180

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ש"אלמנה שובבית" היא מ"מבלי עולם", "כגון יוחני בת רטיבי". ומפרש רש"י: אלמנה מכשפה היתה, וכשמגיע עת לידת אשה היתה עוצרת רחמה במכשפות, ולאחר שמצטערת הרבה – היתה אומרת אלך ואבקש רחמים אולי " תשמע תפלתי, והולכת וסותרת כשפיה והולד יוצא וכו'. כלומר, רצונה היה שיחשבו שהלידה היתה בנס, כתוצאה מתפילותיה.

ויש לומר, שלכן קראו לה "יוחני": השם "יוחני" מורה על נס, כפי שמובן מדברי הגמרא במסכת ברכות69: "הרואה הונא בחלום נס נעשה לו... יוחנן נסי נסים נעשו לו". כן קשור השם "יוחני" לענין של לידת ילדים, בנוסף על המסופר במסכת סוטה שם, כנאמר70 "הילדים אשר חנן אלקים את עבדך".

ולכן אמר רבי טרפון "ושמה יוחני"71

כי הוא היה צריך ליצור כאן ענין של

ילדו"72 באמצעות ובלימוד התורה, שאינו לפי הטבע.

זהו ההסבר גם להמשך הסיפור, שלאחר שבני אחותו אמרו לו "קטורה כתיב, כינה אותם רבי טרפון "בני קטורה": אם "קטורה כתיב" – לשון קשירה (עוצרת רחמה), ההיפך מ"יוחני" שגורמת להולדה – לא תיווצר בהם ה"הולדה" בלימוד התורה, פתיחת המוח בהבנת התורה, אלא הם יישארו "בני קטורה" (קשירה) – בעלי מוח אטום שאינם מסוגלים להבין את התורה.

יא. כדי לגרום להתחדשות יש צורך ב"ויוסף"

לפי ההסבר הנ"ל על "ויוסף אברהם..." לפי יינה של תורה שבפירוש רש"י – שכיון שאברהם צריך היה לגרום לתוספת והתחדשות (הולדה) על

הערות

  1. 69. נז, רע"א. ובפרש"י שם: נו"ן כנגד נו"ן. ועפמ"ש בחדא"ג מהרש"א שם ["דהשם גופי' מורה על החנות והטובה והנונין מראין שיהי' בנס"] י"ל, שכן הוא ב"יוחני"*, ובפרט שי"ל דיוחני הוא קיצור וכמו השם יוחנן.
  2. 70. וישלח לג, ה. וראה מקץ מג, כט וברש"י שם.
  3. 71. אבל זה שנק' "בת רטיבי" אינו שייך לכאן. כי הטעם שנק' "בת רטיבי" י"ל: יציאת הולד היתה "י ש"סותרת כשפי'", וכשפים נמוחים ע"י מים (סנהדרין סז, ב ובפרש"י שם ד"ה פשר), ולכן נק' בת רטיבי".
  4. 72. וי"ל שזהו פירוש הפנימי בלשון רש"י יוחני, מילתא בעלמא הוא דקאמר כו'" – היינו, שע"י "יוחני" המשיך "מילתא – בעלמא", השפעה חדשה בעולם (שזהו מצבם דבני אחתי' מצ"ע).
  5. . דמדהוסיף "(החנות) והטובה", משמע דנו"ן ע אחד מספיק "שיהי' בנס" גם ביוחני, אף שאינו בניקוד דחן (חית צרוי') ובפירוש דחן. ובפרט שי"ל " דיוחני הוא קיצור וכמו השם יוחנן, כבפנים ההערה. – ולהעיר: א) מהשמות נעמי נעמן. ועוד. ב) דיוחני " הוא גם שם זכר (מו"ק כד, א (ראה דק"ס שם). ע"ז טז, ב. הנסמן לעיל הערה 60).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו ה מו"ק כד, א
  2. שיעורי הלכה למעשה הלכות ציצית מו"ק כד, א
  3. שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו מו"ק כד, א
  4. אגרות קודש כרך כו ט'תשעו ע"ז טז, ב
  5. לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה ב מאותו ספר ע"ז טז, ב
  6. תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"ב ע"ז טז, סע"ב
  7. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג ע"ז טז, ב
  8. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שה במה בהמה יוצאת בשבת ובו ל"ח סעיפים לה ע"ז טז, א
  9. לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ד מאותו ספר סנהדרין סז, סע"ב
  10. לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה א מאותו ספר שם סז, סע"א
  11. לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ט מאותו ספר סנהדרין סז, ב
  12. תורת שמואל תרל"ח ועמדו רגליו כו' אותיות כו' סנהדרין סז, א
  13. אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לט סנהדרין סז, א
  14. תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח סנהדרין סז, ב
  15. תורת מנחם שיחת יום ג' פ' יתרו, כ"ף שבט, ה'תש"ל סנהדרין סז, ב
  16. תורת מנחם ר"ד יום שמיני עצרת בעת הסעודה, ה'תשל"א סנהדרין סז, א
  17. תורת מנחם ש"פ בא, יו"ד שבט (מאמר א), ה'תשל"ג סנהדרין סז, א