401
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ביאור: לכאורה, מנין ההוכחה שבגלות השניה גם הקפיד הכתוב21 (אף על פי שאינה "בבלה")?
יתר על כן אינו מובן לפירוש הכסף־משנה שבאיסור "לצאת מבבל לשאר הארצות" כוונת הרמב"ם גם לארץ ישראל – הרי מצינו שכמה אמוראים26 עלו מבבל לארץ ישראל27;
עד שרבותיו של ר' יהודה (בעל המימרא), רב ושמואל28, למדו בבבל, ועלו משם לארץ ישראל ואחר כך חזרו לבבל29, שלכאורה, על פי כל הנ"ל, הנה מתחילה היה אסור עליהם לעלות מבבל לארץ ישראל ואחר לצאת מארץ ישראל לבבל.
וקשה לומר שכל אלו שעלו לארץ ישראל, ובפרט רב ושמואל, חולקים על דברי ר' יהודה (או על דברי "רב יהודה אמר שמואל")30, דבר המוביל להנחה מוקשית נוספת – שלמרות דעת החולקים פוסק הרמב"ם31 שכשם שאסור לצאת מהארץ לחו"ל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות.
ה. ארץ ישראל – "הארץ הנבחרת" וגם "ארץ הקודש"
נקודת הביאור בזה:
שני ענינים, בכללות, בחילוק שבין ארץ ישראל לשאר ארצות: א) כפי שנאמר במדרש32: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקדוש־ברוך־הוא"; ב) העובדה שארץ ישראל ארץ קדושה היא, כנאמר במכילתא33 ש"עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות [=לנבואה] משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות"34.
שני ענינים אלה עומדים בבסיס הקשר שבין עם ישראל לארץ ישראל: א) מחמת בחירת הקדוש־ברוך־הוא, וכמאמר רז"ל "בחר בארץ ישראל כו' ובחר לחלקו ישראל כו' אמר הקדוש־ברוך־הוא יבואו ישראל שבאו לחלקי35 וינחלו את הארץ שבאו לחלקי". ב) מחמת הקדושה שבשניהם, הקדושה שבארץ ישראל ובעם ישראל שהם "עם קדוש"36.
הערות
- 21.
- 26. ראה גם המשך הגמרא כתובות שם. וראה סידור יעב"ץ בתחילתו (סולם בית א־ל אות ו').
- 27. כמו שהקשו במפרשים.
- 28. רש"י סוכה ט, א ד"ה כי אמריתה. ע"ז טז, ב ד"ה רב יהודה. ועוד.
- 29. ראה סדר הדורות ערך שמואל אות ג.
- 30. מלבד ר"ז שמפורש בגמרא (כתובות שם) ד"הוה קמשתמיט מיני' דרב יהודא". ובברכות (כד, ב) "רבי אבא הוה קמשתמיט כו'".
- 31. לפי' הכס"מ שכולל א"י.
- 32. תנחומא ראה ח. וראה במדב"ר פ"ג, ח. ובהנסמן לקמן הערה 34.
- 33. בתחילתו.
- 34. וראה המשך המכילתא שם. וראה תנחומא בהר א (בסופו) "חביבה עלי ארץ ישראל שקדשתי אותה מכל הארצות". ובבמדב"ר פ"ז, י (בתחילתו) "א"י ששם השכינה חונה". ולהעיר מספרי זוטא בתחילתו ובמדב"ר (שם, ח): "ארץ כנען כשירה לבית השכינה".
- 35. תנחומא ראה שם. וראה מדרש רבה פרשתנו פכ"ג, ז (בסופו).
- 36. וראה תשב"ץ ח"ג סימן ר', כפתור ופרח פ"י (ועוד) שמפרטים פרטים בקדושת א"י עצמה.
