יט
יט איזו היא כרמליתקמד מקום שאינו הילוך לרביםקמה וגם אינו מוקף מחיצות כהלכתןקמו וזהו כארמלית כלומר כאלמנה שאינה לא בתולה ולא נשואה כך זה אינו מוקף מחיצות כרשות היחיד ואינו הילוך לרבים כרשות הרביםקמז.
ומקום זה הוא מקום פטור מן התורה שמותר להוציא ולהכניס מתוכו לרשות היחיד ולרשות הרבים ומהם לתוכוקמח מפני שהוא בטל אצל כל אחד מהןקמט בין שיש בו ד' בין שאין בו אלא שחכמים חלקו ביניהם שכשאין בו ד' על ד' הוא מקום פטור וכשיש בו הוא מקום חשובקנ ואינו בטל אצלן ועשאוהו רשות בפני עצמו וקראוהו כרמלית.
כגון מקום שיש בו ד' על ד' המוקף מחיצות שאינן גבוהות י' טפחיםקנא וכן תל או עמוד שיש בו ד' על ד' ואינו גבוה עשרה וכן חריץ שיש בו ד' על ד' ואינו עמוק עשרהקנב.
וכן הימיםקנג והנחליםקנד שאף שהם עמוקים עשרה והמים אינם מבטלים המחיצותקנה מכל מקום אין העומק עשרה מתלקט מתוך הילוך ד' אמות וגם אינן רשות הרבים אע"פ שרבים מהלכים בהם בספינות לפי שאינו נוח תשמיש הליכתן כמו ביבשהקנו ואינו דומה לדגלי מדברקנז.
ואף אם יש בהם גומא שעומקה מתלקט י' טפחים מתוך הילוך ד' אמות שהיא רשות היחיד גמורה מן התורה והזורק לתוכה מרשות הרבים חייבקנח מכל מקום <(ב)> מדברי סופרים אינה רשות היחיד אלא כרמליתקנט (הואיל ועוברים על מחיצותיה מלמעלה כאלו לא היו שם מחיצות כלל):
הערות
- קמד. ברייתא שבת ו, א. טור ושו"ע סי"ד.
- קמה. רש"י שם ד"ה ולא כרה"ר. טור ושו"ע שם.
- קמו. רש"י שם ד"ה אינן לא.
- קמז. עתים סי' רו. פירוש המשניות להרמב"ם ריש שבת. ר"ן שבת ו, א ד"ה והכרמלית. מ"מ הל' שבת פי"ד ה"ה.
- קמח. מ"מ ריש הל' עירובין.
- קמט. רש"י שם ד"ה אדם עומד. ז, א ד"ה דעד י. וראה גם לקמן סי' שעב ס"ח.
- קנ. רש"י עירובין ט, א ד"ה מקום שאין בו. רשב"ם ב"ב נו, א ד"ה אבל פיסלא, וכדלעיל ס"א לענין רה"י.
- קנא. רמב"ם הל' שבת פי"ד ה"ד. וכדלקמן ריש סכ"ב וש"נ.
- קנב. רמב"ם שם. טור ושו"ע סי"ד. וכדלעיל סי"ג-ד וש"נ.
- קנג. משנה שבת ק, ב. ברייתא שם ו, א. טור ושו"ע שם.
- קנד. רמב"ם הל' שבת פי"ד ה"ה. טור ושו"ע סי"ח.
- קנה. כדלעיל סט"ו וש"נ.
- קנו. מ"א ס"ק יד בשם הרא"ם (יראים השלם סי' רעד).
- קנז. תשובות הרמב"ם סי' שי. תוספת שבת ס"ק מא. וראה רש"י שבת ו, א ד"ה ולא כרה"ר. וראה גם לעיל סי' רמח ס"ג, ולקמן סי' תד ס"ב, שמטעם זה אין איסור תחומין במים מן התורה.
- קנח. רבי שמעון שבת ק, א. מ"א ס"ק יד בשם רא"ם (שם). וראה חי' צ"צ מט, ב.
- קנט. מ"א ס"ק יד, לפי מה שביאר בקו"א ס"ק ב, ובפרי מגדים אשל אברהם. וכ"ה לעיל סט"ו בגומא מלאה מים שעוברים עליה.
משנה תורה, הלכות שבת י״ד:ה׳ - הטקסט מספריא
אויר הכרמלית הרי הוא ככרמלית עד עשרה טפחים. ולמעלה מעשרה טפחים באויר הכרמלית הרי הוא מקום פטור. לפיכך מעל פני המים שבימים ושבנהרות עד עשרה טפחים כאויר כרמלית. ולמעלה מעשרה מקום פטור. אבל כל העומק המלאה מים הרי הוא כקרקע עבה.
בבא בתרא נ״ו א - הטקסט מספריא
בִּרְשׁוּת אַחַת – חַיָּיב, בִּשְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת – פָּטוּר.
וְאָמַר רַבָּה: וְהוּא שֶׁיֵּשׁ חִיּוּב חַטָּאת בֵּינֵיהֶם, אֲבָל כַּרְמְלִית – לֹא. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ כַּרְמְלִית, אֲבָל פִּיסְלָא – לֹא. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ פִּיסְלָא.
וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: רְשׁוּת שַׁבָּת כִּרְשׁוּת גִּיטִּין דָּמֵי.
אֵין שָׁם לֹא מֶצֶר וְלֹא חָצָב, מַאי? פֵּירֵשׁ רַבִּי מָרִינוּס מִשְּׁמוֹ: כׇּל שֶׁנִּקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַב פָּפָּא: דְּקָרוּ לֵיהּ ״בֵּי גַרְגּוּתָא דִּפְלָנְיָא״.
יָתֵיב רַב אַחָא בַּר עַוְיָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַסִּי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסִּי בַּר חֲנִינָא: חֲצוּבָא מַפְסֵיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר.
מַאי חֲצוּבָא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁבּוֹ תִּיחֵם יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא מָנָה יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא עֲיָירוֹת הָעוֹמְדוֹת עַל הַגְּבוּלִין.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה – חַיָּיב בְּמַעֲשֵׂר.
לְאַפּוֹקֵי מַאי? לְאַפּוֹקֵי קֵינִי, קְנִיזִּי וְקַדְמוֹנִי. תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נַפְתּוֹחָא, עַרְבָאָה וְשַׁלְמָאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַר שֵׂעִיר, עַמּוֹן וּמוֹאָב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַרְדִּיסָקִיס, אַסְיָא וְאַסְפַּמְיָא.
מַתְנִי׳ הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים – מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. שְׁנַיִם בָּרִאשׁוֹנָה, שְׁנַיִם בַּשְּׁנִיָּה, וּשְׁנַיִם בַּשְּׁלִישִׁית –
and in one domain, i.e., he carried half the dried fig into the same public domain each time, he is liable, but if it was in two domains, i.e., he carried the item into two separate public domains, he is exempt.
And Rabba says in explanation of Rabbi Yosei’s opinion: And this division of the public domain applies only where there is a property where one would incur liability to bring a sin-offering if one unintentionally carried out of it or into it, i.e., a private domain, between the two sections. But if there was only a karmelit, i.e., an area that is not defined as either a private domain or public domain and to and from which the prohibition against carrying is only of rabbinic origin, it does not divide the public domain. Abaye says: Even a karmelit divides the public domain into separate sections, but a beam [pisela] does not. Rava says: Even a beam divides the public domain, since it is no less than a boundary or sea squill, which do serve as a barrier between fields.
The Gemara notes: And Rava follows his own line of reasoning, as Rava says: The definition of a domain for the purpose of Shabbat is like the definition of a domain for the purpose of bills of divorce: Just as a beam is defined as a distinct domain for the purpose of bills of divorce, so too it is considered a distinct domain for the purpose of Shabbat.
The Gemara returns to discuss the acquisition of a field that belonged to a convert who died without heirs. The Gemara asks: If there was no boundary and there was no sea squill, what are the limits to the acquisition? Rabbi Marinus explains in the name of Rabbi Yoḥanan: Any area that is called by his name. The Gemara asks: What are the circumstances where it is called by his name? Rav Pappa said: Where it is called: The place that is irrigated by so-and-so’s well. The entire area referred to as such would be considered one section with regard to acquisition.
Rav Aḥa bar Avya sat before Rabbi Asi, and he sat and was saying the following in the name of Rabbi Asi bar Ḥanina: A row of sea squill serves as a barrier with regard to the property of a convert who died without heirs, so that each section is considered a distinct field.
The Gemara asks: What is sea squill? Rav Yehuda says that Rav says: It is the growth by which Joshua established the boundaries of Eretz Yisrael for the Jews.
The Gemara teaches a related statement. And Rav Yehuda says that Rav says: In his book, Joshua enumerated only the towns that stand upon the borders, but not the towns that were within the portions of each tribe.
On the subject of the boundaries of Eretz Yisrael, Rav Yehuda says that Shmuel says: Any area that the Holy One, Blessed be He, showed to Moses before his death, as it is written: “And the Lord showed him all the land, Gilead…as far as Zoar” (Deuteronomy 34:1–3), is within the boundaries of Eretz Yisrael, and therefore produce that grows there is obligated in tithe.
The Gemara asks: To exclude what area? The Gemara answers: To exclude the lands of the Kenite, Kenizzite, and Kadmonite, as God had promised to Abraham at the Covenant between the Pieces: “To your offspring have I given this land…to…the Kenite, and the Kenizzite, and the Kadmonite” (Genesis 15:18–19). These areas are not obligated in tithe. What are these three areas? It is taught in a baraita that Rabbi Meir says: They are Naftuḥa, Arva’a, and Shalma’a. Rabbi Yehuda says: They are Mount Seir, Ammon, and Moab. Rabbi Shimon says: They are Ardisekis, Asya, and Aspamya.
MISHNA: If there were two witnesses testifying on his behalf that he, the possessor of the land, worked and profited from a field for three years, and therefore has presumptive ownership, and they were found to be conspiring witnesses, as it was proven that they were not present to witness the matter about which they had testified, they must pay the true owner of the field the full value of the field that they attempted, through their testimony, to remove from his possession, as it is written in the Torah: “Then shall you do to him, as he had planned to do to his brother” (Deuteronomy 19:19). If two witnesses testify that he worked and profited from the field during the first year, another two testify that he worked and profited from it during the second year, and another two testify that he worked and profited from it during the third, and all were found to be conspiring witnesses,
משנה תורה, הלכות שבת י״ד:ד׳ - הטקסט מספריא
אי זו היא כרמלית תל שיש בו ארבעה על ארבעה או יתר על כן וגבהו משלשה ועד עשרה. שהכרמלית אינה תופשת אלא עד עשרה ואינה רחבה פחות מארבעה על ארבעה. וכן חריץ שיש בו ארבעה על ארבעה או יתר על כן ועמוק משלשה עד עשרה. וכן מקום שהוקף בארבע מחיצות גובהן משלשה ועד עשרה וביניהן ארבעה על ארבעה או יתר על כן. וכן קרן זוית הסמוכה לרה"ר והוא המקום שמוקף שלש מחיצות והרוח הרביעית רה"ר כגון מבוי שאין לו לחי או קורה ברוח רביעית וכן הימים והבקעה בין בימות החמה בין בימות הגשמים כל אלו כרמלית הן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 45 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת ב"ב נו, א · עירובין דף ט · שבת ו , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת א מאותו ספר עירובין ט, א · שבת ו , א
- אגרות קודש כרך יז ו'רצג ב"ב נו, א
- לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א ב"ב נו, א
- לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג ב"ב נו, א
- לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג ב"ב נו, א
- לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג ב"ב נו, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ה ב"ב נו, ב
- אגרות קודש כרך כד ט'שה עירובין ט, א
- לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ד עירובין ט, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"א עירובין ט, א
- נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכה, ב עירובין ט, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת מאותו ספר עירובין ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת כה מאותו ספר עירובין ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסג דיני מבוי ולחי טו מאותו ספר עירובין ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסג דיני מבוי ולחי כו מאותו ספר עירובין ט , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסה דין מבוי שנפרץ מאותו ספר עירובין ט , א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שמה (ג) מאותו ספר עירובין דף ט
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שמח (א) מאותו ספר עירובין ט, א
- שו"ת סימן ג עירובין ט, א
- ספר השיחות שמחת תורה תרפ"ה עירובין ט, א
- דובר שלום הטלטול מבית למרפסת הפתוח למדרגות עירובין ט, ב
- דובר שלום בקיעת גדיים - מבטלת לבוד או מחיצה עירובין ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמח דין המושיט כלי מרשות לרשות עירובין ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסג דיני מבוי ולחי עירובין דף ט
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסה דין מבוי שנפרץ עירובין דף ט
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז שבת ו, א ואילך
- תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה שבת ו, א
- תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה שבת ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת יא מאותו ספר שבת ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת כ מאותו ספר שבת ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת כא מאותו ספר שבת ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמו דיני עירובין מן התורה א מאותו ספר שבת ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמו דיני עירובין מן התורה ב מאותו ספר שבת ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמו דיני עירובין מן התורה ה מאותו ספר שבת ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסד דין מבוי המפולש ועשוי כנדל ד מאותו ספר שבת ו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו א מאותו ספר שבת ו, א
- שיעורי הלכה למעשה מלאכות שבת שבת ו, א
- דובר שלום ס' רבוא עוברים בו בכל יום שבת ו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו שבת ו, א