125

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שפעולה כזו, לקצוץ עורף של בהמה (שעצם הצוואר שלה חזקה, ועוד) וב"קופיץ"49 – שהיא "כמין סכין גדולה"50 – הוא היפוכה של שחיטה.

אלא שפירוש זה מחזק את השאלה: כיצד דבר שכזה מכפר – כאשר אין זה בדומה, ועוד הפוך לחלוטין, מהקרבנות הקרבנות?

ולכן רש"י ממשיך ומדגיש "אמר הקב"ה תבוא עגלה...", כאן נאמר אופן חדש של כפרה: "תבוא עגלה בת שנתה שלא עשתה פירות ותערף במקום שאינו עושה פירות", כל הענינים כאן הם לחלוטין באופן של שלילה – א) עגלה בת שנתה שלא עשתה פירות. ב) תערף, ג) במקום שאינו עושה פירות, משום שהיא באה "לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות".

ה. הפירושים השונים בטעם "עגלה ערופה"

מהענינים מופלאים שבפירוש רש"י: על פי המבואר לעיל יש לומר, כי רש"י והרמב"ם הולכים לשיטתם בפירוש של "נחל איתן".

רש"י מפרש (כדלעיל) "נחל איתן – קשה שלא נעבד", אך הרמב"ם51 מפרש "נחל ששוטף בחזקה", והנאמר "אשר לא יעבד בו ולא יזרע" הוא איסור על להבא52.

ויש לומר, כי המחלוקת היא לא רק בפירוש הכתוב, אלא קשורה עם מחלוקת בעצם גדר הכפרה של "עגלה ערופה":

הרמב"ם מסביר במורה־נבוכים53 את הטעם על הבאת עגלה ערופה ופרטי ענייניה, שהינם תחבולות המאפשרות את גילוי הרוצח, ובלשונו54:

הערות

  1. 49. דרק מיעוטן משתמשין לשחיטה (רש"י פסחים ע, א ד"ה קופיץ. וראה תוד"ה השוחט בבורות כד ב).
  2. 50. ל' רש"י במשנה סוטה מה, ב. ובפסחים שם. ביצה כח, רע"א. בכורות י, ב ד"ה בקופיץ. ועד"ז במאירי סוטה שם. ובפיה"מ סוטה שם "הוא סכין הגדול והרחב"*. ובפרש"י ביצה לא, סע"א "סתם קופיץ הוא סכין של קצבים דומה לקרדומות שלנו". ביד רמה סנהדרין שם: סכין גדול רחבו כארכו ויש בו כובד. ובפרש"י פסחים (מאירי) ויד רמה שם דהוא לחיתוך בשר ולשבירת עצמות. וביד רמה שם "ופעמים שמבקעין בו עצים כדתנן כו'" – ביצה לא, סע"א. וראה גמ' שם ע"ב. פרש"י ביצה הנ"ל ופיה"מ להרמב"ם במשנה שם.
  3. 51. הל' רוצח פ"ט ה"ב.
  4. 52. הל' רוצח פ"י ה"ט. וכ"ה בחזקוני עה"פ. וראה בארוכה תוי"ט לסוטה שם. ובמפרשי המשניות והש"ס סוטה שם. וש"נ. וראה מיני תרגומא* פרשתנו כאן. מלאכת הקודש. ועוד.
  5. 53. ח"ג פ"מ – הובא גם ברמב"ן ובבחיי כאן (פסוק א). וראה גם חינוך מצוה תקל. ובארוכה אברבנאל כאן. וראה כס"מ לרמב"ם שם ה"ו דהביא טעם הנ"ל להלכה, ע"ש.
  6. 54. מו"נ שם לפנינו (ובתרגום קאפח – בשינויים קצת).
  7. . וליתא בפיה"מ תרגום קאפח.
  8. . ראה ע"ד שם הספר בלקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 402 בשוה"ג להערה 14.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 2
  1. כרך לו ‹ בא ‹ שיחה ג ‹ 59 לקו"ש חכ"ד ע' 125
  2. כרך לו ‹ בא ‹ שיחה ג ‹ 60 לקו"ש חכ"ד ע' 125

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.

  1. תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד ביצה לא, סע"ב
  2. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת מח ביצה לא, ב
  3. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת יז ביצה לא, ב
  4. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת יט ביצה לא, ב
  5. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות טו ביצה לא, א
  6. דובר שלום קורה שנשברה ביו"ט ביצה לא, א
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת ביצה לא, ב
  8. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת ביצה לא, ב
  9. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שטו דברים האסורים משום אהל בשבת ושם לא, ב
  10. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות ביצה לא, א