מדרש תנחומא, ראה ח׳ - הטקסט מספריא
כִּי יַכְרִית ה' וְגוֹ', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: קַוֵּה אֶל ה' וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ (תהלים לז, לד), שֶׁהָיוּ סְבוּרִין לִיכָּנֵס לָאָרֶץ מִיָּד. אָמַר לָהֶם: אַתֶּם סְבוּרִים לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, שִׁמְרוּ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: קַוֵּה אֶל ה' וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אֶרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה (תהלים לז, לד). הוּא שֶׁמּשֶׁה אָמַר, כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ. מַהוּ כִּי יַכְרִית. עַל תְּנַאי הוּא. שֶׁאִם יִשְׁמְרוּ אֶת הַתּוֹרָה, יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא כִּי, עַל תְּנַאי הוּא. כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח (דברים כב, ז). כִּי תִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר (שמות ל, יב). כִּי תִּבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה (דברים כב, ח). אַף כָּאן הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶן שֶׁאֵינוֹ מַכְרִית אֶת הַגּוֹיִם אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת הַתּוֹרָה. חֲבִיבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּחַר בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֶׁבָּרָא הָעוֹלָם, חִלֵּק הָאֲרָצוֹת לְשָׂרֵי הָאֻמּוֹת וּבָחַר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִנַּיִן, שֶׁכֵּן מֹשֶׁה אָמַר, בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם וְגוֹ' (שם לב, ח), וּבָחַר לְחֶלְקוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ (שם פסוק ט). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ לְחֶלְקִי, וְיִנְחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ שֶׁבָּאָה לְחֶלְקִי. לְכָךְ כָּתוּב, כִּי יַכְרִית. יִרְמְיָה הַנָּבִיא צָוַח וְאָמַר, וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֵּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָה (ירמיה ג, יט), אֶרֶץ שֶׁחֲמָדוּהָ אֲבוֹת הָעוֹלָם. אַבְרָהָם נִתְאַוָּה לָהּ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיֹּאמֶר, ה' אֱלֹהִים, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה (בראשית טו, ח). יִצְחָק נִתְאַוָּה לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל (שם כו, ג). יַעֲקֹב נִתְאַוָּה לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וְגוֹ' וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי (שם כח, כ-כא). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַף מֹשֶׁה נִתְאַוָּה לָהּ שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶתְחַנָּן אֶל ה' וְגוֹ' אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה וְגוֹ' (דברים ג, כג-כה). וְאַף דָּוִד נִתְאַוָּה לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית ה' (תהלים פד, יא). מַהוּ הִסְתּוֹפֵף. רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חֲנִילַאי וְרַב. חַד אָמַר, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִלּוּ יֵשׁ לִי פְּרַקְלִיטִין וּטְרַקְלִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְאֵין לִי אֶלָּא הַסַּף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף. וְחַד אָמַר, אֲפִלּוּ לֹא יְהֵא לִי לֶאֱכֹל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא סִיפוּף שֶׁל חֲרוּבִין, בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף. הֱוֵי, וָאֶתֵּן לְךָ אֶרֶץ חֶמְדָה, אֶרֶץ שֶׁחָמְדוּ לָהּ הָאָבוֹת. נַחֲלַת צְבִי (ירמיה ג, ט). מַה צְּבִי קַל בְּרִיצָתוֹ, אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְרִיצָה פֵּרוֹתֶיהָ, שֶׁמַּבְכֶּרֶת תְּחִלָּה. דָּבָר אַחֵר, מַה צְּבִי אֵין עוֹרוֹ מַחְזִיק אֶת בְּשָׂרוֹ, כָּךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל זוֹכִין, אֵין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְזֶקֶת פֵּרוֹתֶיהָ, צִבְאוֹת גּוֹיִם (שם), שֶׁצִּבְיוֹנוֹת גּוֹיִם בָּהּ. כְּתִיב: מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶחָד, מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר מִצַּד בֵּית אֵל אֶחָד (יהושע יב, ט). אֵין בֵּין זֶה לְזֶה אֶלָּא שְׁלֹשָׁה, וְהוּא אוֹמֵר, מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶחָד, מֶלֶךְ הָעַי וְגוֹ' אֶחָד. אָמַר רַבִּי פַּרְנָךְ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּחוּץ לָאָרֶץ, אִם לֹא הָיָה קוֹנֶה עִיר אַחַת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה נִקְרָא מֶלֶךְ. רְאֵה מַה כְּתִיב גַּבֵּי עָכָן, וָאֵרֶא בַּשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה (שם ז, כא). פּוּרְפִּירָא בַּבְלָאָה. וּמִנַּיִן הָיָה בִּירִיחוֹ פּוּרְפִּירָא בַּבְלָאָה. אֶלָּא שֶׁהָיָה מֶלֶךְ בָּבֶל לְשָׁם וְקָנָה עִיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֱוֵי, אֶרֶץ שֶׁצִּבְיוֹנוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּהּ, וְהוֹרִישָׁהּ לְיִשְׂרָאֵל. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'.
במדבר רבה ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
כָּל זָכָר (במדבר ג, טו), לָמָּה כָּל זָכָר, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר כָּל נְקֵבָה, מִפְּנֵי שֶׁכְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מִן הַזְּכָרִים, אָמַר דָּוִד (תהלים קכז, ג): הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים, אֵלּוּ הַזְּכָרִים, וְאִם בָּאוּ הַנְּקֵבוֹת אַף הֵן שָׂכָר. (במדבר קכז, ג): מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, לָמָּה מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, וְכִי מִבֶּן חֹדֶשׁ יְכוֹלִים לִשְׁמֹר אֹהֶל מוֹעֵד, הֲרֵי הוּא עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ לְמִי שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ, וְלָמָּה הוּא מוֹנֶה מִבֶּן חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר זְעֵירָא, בִּשְׁבִיל לִכְפֹּל לָהֶם שָׂכָר, לָמָּה, שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵינָן קְרֵבִים לְשָׁרֵת אֶלָּא מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, וְלָמָּה הוּא מוֹנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר וּבָאִים עַד שֶׁהֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר זְעֵירָא אַתְּ מוֹצֵא כָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל (שמואל א ז, טו): וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, וְכִי כָּל יְמֵי חַיָּיו שָׁפַט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי כָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְאַתָּה מוֹצֵא שְׁתַּיִם שֶׁהָיָה יוֹנֵק, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיָה עֵלִי קַיָּם וְשׁוֹפֵט, בָּהֶם לֹא הָיָה שְׁמוּאֵל יָכוֹל לִשְׁפֹּט לִפְנֵי רַבּוֹ, וּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל, הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, נִשְׁתַּיֵּיר שָׁם עוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים, הֱוֵי לֹא נָשָׂא נְשׂוּאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֶשֶׂר שָׁנִים, וּכְתִיב: וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מַכְתִּיב עָלָיו כֹּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁיְקַבֵּל שָׂכָר כָּל יָמִים שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם. וְאַף שֵׁבֶט לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִתְחַשֵּׁב לָהֶם עַד שֶׁהֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ, הֱוֵי: מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. דָּבָר אַחֵר, מִבֶּן חֹדֶשׁ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר רַבִּי שָׁלוֹם, לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת מוֹנֶה בַּשֵּׁבֶט הַזֶּה בְּכָל מָקוֹם עַד שֶׁהֵם קְטַנִּים, מִנַּיִן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שֶׁיֵּרֵד לְמִצְרַיִם אוֹתָהּ שָׁעָה סָפַר אֶת בָּנָיו, נִמְצְאוּ כֻּלָּם שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כו): כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, וּשְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף וְיוֹסֵף, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, וְהוּא אוֹמֵר (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְנוֹת הַשֵּׁבֶט הַזֶּה עַד שֶׁהֵם בִּמְעֵי אִמָּן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי הַשָֹּׂרָף הַזֶּה אֵינוֹ מַסְפִּיק לָצֵאת עַד שֶׁמְּסַפְּגִין אוֹתוֹ, כָּךְ יוֹכֶבֶד הָיְתָה אִמָּהּ מְעֻבֶּרֶת בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהָיְתָה בִּמְעֵי אִמָּהּ וְנִמְנְתָה עָלֶיהָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַד שֶׁאִמָּהּ נִכְנֶסֶת לְפֶתַח מִצְרַיִם יָלְדָה אוֹתָהּ, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר עָלֶיהָ (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְאַף מִבְּנֵי בָּנֶיהָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, לָמָּה הוּא כֵן, לְפִי שֶׁהַשֵּׁבֶט הַזֶּה חָבִיב הוּא לְעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא נִבְחַר אֶלָּא הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן. אָמַר רַבִּי לֵוִי אַתְּ מוֹצֵא דְּבָרִים הַרְבֵּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, בָּרָא שִׁבְעָה יָמִים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. בָּרָא שָׁנִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, ב): וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. בָּרָא שָׁבֻעִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, י): וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. בָּרָא אֲרָצוֹת וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ אַרְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, ב): וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ. בָּרָא רְקִיעִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה עֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת. בָּרָא אֻמּוֹת וּבֵרַר לוֹ אַחַת מֵהֶם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, ב): וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. בָּרָא שְׁבָטִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּפְקְדֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחַבְּבָן בְּיוֹתֵר. אֵיתִיבִין אִם טְעָמִים אֵלּוּ הָיָה צָרִיךְ לִמְנוֹתָן מִבֶּן יוֹם אֶחָד, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמָּה צָרִיךְ לִמְנוֹתָם מִבֶּן חֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בֶּן יוֹם בֶּן קַיָּמָא אֲבָל בֶּן חֹדֶשׁ יָדוּעַ שֶׁהוּא בֶּן קַיָּמָא, לְפִיכָךְ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְנוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ לְפִי שֶׁלֹא נִמְנוּ הַלְוִיִּם מִנְיָן הַזֶּה אֶלָּא לִפְדוֹת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּכוֹרִים נִפְדִים מִבֶּן חֹדֶשׁ כָּךְ הַלְוִיּם נִמְנוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ.
במדבר רבה ז׳:י׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבָּנָן פָּתְרִין קְרָיָה בַּגָּלוּת, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַמִּצְווֹת נִתְחַיְּבוּ שִׁלּוּחַ, זֶה גָּלוּת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה, אֵין וִישַׁלְחוּ אֶלָּא לְשׁוֹן גָּלוּת, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. מִן הַמַּחֲנֶה, זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה חוֹנָה. כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ, רָמַז לָהֶם שֶׁאִם יַעַבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַלָּלוּ: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, יִתְחַיְּבוּ גָּלוּת. צָרוּעַ, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מַה מְּצֹרָע מְטַמֵּא בְּבִיאָה, אַף עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מְטַמֵּא בְּבִיאָה. זָב, זוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁאֵלּוּ וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין עַל יְדֵי שִׁכְבַת זֶרַע. טָמֵא לָנָפֶשׁ, אֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים, שֶׁהֵן מְטַמְאִין עַצְמָן וּמְטַמְּאִין הָאָרֶץ בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וּתְנֵינַן כֵּן (משנה אבות ה-יב): גָּלוּת בָּא לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וְעַל שְׁמִטַּת הָאָרֶץ. עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כֵּיצַד, הוּא אוֹמֵר (ויקרא כו, ל): וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וגו', וּכְתִיב (ויקרא כו, לג): וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וגו', אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹצִים בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אַף אֲנִי אַגְלֶה אֶתְכֶם לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לְכָךְ וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת כֵּיצַד, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי רַבִּי יוֹסֵי כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל פְּרוּצִין בַּעֲרָיוֹת שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, טו): וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ. וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים כֵּיצַד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, לג): וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ וגו', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁשְּׁפִיכוּת דָּמִים מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמִסְתַּלֶּקֶת הַשְּׁכִינָה, וּמִפְּנֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם. וּדְבָרִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וּלְכָךְ גָּלוּ וְחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן תּוֹרְתָא (גמרא יומא ט-ב): מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בָּהּ שְׁלשָׁה דְּבָרִים: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים: וְגִלּוּי עֲרָיוֹת: וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים דִּכְתִיב (ישעיה כח, כ): כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן קָצַר מַצָּע זוֹ מִלְּהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד, (ישעיה כח, כ): וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כִּי מָטֵי רַבִּי יוֹנָתָן לְהַאי קְרָא בָּכֵי, אָמַר מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים לג, ז): כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, תֵּעָשֶׂה לוֹ מַסֵּכָה צָרָה. גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, טז): וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וגו'. שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב (מלכים ב כא, טז): וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד וגו', וּלְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלשׁ פֻּרְעָנֻיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ג, יב): לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וגו', וְהַשִּׁלּוּחַ הַזֶּה אָמוּר בְּגָלוּת בָּבֶל. (במדבר ה, ג): מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד גָּלוּת מָדַי, שֶׁהָלְכוּ מִבָּבֶל לְמָדַי, וּלְפִי שֶׁלֹא יָצְאוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁגָּלוּ לְמָדַי לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר כָּאן מַחֲנֶה, וְלָמָּה כְתִיב בְּגָלוּת מָדַי מִזָּכָר עַד נְקֵבָה, רָמַז לָהֶם שֶׁעֲתִידָה מַלְכוּת מָדַי לִגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ג, יג): וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד וגו'. (במדבר ה, ג): אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁהֶחֱרִיבוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהִגְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם. וְלָמָּה סָמַךְ גָּלוּת אֱדוֹם אֵצֶל גָּלוּת בָּבֶל, לְפִי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבָּבֶל חָרַב הַמִּקְדָּשׁ וְהִגְלָה יִשְׂרָאֵל, כָּךְ עָשׂוּ אֱדוֹמִיִּים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קלז, ח): בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, הַכָּתוּב קוֹרֵא לֶאֱדוֹם בַּת בָּבֶל, וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּלוּת מָדַי מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם בַּמִּקְרָא, לֹא עָשָׂה הַכָּתוּב כֵּן אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּת מָדַי לֹא בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁכְּשֶׁגָּלוּ לְמָדַי מִבָּבֶל יָצָאוּ. (במדבר ה, ג): וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד שִׁעְבּוּד יָוָן, וּלְכָךְ לֹא נֶאֱמַר בָּזֶה שִׁלּוּחַ שֶׁלֹא הִגְלוּם מֵאַרְצָם, וּלְכָךְ נֶאֱמַר בָּזֶה טֻמְאָה שֶׁטִּמְאוּ יְוָנִים אֶת הַהֵיכָל בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם. (במדבר ה, ג): אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם, רָמַז לָהֶם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם. תָּנֵי, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם, גָּלוּ לְמִצְרַיִם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כז): הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ וגו'. גָּלוּ לְבָבֶל, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יד): לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וגו'. גָּלוּ לְעֵילָם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מט, לח): וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם. גָּלוּ לֶאֱדוֹם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, א): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם. וּכְשֶׁהֵן פְּזוּרִין, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, ג): וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וגו', וְהֵשִׁיב לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וְשָׁב, וְאוֹמֵר (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה וגו'. (במדבר ה, ד): וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, גָּלוּ. (במדבר ה, ד): כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה דִּבֶּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שֶׁאִם יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה בַּמַּלְכֻיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ שָׁם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּצָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, א ו): וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וגו' וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וגו' וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהֵם נִגְאָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, טו): בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן. וּכְשֵׁם שֶׁמְצֹרָע וְזָב וּטְמֵא נֶפֶשׁ לֹא יִטְהֲרוּ לְעוֹלָם עַד שֶׁיָּבוֹאוּ בְּמַיִם טְהוֹרִים, כָּךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִזְרֹק עֲלֵיהֶם מַיִם טְהוֹרִים וּלְטַהֲרָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.