8

שכר מיוחד, ש"מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".

לאחר מכן ממשיך רש"י בפירושו: "ביום דבר ה' את משה, נעשו אלו התולדות שלו שלמדן מה שלמד מפי הגבורה".

מהי כוונת רש"י בהוסיפו ב"דבור המתחיל" השני את ההסבר הזה? – הרי הוא כבר הזכיר ענין זה ב"דבור המתחיל" הראשון: "שלמדן תורה .. מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו"?

מסבירים המפרשים⁷, שמתעוררת אצל רש"י שאלה לגבי המשך הפסוק: כיצד מתאימות המילים "ביום דבר ה' את משה" לבוא כהמשך ל"ואלה תולדות אהרן..."? ועל כך מפרש רש"י, שהמילים "ביום דבר ה'..." אינן מהוות המשך ל"ואלה תולדות אהרן", אלה ל"ואלה תולדות... (ו)משה": כי בני אהרן נקראים (גם) "תולדות משה" משום ש"למדן תורה", כפי שאומר רש"י ב"דבור" הקודם, ולכן מודגש בפסוק מיד, שענין זה התחדש "ביום דבר ה' את משה", שאז "למדן מה שלמד מפני הגבורה".

אך, לכאורה, תמוה מדוע נאמר בפסוק "ביום דבר ה' את משה", והרי, לכאורה, משה לימד את בני אהרן תורה גם במשך התקופה שלאחר "ביום דבר ה' את משה".

ואדרבה: עיקר לימוד התורה עם ישראל בכלל, ובמיוחד עם בני אהרן, רק התחיל⁸ למחרת יום הכפורים, לאחר שלש פעמים של "ארבעים יום", אשר שהה משה בהר – יותר מאשר ארבעת החדשים מאז "יום אשר דבר ה' אל משה בהר סיני".

את זאת מתרצים המפרשים בשני אופנים: (א) משמעות המילים "ביום דבר" כאן היא "מיום דבר", כמו בפסוק⁹ "והנותר בבשר ובלחם", שמשמעותו: מן הבשר והלחם¹⁰. (ב) על ידי דיוק הלשון "ביום" באה התורה להבהיר, ש"אפילו לא למדו רק דבר אחד נעשו אליו תולדות"¹¹.

אך, בנוסף לכך ששני תירוצים אלו דחוקים בעצמם, קשה לומר שזוהי כוונת רש"י, כי¹²:

א) מדוע חשוב להדגיש מתי התחילו בני אהרן להיות תולדות משה, על ידי ש"למדן תורה"¹³?