278

א) מדוע כופל רש"י, שה"שלל" הוא מהמן – "מרדכי ואסתר .. יחלקו את שלל המן שנאמר הנה בית המן נתתי לאסתר". ולכאורה, צריך היה רש"י לומר כדרכו בקצרה, ובהתאם ללשון הפסוק "יחלק שלל": "מרדכי ואסתר .. יחלקו שלל שנאמר הנה בית המן נתתי לאסתר"?

ב) אם חפץ רש"י להביא הוכחה מלקיחת "שלל" בימי מרדכי ואסתר, מדוע הוא מצטט את הפסוק "הנה בית המן נתתי לאסתר", ולא את הפסוק שבו מופיע הביטוי שלל במפורש – "ושללם לבוז"³⁰.

ג) שאלה זו אינה רק לשונית, אלא גם תוכנית: ביזה ושלל קיימים במלחמה, וכפי שמציין כאן רש"י עצמו את השלל של מלחמות שאול. ובעניננו: נתינת בית המן היתה, לפי פשוטו של מקרא, (בניסן) לפני ביטול גזירת המן, ובודאי לפני המלחמה (אשר התרחשה באדר שלאחריו).

ד) במושגים ביזה ושלל הכוונה היא ללקיחה מן האויב, ואילו את בית המן לא לקחו מרדכי ואסתר מאויבם המן, אלא הם קבלו מאחשורוש.

יותר מכך³¹: לפי פשוטו של מקרא הכרחי לומר שה"נתתי" של בית המן היה רק לאחר ש"בית המן" הפך להיות כנכס מנכסיו, כי, כדברי רש"י בסוף פרשת תצא, אסור לקחת מן השייך לעמלק.

לעומת זאת, המושג "שללם לבוז" מתייחס, כמפורש במגילת אסתר, לנצחונם של ישראל במלחמתם נגד אויביהם.

אמנם, למעשה, "בביזה לא שלחו את ידם"³², אך עצם הדגשה זו מבליטה שהיתה ביזה, אך "לא שלחו את ידם". כפי שמפרש שם³³ רש"י³⁴, שהסיבה לכך ש"לא שלחו את ידם" היתה רק כדי להוכיח ש"לא נעשה לשם ממון", או כדי שלמלך לא תהיה "עין צרה בממון", אך לולא זאת היו נוהגים כפי שהורה אחשורוש "ושללם לבוז", בדיוק כשם שקבע לגבי בית המן "נתתי".

ה) אף אם נאמר, שמשום שישראל לא לקחו ביזה למעשה, לכן אי אפשר לומר שבמילים "יחלק שלל" הכוונה היא ל"ושללם לבוז", ומשום כך צריך רש"י לבאר שהכוונה היא לנתינת בית המן למרדכי ולאסתר³⁵, עדיין קשה: