277
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ב) רש"י משמיט א) את הענין הראשון שבמדרש – חטיפת המלוכה, ב) בנוסף לכך שענין זה הוא ראשון מבחינה כרונולוגית*, הרי הוא הגורם שהביא לידי הענין השני, ואיפשר את מלחמות שאול.
ג) לכאורה, אין מובן כל כך מדוע מצטט רש"י את סיום הפסוק "ובכל אשר יפנה ירשיע", שהרי, לכאורה, ענין הנצחון על אויביו סביב כבר מובן מן המילים "וילחם במואב ובאדום וגו'"24.
ד) וזאת במיוחד כאשר המלה "ירשיע" – מלשון רשע, אינה מבטאת בדרך כלל נצחון, ולהיפך: ברוב המקומות היא מבטאת ענין שלילי, ורק בפסוק זה משמעותה יוצאת מן הכלל25 והיא "ינצח"26. מדוע מצטט רש"י ביטוי שפירושו כאן הוא יוצא מן הכלל של פשוטו של מקרא.
ה) ובהשוואת פירוש רש"י למקורו אף מתגברת התמיהה: הן בבראשית רבה27 והן במדרש תנחומא27 אין מצוטט הסיום.
ד. "ולערב יחלק שלל"
בהמשך הפסוק, על המילים "ולערב יחלק שלל", מפרש רש"י: "אף משתשקע שמשם של ישראל על ידי נבוכדנצר שיגלם לבבל יחלק שלל, מרדכי ואסתר שהם מבנימין יחלקו את שלל המן, שנאמר28 הנה בית המן נתתי לאסתר", ולאחר מכן מביא רש"י את פירוש התרגום29, כאמור לעיל בסעיף ב'.
יש להבין:
הערות
- *. במפרשים (ש"א שם) פי' "שהתחזק במלוכה .. כי ראו כל ישראל כי ה' מצליח במלחמותיו כו'". אבל במדרש משמע שמפרש חטיפת המלוכה על התחלת מלכותו, לפני נצחונותיו.
- 24. ובפרט להגירסא (ראה לעיל הערה 4) שרש"י מעתיק גם התיבות "סביב בכל אויביו".
- 25. וראה סנהדרין (צג, ב) גם בנוגע לפסוק זה.
- 26. במדב"ר פי"א, ג. וראה מפרשים לש"א שם.
- 27. שם. וראה הגירסא בכת"י רש"י הנ"ל הערה 4. – אבל ברשב"ם כאן הובא רק "ובכל אשר יפנה ירשיע".
- 28. מג"א ח, ז.
- 29. הטעם שהוצרך רש"י להביא גם פירוש התרגום, כי "לערב" – פי' ערבו של ה"בוקר" (והמשכו וסיומו) – ולא מצב הפכי דגלות [משא"כ על התחלת הכתוב לא הביא פי' התרגום – כי פשוט הכתוב בלעדו]. ועוד ועיקר – ה"ז היפך תוכן המשל דקרא – המדבר בהנהגת חי' טורפת ביום שבמשך היום טורפת ואוכלת ולערב חוזרת ל"מעונתה" ומחלקת שלל היום לב"ב (וכן הוא במלחמת בנ"א ואפילו בפעלם – תהלים קד, כ*־כג) – היפך מצב דגלות. אבל מ"מ הוא רק פירוש שני – כי בתוכן כללות הברכה – דוחק גדול לומר כי הברכה לבנימין היא זה שהכהנים חולקים בקדשי המקדש (וראה לעיל הערה 19)! ועוד.
- . אלא ששם מדובר בהטורפים בלילה דלא כהנמשל – בנ"א. לנכסיו של אחשורוש, ואחשורוש נתנו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

