאן.
  11. 21. במדב"ר נשא פי"ד, ז.
  12. 22. ולהעיר בקרבנות מנשה עצמו – ראה לעיל במדרש שם: ג' דורות .. שנטלו חלק בארץ .. יאיר .. שנטל חלק בארץ (ומכיון שלא היו לו בנים ליטול חלקו) – הקריבו כנגדו חטאת.

מצוטט ב־3 עמודים

לקוטי שיחות 3
  1. כרך ח ‹ מטות ‹ שיחה ב ‹ 188 לקו"ש חכ"ח ע' 210
  2. כרך ט ‹ דברים ‹ שיחה א ‹ 1 לקו"ש חכ"ח ע' 210
  3. כרך כד ‹ דברים ‹ שיחה ג ‹ 21 לקו"ש חכ"ח ע' 210

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך יא ג'תשעד כתובות קיב, א
  2. לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה א מאותו ספר כתובות קיב, א
  3. לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד מאותו ספר כתובות קיב, א
  4. לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד מאותו ספר כתובות קיב, א
  5. לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א מאותו ספר כתובות קיב, א
  6. לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א מאותו ספר כתובות קיב, ב
  7. לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א מאותו ספר כתובות קיב, סע"א
  8. תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשח"י כתובות קיב, סע"א
  9. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י כתובות קיב, א
  10. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י כתובות קיב, א
  11. תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה כתובות קיב, א
  12. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ו כתובות קיב, ב
  13. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח כתובות קיב, ב
  14. תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג כתובות קיב, סע"א