279

מדוע מצטט רש"י את הפסוק המאוחר יותר "הנה בית המן נתתי לאסתר", ולא את הפסוק הקודם³⁶ "ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן"?

ובמיוחד, כאשר (א) הפסוק "ביום ההוא..." הוא עיקר סיפור המאורע, ואילו הפסוק "הנה בית המן..." הוא רק סיפורו החוזר של אחשורוש על נתינתו הקודמת. (ב) בפסוק "הנה בית המן..." מוזכרת רק "אסתר המלכה", בעוד אשר בפסוק הקודם נאמר מיד לאחר מכן³⁷ "ותשם אסתר את מרדכי על בית המן", ואילו רש"י עצמו מדגיש כאן "מרדכי ואסתר".

ו) התמיהה על כך אף קשה יותר: הן בבראשית רבה והן במדרש תנחומא אכן מצוטט הפסוק "ביום ההוא נתן המלך...", ורש"י³⁸ משנה מדברי המדרש, ומצטט דוקא את הפסוק "הנה בית המן נתתי לאסתר"!

ה. בנימין "זאב יטרף" – את עצמו

ויש לומר, שההסבר לכל זאת הוא:

רש"י מדייק בפירושו ומבהיר את לשון הפסוק "בנימין זאב יטרף", כאשר המלה "יטרף" המופיעה בקשר לזאב³⁹ אינה מתייחסת רק לעצם פעולת הנצחון והלקיחה, אלא גם לכך שהזאב לוקח זאת באופן של חוטף⁴⁰ טרף לאכול⁴¹, אשר משום כך אנו מוצאים, שהמלה "טרף" משמשת גם כתואר של המזון הנחטף, כלשון הפסוק⁴² "עד יאכל טרף".

ובענין הברכה, שאצל בנימין יהיה "יטרף" – חטיפה⁴³, בדומה לזאב אשר חוטף את טרפו משום שזה נגד רצונו של הנחטף.

לפי זה מובן בפשטות מדוע אין רש"י יכול לקבל את הפירוש שהמילים "בנימין זאב יטרף" אמורות לגבי בית המקדש, לגבי המזבח, אשר "חוטף את