ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ג

103

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בעומר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, איש לפי אכלו לקטו".

והרי, כדי להבין משמעות פסוקים אלו, חשוב לדעת מהו השיעור של "לפי אכלו עומר לגולגולת" לצורך אכילה "לשובע"¹⁴ של יום זה, כך שיותר מכמות זו אינה הכרחית¹⁵, ולכן "לא העדיף המרבה", ופחות מכך אינו מספיק¹⁶, ולכן "הממעיט לא החסיר".

מכך¹⁷ מובן, לכאורה, שכוונת הפסוק "והעומר עשירית האיפה הוא" אינה רק לציין מהי הכמות של עומר מן לגולגולת, המוזכרת לפני כן בפרשה, אלא בשיעור זה הכוונה היא לציין ענין נוסף בקשר למן, שענין זה איננו קשור לעצם "פרשת המן"¹⁸ ולירידתו במשך ארבעים השנים במדבר, אלא הוא חשוב דוקא לאחר סיפור התורה וסיום הענין "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת... אל קצה ארץ כנען"¹⁹.

ב. "עומר לגולגולת"

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר ענין הטעון הסבר, לגבי הנאמר בתורה "לקטו ממנו איש לפי אכלו עומר לגולגולת מספר נפשותיכם" – שלקטו עומר אחד עבור כל אחד²⁰. באופן טבעי יש הבדלים בין בני אדם, ובמיוחד בין קטנים לגדולים, לגבי כמות המזון הנדרשת להם לשביעה. וכיצד ייתכן שנקבעה אותה כמות הן

הערות

14. שע"ז התלוננו (טז, ג) ונתמלא בקשתם (טז, ח).
15. ראה ראב"ע (כאן לו): הזכיר זאת המדה כי עומר לגולגולת הי' רב לשובע.
16. ראה עירובין פג, ריש ע"ב (ועד"ז הוא במכילתא, מכילתא דרשב"י, יל"ש – הובא בבחיי כאן טז): עמר לגולגולת אמרו האוכל כמדה זו ה"ז בריא .. יתר .. רעבתן פחות .. מקולקל.
17. ע"ד הפשט (ולכאורה י"ל שכ"ה כוונת הבחיי) יש לבאר, שבנ"י באותו הזמן הי' ידוע להם מדת העומר וכמש"נ "וימודו בעומר", והפסוק "והעומר עשירית האיפה הוא" הוא רק להודיע לנו שיעור העומר. ולכן נאמר בסוף הפרשה – כדי לא להפסיק באמצע סיפור קורות זמן ההוא בתחלת ירידת המן. אבל (נוסף ע"ז שעדיין אינו מובן מדוע בא הפסוק "והעומר עשירית גו'" בסיום הפרשה ממש, ולא לפני פסוק לב) ע"פ המבואר בפנים אי"ז מספיק, דהרי גם בפשש"מ כאשר לומדים עומר לגולגולת "וימודו בעומר" נוגע לידע שיעורו שהי' להם כדי שביעה כנ"ל. אף שי"ל שגם ע"פ פשוטו ממתינים לידע כל הפרטים עד סיום הפרשה. ולהעיר מפרש"י טז, טז (בפעם הא' שנזכר "עומר") "עומר שם מדה", ואינו מוסיף אפילו (כדרכו בכ"מ) שמפורשת מדתו בסוף הפרשה.
18. להעיר מסיום פרש"י שם "והוא שיעור לחלה ולמנחות" ובכמה מפרשים (גו"א. באר מים חיים), שלכך הודיע לנו הכתוב העומר כמה הוא כדי להודיע לדורות שיעור חלה כו'. וראה עירובין שם.
19. ראה גם ש"ך עה"ת פרשתנו שם, לו (נז, ג).
20. פרש"י טז, יז (ובמדרז"ל (מכילתא ויל"ש שם, טז. ועוד) – אבל ראה לקמן הערה 22). – ולהעיר שלכאורה זהו היפך פשש"מ: 1) כפי אכלו (ולהעיר מלעיל יב, ד), 2) סותר לההמשך "עומר לגולגולת", 3) בסוף פ' יח – הול"ל בפשטות "איש עומר לגולגולת לקטו". וראה שיחות ש"פ בשלח וש"פ משפטים תשמ"ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.