210

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ג

א. "ויתן להם... ולחצי שבט מנשה"

בפרשתנו1 מסופר על בני גד ובני ראובן, שמפני שהיה להם "מקנה רב", הם בקשו את האחוזה בעבר הירדן, אשר היתה "ארץ מקנה". לבסוף הסכים לכך משה רבינו2 – "ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחון... עוג..."3.

ומתעוררת השאלה: חצי שבט מנשה – מאן דכר שמיה?! בכל השיחות שבין משה רבינו לבין בני גד ובני ראובן אין מוזכר אף פעם שגם "חצי שבט מנשה" השתתפו בבקשה להתנחל בעבר הירדן4.

בתלמוד ירושלמי5 נאמר לגבי הבאת בכורים, שיש הבדל בין נחלת בני גד ובני ראובן לבין נחלת חצי שבט מנשה: על נחלת בני גד ובני ראובן אי אפשר לומר "אשר6 נתתה לי (ה')", כי "נטלתי לי מעצמי"7, ולכן, לדעת רבי יוסי הגלילי, לא הביאו משם בכורים, ואילו "חצי שבט מנשה לא נטלו מעצמן" – "דויתן8 להם משה וגו' כתיב, והן לא בחרו מעצמן בתחלה כמו בני ראובן ובני גד".

ודרוש הסבר: אם "הן לא בחרו מעצמן בתחלה", מדוע הציע להם משה רבינו נחלה בעבר הירדן9?

הרמב"ן10 מבאר, ש"מתחלה לא באו לפניו שבט מנשה, אבל כאשר חלק הארץ לשני השבטים, ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם ובקש מי

הערות

  1. 1. מטות לב, א ואילך.
  2. 2. שם, כ ואילך.
  3. 3. שם, לג.
  4. 4. וגם בהתנאי "אם יעברו גו'" (שם, כט־ל) לא נזכר "חצי שבט מנשה" (ורק ביהושע (א, יב־יג) נאמר "ולחצי שבט מנשה גו' זכור את הדבר גו'"). ולהעיר מלשון רש"י (דברים ג, יח) "לבני ראובן וגד" (אלא שבמפרשי רש"י – ששולל בזה שאר בנ"י). וראה רש"י פרשתנו שם, יז.
  5. 5. בכורים פ"א ה"ח (הובא גם בר"ש בכורים פ"א מ"י).
  6. 6. תבא כו, י.
  7. 7. ראה גם ספרי תבא שם, ג.
  8. 8. פני משה שם. ועד"ז פי' במשנה ראשונה בכורים שם (ד"ה שאינה). – ובכמה מפרשים (וראה המובא ב"לאור ההלכה" (להרש"י זוין) שבהערה הבאה) עוד פירושים בדברי הירושלמי. ואכ"מ.
  9. 9. ולהעיר מפרש"י עה"ת (דברים ג, יג. וכן ברשב"ם ב"ב נו, א) שנחלת מנשה בעבר הירדן – "ארץ רפאים" (דברים שם) – "היא אותה שנתתי לאברהם" בברית בין הבתרים (לך טו, יט). וראה המובא בס' "לאור ההלכה" ע' קסב. ואכ"מ.
  10. 10. פרשתנו שם, לג. ועד"ז במושב זקנים שם. וראה גם אברבנאל שם. – בראב"ע שם (לב) "ולא הזכיר ע"ע חצי שבט מנשה בעבור היותו חצי השבט" (ועד"ז בצרור המור בתי' הראשון). ולכאורה אינו טעם מספיק.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך יז ו'רצג ב"ב נו, א
  2. לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א מאותו ספר ב"ב נו, א
  3. לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג מאותו ספר ב"ב נו, א
  4. לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג מאותו ספר ב"ב נו, א
  5. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת יט ב"ב נו, א
  6. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ה ב"ב נו, ב
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת ב"ב נו, א