126

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"ואי אפשר על הרוב עם החקירה ויציאת הזקנים והעומדים ולקיחת העגלה שלא ירבו דברי בני אדם, ואולי בפרסום הענין יודע ההורג". ומסיים: "וחזק זה העניין בהיות המקום אשר תערף בו העגלה שלא יעבד בו ולא יזרע לעולם שבעל הארץ יעשה כל תחבולה ויחקור עד שיודע ההורג כדי שלא תערף העגלה ולא תאסר ארצו עליו לעולם"55.

הרמב"ן56 אומר (בנוגע לפרט של "נחל איתן") ש"לפי דעתי יש בו טעם כענין הקרבנות הנעשים בחוץ57 שעיר המשתלח ופרה אדומה, ולפיכך מנו חכמים עגלה ערופה מכלל החוקים".

וכדברים אלה מצינו גם בספר 'היד החזקה' של הרמב"ם (בסוף הלכות מעילה), אשר כל השלושה – עגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח – נמנים שם ביחד58 בתור חוקים.

אמנם, לפי הדרשה שרש"י מביא, "אמר הקדוש־ברוך־הוא תבוא עגלה... שלא עשתה פירות ותערף... לכפר...", נמצא לכאורה שמצוה זו אינה נכללת בסוג ה"חוקים".

ו. שלושה אופנים בגדר הכפרה של עגלה ערופה

ויש לומר, כי שלושה הסברים אלו – הם שלושה אופנים בהם ניתן לפרש את גדר הכפרה של עגלה ערופה59: מצד הפועל, מצד הפעולה בכללותה, מצד הנפעל (ומקומו):

א) לפי הרמב"ם במורה נבוכים הכפרה היא מצד הפועל: בשעה שזקני העיר הקרובים אל החלל עושים את כל

הערות

  1. 55. כ"ה במו"נ שם לפנינו (ובתרגום קאפח – בשינויים קצת). אבל ברמב"ן (ובחיי) הובא באו"א ולכן הקשה עליו. וכבר תירץ בספר הזכרון להריטב"א שנוסחא משובשת נזדמנה לו לרבינו ז"ל (הרמב"ן) – אולי מהעתקת אל־חריזי – ולשון המורה בערבי הוא כבפנים כמו שהעתיק ר' שמואל תבון. ועי' המשך דבריו מה שמקשה כו' ומפרש בדעת הרמב"ם. וראה גם ריטב"א למכות כב. ב ד"ה ופרבי'. חינוך מצוה תקלא. ובהנסמן לעיל הערה 52
  2. 56. עה"ת כאן.
  3. 57. ובחזקוני כאן: אשר לא יעבד ולא יזרע דוגמא אל ארץ גזרה כי לשניהם פירוש אחד.
  4. 58. במפורש – אף שמסיים (כדלקמן בפנים) שכל הקרבנות כולן בכלל החוקים הן.
  5. 59. פשטות הכתובים בפרשתנו (כא, ז ואילך) ובמפרשי התורה משמע שהכפרה בעיקר על יושבי העיר ולא על הרוצח. וראה פרש"י שם, ח: הכתוב מבשרם שמשעשו כן יכופר להם העון. וראה ראב"ע שם, ז הובא ברמב"ן. וראה הלשון בבחיי ואברבנאל שם. וראה ערכין טז, א ובפרש"י שם ד"ה קשיא. ובכ"מ. וראה מאמרי אדה"ז (פרשיות ח"ב ע' תתכח). סהמ"צ להצ"צ (מצות עגלה ערופה): העגלה שאינה באה לכפר על החוטא כי אינו מתכפר בזה כלל כו' רק שהיא באה להסיר הקטרוגים מכל ישראל שהרי כל ישראל עריבים זה לזה וע"י העגלה נפטרים מן החטא המוטל על כללות ישראל מחמת הערבות. ולהעיר ממשנה סוטה מז, סע"א "כיפרה ספיקה והלכה לה" ובפרש"י שם. ובגמ' שם מז, ב ועד"ז בכתובות לז, ב מנין כו' שאין פוטרת אותו כו' (וראה פרש"י כתובות שם ד"ה שאין). רמב"ם הל' רוצח פ"י ה"ח. וראה פרש"י ויקרא ה, יח. פענח רזא ס"פ ויקרא. ואכ"מ.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך ל ‹ ויגש ‹ שיחה ב ‹ 223 לקו"ש חכ"ד ע' 126
תורת מנחם 1
  1. מד - שנת תשכ"ה - חלק רביעי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שופטים, ז' אלול, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"ד ע' 126

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך ב שסא מכות כב, ב
  2. אגרות קודש כרך ה א'תיד מכות כב:
  3. לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א מאותו ספר מכות כב, ב
  4. לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה ב מאותו ספר מכות כב, ב
  5. לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ד מאותו ספר מכות כב, ב
  6. לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט מאותו ספר מכות כב, ב
  7. לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר מכות כב, א
  8. לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר מכות כב, א
  9. לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה א מאותו ספר מכות כב, ב
  10. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ מכות כב, ב
  11. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז מכות כב, סע"א
  12. תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה מכות כב, א-ב
  13. תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד מכות כב, א-ב
  14. שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים יג מכות כב, ב
  15. שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים יד מכות כב, ב
  16. תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט מכות כב, סע"א
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים מכות כב, ב